• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

על פשרות, אילוף ומשמעויות

  • פותח הנושא פותח הנושא סול
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך

סול

משתמש רגיל
הצטרף ב
12/5/17
הודעות
881
דירוג
1,461
אילוף הוא הקניית הרגל למישהו באמצעות קישור אסוציאטיבי חיובי או שלילי להתנהגות כלשהי. הדרך הנפוצה לאילוף (חיות והומוסאפיאנסים) היא לתת להם חיזוק חיובי שלילי סדיר כשהם מתנהגים בצורה מסויימת, ובכך להסליל אותם למעשים שמשרתים אדם אחר.
החיזוק השלילי מתמרן אותנו באמצעות תחושת הפחד, ולכן הוא לרוב סדיר. ראשי ממשלות ומנהיגים הבינו שהדרך למשול בבני אדם רבים היא לפנות לרגש הקולקטיבי הבסיסי ביותר ולהפחיד אותם. כך חמאס פועל, כך ביבי פעל, וכך גם מחנה "רק לא ביבי" פעל בכל פעם כשניסה להחליפו. לאט לאט, אנחנו מתקדמים כחברה ומבינים שהחיזוק השלילי פוגע יותר מתורם בכל תחומי החיים, ובחינוך בפרט.
החיזוק החיובי לעומת זאת הוא הכוכב החדש בתרבות האנושית. כמו בחיזוק השלילי, כדי ליצור התנהגות קבועה אצל אנשים עלינו לגרום להם להתמכר למשהו באמצעות תמרון הכימיה במוחם, רק שהפעם משתמשים בדופמין ובתחושות חיוביות כדי לגרום לאנשים להתמסר להתנהגות כלשהי.
מחקר מצא שאם תוכי קיבל אוכל בכל פעם כשהוא לוחץ על כפתור - כשהפסיקו לתת לו אוכל הוא ניסה ללחוץ על הכפתור עוד מספר פעמים והתייאש. אך כשנתנו לתוכי אוכל בתדירות משתנה- פעם בלחיצה השלישית, פעם בחמישית, והתוכי לא ידע מתי הפעם הבאה שהלחיצה על הכפתור תביא לו מזון- הוא לחץ על הכפתור באובססיביות גם כשהפסיקו לתת לו אוכל.
לכן החיזוק החיובי לרוב איננו סדיר. תפקידו באילוף הוא רק להטמיע בנו את ההתנהגות.

הימורים היא דוגמה טובה לאילוף בני אדם. פה ושם נותנים למהמרים לנצח מדי פעם בסכומים קטנים, עד שהם שופכים את כל כספם כדי לנסות לשחזר את התחושה הזו שוב.

אני חושב שחשוב לנו כחברה, וכפורשים צעירים לעתיד ובהווה בפרט, להבין מה זה אילוף ומתי מנסים לאלף אותנו. מתי נתנו לנו חיזוק חיובי כדי לגרום לנו להתנהגות מסוימת. פלאפונים מענישים ומתגמלים אותנו כשאנחנו מתשמשים בהם בצורה שמרוויחה לחברה כסף, סיגריות גורמות לגוף של מעשנים להעניש אותם כשהם מנסים להפסיק לעשן. סוכר ופרסומות שונות מרגילות אותנו שאם זה לא מתוק זה לא טעים. רבנים משכנעים אותנו שאם אנחנו לא מתחתנים ומביאים ילדים החיים שלנו חסרי משמעות, ואתם יודעים מה? החברה שנבנית סביבם אפילו מצדיקה את זה. אין לנו חברה מחבקת וקהילתית כפי שהיו לבני אדם לפני מוסד הנישואים. מה הפלא שרווקים ספונים בבתיהם, מרגישים לבד וכמהים להתחתן?

וחתונה, חתונה היא הסכם בעייתי, כי היא הסכם (קבוע) של 2 בני אדם (אורגניזם משתנה) והשאיפה שהשינוי יוגבל ויותאם להסכם שנים קדימה לפי מטרות שהוצהרו מראש בעולם מלא פיתויים ושינויים מוכיחה את עצמה כגרועה מבחינה סטטיסטית בכל פעם מחדש. היא לא תחליף טוב לקהילתיות שאנחנו מתגעגעים אליה אבולוציונית.

