הנועזת

[בת העמק]

אני חושב שבשקט היא יכולה לצרף לרשימת התודות, תודה על חברות מיוחדות שיש לה שניתן לשתף אותם בשעת קושי.

אה, את זה היא דווקא זוכרת ומזכירה. האמת היא שגם היא עצמה חברה מופלאה אבל לכולנו יש נפילות בזמן כזה או אחר.

 

[הנועזת]

תודה! אנרגיות שליליות של אחרים כבר מזמן לא משפיעות עליי, מעצמי אני צריכה להיזהר

את כל כך צודקת, זו אמירה חזקה שיש בה הרבה.

 

[הנועזת]

קורונה, חזרה למקור(8)
מתחת לפניי השטח יזמים ממלאים מחסני השראה, ומכינים את עצמם ליום שאחריי. אתמול היתה לי שיחה אל תוך הלילה עם יזם צעיר שאני מלווה, שהקים הוסטל קטן באיזור טרנדי. המקום התבסס על תיירות חוץ בעיקר ונהנה מאווירה מגניבה מעורבבת עם הרבה אומנות וכיף. עם בוא הקורונה, ההזמנות בוטלו וניסגר השיבר, בעל הבית שלו באבירות ראויה לציון איפשר לו לפרוש מהחוזה, בטרם ההוצאות יתערמו, ובעצם העסק נסגר. עכשיו הוא עובד בסופר, משקשק מלהדבק...אבל הראש שלו עובד, ופשוט יפה להיות עדה וקצת מעורבת בתהליכי היצירה שלו (הויטמין סי הכי שווה שיש) . תוך כדי סיעור מוחות שדן ברעיונות שלו, הגעתי לשתי מסקנות ביינים שאולי מובנות מאליהן, אבל לא כולם מתרגמים אותן תאכלס לעשיה.(1) בבת אחת העולם השלים את צעד אל תוך עולם האון ליין וזה כולל אפילו אנשים בגיל השלישי. ככל הנראה התקשורת בין בני אדם, קורסים, עבודה מהבית, אפילו בילויים בעקבות השינוי הזה, יעברו מימד וייצרו שטח פנים חדש לאינסוף יזמויות . (2) דור הY ודור הZ, יעדיפו/ ידחקו לפתרונות מחייה זולים באריזות קטנות. העדר החסכונות והחיים מהיד לפה קיבלו בבת אחת בעידן קורונה תרגום ממשי, מניג'וס של אימהות פולניות, למציאות כואבת שיש לה מחיר בבשר. מצע ההדוניזם שאין לו מחר התל אביבי נסדק, קיים סיכוי דיי גבוה שאם וכאשר יחזור, יגיע במהדורה מכווצת, ובתצורה מחודשת.

 

[בת העמק]

מצע ההדוניזם שאין לו מחר התל אביבי נסדק, קיים סיכוי דיי גבוה שאם וכאשר יחזור, יגיע במהדורה מכווצת, ובתצורה מחודשת.

ואמרו אמן! אבל קשה לי להאמין, נחיה ונראה.

העדר החסכונות והחיים מהיד לפה קיבלו בבת אחת בעידן קורונה תרגום ממשי, מניג'וס של אימהות פולניות, למציאות כואבת שיש לה מחיר בבשר

משהו אחד טוב עשיתי... הילדים דאגו לחגורת הצלה רצינית והם רגועים.

עכשיו הוא עובד בסופר, משקשק מלהדבק...אבל הראש שלו עובד, ופשוט יפה להיות עדה וקצת מעורבת בתהליכי היצירה שלו

איזה יופי, ואת אלופה שככה חונכת ותומכת ביזמים.

 

[הנועזת]

משהו אחד טוב עשיתי... הילדים דאגו לחגורת הצלה רצינית והם רגועים.

מעניין, איך עשית את זה?

 

[הנועזת]

איזה יופי, ואת אלופה שככה חונכת ותומכת ביזמים.

תודה... פשוט נהנת מכל רגע, זו תשוקה מבעבעת...

 

[bitcoinbits]

וקצת מעורבת בתהליכי היצירה שלו (הויטמין סי הכי שווה שיש)

מה הכוונה ?

תודה... פשוט נהנת מכל רגע, זו תשוקה מבעבעת...

