היומן שלי

[GentleGiant]

שלום לכולם,

התחלתי לכתוב פוסט בפינת המשקיעים בנושא השקעה בנדל"ן, אבל אז מצאתי את עצמי מפרט הרבה יותר מדי על הרקע האישי שלי. אז החלטתי להפוך את זה ליומן מסע אישי. זה יצא ארוך, ועזר לי לסדר הרבה מחשבות שהתרוצצו לי בראש. אולי גם אחרים יתעניינו.

ראשית, רקע קצר על עצמי - בן 29, עובד בהייטק עם הכנסה טובה. חי עם בת זוג שאני אוהב מאד שכיום היא סטודנטית עם הכנסה נמוכה יחסית, ובשנה הבאה תסיים את הלימודים ותתחיל להרוויח משכורת ממוצעת. אנחנו חסכנים ושנינו בעלי תפיסת עולם מינמליסטית. חוסכים כל חודש יותר מחצי מהכנסתנו המשותפת. אנחנו רוצים להביא ילדים בעתיד הלא רחוק וזה נושא שמעצב את ראיית העולם שלי ואת האופן שבו אני מתכנן את העתיד שלי.

לגבי פרישה מוקדמת לי ולבת הזוג יש שאיפות שונות - אני שואף לפרוש כמה שיותר מוקדם ואילו היא מעוניינת להמשיך לעבוד (כמה חבל שדווקא הצד עם ההכנסה הגבוהה שונא לעבוד ואילו הצד עם ההכנסה הנמוכה אוהב את עבודתו מאד... אבל זה מה יש). אחת הסיבות המרכזיות לשאפתי לפרוש מוקדם היא הרצון לגדל את ילדי בעצמי, עם כמה שפחות מיקור חוץ. יש לנו חלום לחנך את ילדינו בחינוך ביתי. אני פשוט לא יכול לראות את עצמי עובד במשרה מלאה עם ילדים. למרבה השמחה - בת הזוג מאד תומכת ברעיון הזה. אם אני מנסה לצייר את העתיד שלנו לשנים הקרובות זה יראה בערך כך:
1. עבודה קשה וצבירת חיסכון גדול במשך כמה שנים (כמה שנים? כמה חסכון? לא יודע...)
2. פרישה שלי והמשך עבודה של בת הזוג
3. גידול ילדינו במסגרת כלשהי של חינוך ביתי תוך חיים מאושרים וחופשיים (מבחינה כלכלית ומכל בחינה אחרת) הכוללים טיולים בעולם, משחקים, יזמות והגשמה עצמית (כמה ילדים? איזו מסגרת? לטייל לאן ולכמה זמן? מה ליזום? לא יודע והנושאים האלו מעוררים אצלנו שעות של דיונים חופרים)

כמובן שכל זה כללי ביותר, פתוח לשינויים ובוודאי ישתנה עוד עשרות פעמים לאורך הדרך. מעניין מה אחשוב אם אקרא את זה עוד כמה שנים...

ניכר שלבלוג של הסולידית יש השפעה מכרעת על תפיסת העולם שלי, וזו הזדמנות להודות לה על כך הרבה מהמחשבות והמעשים שלי היום מושפעים מהבלוג.

יש כמה נושאים שמאד מעסיקים אותי בתקופה האחרונה וקשורים לחופש כלכלי, השקעות, חסכון והחיים בכלל. אספר כאן על חלקם.