אבל חיינו הם חיי פשרות.
סיפור שקרה כך קרה. עבדכן הנאמן, כשהוא לא מלהג על קרנות פסיביות, הוא עלם חמודות די חינני. יצא לו לישון בחוץ בלילה קר עם חבורת מטיילים, ולפגוש עלמת חן בגילו. לא עברה שעה קלה מתחילת ההיכרות בינהם, או אפילו לא מחצית ממנה, והם היו באוהל מחובקים למשך הלילה.
ולמה אני מספר לכם את זה? כי זה גרם לי להבין -
בני האדם מתפשרים. בהתחלה בני האדם ישנו בחוץ וזה הכריח אותם, פשוטו כמשמעו, למצא בני זוג. היה קר, ומי שלא מצא לא שרד ולא התרבה.
לכן באותו ערב קר, לא היו לא לה ולא לי הרבה ברירות חוץ מלהחבק. גם הטבע מאלף אותנו. אבל אולי בצורה טובה.
בני האדם, עם השנים וכחברה, בחרו לנצח את הקור בצורה אחרת. הם בנו בתים, וקירות מבודדים, ומיטות, וכריות מלאות בנוצות אווזים, ואז אפילו מזגנים, ומילולית הרסו את האקולוגיה ואת העולם עליו אנחנו חיים - כדי שלא יהיה לנו קר. אבל מה עכשיו? עכשיו הבחור במיטה שלו, הבחורה במיטה שלה, והם מסתמסים כל הלילה וחיי האהבה שלהם מתמסמסים איתם.
אותה פשרה קרתה גם עם המזון - מלאכול בשר עברנו לאכול חיטה. האוכל שלנו שוב קל יותר להשגה, אך הוא פחות טוב ובריא לנו.
היום הפשרה של בני האדם הגיעה לשיא חדש. במקום למצוא אהבה הוא מספק את החום שלנו באמצעות מיטה וחימום אויר סינטטי,
את הקשר האנושי באמצעות אפליקציות (שגורמות לנו להתמכר באמצעות איתותים וובכך ממקסמות את ההזדקקות שלנו בהן),
ואת המיניות שלו באמצעות סיפוק מיידי בעזרת פורנו וגרפיקציה, לעומת הדחקה ובושה חברתית מביטוי מיני כלשהו.
ואת התסכול שלו מכך בסרטים אלימים ומשחקי מחשב (או כתיבה בפורומים).

לסיכום - בני האדם הם חיות מבולבלות מאד, תאוותניות מאד, שרוצות שיהיה להן נוח למרות שזה מנוון אותם, וכיוון שהם מתחלפים כל הזמן אף דור לא לומד מלקחי הדורות שלפניו.
יש סיכוי שמשמעות החיים בעידן הנוכחי היא להספיק להבין מה עושה לנו טוב על האף ביולוגיה הלא מותאמת לעולם שלנו, לשאוף להבין ולממש את הצרכים שלנו, לנסות למזער את הפשרות בחיינו למינימום הנדרש, ולהעביר את החכמה הזאת לדור הבא.
את זה אף אפליקציה עם מודל כלכלי לא תאלף אתכם לעשות.
 
טקסט יפה. יהיה נחמד להבין איך אתה מזדהה אליו בחייך הפרטיים. אתה הרי משתתף מבחירה במשחק שכולנו משחקים (צבירת כסף בשביל צבירת נוחות), וזה אף מאפשר לך לעסוק בתחום שעושה לך טוב (מוסיקה אם אני זוכר נכון). כלי בתור מוסיקאי חובב, אפשר להגיד שכולנו מאולפים לשמוע/ליצור מוסיקה ספציפית. תדרים מסויימים שגורמים לנו לקונוטציות כאלה ואחרות.
מה גם, שיש מהלכים מוסיקליים שגורמים לי לחיזוק חיובי עוצמתי ביותר :)
בהחלט יהיה אפשר לאלף אותי עם מוסיקה :)
 
תודה על השיתוף בסיפור ובמחשבות שעלו בעקבותיו,
מעניין מאוד וכתוב היטב.