טוב לשמוע, גם אני זקוק לתמיכה (אני לא בדיוק יזם אבל עובד אצל אחד). איזה סוג תמיכה את מספקת ? סליחה, אבל לא קראתי את כל השרשור

 

[tlc m]

תודה! אנרגיות שליליות של אחרים כבר מזמן לא משפיעות עליי, מעצמי אני צריכה להיזהר

רק רוצה לומר, שאת מוסיפה בפורום המון טוב. ואני מודה לך על זה.
וזה כדי לענות לקול מבפנים שמחליש לפעמים.
@סנופי סליחה שנדחפתי כאן בשרשור שלך. המאוד מעניין לקריאה.
אני רואה את עצמי בקצה השני של ההגדרה 'נועזת' אז לפעמים אני מקבלת חלישות הדעת מהקריאה. אבל אז בא פוסט שלך, שמאיר את הצדדים האנושיים. וגם נוגע ישר באמת ולא 'הולך מסביב' (שזה תכונה שלך כנראה, שבאה לידי ביטוי הרבה בכתיבה). ונזכרת שכולנו בני אנוש , ולכולנו יש חוזקות ואתגרים.

 

[בת העמק]

מעניין, איך עשית את זה?

לימדתי עצמאות כלכלית. מגיל צעיר פתחתי להם חשבון בנק בגיל ההתבגרות, העברתי להם תקציב חודשי קבוע (שאני החלטתי עליו) לצורך קניית בגדים, נעליים, טלפון, דלק וכו', את הפינוקים והבילויים היו צריכים לממן לבד דרך עבודות שמצאו. בגיל עשרים ומשהו הם פתחו בהדרכתי תיק השקעות ומכניסים לשם את החסכון שלהם. למצב הנוכחי הם הגיעו עם כמה עשרות אלפי ש"ח בעו"ש בנוסף לתיק.

 

[הנועזת]

מה הכוונה ?

טוב לשמוע, גם אני זקוק לתמיכה (אני לא בדיוק יזם אבל עובד אצל אחד). איזה סוג תמיכה את מספקת ? סליחה, אבל לא קראתי את כל השרשור

הי, אני מלווה משפחות לצורך יציאה ממינוס והתנהלות כלכלית נכונה ומשקיעים/ יזמים לצורך תרגום החלומות שלהם לעסקים. חלק מהמפעילות הזאת מתבצעת כפעילות התנדבותית (פעמונים וקרן שמש) וחלק פרטית.

 

[הנועזת]

רק רוצה לומר, שאת מוסיפה בפורום המון טוב. ואני מודה לך על זה.
וזה כדי לענות לקול מבפנים שמחליש לפעמים.
@סנופי סליחה שנדחפתי כאן בשרשור שלך. המאוד מעניין לקריאה.
אני רואה את עצמי בקצה השני של ההגדרה 'נועזת' אז לפעמים אני מקבלת חלישות הדעת מהקריאה. אבל אז בא פוסט שלך, שמאיר את הצדדים האנושיים. וגם נוגע ישר באמת ולא 'הולך מסביב' (שזה תכונה שלך כנראה, שבאה לידי ביטוי הרבה בכתיבה). ונזכרת שכולנו בני אנוש , ולכולנו יש חוזקות ואתגרים.

איזה כיף לשמוע ממש לא נדחפת, תודה רבה! ההארה שלך מעידה על כך שאת קוראת גם בין השורות. משמח אותי מאוד, לקבל פידבק שהכוונה שבלב עוברת .
מאוד חשוב לי לבוא מזווית שהיא בגובה העיינים, כולנו בני אדם עם חוזקות, ואתגרים (כמו שכתבת), שחברתית מתפרשים לעיתים כחלשים ולא מחמיאים. החשיפה משחררת אותי מהתביעה החברתית הלא מדוברת (...ומקווה שבדרך גם את הקורא), מלהיות מושלמת ובשליטה מלאה. בראיה לאחור ה"נועזות" הזו לא להסתתר ממה שלא מחמיא ולא לדפוק חשבון יותר מידי, עזרה לי להיות יזמת וללכת בדרך שלי.
כולנו קיבלנו עכשיו שיעור בצניעות ותזכורת ממשית לעד כמה אנחנו חיים בעולם כאוטי, בו בני האדם יצרו איים של סדר ותו לא. השליטה בחיינו היא מדומיינת, והוודאות מקורה באשליה. ההחזקה של מציאות פלקטית של שליטה ומושלמות מכבידה על כולנו, אז מה הטעם להחזיק אותה?
רק אם מתאים לך, אשמח לשמוע יותר על מה עומד מאחוריי המשפט הזה " אני רואה את עצמי בקצה השני של ההגדרה 'נועזת' אז לפעמים אני מקבלת חלישות הדעת מהקריאה".