הנושא הראשון הוא מקום המגורים - זו כמובן החלטה שיש לה השלכות הרבה מעבר לנושאים פיננסיים, והיא במידה רבה תעצב את חיינו. מבחינת תעסוקה, אני עובד במרכז, ובת הזוג עובדת במקומות מפוזרים (מדי) על פני הארץ. כיום אנחנו חיים בעיר שהיא באמצע בין מקום הלימודים של בת הזוג והעבודה שלי. אבל אנחנו לא כל כך אוהבים את העיר הזו. אין לנו כאן חברים או משפחה, והמקום הזה לא באמת מרגיש לנו כמו בית. בהשוואה לכך, עד לפני כמה זמן גרנו בירושלים, ואהבנו את המקום מאד - הייתה שם תחושה של עיר גדולה עם כל היתרונות של זה וכן תחושת קהילתיות עם השכנים והחברים מהסביבה. הדברים האלה חסרים לנו מאד בעיר הנוכחית שלנו. עוד כמה חודשים היא תסיים את הלימודים ונרצה לעבור. השאלה היא לאן, וחשבנו על כמה אופציות שונות מאד (!) אחת מהשניה:
1. שדרות. עם השכר שלי נוכל למצות את הטבת המס הניתנת לתושבי העיר במלואה. מדובר על 4000 ש"ח בחודש נטו (וכמובן מחיה זולה מאד). זה סכום מספיק גדול בשביל לגרום לנו לשקול את זה ברצינות. יש בעיר רכבת, וזמן הנסיעה שלי לעבודה יהיה קצת יותר משעה לכיוון (שזה לא אידאלי אך סביר מבחינתי) ולה תהיה עבודה בשפע באזור (בנוסף לעבודה שפזורה בשאר הארץ). החסרונות - הסיכון הבטחוני (לא נראה לי מסוכן מדי, ואם תפרוץ מלחמה נברח משם לתקופה), רחוק מהמשפחה (שגרה בצפון), ואנחנו לא מכירים שם אף אחד. יש לנו איזושהי תקוה שנגלה שם סביבה קהילתית שתהיה לנו טובה. יש שם קיבוץ עירוני שקצת קורץ לנו (לא מסתדר לי עם האידאולגיה הכלכלית בכלל, אבל כן עם השאיפה לקהילתיות) וקמפוס סטודנטיאלי (ספיר). אנחנו לא רואים את עצמנו משתקעים שם, אלא יותר גרים שם לפחות שנה (כדי לקבל את הטבת המס) ואולי שנה נוספת.
2. ת"א או אחת הערים הצמודות לה. הכוונה היא למצוא דרך לגור שם בזול יחסית - אם זה על ידי מציאת דירה קטנה באיזורים הזולים בעיר ואולי אפילו מגורים עם שותפים (עלול להיות בעייתי אבל אם נמצא זוג מתאים ודירה מתאימה זה עשוי לעבוד). היתרונות - עיר גדולה. סביבה חברתית הכוללת הרבה אנשים בגילנו. קרבה למוקדי תרבות שתשפר את איכות חיינו (כשגרנו בירושלים צרכתי תרבות חינמית ואיכותית בכמויות וזה היה כיף אדיר).
3. לגור בפרברי גוש דן - בסמוך למקום העבודה שלי. יחסוך לי זמן נסיעה לעבודה אך ללא היתרונות של לגור במדינת ת"א.
4. להמשיך לגור בעיר הנוכחית - מכח האינרציה.
5. להצפין כדי להתקרב להורים. יש לציין שההורים במצב בריאותי גרוע וזקוקים לעזרתנו. גם כיום אנחנו משתדלים לעזור ככל הניתן. אבל מעבר לכך אין לנו זיקה מיוחדת לצפון, וזה עלול לחייב אותי להחליף עבודה.
בקיצור, זו החלטה מורכבת עם הרבה שיקולים סותרים, ועוד לא מצאנו דרך להכריע ביניהם.

הנושא השני שמעסיק אותי (במקרה הזה יותר אותי ופחות אותה) הוא השקעות. אבל כתבתי מספיק להיום. על כך בפעם הבאה.

 

[adamshalev]

קח בחשבון, שברגע שהילדים נולדים יש להם נטיה לשנות תוכניות.
תניח שיש פער תהומי בין מה שאתה חושב שיהיה עם הילדים לבין מה שיהיה בפועל, בייחוד כשהם קטנים. אם אתם מתכננים 2-3 ילדים עם הפרש ממוצע של שנתיים שלוש בין ילד לילד, זה אומר 6-10 שנים שבהם יש לך עולל קטן על הידיים שאתה צריך לטפל בו ומצריך השגחה צמודה 24-7. בתוכניות שלך קח בחשבון:
- האם אתה תהיה מסוגל להתמודד עם המאמץ הפיסי והפסיכולוגי של לטפל בילדים 24-7 בבית לבד, כאשר כל החיים שלך בעצם היית במסגרת אחרת לגמרי (היי טק, חברים, אתגרים, הנאה מעשייה) ואין לך דרך לדעת למה לצפות.
- האם תתקלו בהפתעות "בלתי צפויות" כמו הרצון לשדרג את הדירה\בית כדי להתאים אותה לסביבה שתומכת בגידול ילדים (כמו יותר חדרים, גינה, חדר עבודה להורים כדי לשמור על שפיות וכד'), לשדרג את אזור המגורים לסביבה שיותר תומכת בגידול ילדים (בתי ספר טובים, אוכלוסיה טובה, זוגות צעירים, קרבה לתעסוקה של בת הזוג, קרבה להורים וכד'). הפתעות אלו יכולות להשפיע מאד על מאזן הההוצאות \ נכסים שלך.
- האם התוכניות של לטייל בעולם עם הילדים באמת תהיה ריאלית כל עוד יש עוללים במשפחה (נגיד עד גיל 3) ותצתרך להתמודד בדרך קבע עם דברים כמו עגלה צמודה, הנקה, חיתולים, שעות שינה בלתי סבירות, תחליפי חלב, מגבונים, מוצצים, אינסוף בגדים וכד'.