התובנה שעלתה בי בעקבות הקריאה היא שהניסיון להבדיל בין "החיזוק החיובי" מבחוץ לבין הרצונות והצרכים שלי עצמי הוא בכלל לא פשוט.
החיזוק החיובי (מהטבע, מהחברה מסביב, מההרגלים, מההורים, מאירועים שקרו בילדות ולאורך החיים, ועוד) יוצר אצלנו התניה למעשים, והמעשים האלו בתורם יכולים לקבוע את האמונות שלנו לגבי מה טוב ומה לא, ואפילו את האידאלים שלנו.
(אדם לא אוהב להיות בדיסוננס קוגניטיבי שבו העשייה שלו סותרת את האמונות שלו, לכן בדרך כלל הוא משנה את האמונות כך שיתאימו למעשים שהוא עושה בפועל.)

ניקח את הדוגמא שהבאת:
רבנים משכנעים אותנו שאם אנחנו לא מתחתנים ומביאים ילדים החיים שלנו חסרי משמעות, ואתם יודעים מה? החברה שנבנית סביבם אפילו מצדיקה את זה. אין לנו חברה מחבקת וקהילתית כפי שהיו לבני אדם לפני מוסד הנישואים. מה הפלא שרווקים ספונים בבתיהם, מרגישים לבד וכמהים להתחתן?
ידוע לכולנו שזוגיות והבאת ילדים הן תופעות שקיימות זמן רב לפני שהגיעו רבנים לעולם.
כמו כן נראה שאלו תופעות כמעט אוניברסליות, כולל במקומות שמעולם לא שמעו על הדת היהודית.
כך שדי ברור שהדת היהודית היא לא המקור לתופעות האלו.

מנקודת מבט חילונית, ניתן אפילו לטעון שהאידאלים הדתיים בנושא התפתחו בגלל הצורך האבולוציוני שעומד מאחורי התופעות האלו.
הצרכים קיימים, והדת ניסתה לתת להם משמעות כדי לפתור דיסוננס קוגניטיבי.

הדתיים כמובן יאמרו שהציווי הדתי ("פרו ורבו") הגיע מאלוהים, ובשבילם נביא דוגמא אחרת:
הרצון להיות בחברה ולחיות בהרמוניה הוא אידאל ברוב החברות האנושיות, וכנראה שהוא מגיע בעקבות הצורך לחיות כקבוצה (דבר שמעלה את השרידות לעומת חיים כפרטים).

המסקנה שלי היא שהאדם איננו מכונת חשיבה לוגית,
והרבה מהרצונות, מחשבות, אידאלים, צרכים ועוד של כל אדם באים כתוצאה מהתניות עבר ומצרכים ביולוגיים.
לכן לדעתי אין בכלל טעם לנסות למצוא את המקור "האמיתי" לפעולות שלנו, או בכלל להילחם ב"אילוף" שלנו באופן כללי -
כל עוד אנחנו רואים שהוא מביא אותנו למקומות טובים.

אם אנחנו רואים אצלנו התנייה מזיקה (כמו המהמר שהזכרת) -
אפשר לנצל את אותו מנגנון עצמו, ולשנות את ההתניה המזיקה באמצעות חיזוק חיובי נגדי
(למשל נגד הימורים אפשר לנצל את ההתניה החברתית שלנו, ולהיעזר בקבוצות תמיכה).
 
נערך לאחרונה ב:
המסקנה שלי היא שהאדם איננו מכונת חשיבה לוגית,
והרבה מהרצונות, מחשבות, אידאלים, צרכים ועוד של כל אדם באים כתוצאה מהתניות עבר ומצרכים ביולוגיים.
לכן לדעתי אין בכלל טעם לנסות למצוא את המקור "האמיתי" לפעולות שלנו, או בכלל להילחם ב"אילוף" שלנו באופן כללי -
כל עוד אנחנו רואים שהוא מביא אותנו למקומות טובים
אהבתי את כל הפרשנות שלך אך אני חולק על החלק לעיל.

