הנועזת

[הנועזת]

קורונה, חזרה למקור (2)
אם הייתי צריכה לדמיין את בנותיי הטום בוי-איות, מלאות העזוז, סגורות איתי בבית בצל הקורונה, לא הייתי מנחשת שכך זה יראה. זה מתחיל משינה...הן קמות בצהריים ואני בבוקר. כשהן מתניעות הכל כבר מוכן לשימוש, אוכל, בית נקי וכלבות שפרקו אנרגיה ומוכנות לפינוקים. הן עוזרות, אבל בעייני זה לא זמן לחנך. הבית מלא וגדוש חומרי גלם לאוכל מזין ומלא, חומריי יצירה, והכי חשוב פשוט שקט...באופן שמפליא אותי כל יום מחדש אני רואה אותן עושות ספורט מעצמן, כל אחת עם התוכניות שלה, מבשלות, אופות, הגדולה מציירת, משחקות עם הכלבות לומדות (הגדולה בגרויות, הקטנה מרחוק) וכמעט באופן מפתיע, לא זקוקות לי. אנחנו נפגשות אחריי הצהריים, לפעמים מבשלות משהו יחד, שותות קפה(שחור של פועלים) והקטנה תה מדברות קצת, תוך כדי שהכלבות משחקות וגורמות לכולנו לחייך בלי סיבה, שעה מקסימום שעתיים. ואז בערב אני פורשת לענייני עבודה והתנדבות והופ נגמר עוד יום..

 

[הנועזת]

קורונה, חזרה למקור(3)
היום תוך כדי ריצה של 2.5 ק"מ (שזה קיצוץ כואב של חצי מהמכסה הרגילה) בעודי מחזרת אחר הרדיוס של 100 מטר, חלפה במוחי המחשבה, שעכשיו כולם חווים על בשרם, הצצה לאיך היה נראה סדר היום של החופש הכלכלי שלהם ברמה הקונספטואלית, אם באמת לא היו צריכים לדאוג כלכלית.
על אף שלכאורה זו השאיפה של רבים, האתגר של המפגש עם הריק שבפנים, הוא השם הנרדף של החופש הכלכלי..האתגר של התקופה הזו.

ציטוט שלקוח מתוך פוסט שכתבתי כאן, לגבי סדר היום של החופש הכלכלי ברמה הקונספטואלית:
"זו הפלטות מסדר יום קבוע של מתי לקום לנוח ולישון, מתי לייצר וכמה... אבל יותר מכך, זו המלטות מהאג'נדה העכברית במוח המאפשרת ציפה של השאלות החשובות באמת, מה החלום/הייעוד שלנו פה על הפלנטה, מי הם השותפים שלנו לדרך, מה חשוב ממה, וכן הלאה. כאשר השאלות הללו מונחות על מצע של אין אילוץ כלכלי, זהו עולם בו הכל אפשרי...כעת עומד בפניי הפרט האתגר שבאתגרים, הוא נדרש לייצר משענת- מתוך החומרים שלו עצמו, שתוכל לספק לו סדר יום חלופי. הצורך הכלכלי- השרדותי שהניע את גלגליי סדר היום הקודם, לא קיים יותר".

 

[דורון]

אז מי שלא מוצא דרכים להנות מהתקופה הזו, שלא יחשוב על פרישה מוקדמת?

 

[bitcoinbits]

שיחשוב, אבל קודם לחשוב על למצוא דרכים להנות מהתקופה הזו (מדבר על עצמי בעיקר)

 

[בת העמק]

.כעת עומד בפניי הפרט האתגר שבאתגרים, הוא נדרש לייצר משענת- מתוך החומרים שלו עצמו, שתוכל לספק לו סדר יום חלופי.

וזאת כל התורה על רגל אחת! תודה על המשפט הבהיר והיפה, סנופי.
יש לי סיפור נחמד בהקשר הזה:
חברה אהובה שלי מספרת לי על סדר היום הנוכחי שלה (היא בחל"ת, גרושה, הבנות כבר עזבו את הקן) שכולל יוגה בבוקר ובערב, חשיבה חיובית לאורך היום, טיול קצר בשדות ליד ביתה, קשר טלפוני עם החברות והיא מרגישה נהדר. אני מספרת לה על חברה אחרת שלנו שמרגישה מדוכדכת ונבולה אז היא אומרת לי: עכשיו הזמן בדיוק להשתמש בכל מה שלמדנו לאורך השנים אז למה היא לא משתמשת? כל לימודי היוגה, חשיבה הכרתית, מדיטציה/NLP... זה בדיוק הזמן.

