נכון להיום התיק שלי מבוסס שוקולד מריר עם קרנות מחקות/תעודות סל על המדדים הרלוונטים (עם חשיפה מסויימת למט"ח).
השליש האחרון התיק ירד ב 5%.
אני לא חושש מההפסד עצמו אלא מה שמפריע לי הוא שבפועל התיק לא באמת מחכה את המדד העולמי כמו שחשבתי.
קראתי מספר רב של הודעות בפורום וגם בבלוג סביב הנושא של השקעה בvangurad
בין אם זה VTI+VXUS או VT.
לא שזה דבר חדש מהפורום אני זוכר בזמנו באחד הפוסטים של הסולידית צויינה האפשרות הזאת בהקשר של שוקולד מריר.
אז סימולציה מהירה:
אני נמצא במיטב ד"ש והתנאים הם: 2 אג' לדולר המרה, 8 דולר מינימום רכישה (קשה יהיה לעבור את המינימום עם המחירים של vangurad )
אז במידה ואני מפקיד 15K ברבעון וקונה רק את VT אז אני משלם 110 שקל עמלות על ההפקדה
משמע 0.0073 אחוז עמלת קנייה מול 0.0009 עמלת קנייה לנייר ישראלי.
נתח לא קטן (נשים בצד לרגע את העמלות של המנפיקים)
האפשרויות העומדות בפניי הן אלו
1. לא להיות פזיז - לדבוק בתוכנית המקורית ולהמשיך להשקיע בניירות הקיימים עם איזון בכל רבעון.
2. להיות פזיז - מכירה של כל הניירות וקנייה מחדש של נייר זר בבת אחת
3. באמצע - להגביל את ההשקעות בתיק הישראלי (הממושקל לפי שוקולד מריר) לסכום קבוע ולאזן אותו בהתאם כל רבעון בלי הוספה של כסף חדש. - את שאר הכסף להעביר לנייר הזר
4. לקנות כל רבעון את הנייר הזר ולספוג את העלויות
5. לבצע קנייה ואיזון אחד של הנייר הזר פעם בשנה וכך לחסוך בעמלות אך מצד שני הכסף יושב ללא מעש.
האם הדלתא (0.0064 אחוז) בשילוב עם המס ירושה, התעסקות בדיבידנדים וחשיפה למט"ח שווה לדעתכם את החוסר השקיפות שקיים בתיק שוקולד מריר סטנדרטי.
במידה וכן/לא איזו טקטיקה נראית לכם הכי סבירה? או אולי יש לכם כיוונים אחרים?
השליש האחרון התיק ירד ב 5%.
אני לא חושש מההפסד עצמו אלא מה שמפריע לי הוא שבפועל התיק לא באמת מחכה את המדד העולמי כמו שחשבתי.
קראתי מספר רב של הודעות בפורום וגם בבלוג סביב הנושא של השקעה בvangurad
בין אם זה VTI+VXUS או VT.
לא שזה דבר חדש מהפורום אני זוכר בזמנו באחד הפוסטים של הסולידית צויינה האפשרות הזאת בהקשר של שוקולד מריר.
אז סימולציה מהירה:
אני נמצא במיטב ד"ש והתנאים הם: 2 אג' לדולר המרה, 8 דולר מינימום רכישה (קשה יהיה לעבור את המינימום עם המחירים של vangurad )
אז במידה ואני מפקיד 15K ברבעון וקונה רק את VT אז אני משלם 110 שקל עמלות על ההפקדה
משמע 0.0073 אחוז עמלת קנייה מול 0.0009 עמלת קנייה לנייר ישראלי.
נתח לא קטן (נשים בצד לרגע את העמלות של המנפיקים)
האפשרויות העומדות בפניי הן אלו
1. לא להיות פזיז - לדבוק בתוכנית המקורית ולהמשיך להשקיע בניירות הקיימים עם איזון בכל רבעון.
2. להיות פזיז - מכירה של כל הניירות וקנייה מחדש של נייר זר בבת אחת
3. באמצע - להגביל את ההשקעות בתיק הישראלי (הממושקל לפי שוקולד מריר) לסכום קבוע ולאזן אותו בהתאם כל רבעון בלי הוספה של כסף חדש. - את שאר הכסף להעביר לנייר הזר
4. לקנות כל רבעון את הנייר הזר ולספוג את העלויות
5. לבצע קנייה ואיזון אחד של הנייר הזר פעם בשנה וכך לחסוך בעמלות אך מצד שני הכסף יושב ללא מעש.
האם הדלתא (0.0064 אחוז) בשילוב עם המס ירושה, התעסקות בדיבידנדים וחשיפה למט"ח שווה לדעתכם את החוסר השקיפות שקיים בתיק שוקולד מריר סטנדרטי.
במידה וכן/לא איזו טקטיקה נראית לכם הכי סבירה? או אולי יש לכם כיוונים אחרים?