• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

הפיצוץ

  • פותח הנושא פותח הנושא אלון שגיא
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
@daat99
אז כל הדיון הארוך הזה (כאן ובמקומות אחרים) מסתכם בעצם בעובדה שהנתון היחיד שמעניין אותך הוא:
״התשואה ההיסטורית של מניות ארה״ב היא מעל הממוצע העולמי״.

אם ניקח את זה כנתון - אין שום ויכוח (כי לא יהיה הרי מחקר היסטורי שיסתור את הנתון).

מה שכן - זו ראייה מאוד צרה של העולם, לצורך קבלת החלטות.

לגבי פסיבי/אקטיבי - שוב, אני לא מבין מה זה קשור. דיברנו על פיזור השקעה בין מדינות העולם.
 
אז כל הדיון הארוך הזה (כאן ובמקומות אחרים) מסתכם בעצם בעובדה שהנתון היחיד שמעניין אותך הוא:
כל הדיונים הללו מסתכמים בעובדה שאני מחפש נתונים גולמיים שמוסיפים לי ידע.

אם ניקח את זה כנתון - אין שום ויכוח (כי לא יהיה הרי מחקר היסטורי שיסתור את הנתון).
את זה ראינו רק היום.
**עריכה**
ואני עדיין לא בטוח שראינו את זה כי כפי שאמרתי המספרים שם נראים לי מוזר.
בכל אופן "נראה לי" זה לא מחקר אבל זה מספיק בשביל שאני לא אפסיק לחפש.

מה שכן - זו ראייה מאוד צרה של העולם, לצורך קבלת החלטות.
תשים לב שאמרתי מפורשות שאני מחפש את המידע הגולמי בשביל להמשיך משם ולקבל החלטות על סמך האישיות שלי.

האופי והאישיות שלי לא מכתיבים מה נכון לך ולכן אני לא רואה לנכון להכתיב לך את המסקנות שאני מסיק.
 
@daat99
כמה דברים:
1. זה שאתה מפקפק באמינות/אמיתות הנתונים- אין איך לענות על זה, סה"כ בכל זאת מחקר של כלכלנים ינצח את דעתך, אין מה לעשות. אז פה אין ויכוח. חבל על האנרגיה לחזור על זה שהמספרים נראים לך מוזר.
2. ההבנה שמחקר מגיע לרוב עם שאלת מחקר. השאלה כאן הייתה האם האמירה שמניות הן אפיק ההשקעה הטוב ביותר ("stocks for the long run") - היא נכונה גלובלית או לא. והתשובה היא כן גדול ומהדהד. זאת, מכיוון שהתשואה העודפת של מדד מניות עולמי הייתה גדולה באופן מובהק סטטיסטית מאשר השקעה באפיקים אחרים. גם על מדד עולמי וגם על כל מדינה שנבדקה בנפרד. גם פה חבל על האנרגיה שלך, הויכוח הסתיים (עד שתביא ראיה סותרת).
3. מכאן באת והסטת את הדיון לסוגיה אחרת: האם האסטרטגיה הכי טובה היא להשקיע במדינה עם התשואה הכי גבוהה או במדד רחב עולמי? זו שאלה שקשה יותר לענות עליה, כי היא לא שוות ערך לשאלה "איפה התוחלת הכי גבוהה?", כי יש גם עניין של סיכון וכו'.
4. ובכל זאת- בהקשר לשאלה זו - התייחסת לזה שהתשואה בארה"ב יותר גבוהה מאשר בשאר העולם. רק שכאן זה נהיה יותר מסובך:
א. האם ההבדל מובהק? לא ראיתי התייחסות לזה במאמר. אם מישהו פה מספיק חזק בסטטיסטיקה ויש שם מספיק נתונים- אז זה יהיה מצויין, אבל יחד עם סטיית תקן- ייתכן שזה לא הבדל מובהק.
ב. אני מקווה שברור לך שכתלות בתקופת המדידה -התשואות עשויות להיות שונות. החוקרים כאן הסתפקו בתקופה מסויימת שהוכיחה את הטענה שלהם, אבל בתקופות שונות זה ברור שהתשואות שונות וכמו ש @Yevgeny כבר כתב לך- יש עניינים של קורלציות לא מוחלטות ומחזורים לא חופפים (עכשיו זו דוגמא קלאסית לכך), שמצדיקים השקעה מעורבת.
ג. כבר הוכח, ואכן רבים תומכים בכך, שהשקעה במדד עולמי משפרת את התשואה מתאומת הסיכון של ההשקעה בדיוק מסיבה זו (כדוגמא קטנה- המאמר שציטטתי של rick ferri שאמנם לא התפרסם בעולם האקדמיה)- שאז באת ואמרת "רגע מי אמר בכלל שהשקעה פאסיבית במדד עולמי בכלל עובדת". אז עשינו צעד אחורה- ראינו שגם היא עובדת, כך שאפשר בשקט לומר שהשקעה גלובלית היא תכנית עבודה מבוססת ומנצחת (אם כי כמו כל דבר- אין הבטחות בכלום!!)- ולכן ממליצים עליה מיטב המומחים. למשל:
http://www.forbes.com/sites/fidelity/2016/05/23/five-myths-of-international-investing/#542f4ab11def
 