 

[הנועזת]

אז מי שלא מוצא דרכים להנות מהתקופה הזו, שלא יחשוב על פרישה מוקדמת?

שאלה מעולה, אני חושבת שה-"סטייט אוף מינד" של חופש כלכלי מתנהג כמו שריר, הכי קל לרובנו לחיות באיזור הנוחות, בו המפגש עם עצמינו הוא מועט. העשייה הבלתי פוסקת מחוץ לעצמינו, עבודה- משפחה- בית-חברים, במשולב עם ברירת המחדל השכיחה של "דמנציה דיגיטלית", המנצלת כל רגע דל להצצה בפייסבוק/ווטס אפ/כבלים/ משחקיי מחשב, מקהה את חושינו, והופכת אותנו לעכברים גם ברמה הקוגניטיבית. היציאה מהמעגל הזה, היא סוג של שוק המחייב הסתגלות ה"שריר" ליצירת ערך לא אוטומטי יצירתי ויוזם. לכן לצאת לחופש כלכלי להבנתי, זה אתגר נפשי- קוגניטיבי-חברתי, והסגר בו אנחנו נמצאים עכשיו, הוא אינדיקציה לא רעה לאתגר הזה.

 

[הנועזת]

וזאת כל התורה על רגל אחת! תודה על המשפט הבהיר והיפה, סנופי.
יש לי סיפור נחמד בהקשר הזה:
חברה אהובה שלי מספרת לי על סדר היום הנוכחי שלה (היא בחל"ת, גרושה, הבנות כבר עזבו את הקן) שכולל יוגה בבוקר ובערב, חשיבה חיובית לאורך היום, טיול קצר בשדות ליד ביתה, קשר טלפוני עם החברות והיא מרגישה נהדר. אני מספרת לה על חברה אחרת שלנו שמרגישה מדוכדכת ונבולה אז היא אומרת לי: עכשיו הזמן בדיוק להשתמש בכל מה שלמדנו לאורך השנים אז למה היא לא משתמשת? כל לימודי היוגה, חשיבה הכרתית, מדיטציה/NLP... זה בדיוק הזמן.

תודה לך
הסיפור הזה שהבאת הוא סופר מדוייק, הריק הכואב שבפנים שאנשים מתחילים לפגוש אותו בסגר, יכול גם להתמלא...החברה הפורחת שלך הפנימה את הלימודים ויצרה ערך פנימי שלא תלוי עוד בעשייה חיצונית(כמו חוג).

 

[הנועזת]

קורונה, חזרה למקור(4)
גם אותי רגעיי הקורונה הראשונים, דחפו אותי לאוטומט של "עכבריות קוגניטיבית"... חדשות לוריד, בדיחות ווטס אפ ממוחזרות, שיחות טלפון ארוכות מידיי וגם שוטטות חסרת טעם באתריי הכרויות. מה שהציל אותי מעצמי זו ההנאה לכתוב (מקווה לפרסם מאמר חדש בימים הקרובים), הכיף של להושיט יד לאנשים שבאמת צריכים את זה, בפעמונים ובקרן שמש, אני חוקרת את השביל חזרה לשוק ההון אחריי שנתיים של העדרות, ומרחרחת ריחרוחי בוסר אחר עסקאות נדל"ן(זה יקח עוד זמן עד שהשוק יפנים את השינוי)...אבל מה ששומר לי הכי על השפיות זה הספורט. 2.5 קילומטר ריצה בבוקר וסרטוני הדרכה ביוטיוב של שעה אחה"צ. כל יום ממרכזת את עצמי מחדש.

 

[bitcoinbits]

אני חייב להתחיל לעשות ספורט.
המון לחץ בעבודה ובלי ספורט כבר שנים. מעשן הרבה בעוונתי.
תודה שאת משתפת, זה מעודד אותי להזיז את התחת

 

[שמנת חמוצה]

סנופי,
תודה על השיתוף.
מאוד מעורר השראה וכיפי לקרוא

 

[הנועזת]

אני חייב להתחיל לעשות ספורט.