 

[הנועזת]

לימדתי עצמאות כלכלית. מגיל צעיר פתחתי להם חשבון בנק בגיל ההתבגרות, העברתי להם תקציב חודשי קבוע (שאני החלטתי עליו) לצורך קניית בגדים, נעליים, טלפון, דלק וכו', את הפינוקים והבילויים היו צריכים לממן לבד דרך עבודות שמצאו. בגיל עשרים ומשהו הם פתחו בהדרכתי תיק השקעות ומכניסים לשם את החסכון שלהם. למצב הנוכחי הם הגיעו עם כמה עשרות אלפי ש"ח בעו"ש בנוסף לתיק.

וואו, איזו דרך ואיזו תוצאה. הילדים שלך בטח מאוד יוצאי דופן בסביבה שלהם, ובטח אותך זה ממלא אותך בגאווה גדולה.
הגדולה שלי שכבר מלאו לה 18, עדיין שבויה בעולם הצרכני (בעיקר בתחום היופי) ופיתחה כלפיי הגישה הפרו חסכנית שלי, סוג של אופוזיציה. כל שקל שהיא מרוויחה, מגיע לאסוס. עוד לא ברור לי אם זה חלק מהמרדנות של גיל ההתבגרות והחינוך שספגה בבית יבוא לה בדיליי...או שמחוסר ברירה, היא תצטרך להרוויח הרבה כסף (החיידק היזמי, כן עבר), כדי לספק את הרעב הבלתי נלאה שלה למוצריי צריכה.

 

[sabhen]

סנופי, אני חייב להודות שהיומן מסע שלך הוא בדיוק מה שאני צריך בימי הקורונה המוטרפים האלה, ממש כמו משב רוח נעים בחמסין המגיפה שמתרחשת פה בפורום ובעצם גם בכל העולם. הכתיבה שלך מרגיעה ואופטימית, והשקפת החיים שלך ייחודית ומסקרנת.
כמובן שהמגיבים לך כאן(בת העמק ואחרים) גם מוסיפים לאיכות השרשור שלך. ממש כיף לקרוא פה, תודה לכן! ובבקשה אל תפסיקי לכתוב

תוך כדי סיעור מוחות שדן ברעיונות שלו, הגעתי לשתי מסקנות ביינים שאולי מובנות מאליהן, אבל לא כולם מתרגמים אותן תאכלס לעשיה.(1) בבת אחת העולם השלים את צעד אל תוך עולם האון ליין וזה כולל אפילו אנשים בגיל השלישי. ככל הנראה התקשורת בין בני אדם, קורסים, עבודה מהבית, אפילו בילויים בעקבות השינוי הזה, יעברו מימד וייצרו שטח פנים חדש לאינסוף יזמויות .

למען האמת לי יש רעיון שיכול לתת מענה להרבה אנשים שבלית ברירה שינו את דרכי העבודה שלהם, ונוצרה להם בעיה מסוימת. אבל אני לא יודע כיצד לזקק את הרעיון, ולהתחיל לרוץ איתו. אולי אפילו אתייעץ עם אנשים לגבי אותו הרעיון, לשמוע מה דעתם עליו. או ש.. נו טוב, אשאר עם עוד רעיון במגירה.

 

[הנועזת]

סנופי, אני חייב להודות שהיומן מסע שלך הוא בדיוק מה שאני צריך בימי הקורונה המוטרפים האלה, ממש כמו משב רוח נעים בחמסין המגיפה שמתרחשת פה בפורום ובעצם גם בכל העולם. הכתיבה שלך מרגיעה ואופטימית, והשקפת החיים שלך ייחודית ומסקרנת.
כמובן שהמגיבים לך כאן(בת העמק ואחרים) גם מוסיפים לאיכות השרשור שלך. ממש כיף לקרוא פה, תודה לכן! ובבקשה אל תפסיקי לכתוב

תודה רבה!!! הרב שיח עם בת העמק יהודית ושאר המגיבים, יוצר אצלי קרקע פוריה לרעיונות..הכתיבה כרגע היא בלתי רצונית

למען האמת לי יש רעיון שיכול לתת מענה להרבה אנשים שבלית ברירה שינו את דרכי העבודה שלהם, ונוצרה להם בעיה מסוימת. אבל אני לא יודע כיצד לזקק את הרעיון, ולהתחיל לרוץ איתו. אולי אפילו אתייעץ עם אנשים לגבי אותו הרעיון, לשמוע מה דעתם עליו. או ש.. נו טוב, אשאר עם עוד רעיון במגירה.

