ברור שעדיף לא להיחשף למינונים גבוהים של חיידקים, ולכן אחרי ביקור בבית חולים כדאי לרחוץ ידיים, אבל המינונים של העברה בשאיפה/נשיפה מותאמים טבעית לחיסון טבעי.
אני מסכים עם החלק הראשון של המשפט (במובן שחשיפה לפתוגנים היא הכרחית לפיתוח תגובת חיסון, אבל בהחלט לא לכל חיידק כדאי להיחשף, אפילו בכמויות קטנות).
עם זאת, החלק השני שגוי מיסודו.
בשביל לומר שההפצה דרך האוויר "
מותאמת טבעית לחיסון טבעי" אתה חייב להניח שההפצה הזו מכוונת ביולוגית על-ידי גוף האדם כדי להפיץ חסינות. כמובן שזה לא המצב. למעשה, אם זה היה המצב, למחלות לא היה עניין להדביק בני אדם כמדגרה טבעית להפצה תוך שמירת יכולות נשיאה באוויר. הם היו מתפתחים ביולוגית להפצה במגע נוזלי גוף בלבד, למשל, כדי לא לסכל את ההפצה שלהם על-ידי "הנשימה המחסנת" של בני האדם.
כל פתוגן שמתיישב בבני אדם מחפש להפיץ את עצמו הלאה, בין השאר דרך האוויר.
לכן אם כבר טוענים שהפצה דרך האוויר מותאמת למשהו, היא מותאמת להפצת מחלות.
אם אתה משוכנע אחרת, בבקשה - תן לחולה בשפעת העופות / אבולה / נגיף מרבורג לנשוף לך באוזן. לאחרון יש אחוז תמותה של עד 90%.
תמיד יהיו וירוסים/חיידקים שאנחנו לא מחוסנים מפניהם, אבל הם נדירים.
הם נדירים היום בגלל אמצעי המניעה ש
@adamshalev ציין, בשילוב הגיינה מתפתחת כפי שאתה ציינת, אבל לא פחות מזה - בזכות חיסונים שמונעים את המגע בינינו לבינם כליל (ע"ע - אבעבועות שחורות). קל היום להגיד ש"מחלה היא דבר טוב בהכרח לחיסון" כשאנחנו חיים בעידן שלא סבל מפנדמיות משמעותיות או זוכר איך זה היה רק לאחרונה, במאה ה-19, כשבין 10-25% מהילדים שנולדו לא שרדו עד לבגרותם.
לא כל מחלה היא מחלה שטוב לחלות בה. וטוב עשה המין האנושי שמיגר את חלקן כליל, ובע"ה, ימגר עוד בעתיד.