כבר הוכח, ואכן רבים תומכים בכך, שהשקעה במדד עולמי משפרת את התשואה מתאומת הסיכון
הערה נקודתית:
התרומה של הפיזור הבינלאומי הינה בשפל בשנים האחרונות.
כמובן שמאורע מזעזע יכול להחזיר את המצב לקדמותו.
זו דוגמא לכך שנדרשת הסטוריה ארוכה כדי לראות את החשיבות של הפיזור הבינלאומי (לא ראיתי אף משקיע שמוותר על השקעה מחוץ לארה"ב שהתייחס בצורה רצינית לנתונים מלפני שנות השבעים), אבל, כפי שהראתי, הנתונים הנדרשים קיימים בשפע.
 
1. זה שאתה מפקפק באמינות/אמיתות הנתונים- אין איך לענות על זה, סה"כ בכל זאת מחקר של כלכלנים ינצח את דעתך, אין מה לעשות. אז פה אין ויכוח. חבל על האנרגיה לחזור על זה שהמספרים נראים לך מוזר.
תשים לב שלצורך הדיון קיבלתי אותם למרות שאני מפקפק בהם.

השאלה כאן הייתה האם האמירה שמניות הן אפיק ההשקעה הטוב ביותר
אתה קישרת את המחקר בתגובה לשאלה שאני שאלתי והיא האם ישנו מחקר שמתחשב במה שקרה למשקיעים זרים ומוכיח שהשקעה במדד בינלאומי עדיפה על השקעה במדד האמריקאי לבדו.

העובדה שאתה בוחר כעת להתעלם מהשאלה שאתה הגבת אליה ולטעון שאתה מנסה לענות על שאלה אחרת לא משנה במאומה את השאלה המקורית ששאלתי או את העובדה שציטטת אותי כשצרפת את המחקר.

האם האסטרטגיה הכי טובה היא להשקיע במדינה עם התשואה הכי גבוהה או במדד רחב עולמי?
שוב לא נכון.
אני באתי ואמרתי דבר פשוט:
1. המחקרים שהוצגו בפורום כתומכים בהשקעה פסיבית מבוססים על הבורסה האמריקאית לבדה.
2. המחקרים שהוצגו בפורום כתומכים בהשקעה במדד הרחב ביותר (ולא האמריקאי) מתעלמים ממה שקרה למשקיעים זרים שנמחקו בבורסות שונות ברחבי העולם.

בהינתן עובדות #1 ו-#2 אני ביקשתי לראות מחקר אחד לפחות שמצד אחד מתייחס ל-#1 ומצד שני מציג את המסקנה #2.

מאז ששאלתי את השאלה הזו בפעם הראשונה הצגת 4 מחקרים/מאמרים שונים כתגובה ואף אחד מהם לא עונה על שני התנאים הנ"ל.

עקב כך הטענה המקורית שלי נשארת נכונה ואם ננסח אותה בצורה מדויקת אז היא זו:
עד היום לא הוצג בפורום אפילו מחקר אחד שמתייחס למה שקרה למשקיעים זרים ובמקביל מסיק שהשקעה פסיבית במדד מניות בינלאומי עדיפה על השקעה במדד המניות האמריקאי.

האם אתה מכיר איזשהו מחקר שעונה על התנאים הנ"ל וסותר את הטענה הזו?