רעיונות במגרה, זה לא רעיון טוב..תעז!

 

[tlc m]

רק אם מתאים לך, אשמח לשמוע יותר על מה עומד מאחוריי המשפט הזה " אני רואה את עצמי בקצה השני של ההגדרה 'נועזת' אז לפעמים אני מקבלת חלישות הדעת מהקריאה".

באופי שלי אני אדם מופנם. אוהבת הרבה להתבונן ולהיות בשקט.
עובדת קשה יותר ממה שהייתי רוצה, ועושה יוגה וספורט פחות ממה שהייתי רוצה...
רוצה דברים שכסף יכול לקנות, יותר ממה שהייתי רוצה. ולכן אני רחוקה מעצמאות כלכלית קצת יותר ממה שהייתי יכולה, אם היה לי את האומץ לשחרר.
נאחזת בפנטזיה שיותר כסף ייתן לי את הבטחון הנכסף וימגר סוף סוף את כל הפחדים...
ומתקשה קצת ב 'לייצר משענת מתוך החומרים שלי עצמי, שתוכל לספק לי סדר יום חלופי' - כמו שהגדרת את זה כ"כ מדוייק, כמה פוסטים למעלה.
(ואם אני יכולה להוסיף, סדר יום אותנטי יותר. אין לי לזה הגדרה מדוייקת. אבל בשאיפה להגיש שחייתי את היום באופן יותר קרוב לעצמי ופחות רודף אחרי- או בורח מ-)
אבל אני על זה וזה קורה לאט לאט. והקורונה עוזרת. ולקרוא אותך עוזר גם. אז תודה! תודה על הטוב שאת עושה, לעצמך, למשפחתך, ולאחרים. ותודה שאת משתפת את זה. באופן מוזר אולי, וקשה לי להסביר איך, הטוב הזה משפיע הרחק , גם על מי שאת לא מכירה.

 

[הנועזת]

באופי שלי אני אדם מופנם. אוהבת הרבה להתבונן ולהיות בשקט.
עובדת קשה יותר ממה שהייתי רוצה, ועושה יוגה וספורט פחות ממה שהייתי רוצה...
רוצה דברים שכסף יכול לקנות, יותר ממה שהייתי רוצה. ולכן אני רחוקה מעצמאות כלכלית קצת יותר ממה שהייתי יכולה, אם היה לי את האומץ לשחרר.
נאחזת בפנטזיה שיותר כסף ייתן לי את הבטחון הנכסף וימגר סוף סוף את כל הפחדים...
ומתקשה קצת ב 'לייצר משענת מתוך החומרים שלי עצמי, שתוכל לספק לי סדר יום חלופי' - כמו שהגדרת את זה כ"כ מדוייק, כמה פוסטים למעלה.
(ואם אני יכולה להוסיף, סדר יום אותנטי יותר. אין לי לזה הגדרה מדוייקת. אבל בשאיפה להגיש שחייתי את היום באופן יותר קרוב לעצמי ופחות רודף אחרי- או בורח מ-)
אבל אני על זה וזה קורה לאט לאט. והקורונה עוזרת. ולקרוא אותך עוזר גם. אז תודה! תודה על הטוב שאת עושה, לעצמך, למשפחתך, ולאחרים. ותודה שאת משתפת את זה. באופן מוזר אולי, וקשה לי להסביר איך, הטוב הזה משפיע הרחק , גם על מי שאת לא מכירה.

