@משה
משה יקר. ענית תשובה יפה ומפורטת הרשה לי לחלוק עליך בכמה נקודות:
זה לא מה שכתבתי. אני עובד בתור מורה למדעי הסביבה ורוב מוחלט של הזמן שלי מוקדש כדי להסביר על הנזקים שבני אדם גורמים לסביבה.
מקצוע מצויין. מעריך את פועלך והחינוך שאתה מקנה לדורות הבאים. אני עצמי עשיתי קורס משבר האקלים באוני׳ בהצטיינות לכן אני קצת מכיר את המושגים שהזכרת.
גארט הארדין שהיה ביולוג דגול נהג לומר "בטבע אינך יכול לשנות דבר אחד". המערכת האקולוגית מורכבת להפליא ותמיד ישנם השפעות מסדר שני.
אמת, חתולים צדים עכברים ועכברושים אבל יש להם השפעות מסיביות נוספות על כלל מארג המזון (אוסף היצורים שניזונים אחד מהשני).
אני מסכים עם גאריט הארדין. אך ההשפעות המסיביות באות מאוכ׳ האדם, כל מה שבע״ח עושים זה מינורי בהשוואה אלינו. אנחנו צריכים להתחיל מלהגביל את עצמנו, לפני שאנחנו פונים להגביל את אלו שלא יכולים להשמיע קולם.
אנחנו נמצאים כרגע בתקופת האנתרופקן - תקופה בה האדם הוא זה שמשפיע על האטמוספירה והאקלים.
פעילות האדם הביאה לשינוי ישיר בלא פחות מ70% משטח כדו״א.
66% משטחי האוקינוסים נחשפו להשפעה מצטברת
ומאז 1700 אבדו 85% משטחי מע׳ מים מתוקים. 77% מהנהרות היום אינם זורמים באופן חופשי למקורותיהם בים.
כ40% האוכ׳ הימית בסכנה מידיית .
וכ12% מעולם החי בכלל בסכנת הכחדה
ישנו קשר ישיר בין הכחדה של מינים בעבר לשינוי אקלים ומע׳ אקולוגיות במקומות המחייה שלהם.
ישנה גם התפשטות של מחלות כדוגמת מלריה עקב הנזקים שהאדם גורם .
קח את הים התיכון שלנו -
ישנה מליחות גבוהה, פחות אצות וטמפ׳ גבוהות מהרגיל. שינוי במגוון הביולוגי , דיג יתר, פיתוח חופים, זיהום ופלישות ביולוגיות כגון דג הזהרון. כמו גם פלישת יתר של מדוזות. קיפודים מקומיים נעלמו וישנה תופעה עצובה של הלבנת יתר של אלמוגים בים התיכון, והאמת, גם בכלל הימות על רחבי הגלובס.
הכל זה אנחנו . הכל זה אנחנו, אבל אנחנו, במקום לטפל בבעיה בפתרונות פרקטיים כמו : צמצום מדרך פחמני של כל אחד ואחד מאיתנו באמצעות הסברה וחינוך, הפסקת סבסוד ילודה, חינוך להבאת ילדים בהתאם ליכולת הכלכלית ולא להסתמך עך מימון המדינה, בנייה ירוקה יותר, צימצום צריכה, חינוך לחיסכון כלכלי ולא לקנייה חסרת רסן של כמה שחדש ונוצץ, טיפוח שמורות טבע וריאות ירוקות בין הערים, העלאת הקשר בין האדם לסביבה באמצעות חינוך וחינוך וחינוך וכו׳.
ובמקום לבצע את כל הנ״ל ולהתחיל מאיתנו, אנחנו מסובבים את הבעיה על החלשים מאיתנו להם אין קול להתנגד. כמו החתולים. הנזק הנוראי שאנחנו גורמים להם עם העיקור והסירוס, הוא אכזרי.
אם זה היה הליך כזה בטוח ותקין ללא השלכות, היית רואה גם בני אדם עושים אותו, אבל לא. כי לבני אדם יש קול להתנגד .
בתחום הסביבה ישנם מספר גישות אתיות שונות כדי להחליט מה המעשה הראוי במצב של דילמות מוסריות:
גישה אחת מכונה הגישה הביוצנטרית ועל פיה לכל היצורים זכות שווה לחיים. לפי הגישה הזו האדם ושאר היצורים החיים שווי זכויות ואין לאדם זכות לפגוע ביצור חי אחר לצורך מענה על הצרכים האישיים שלו.לפי גישה כזו למשל אין שום הצדקה לעקר / לפגוע בחתולים כדי להגן על מינים אחרים.
גישה קצת יותר מתוחכמת מכונה הגישה האקוצנטרית. על פי הגישה הזו עיקר הערך ניתן לשמירה על המערכת האקולוגית (מגוון המינים והסביבה הדוממת). בגישה זו יש הצדקה לפגוע ביצור חי אחד (לדוגמה לעקר חתולים) כדי למנוע פגיעה משמעותית במגוון אחר של מינים.