ההכרה בכך שאנשים אינם יצורים רציונליים לא מצדיקה ויתור על השאלה "אז מה כן?"

בעיני זו קודם כל שאלה מרתקת. בנוסף לדעתי ונסיוני מי שחוקר בנימי נפשו ונפש קרוביו יצליח לכוון את עצמו ואת מטרותיו ועשוי להיות אדם מאושר יותר.
 
ההכרה בכך שאנשים אינם יצורים רציונליים לא מצדיקה ויתור על השאלה "אז מה כן?"

בעיני זו קודם כל שאלה מרתקת.
מסכים באופן כללי.
גם אני מתעניין מאוד בנושא, וקורא על זה ספרים מרתקים.

אבל אחרי כל זה - אני לא חושב שאפשר להגיע לאיזושהי מסקנה אובייקטיבית,
כאשר אמצעי החקירה בעצמו (השכל האנושי) סובל מכשלים לוגיים ואמונות מוטעות,
וכאשר המטרות של החוקר (האנושי) מוטות מראש.

אפשר ומומלץ לחקור, אבל בזהירות ותוך ידיעה שגם התשובות שאגיע אליהן לא בהכרח אובייקטיביות.
כמו כן צריך להיזהר מחפירת יתר בנושא, כי לפעמים זה יכול להביא למקומות לא טובים.

אני באופן כללי מאמין מאוד בגישה התנהגותית לפיה השינוי המעשי (עם רקע תיאורטי מסוים) לרוב מועיל יותר ממציאת הסיבות שהובילו לדברים.
גם בטכנולוגיה (מי שבונה את רוב הדברים הם מהנדסים שמשתמשים בקירובים ולא במודל מתמטי מדויק),
גם בפסיכולוגיה (למיטב ידיעתי CBT שמתמקד בהבנה מסוימת של תהליכי הקוגניציה ובשינוי התנהגותי הוכח כיעיל יותר מאשר חפירה אינסופית במקורות כמו הפסיכואנליזה),
גם בכלכלה (עובדות בשטח חשובות מתיאוריות. למשל רוב הדיונים על פקטורי תשואה שמקורם באקדמיה מתבטלים בעולם האמיתי כאשר מכניסים שיקולי עלויות ומיסים),
וגם בעוד תחומי חיים.

בפרט ככל שהתחום מורכב יותר, יש יותר תועלת להתמקד במה שעובד בפועל.
 
נערך לאחרונה ב:
טקסט יפה. יהיה נחמד להבין איך אתה מזדהה אליו בחייך הפרטיים. אתה הרי משתתף מבחירה במשחק שכולנו משחקים (צבירת כסף בשביל צבירת נוחות), וזה אף מאפשר לך לעסוק בתחום שעושה לך טוב (מוסיקה אם אני זוכר נכון). כלי בתור מוסיקאי חובב, אפשר להגיד שכולנו מאולפים לשמוע/ליצור מוסיקה ספציפית. תדרים מסויימים שגורמים לנו לקונוטציות כאלה ואחרות.
מה גם, שיש מהלכים מוסיקליים שגורמים לי לחיזוק חיובי עוצמתי ביותר :)
בהחלט יהיה אפשר לאלף אותי עם מוסיקה :)

אני חושב שאני לא צובר כסף כדי להרחיב את הנוחות שלי, אלא דוקא כדי להרחיב את יכולת ההמנעות שלי מלעשות משהו שאני לא רוצה. רוב האנשים בגילי עובדי מדי בוקר, חוזרים מותשים, ואז לא יוצאים לבלות כי "יש להם עבודה מחר". הם המאולפים, לא אני.

עבור גולשי הפורום שאינם מוסיקאים - בריף קצר -
למוסיקה יש תדרים ומרווחים שנשמעים הרמוניים ונעימים לאוזן האנושית (קרויים קוסוננטים), ותדרים ומרווחים צורמים (הנקראים דיסוננטים). הכינוי של הדיסוננטים והקוסוננטים השתנה עם התפיסה האסתטית שלנו, והאנושות למדה לקבל סאונדים שנשמעו בעבר "צורמים" כלגיטימיים ומוסיקלים. התפיסה האסטתית שלנו הגיעה לקיצוניות במאה ה20 עם מוסיקה קלאסית מודרנית (א- טונאלית) ששברה את החוקים (לצד שתי מלחמות עולם שערערו את האמונה בהם בלאו הכי), ולצידה הופרדה המוסיקה הקלאסית המודרנית מן הפופ הקפיטליסטי שנועד לתת מענה לקהל שביקש מוסיקה נעימה.