אני יודע שעבורי החוויה של שני עוללים בבית (בת שנתיים וחצי ובן חודשיים) קרקעה הרבה תוכניות שבדיעבד היו לא ריאליות. אני למשל אוהב את הילדים בכל הנשמה, אבל להיות איתם שבוע בבית מוציא לי את הנשמה. אני מעדיף לעבוד במשהו שאני אוהב, לשלם את ה-2000 ש"ח שעולה לשים אותם במסגרת ולאהוב אותם אחרי שהתגעגתי קצת מאשר לאבד עליהם סבלנות אחרי שהייתי תקוע איתם 24\7 נונ-סטופ. כנ"ל לגבי טיולים בעולם - עשינו אחד כזה עם הגדולה כשהייתה בת שנה וחצי וזה --אופרציה--. זה לא כמו לזרוק בגדים ודרכון לתיק גב ולחפש את עצמך במדינה זרה, זה לסחוב מזוודה אקסטרה מלאה רק בדברים שנדרשים כדי לקיים את האקו-סיסטם שהילדה צריכה סביבה + עגלה שעולה איתך למטוס + לתכנן כל שעה ב"טיול" סביב שעות השינה וההאכלה שלה + להיות מוגבל פחות או יותר לקבוצת החיתוך של מלכודות תיירים X מקומות עם נגישות לעגלה (לילדים קטנים יש סיבולת נמוכה להליכה, ולגב שלנו יש סיבולת נמוכה ללסחוב אותם).

 

[fliper]

"ענק עדין" -
דילמות לא פשוטות אך מוכרות לרבים.
כאב ל 4 ילדים קטנים (בני 10,7,3.5 שנים ותינוק בן חודשיים), אציין שחשוב שתבין שקשה מאוד להעריך מה יהיה כשיהיו ילדים, כל משפחה מתמודדת עם זה אחרת, כמות האתגרים הפוטנציאליים בדרך גדולה ושונה מכל מה שהורגלת אליו, ולדעתי גורמת לדילמות ההשקעה בשוק ההון שנבחנות באתר הנהדר הזה, להיראות כמו "טיול בפארק".
בדומה לאדם, גם אני אדגיש שהילדים ישאבו מכם קשב מלא 24/7, ומשכך ההתנהלות שלכם תשתנה לחלוטין, אומר כי לפחות לגבינו, לא יכולנו "לקמט" את מרבית המשמעויות עד שהגענו להתמודד עימן.
לנו היה חשוב מאוד להיות קרוב להורים, מסיבות שונות, עיקר הערך בא לידי ביטוי בקשר של הילדים עם הסבים/סבתות והעזרה = שכמה שלא תקבלו, לא מספיקה. שיקולים של מרחק נסיעה לעבודה הפכו להיות לא רלוונטיים.
היבט כלכלי - ההוצאות עם הילדים יגדלו מאוד (רק על זה אפשר לפתוח פוסט), ולכן צריך לחשוב טוב לגבי "הריצה" לפרישה, אני מניח שתרצה לסייע לילדיך מעבר להוצאות השוטפות בילדות, גם בעתיד, ובשביל זה צריך הרבה כסף.
לגבי טיולים בעולם - מה שתחליטו זה מה שיהיה, אנחנו לא רואים בילדים מגבלה, בעבר טיילנו בתאילנד עם 3 (הקטנה הייתה בת שנה) ובקיץ ניסע עם ה 4 (הקטן יהיה בין 4 חודשים), כמובן שלא מדובר בטיול של זוג רווקים/אחרי צבא, אבל זה לא פחות כיף וחוויה למשפחה.
אז... תהנו מההווה (בלי ילדים), תהנו מהחוויה המדהימה של יצירת משפחה (אתה נשמע אבא פוטנציאלי מדהים), תפנים שלא ניתן לתכנן הכל (וגם לא את הרוב) ותחליטו מה הכי טוב לכם בעת הנוכחית, לא בכל שיקול, הכסף הוא הקובע, אך כמו בהשקעות אין החלטה אופטימלית שמנצחת בכל הפרמטרים.
התמידו בעקרונות שנכתבים באתר זה, (חסכון), זה כבר מהווה מפה/מצפן מצויין להמשך הדרך.
בהצלחה

 

[Danielovich]

ראשית רציתי להגיד שהמצב שלי לא שונה בהרבה ממך, וגם חלק מהדילמות.
מעבר לנקודות המעולות שהעלו הח'ברה מעלי, אוסיף שאתה לא חייב להפסיק לעבוד לגמרי ולהיות עם הילדים, אל תשכח שבשלב מסויים הם הולכים בכל מקרה לגן. אתה יכול לעבור לאט לאט למשרה חלקית, אם המשרה הנוכחית מתאימה לכך אז מעולה. אם לא, יש הרבה מקצועות שמאפשרים לעבוד במשרה חלקית.