תזהר זה ממכר...וזה גם עלול להשפיע עליך להפסיק לעשן

 

[הנועזת]

סנופי,
תודה על השיתוף.
מאוד מעורר השראה וכיפי לקרוא

כיף לשמוע, תודה

 

[הנועזת]

קורונה, חזרה למקור(5)
רובנו גדל על משל "הנמלה והצרצר" אבל איכשהו ההלוואות והחובות הצרכניים מיסכו לרבים מאיתנו את המציאות, הקורונה הורידה את פלסטר המיסוך במשיכה אחת כואבת, והציגה לעייני כל, מי צרצר ומי נמלה? באיזו רמת משמעת כל אחד בחר למקם את עצמו על רצף השבירות הכלכלית , וכמה חודשיי מחיה ת'אכלס יש לו עכשיו במחסנים. ברמה האישית, תמיד ירדו עליי כמה אני מחושבת על כל שקל, הוצאות על אייפון חדש ומותגים למינהם, פשוט לא עניינו אותי.
הכסף הלך בעיקר על לימודים, בריאות, הוצאות קיום, אוכל מזין וכמובן השקעות, כל השאר היה בעייני פשוט תפל. זו הדרך בה בניתי את עצמי, ועכשיו על אף שמרחפת מעלי עננה של אי וודאות של שכ"ד מצד השוכרים שלי, מצבי יציב לטווח זמן גם מעבר לשנתיים. עם זאת אני חיה את כאבם של אלה שחיו בסרט ההפוך, משפחות מפעמונים עם שלושה וארבעה ילדים שהגיעו עם חובות של מאות אלפיי שקלים לשעת המבחן הזו, חיו מעבר לרמת החיים שההכנסות שלהם הכתיבו, נמצאים בחל"ת או עצמאים בלי עבודה בכלל, ופשוט לא יודעים איך יאכילו את הילדים בחודשים הקרובים. מה שעצוב שהפער עכשיו בין ההוצאות להכנסות הוא כל כך גדול (ביחד עם ההלוואות) שהתלות במדינה או בחסדיי שמיים יוצר בי צמרמורת, ובמידה מסוימת חוסר אונים.

 

[Shlomi Z]

משפחות מפעמונים

את מתנדבת שמה ? [הם סגרו את ההרשמה למתנדבים חדשים כעת... , יכולה לעזור לי עם זה ?]

מה שעצוב שהפער עכשיו בין ההוצאות להכנסות הוא כל כך גדול (ביחד עם ההלוואות) שהתלות במדינה או בחסדיי שמיים יוצר בי צמרמורת, ובמידה מסוימת חוסר אונים.

מעניין מאד כמה כאלו מסתובבים במדינה, האם האם מייצגים קיצון או או תמונת ראי של המשק הישראלי הממוצע..

2.5 קילומטר ריצה

יישר כח !

תזהר זה ממכר...ו

חד משמעית. אני ירדתי מחצי קופסא לסיגריה פעם בכמה ימים.

 

[הנועזת]

את מתנדבת שמה ? [הם סגרו את ההרשמה למתנדבים חדשים כעת... , יכולה לעזור לי עם זה ?]

כן מתנדבת בפעמונים, אני יודעת שלפניי הקורונה היה גיוס רציני של מתנדבים אז יחד עם הבעיות הלוגיסטיות שהמשבר יצר, אני משערת שכרגע אין צורך ואין יכולת לקורסים. סביר שבתום המשבר יחדשו את מערך הקורסים, ללא ספק המצב ידרוש את זה

מעניין מאד כמה כאלו מסתובבים במדינה, האם האם מייצגים קיצון או או תמונת ראי של המשק הישראלי הממוצע..

מחקרים סטטיסטיים מדברים על כ- 40% מאוכלוסיית ישראל, יש הטוענים יותר. אחריי המשבר המספרים יזנקו בוודאות.
.

 

[הנועזת]

יישר כח !

חד משמעית. אני ירדתי מחצי קופסא לסיגריה פעם בכמה ימים.

הציפרלקס הכי יעיל שאני מכירה...

 

[Shlomi Z]

הציפרלקס הכי יעיל שאני מכירה...

חדמש. [בשביל מה אתה חי? שאל אותי הזקן]

 

[הנועזת]

חדמש. [בשביל מה אתה חי? שאל אותי הזקן]

ענק!!! מכירה כמה כאלה...

 

[Udi_P]

שלום סנופי,
שאלה - איך מקבלים מימון לכמה דירות? מעבר להון העצמי, אני מכיר שהבנק דורש שהחזר המשכנתא יהיה
30% בלבד מההכנסה. איך עוקפים את זה?

 

[הנועזת]

שלום סנופי,
שאלה - איך מקבלים מימון לכמה דירות? מעבר להון העצמי, אני מכיר שהבנק דורש שהחזר המשכנתא יהיה
30% בלבד מההכנסה. איך עוקפים את זה?

זה לא רק תלוי בגובה ההכנסה, זה גם תלוי בנכסים שיש שלך, אם הם ממונפים ובאיזה שיעור, דרוג האשראי שלך. ניתן לפתוח קו אשראי, בתנאים מסוימים, לקחת הלוואת סולו. אין לי מושג מה הרקע שלך ומאיפה אתה, אבל דיר בלאק, תזהר, זו תקופה מסוכנת!