טוב, חזרתי עם פחות או יותר מסקנת העל של המחקר שלי..
עדיין יש עוד הרבה מה ללמוד ועבודה רבה, אבל אחלוק אתכם, שוב, בתקווה שלפחות לאדם אחד זה יעשה איזה משהו טוב.
בגדול הבנתי שהמציאות היא אשכרה באמת סוג של הוויה או חלום.
הכל התחיל מהריק.
המציאות הפיזית, האטומית, יכולה להיות מתורגמת למציאות אנרגטית (לפי מכניקת הקוונטום), המחשבות שלנו יש להן השפעה על המציאות (גלים אלקטרומגנטים שבין גלי הרדיו לאפס, רק אין לנו יכולת לתפוס אותם).
עד לפה חזרתי על מה שכבר כתבתי בעבר.
בנוסף לכל זה, בגלל שמשקיעה שעות על גבי שעות בתרגול מדיטטיבי, שמה לב שבאמצעות המודעות בלבד יש אפשרות להשפיע על אזורים שונים בגוף. דוגמא ספציפית, במשך חודשים התמקדתי בצד הימני במוח שהרגשתי שחסום מסיבה שפוחדת מאד לבדוק ועם הזמן דברים התחילו להשתחרר וחמצן הצליח להגיע, מה שזה אומר לי שבאמצעות המודעות, קרי,
הכוונה בלבד אפשר להשפיע על איך לומר, אקרא לזה עצמים.. אז המודעות עצמה היא מקור לאנרגיה. ככה בעצם זה ממחיש לי לפחות איך אלוקים ברא את העולם, להזיז גרמי שמיים, התפתחות האבולוציה מהפטריות לבני אדם, באמצעות מודעות בלבד.
במאמר מוסגר אומרת שלמרות שמכבדת דעה הפוכה, לדעתי לא הגיוני להסתכל על הטבע (פרחים, בעלי חיים [נוצות טווס למשל, וואו] וילדים) ולחשוב שהכל במקרה ובפוקס דטרמיניסטי.
אני מאמינה בלב שלם שבני האדם קיבלו תבונה שעדיין מתפתחת מהמחשבה האנושית הראשונה (אנחנו ערומים!) עד להבנה טוטאלית שלמה ומוחלטת של מהות האלוהות.
עכשיו היתה לי סוג של הארה בנושא הזה שאשמח לחלוק.
ל'שם' או האל, כמובן אין פנים ואין צורה, אלא משמעותו הבלעדית היא
אור.
בהארה שנפלה בחלקי זכיתי לראות צבע, שבעיניי נחשב לזוהר האלוקי.
דמיינו לעצמכם שילוב של זהב, אשר מפיץ סביבו הילה, ונצנצי יהלום כמו שרואים בשמש.
יהלום זהב!
וגם צליל גבוהה ודק של פעומניות (מי שמכיר קערות טיבטיות שהן בעצם סוג של פעמונים, מכיר שהצליל בנקישה עליהן מפיץ תדר מרגיע או מהפנט).
כלומר החיים זה לא שחור או לבן אלא ריק ואור..
הצבע והצליל הזה מבחינתי משולים לאושר, לתדר הכי גבוהה ונעלה שאפשר לחוש.
אני חושבת שמי שיהיה מסוגל להגיע אליו בעולם הבא אלה רק קדושים שהמצפון שלהם נקי וטהור והיו נאמנים לקב"ה לכל אורך הדרך והגלגולים וכל שאר האנשים (שאני בינהם) ירדו לפי דרגות פשיעותם האישיות אשר מתבטאים כיסורי מצפון.
ברגע שיבינו את מהות האלוהות ומה היתה כוונתו ומטרתו בבריאת העולם, ההבנה הזו תהווה גם מראה כואבת למי שסטה מהדרך.
אני בדרך לקרוא את הקומדיה האלוהית של דנטה, אבל כרגע יש לי השערה פרועה לגבי מדורי
הגהנום
(בקצרה, יושבים שם גבר ואישה אידיאלים, שנחשבים גם שטניים, אך אין בהם רוע (ארס נחשי) כלל אלא ערמומיות חתולית. האוטופיות שבהם היא זו שמוציאה את הרוע והחולשה האנושית.
שוררת בינהם אהבת אמת*, כזו שאלוהים תכנן כביכול שתהיה בין אדם וחווה לפני שיתן להם את הזכות לטעום מעץ הדעת, כך שהיו יכולים להשאר בגן הנצחי, אהבה רוחנית כזו שמתעלה על כל סוג נלוז ונאלח של תאוות בשרים ריקה.
וכאשר זהותם תתגלה, המשיכה כלפיהם תהיה כה חזקה, שאלה בעצם 7 מדורי הגהנום - ההשוואה.
(אני מנחשת שאדם שהצליח בחייו לשלוט או לכבוש לחלוטין את יצרו המיני יהיה חסין מפני אחד המדורים לדוגמא. מי שעניו ומסתפק במה שיש לו ואין בן קנאה תיחסך ממנו דרגת יסורים כלשהי גם לדוגמא)
השתעשעתי ברעיון שעל שער הכניסה לשם יהיה כתוב
לכל אדם יש 4 פנים:
1. אלו שרוצה שיראו
2. אלו שחושב שיראו
3. אלו שנראות באמת
4. אלו שהן באמת
*זה סיפור אחר בפני עצמו, אם זה מעניין מישהו, שיגיד.
אחרי שעוברים את המדורים ואת יסורי הגהנום ומקבלים את הדין ואת המקום האישי בעולם הבא, נפתחים שערי גן העדן..
בכל מקרה, להמחשת הרגש שאני משערת שהוא הגבוהה ביותר שניתן להגיע אליו השמור לקדושים בעולם הבא (נחסכה מהם הכניסה לגהנום כי הם עברו את כל המדורים מראש), האושר האלוהי, אהבת החיים טהורה, לקחתי כדוגמא את פיקאצ'ו, שמפיץ אור והילה בדרגה או רמה הכי גבוהה שאפשר לדמיין..
הידד!