לפני הכל מורידה בפנייך את הכובע על הפוסט החשוף ועל השיתוף במיוחד בגלל שאת מופנמת מטבעך, ממש התרגשתי לקרוא. ניכר שאת מודעת מאוד לרגשות ולפעולות שלך, ויותר מכך את כבר מחזיקה בהגה ומבצעת תיקון.
סקרן אותי המשפט הזה: "נאחזת בפנטזיה שיותר כסף ייתן לי את הבטחון הנכסף וימגר סוף סוף את כל הפחדים...", רק אם זה מתאים..
בשרשור התייחסתי לאותה משענת של חומרים עצמיים המייצרים בלשונך "סדר יום אותנטי", כסוג של שריר. מי שיצא כבר ממרוץ העכברים, עבר כבר באופן טבעי לא מעט אימונים, ובידוד הקורונה קל לו יחסית(בדיוק היום הסולידית פירסמה פוסט בו היא ציינה את זה). אל תהיי קשה עם עצמך בנושא הזה, זה לוקח זמן ובמובן מסוים על אף שנהיה קל יותר, אתגר הזה לצור עניין מתוכנו, להיות יצירתיים ויוזמים, לא נגמר אף פעם.
זו נטייה טבעית ביום גשם קר לוותר לעצמינו להשאר בבית ולא לצאת לריצה, ועל אותו משקל לוותר לעצמנו בימי קורונה, להשאר יום שלם בפיג'מה ולא לזוז מהטלוויזיה שכולה חדשות רעות. המודעות שלך היא המפתח, וכל השאר עניין של זמן.
תודה על המילים החמות, איזה כיף שזו ההרגשה שלך.

 

[הנועזת]

קורונה, חזרה למקור (9)
ביום שיצאתי מבית האב של ביתי השניה בעודי מניקה והיא רק בת שלושה חודשים, אש הגירושין שקדמה לכך, כמו קיבלה מיכל שלם של נפט על הראש. חיי היו בכאוס מוחלט. חזרתי להוריי עם הזנב בין הרגלים, מובסת, וחסרת אונים, מתוך ידיעה שלא אוכל להשאר שם זמן רב. בדיעבד נקודת השפל הזאת עיצבה את חיי. חוסר וודאות קיצונית כל כך יש בה הזדמנות גדולה. יש ביכולתה להחריב, אבל מצד שני היא יכול להעיר מבפנים כוחות על. מכאן בניתי את עצמי מדרגה אחריי מדרגה.
ברטרו-פרספקטיבה אם אקח את אותה אי הוודאות ואפרק אותה. היא היתה בנויה משניי אלמנטים. אי וודאות שהיתה בשליטה שלי (צמצמתי הוצאות עד הבשר, יצרתי במוחי תמונה לפיה אייצר הכנסות פאסיביות בדרום לתל אביב, קיבלתי החלטות כואבות ברמת איזור המגורים, החלטתי להיות שמרנית בהשקעות שלי לפחות בשלב ראשון ולא למנף) ואי ודאות שלא היתה בשליטה שלי (האם האבא יקח חלק בגידול הבת שלי, האם אריתראי יתקוף אותי, האם הביריונים של דרום תל אביב יעברו מאיומים לביצוע כי הפרעתי להם לסגור עיסקה, ועוד אינסוף שאלות). טוני רובינס, הגדיר את הצד הבלתי נשלט שבחוסר וודאות, אמונה.
תחשבו, ברגיל אנחנו נכנסים לרכב ועל אף שאנחנו יודעים שהכביש מלא בנהגים שיכורים ובמוסחי דעת שלא לדבר על סטטיסטיקה מבהילה יותר מכל קורונה, אנחנו בוחרים להאמין בוודאות החיוביתשל החיים על פני האי וודאות. מה שדוחף אותנו הלאה זו האמונה בהתפתחות ביצירה ובצמיחה. עומדת בפנינו הבחירה לקפוא במקום או להתמודד. להיות אלה שמובילים את המציאות ודוחפים אותה קדימה מתוך מנהיגות של יום יום גם כלפיי האנשים שסובבים אותנו, או להיות מאלה שנותנים לפחד להשתלט עלינו, וגוררים גם את סביבתם למטה. ייצור מנטליות אמיצה ואופטימית היא זו שמשקמת את המציאות, ויוצרת מציאות משופרת תחתיה.

 

[tlc m]

וואו. כמה אומץ לב היית צריכה !
זה כמעט בלתי נתפס.
אומץ לקפוץ לתוך המים - ולקרוע לעצמך את ים סוף - ברוח חג הפסח ויציאת מצרים.