ג. כבר הוכח, ואכן רבים תומכים בכך, שהשקעה במדד עולמי משפרת את התשואה מתאומת הסיכון של ההשקעה
איפה זה הוכח בדיוק (אולי פספסתי משהו)?
זה המחקר היחיד שראיתי עד כה שבאמת מתייחס למה שקרה למשקיעים זרים (גם אם אני לא מסכים לגמרי עם דרך ההתייחסות העובדה שהוא מתייחס עונה לתנאי #1) אבל איפה במחקר הנוכחי שהצגת ראית שהשקעה בשוק הבינלאומי עדיפה על השקעה בשוק האמריקאי?
במחקר דווקא מוצג שהתשואה של השוק האמריקאי לבדו במשך 100 שנה עוקפת את התשואה הממוצעת של השוק הבינלאומי בכמעט אחוז כך שאם כבר ניתן להסיק ממנו מסקנות בהקשר הזה (וכפי שאמרת בעצמך לא ברור שניתן להסיק מהמידע הזה מסקנה בכלל) אז המסקנה המתבקשת היא שהשקעה פסיבית צריכה להיעשות על המדד האמריקאי ולא על המדד הבינלאומי.

לכן ממליצים עליה מיטב המומחים
לא מעניין אותי מה ממליצים אנשים אחרים "מומחים" ככל שיהיו.
מה שמעניין אותי אלו העובדות והמידע הגולמי.

ראינו מספיק "מומחים" ממליצים דברים בתקשורת (אמיר ברמלי? ענבל אור? שניהם הוצגו כ-"מומחים" בתקשורת) ואין לי שום אינטרס להאמין לבעלי עניין כשהם לא מציגים שום נתון עובדתי שתומך בדעתם בלי להתעלם מעובדות שאני מכיר שיכולות לסתור אותו בדרך.
 
  • אהבתי
Reactions: Roi
ראינו מספיק "מומחים" ממליצים דברים בתקשורת
אתה מנסה להשוות כתבי עיתונות לגופי מחקר אקדמאים וחברות בעלות שם שמרכיבות מדדים?
 
אתה מנסה להשוות כתבי עיתונות לגופי מחקר אקדמאים וחברות בעלות שם שמרכיבות מדדים?
פידליטי זה גוף עם אינטרס וכשהוא מפרסם מאמר בגלובס אני לא שם אותו תחת הקטגוריה של מחקר אקדמאי.

**עריכה**
בכל אופן גם אם תקרא לזה "מחקר" אז הוא לא מתייחס למה שקרה למשקיעים זרים שנמחקו בעבר כך שהוא לא עונה לתנאי #1 ולכן אינו רלוונטי לשאלה ששאלתי ולא סותר את הטענה המקורית שלי.
 
לפי הרומנים במאה ה-19 - מנספילד פארק (ג׳יין אוסטין) ואבא גוריו (בלזק), התשואה הסולידית על אג״ח ממשלתי או על שכירות הייתה 5% בשנה. האינפלציה אז הייתה אפסית ולכן מדובר ב-5% ריאלי. השקעות מסוכנות בעסקים כמו מטע באיי הודו המערבית (כפי שמסופר ב״מנספילד פארק״) או במפעל פסטות (כפי שמסופר ב״אבא גוריו״) הייתה יכולה להביא ל-7% תשואה.
מסקנה? התשואה ההיפוטטית ממדד מניות גלובלי באותה התקופה הייתה בין 5-7%.
 
@daat99

למה אתה חושב הנזק שנגרם למשקיעים זרים הוא בעל משמעות לשאלה של השקעה בין לאומית ? ואם כן למה אתה חושב שבארה"ב לא ניגרם נזק ? או שאולי ההשקעות בארה"ב לפני 1960 היו מקומיות ולכן "לא נגרם נזק" למשקיעים זרים בארה"ב כי הן היו זניחות?
האם הנזק שיכול להיגרם מהשקעה במדינה זרה שונה מהותית בין משקיע מקומי או זר ? כלומר רק לזרים הלאימו את הבעלות ?
המצאת "תנאי" נוסף שכל מטרתו לעקר את הדיון מתוכן כדי לטעון שאין מחקרים ואין נתונים.
 
