כמה הגיגים,
אני מניח שלכל אחד מהמשתתפים היקרים בדיון יש דעה לגבי אופן ההתנהלות הנכון ביותר מכאן ולהבא. אשמח לשמוע את דעתכם,
כבר חודשים שמפמפמים לנו על שיטוח העקומה, וכפי שרואים במכתב הפרישה של סדצקי זו היתה הגישה על פיה התקבלו ההחלטות עד עכשיו ועד בכלל, הורדת מקדם ההדבקה ל-1 ופחות,
היום, מתבהרת יותר ויותר התמונה, ברחבי הארץ מסתובבים עשרות אלפי נשאי קורונה (יש מאות אלפים, אבל הקלתי), שהולכים ומדביקים עוד ועוד עם כל יום שעובר,
בבני ברק למשל, בה אחוז המאומתים נוגע ב-2%, נפתחו ישיבות. מה זה אומר? בישיבה ממוצעת לומדים כ-500 בחורים, כנגד כל מאומת מסתובבים 3 נשאים שלא ידוע עליהם (ואני מעריך ממש בחסר), מה שאומר שבכל ישיבה סטנדרטית מסתובבים עשרות נשאים!! מה הסיכוי שהם לא ידביקו את חבריהם? מה יועילו קפסולות במקרה כזה? הבחורים האלה יוצאים לאירועים/חתונות ומדביקים את כל העולם ואשתו, מישהו כאן היה באירוע לאחרונה והתרשם מהריחוק החברתי המיוחד באולמות? וזו רק דוגמא, לא אמרתי מילה על מסיבות מחתרתיות שמתקיימות בהמוניהם, תשאלו כל צעיר תל-אביבי שני אם יצא לו לבלות בשבועיים האחרונים, אני בטוח שתופתעו.
עזבו, מספיק שיש 5% שמאמינים בקונספירציות G5 כאלו או אחרות, ויש יותר, (ככלות הקורונה צריך להגלות אותם לאנטארקטיקה יחד עם מאמיני העולם השטוח אבל בינתיים הם חיים בינינו וצריך להכיר בזה.)
אני שומע לא מעט טרוניה (גם פה) על אופן התנהלות הציבור או חלק ממנו ועל זלזול בהנחיות שיגרום חלילה להחמרת ההגבלות,
ככלל, להטיל על הציבור את האחריות על החזרת ההגבלות נראה לי מופרך. מנגד, בהחלט נכון להאשים את דרג מקבלי ההחלטות על הנפקת הנחיות שאין הציבור יכול לעמוד בהם,
מקבלי ההחלטות היו צריכים לקחת בחשבון איך הציבור יתייחס להנחיות והאם הן ישימות בשטח, ולקבוע אסטרטגיה ריאלית על סמך זה, ולא לנסות לכפות את מה שהם חושבים לנכון על ציבור שלא מוכן לקבל. במקרה שלנו לא הדרך חשובה, ולא מה היה נכון אילו, אלא התוצאה והתוצאה בלבד.
העיקר שאפשר לומר- "הציבור לא שומר על ההנחיות ולכן נחזיר את ההגבלות", בדיעבד זה נראה כמו כסת"ח בשקל.
אז נכון, יש כאן מלחמה, המלחמה האחרונה על נרטיב "שיטוח העקומה", שוטרים היסטריים מסתובבים בהמוניהם בכל פינה, איומים ב"סגר שני", אך בד בבד הפנמה הולכת וגוברת שזה פשוט לא יקרה, לא שיטוח העקומה וגם לא סגר שני.
בהצלחה לכולנו