נזכרתי בשיר הזה, שתפש את תשומת הלב מיד כשראיתי אותו, לפני כמה שנים.
הנה הלינק למקור, עם כמה מילות הקדמה מאת המחבר:
http://leratzon.blogspot.com/2009/04/blog-post_17.html

כָּל אָדָם צָרִיך מִצְרַיִם - אמנון ריבק

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְמוֹ מִתּוֹכָהּ
בְּיָד חֲזָקָה,
אוֹ בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם.

כָּל אָדָם צָרִיך אֵימָה וַחֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה,
וְנֶחָמָה, וְהַבְטָחָה, וְהַצָּלָה,
שֶׁיֵּדַע לָשֵׂאת עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם.
כָּל אָדָם צָרִיך תְּפִלָּה
אַחַת,
שְׁתֵּהֵא שְׁגוּרָה אֶצְלוֹ עַל הַשְּׂפָתַיִם.
אָדָם צָרִיך פַּעַם אַחַת לְהִתְכּוֹפֵף -
כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף.

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִגְאֹל עַצְּמוֹ מִמֶּנָה מִבֵּית עֲבָדִים,
לָצֵאת בַּחֲצִי הַלַּיִל אֶל מִדְבַּר הַפְּחָדִים,
לִצְעֹד הַיְשֵׁר אֶל תּוֹך הַמַּיִם,
לִרְאוֹתָם נִפְתָּחִים מִפָּנָיו לַצְּדָדִים.
כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף,
לָשֵׂאת עָלֶיהָ אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף,
כָּל אָדָם צָרִיך לְהִזְדַּקֵּףְ.

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם.
וִירוּשָׁלַיִם,
וּמַסָּע אָרוֹך אֱחָד,
לִזְכֹּר אוֹתוֹ לָעַד
בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם.

 

[בת העמק]

נזכרתי בשיר הזה, שתפש את תשומת הלב מיד כשראיתי אותו, לפני כמה שנים.

איזה שיר נהדר @Judith ! תודה רבה!

 

[הנועזת]

וואו. כמה אומץ לב היית צריכה !
זה כמעט בלתי נתפס.
אומץ לקפוץ לתוך המים - ולקרוע לעצמך את ים סוף - ברוח חג הפסח ויציאת מצרים.

נזכרתי בשיר הזה, שתפש את תשומת הלב מיד כשראיתי אותו, לפני כמה שנים.
הנה הלינק למקור, עם כמה מילות הקדמה מאת המחבר:
http://leratzon.blogspot.com/2009/04/blog-post_17.html

כָּל אָדָם צָרִיך מִצְרַיִם - אמנון ריבק

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְמוֹ מִתּוֹכָהּ
בְּיָד חֲזָקָה,
אוֹ בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם.

כָּל אָדָם צָרִיך אֵימָה וַחֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה,
וְנֶחָמָה, וְהַבְטָחָה, וְהַצָּלָה,
שֶׁיֵּדַע לָשֵׂאת עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם.
כָּל אָדָם צָרִיך תְּפִלָּה
אַחַת,
שְׁתֵּהֵא שְׁגוּרָה אֶצְלוֹ עַל הַשְּׂפָתַיִם.
אָדָם צָרִיך פַּעַם אַחַת לְהִתְכּוֹפֵף -
כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף.

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִגְאֹל עַצְּמוֹ מִמֶּנָה מִבֵּית עֲבָדִים,
לָצֵאת בַּחֲצִי הַלַּיִל אֶל מִדְבַּר הַפְּחָדִים,
לִצְעֹד הַיְשֵׁר אֶל תּוֹך הַמַּיִם,
לִרְאוֹתָם נִפְתָּחִים מִפָּנָיו לַצְּדָדִים.
כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף,
לָשֵׂאת עָלֶיהָ אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף,
כָּל אָדָם צָרִיך לְהִזְדַּקֵּףְ.

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם.
וִירוּשָׁלַיִם,
וּמַסָּע אָרוֹך אֱחָד,
לִזְכֹּר אוֹתוֹ לָעַד
בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם.

יהודית, השארת אותי חסרת מילים, איזה שיר מתאים ורלוונטי כל כך לתקופה בכלל ולתחושה שלי האישית. שוב תודה על המילים שלך ועל העין החמה, את מדהימה ברגישות שלך. האמת, כתיבת הפוסט עצמו היתה בשבילי סוג של יציאת מצרים, לא היה לי קל "להזדקף" ולשתף .