לפי הרומנים במאה ה-19 - מנספילד פארק (ג׳יין אוסטין) ואבא גוריו (בלזק), התשואה הסולידית על אג״ח ממשלתי או על שכירות הייתה 5% בשנה. האינפלציה אז הייתה אפסית ולכן מדובר ב-5% ריאלי. השקעות מסוכנות בעסקים כמו מטע באיי הודו המערבית (כפי שמסופר ב״מנספילד פארק״) או במפעל פסטות (כפי שמסופר ב״אבא גוריו״) הייתה יכולה להביא ל-7% תשואה.
מסקנה? התשואה ההיפוטטית ממדד מניות גלובלי באותה התקופה הייתה בין 5-7%.

לאור ההיסטוריה בתחום הקולוניאליזם בעולם, כנראה שהשקעה בחו"ל היתה רבת תשואה ולא רק תוצר של שיעמום של ספרדים בריטים פורטוגלים והולנדים ....
 
למה אתה חושב הנזק שנגרם למשקיעים זרים הוא בעל משמעות לשאלה של השקעה בין לאומית ?
בגלל זה:
אני אתן לך דוגמה:
נניח ויש שתי בורסות עם מדדים שכל אחת מהן מרוויחה 10% בשנה.
ישנו מחקר שמציג את התשואה שנובעת מהשקעה בשתי הבורסות הללו ובצורה לא מפתיעה המחקר מציג תשואה של 10% בשנה.
כעת ניקח משקיע אמתי בשר ודם ונחלק את הונו בין שתי הבורסות הנ"ל כאשר אחת מהן מוחקת את כל כספו (כי הוא משקיע זר) והשנייה מספקת לו את התשואה של המדד שלה (10% בשנה).
אותו המשקיע איבד חצי מהונו והרוויח 10% בשנה על החצי הנותר בלבד.

האם לדעתך זה לא רלוונטי לדעת אם אתה הוא אותו המשקיע או לא? לי זה מאוד רלוונטי!

למה אתה חושב שבארה"ב לא ניגרם נזק ?
כי היסטורית בארצות הברית לא נגרם נזק שכזה (זה לא מונע את האפשרות שהוא ייגרם בעתיד כמובן).

או שאולי ההשקעות בארה"ב לפני 1960 היו מקומיות ולכן "לא נגרם נזק" למשקיעים זרים בארה"ב כי הן היו זניחות?
לפי המידע שאני איתרתי דווקא היה סחר בינלאומי מאוד פורח לפני מלחמת העולם הראשונה (בערך כמו היום רק עם היקפים יותר קטנים כי האוכלוסייה הבינלאומית הייתה יותר קטנה והיה יותר קשה לשנע דברים ולתקשר) שטורפד בפתיחת המלחמה.

האם הנזק שיכול להיגרם מהשקעה במדינה זרה שונה מהותית בין משקיע מקומי או זר ?
זה קרה במציאות בעבר.
היסטורית היו מדינות שמחקו את הנכסים של המשקיעים הזרים כאשר הבורסה המקומית המשיכה לתפקד (ראה מלחמות עולם ונזקים של משקיעים שהשקיעו לפני המלחמה במדינות שנלחמו אחת בשנייה).

כלומר רק לזרים הלאימו את הבעלות ?
בחלק מהבורסות כן (לפחות באלו שלא התמוטטו).
 
@daat99

אני מבין שיש שאלת מחקר מעניינת (באמת) האם זהות המשקיע (זר או מקומי) בהשקעות במדדים בין לאומיים משפיע על התשואה (מסיבות פוליטיות) וכמה,
ואני מבין שעד היום לא קיים מחקר שעוסק בכך, אבל אם אין הבדל אז המחקרים מחזקים את הגישה שפיזור בינלאומי אינו מוכח כתת אופטמאלי בצורה מובהקת מאשר השקעה בארה"ב.

האם יש סיכון מוגדל אפריורי בלהיות משקיע זר מאשר להשקיע במדינת הבית בלבד? האם יש דרך אוטומטית לזהות מדינות בעייתיות ? האם למשקיע ישראלי יש סיכון מופחת או מוגדל באופן יחסי ?
שאלות פתוחות ואין עליהן תשובה, התחושה שלי לגבי התשובות לשאלות היא - לא, לא ולא.
 