עכשיו, כאמן אני חושב שהמוסיקה היא מדיום שמאפשר לי לעשות מה שאני רוצה כדי לבטא את עצמי, וגם אם חוקי הקומיוניקטיביות והאקוסטיקה מגבילים אותי, אני חושב שאני אחד מהמוסיקאים הלא מאולפים. המטרה שלי במוסיקה היא לא לעשות לאנשים מסאג' נעים באוזניים, אלא בעיקר להרחיב את המשמעות של המילים שאני כותב. אני לא אשקר, כיף לי שהמוסיקה שלי נשמעת לי טוב, והיא נשמעת טוב לפי מה שהורגלתי לחשוב שנשמע טוב ולפי מה ששמעתי בילדותי. אבל אם להודות באמת, אף אחד לא אילף אותי בתחום הזה פרט לאקוסטיקה עצמה אותה חקרתי בעצמי על הפסנתר.
אני נוטה להאמין שעלינו לחשוד באילוף כשהוא מגיע מאדם אחר שכן הוא מניפולטיבי, ואולי לטובתו ולא לטובתנו.
אבל לאילוף הטבעי שהטבע או האקוסטיקה מאלפים אותנו, אני דוקא מעודד להתמסר בכל דרך שאינה פוגעת באנשים סביבנו.
החברה רוצה להגביל את הטבע שלנו מתוך רצון הישרדותי, אבל כאינדיבידואל אני שואף לשלם כמה שפחות בהגבלה הזו, ממש כפי שהסולידית שואפת לשלם את המס הנמוך ביותר שהיא יכולה מבחינה חוקית.
אני למד להפריד ולזהות מתי אני עושה דברים כי אני מצפה לתגמול, ואז שואל למי כדאי שאפשר בצורה הזאת. האם זה אני? האם זה מישהו אחר?
במוסיקה אני יודע חד משמעית שאני לא עושה אותה כדי לקבל תגמול אלא כדי לבטא משהו בצורה מדויקת, על חשבון קהל מאזינים פוטנציאלי או אפילו התחשבות בקהל שדובר את השפה שאני כותב בה. אם הקהל אוהב אני שמח, אבל אני לא עושה את זה בשבילו, אני עושה את זה בשבילי.
מה שכן, מבחינת טעם, אני לא איזה מוסיקאי אוונגרדי. להפך. אני די קומיונקטיבי. אבל זה לא משנה, אני כזה כי זה הטעם שלי.
אגב גם מלכתוב פה בפורום "לא יוצא לי כלום". אני כותב כי זה נטו מה שאני חושב ונהנה לחלוק את המחשבותי. זה הערך של הפורום הזה. לכן אני נשאר אנונימי. לא רוצה לקבל דבר מעבר, או להגביל את המחשבות מפחד מה יחשבו עלי.

בהקשר למוסיקה הא-טונאלית, זאת הזדמנות להמליץ על השיר -
https://www.youtube.com/watch?v=gzodB0Sp6ZI.

אגב, הזמר כאן, Merle Hazardהוא בנקאי מנאשוויל שאוהב לשיר על כל מיני מושגים מתחום הכלכלה. הוא די משעשע.
 
נערך לאחרונה ב:

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
כתבת מאוד מעניין ומעורר את המחשבה.
אין שום ספק שעדיף דוגמה אישית/ אישיות לדוגמה אל פני אילוף. אבל נולדנו 10,000 שנה אחרי שהתרחקנו מהטבע שלנו. השאלה זה איך מתמודדים בצורה הטובה ביותר אם הקונפליקטים התמידיים שאנכנו חיים איתם
 

נושאים דומים

Back
למעלה