בשורה התחתונה אני בשום פנים ואופן לא טוען שרק לאדם מותר לצוד. מה שאני אומר הוא שיש בידנו כוח עצום ביחס לשאר היצורים החיים. עם הכוח הזה מגיעה האחריות לשמור על המערכת האקולוגית. פגיעה מסוימת במין אחד כדי להגן על מספר רב של מינים אחרים היא מוצדקת.
ראיית מחזור החיים היא -
הכל קשור בהכל. תעשייה, חקלאות, בתי אב, פסולת שאנו בני האדם מייצרים, וכל מע׳ שתומכת בחיים שלנו, תורמת פגיעה גדולה במשבר האקלים ובבעלי החיים סביבנו.
ושוב, במקום שנתמקד בבעיה העצמה - האדם, אנחנו נטפלים לחלשים מאיתנו ומפנים אצבע אליהם, כי זה קל ולא דורש מאיתנו לתת דין וחשבון על מעשינו.
אז בהמשך לדברייך, ישנם 3 גישות מרכזיות -
הגישה האנתרופוצנטרית - גישה הרואה את האדם בעל מעמד מוסרי
הגישה האנימליסטית - גישה הרואה את כל החיות במעמד שווה זה לזו.
גישה הויטליסטית - גישה הרואה בכל היצורים החיים, כמו גם כל הסביבות האקולוגיות - שווים.
לצערי הרב, אנחנו בעיקר נוקטים בגישה הראשונה. לכן איננו נותנים דין וחשבון. ישנם כמה עמותות, ישנם כמה ארגונים, אך השחיתות, הבירוקרטיה והסחבת מגיעה גם אליהם ומזהמת כל חלקה טובה של רצון טוב להביא לשינוי אמיתי.
מה היא ההצדקה לגישה הפסולה הזו? מה היא ההצדקה לגישה האנתרופוצנטרית בה אנו נוקטים? מה היא ההצדקה לעליונות האדם על פני שאר היצורים ? רק כי אנו חכמים יותר? מה שווה החוכמה הזו אם אנחנו משתמשים בה כדי לנצל לרעה את אלו שאין להם קול?
לאור זה תחנות האכלה לחתולים הם מעשה בעייתי כיוון שהם מעודדים התרבות של חתולים ולעיקור של חתולים יש הרבה הגיון.
בעיניי לא צריך לעודד אך גם לא צריך לעקר. צריך פשוט לא להתערב בהתרבות הטבעית שלהם. אין זה תפקידנו. אנו לא אלוהים וגם לא הסגן שלו.
האדם צריך לטפל בהתרבות הטבעית של עצמו לפני שנטפל אל החלש שאין לו קול.
התערבות לא זהירה בטבע יכולה לגרום להמון נזק ואוסטרליה היא דוגמה קלאסית לזה. עם זאת לטמון את הראש בחול ולהתעלם מעצת המומחים בנוגע להשפעת החתולים זה לא רעיון מוצלח.
התערבות לא זהירה קורה כבר משחר האדם, אך בעיקר מהמהפכה התעשייתית ורק נהיית חמורה יותר. מקווה שלא פיספסנו את הרכבת.
אנחנו טומנים את החול בהרס הרב שאנו גורמים לכדור הזה. כדור שאין שני לו. אבל כן, החתולים הם אשמים בכל בעיותנו, אם רק נעקר אותם , יהייה פה טוב .
בנוגע לאמירה שהטבע מאזן את עצמו חשוב לזכור שהעולם בו אנו חיים אינו עולם טבעי. הסביבה האורבנית נוחה יותר למינים מסוימים (עכברים וחתולים לדוג') על חשבון מינים אחרים.
אמת. אפשר לראות זאת עם התפשטות הבבונים בהודו ובתאילנד באזורים אורבנים, ועדיין, אני לא בעד להתערב. ההתערבות שלנו בעיקר מביאה נזק.
אם יותר לי לשגות בחלומות מה שהייתי רוצה לראות בסביבה העירונית זה מספר רב יותר של טורפי עכברים ממגוון מינים. הייתי רוצה לראות תיבות קינון לניצים ותנשמות כדי שהם יקחו את חלקם בציד העכברים והעכברושים. ההסתמכות רק על החתולים יוצרת מארג מזון בעייתי.
איתך 100% בחלומות אילו. הלוואי.
סמנטיקה. בניגוד לבעלי חיים אחרים חתולים הורגים הרבה מעל ומעבר למה שהם צריכים כדי לאכול. גם אם נניח שזה לצורך אימונים זה לא מעלים את ההשפעה האקולוגית המסיבית שהם מחוללים.
שוב משה, תחליף את המילה חתולים עם בני אדם. אנחנו מפנים את האצבע הלא נכונה לגורם הלא נכון. הבעיה האמיתית היא אנחנו.