אני מבין שיש שאלת מחקר מעניינת (באמת) האם זהות המשקיע (זר או מקומי) בהשקעות במדדים בין לאומיים משפיע על התשואה (מסיבות פוליטיות) וכמה
זו לא שאלת מחקר אלא נתון עובדתי.
משקיע גרמני או רוסי למשל שהשקיע בבורסה האמריקאית לפני מלחמות העולם הפסיד את כל כספו למרות שמשקיע אמריקאי או בריטי שהשקיע באותן הבורסאות לא איבד את כל ההשקעה אלא השיג את "תשואת המדד" (בהתאם להשקעה שלו כמובן).

אני מבין שעד היום לא קיים מחקר שעוסק בכך
עד היום ראיתי רק מחקר אחד שמתייחס לכך בעקיפין וזה המחקר האחרון ש @doc29 קישר.

מה שאני מחפש זה מחקר שגם מתייחס לכך אבל במקביל מסיק שהשקעה פסיבית במדד בינלאומי עדיפה על השקעה פסיבית במדד האמריקאי לבדו.

האם יש דרך אוטומטית לזהות מדינות בעייתיות ?
לא שאני מכיר.

האם למשקיע ישראלי יש סיכון מופחת או מוגדל באופן יחסי ?
אין לי שמץ של מושג מבחינה עובדתית אבל מבחינת "אמונה" (שאינה מגובה בשום עובדה) אני אישית חושב שהסיכונים של משקיע ישראלי בבורסה האמריקאית קטנים יותר מאשר בבורסה הגרמנית/סינית/טורקית.
בכל אופן אני משתדל שלא לנהל דיון על אמונות/דעות/פחדים/רצונות אלא על נתונים גולמיים ומחקרים ולכן אני מחפש מחקרים בנושא בלי שום קשר לאמונה האישית שלי.
 
@daat99
נתונים עובדתיים אינם הוכחה או הפרחה,
הם משמשים כאבני בסיס לנסות לתקף את המודל
(בפועל אפשר להפריח או להראות שאין מובהקות לטענה שזהות המשקיע,(זר או מקומי) משנה את מודל ) דוגמא מסויימת אינה מעלה או מורידה את נכונות המודל. ולכן השאלה היא מעניינת ובינתיים פתוחה
 
נערך לאחרונה ב:
@daat99
מתונים עובדתיים אינם הוכחה או הפרחה,
הם משמשים כאבני בסיס לנסות לתקף את המודל
(בפועל אפשר להפריח או להראות שאין מובהקות לטענה שזהות המשקיע,(זר או מקומי) משנה את מודל . דוגמא מסויימת אינה מעלה או מורידה את נכונות המודל. ולכן השאלה היא מעניינת ובינתיים פתוחה
אני רוצה לוודא שהבנתי את דבריך נכון - אנא תקן אותי אם אני טועה:
אתה בינתיים מאמין למחקרים שמתעלמים מעובדות אלו רק בגלל שהעובדות לא מוכיחות באופן מובהק שהמחקרים שלא התייחסו לעובדות אלו אינם נכונים?
 
מה אתם חושבים? לא מעסיק אותכם העניין? מה בחרתם לעשות ומה הרציונל מאחורי הפעולה (או חוסר הפעולה).
זה בהחלט מעסיק אותי. המסקנה שאני הגעתי עליה, היא שעלי לסמוך רק על עצמי ועל החושים שלי. כלומר ללמוד את הסוגיות הבוערות בעצמי ולהגיע למסקנות שלי. להקשיב לגורואים, אבל בערבון מוגבל וכשאתה מרגיש שמשהו שם לא מסתדר, או שהם דוחפים לך את שירותיהם ומוצריהם יותר מדי חזק, לא להתבייש לפסול.

אני משוכנע שאנחנו עומדים לראות משהו עד סוף 2017. הרבעון הראשון השנה היה חלוש ביותר ויש עוד אינדיקציות חזקות שמאותתות על מיתון שלדעתי יוביל עם הזמן גם לקריסה בבורסה. לכן, אני מחזיק את כל הכסף במזומן ומחכה לראות מה יהיה. לפי דעתי, קברניטי הכלכלה האמריקאית ידאגו שמגדל הקלפים לא יפול לפחות עד הבחירות כדי שלהילרי קלינטון יהיה קל יותר להיבחר. הם לא כל-יכולים אבל ובהחלט יתכן שנראה משהו משתבש גם לפני הבחירות. אני בסה"כ אומר שהבחירות האלה הן אירוע דגל כלכלי חשוב.
אז כן, כרגע אני יושב על גבעת מזומנים (עוד לא הר, לזה יש דרך ארוכה :)) ואני חושב להחנות את הכסף באג"ח עם מח"מ קצר עד סוף התקופה שסימנתי לי (דצמבר 17). כמובן שאם יקרה משהו עד אז, אני לא מונע מעצמי הסתערות אגרסיבית על הכסף הטיפש שיהיה שפוך על הרצפה באין אוסף.
 
מה שאני מחפש זה מחקר שגם מתייחס לכך אבל במקביל מסיק שהשקעה פסיבית במדד בינלאומי עדיפה על השקעה פסיבית במדד האמריקאי לבדו.
ואחרי שהמחקר יימצא זה לא ימנע ממך לשלוף 1001 נימוקים תירוצים למה אינך מאמין לו.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
אני רוצה לוודא שהבנתי את דבריך נכון - אנא תקן אותי אם אני טועה:
אתה בינתיים מאמין למחקרים שמתעלמים מעובדות אלו רק בגלל שהעובדות לא מוכיחות באופן מובהק שהמחקרים שלא התייחסו לעובדות אלו אינם נכונים?

המחקרים לא בדקו את השפעת המשתנה (משקיע זר או מקומי ), אז זה שהפרמטר לא נבדק לא אומר שההיפוטיזה לא ולידית,
זה שיש מקרים שבהם משקיעים זרים הפסידו משמעותית יותר לא אומר שסטטיסטית משקיע זר ישיג במובהק תשואה מופחתת לעומת משקיע מקומי במדד המוביל של אותה מדינה .זה אומר שנתון הזה צריך להיחקר , אני מאמין למחקרים שפועלים בצורה מתודולוגית ואני לא מאמין למחקרים לא קיימים , אני יכול להחליט שהנתון הזה בעל משמעות ולפעול כמוך או להאמין שזה חסר משמעות ולפעול אחרת, אבל אין בקיום העובדת שציטטת שום משמעות בתחום התיקוף הן לא מבטלות את המחקרים הקודמים ולא מוכיחות את התאוריה החדשה שלך (כי לא בוצע שום מחקר).

אתה טוען שהנתון הזה הוא בעל משמעות גדולה (במילים אחרת יש הבדל מובהק סטיטסטית בין משקיעי מדדים של מדינת הבית לבין המשקיעים הזרים שמשקיעים באותו מדד, וזה טעון הוכחה, עובדות זה לא הוכחה, עובדות זה התנאי לקיום מחקר שיכול ל בטל את השאלה או לומר יש לה בסיס עובדתי (עד אשר יוכח אחרת)
בינתיים יש בסיס עובדתי להשקעה במדדים עולמיים עד אשר יוכח אחרת.

כמו שכתבתי, אי אפשר באמת לדעת מי המדינה שמועדפת ל 20 שנה קדימה להשקעה למשקיע זר , בד"כ הטיית בית היא בעיה , ומחיקת השקעות בקובה רוסיה ומזרח ארופה/סין קרתה להרבה משקיעים מקומיים ( קראו לזה קומוניזם), וב 1929 הרבה משקיעים אמריקאים מחקו את ההשקעות שלהם (לפחות כמו משקיעים זרים) ולכן אני מאוד לא מאמין בתאוריה שלך, וכאשר יצא מחקר שמראה שיש בה הגיון זה יחייב שינוי אסטרטגיה (למרות שלא ברור בכלל האם זה אפשרי לייצר אסטרטגיה עדיפה למשקיע זר).

אתה בהחלט רשאי לחשוב אחרת אבל גם עם "תצעק" באותיות קידוש לבנה שאין מחקרים שמוכיחים שזהות המשקיע אינה משפיע על התשואה במדדי מדינה זרה זה לא ישנה את העובדה שאפשר "לצעוק" באותיות קידוש לבנה שאין מחקר שמוכיח שמשקיע זר משיג פחות מהשקעה במדד מדינה זרה לעומת משקיע מקומי.
זה נשאר בגדר תפיסה אישית, ולצערי זה גולש לפסאודו-מדע.
 
Back
למעלה