 

[דגגגג]

בקשר לנסיעות אם תוכל לעבוד מהרכבת וכך לעבוד פחות שעות במשרד זה יכול להקל על ההחלטה אם לגור קרוב לעבודה.

 

[waskindalost]

כמה שנקלים :
1. שדרות - הטבת המס לא תחזיק לעד (בתקווה לכמה שפחות שהרי היא הולכת יחד עם המצב הביטחוני באזור).
2. שדרות - קח בחשבון שעם ילדים מעברים הם פחות פשוטים ולא קל לעקור ילד מבית ספר יסודי אחרי שכבר יש סביבו חברים טובים.
3. אני חושב שגידול ילדים במחשבה (כלומר לפני שיש לך אותם) ואחרי שיש לך אותם זה דבר שונה בלשון המעטה. זה נשמע ברור אבל אני יכול להעיד על עצמי שכל כך הרבה דברים שחשבתי שהורים עושים והם מופרכים נראו לי הגיוניים מאוד אחרי שנולדו שלי. ספציפית יכול להיות שעכשיו אתה בטוח שתרצה חינוך צמוד ושהייה איתם בבית כמה שיותר וכשתגיע למאני טיים פשוט לא תבין איך חשבת שזה מה שאתה רוצה לעשות (אני אחרי 9 שעות ברצף מתחיל לתלוש שערות ואני מאוד אוהב אותם .

 

[חיפאי]

מחזק את החשיבה על ילדים. במיוחד עם חינוך ביתי, אתה תרצה שיהיו עוד כמוך סביב, כלומר עוד ילדים והורים שיכולים ליצור קהילה של חינוך ביתי. במקרה שתשנה את דעתך ותרצה לשלוח אותם לגן / בית ספר בטח תרצה למצוא מסגרות שמתאימות לתפיסת העולם שלך. אני לא מכיר את שדרות, אבל איכשהו נראה לי שהפריפריה בדרום מציעה פחות חינוך אלטרנטיבי ממה שהייתם רוצים.
אבל... אתם עדיין בלי ילדים. וזה בדיוק הזמן לעבור ולבדוק מקומות, ולחסוך כמו משוגעים. אחרי הלידה, השנה שנתיים הראשונות צריכות בעיקר אתכם, ואם יש חברים או משפחה שיכולים לעזור מה טוב, וכדאי להיות קרוב אליהם. בגילאים 4 וצפונה הנושא של מסגרות חינוך וחברים נהיה יותר רלוונטי. בגיל 12 צפונה (לפעמים מוקדם יותר), לעבור לעיר או ארץ אחרת גובל באכזריות.
בהצלחה.

 

[GentleGiant]

תודה רבה לכל המגיבים נתתם לנו כמה נקודות טובות למחשבה.

הפעם אדבר על השקעות.
קודם כל קצת על מצבי הנוכחי בתחום ההשקעות -
יש לי כיום חסכונות של כמה מאות אלפי שקלים. הם נמצאים בקרן השתלמות וקופות גמל נזילות (כשליש מהחסכון הכולל), ובחשבונות בבית השקעות ובבנק. המצב הנוכחי מבורדק למדי - קרן ההשתלמות וקופות הגמל מושקעות במסלול צמוד למדד מניות בינ"ל. חלק קטן יחסית משאר הסכום מושקע במספר קרנות מחקות של מניות (ואנגארד וקרן צמודה לת"א 100) וקרן מחקה של אג"ח מדינה. רוב החסכון נמצא במזומן (בעו"ש ובבית ההשקעות).

האמת היא שאין שום סיבה למצב הנוכחי של התיק שלי. זה תוצאה של שילוב בין רצון עז לבנות את ה"תיק המושלם" להססנות קיצונית. ניסיתי כבר מספר פעמים להחליט וליישם תיק השקעות עוקב מדדים. החלטתי על הקצאת נכסים, בחרתי כלי השקעה והתלבטתי רבות לגבי שאלות שונות (ולא הכי חשובות). יצא לי אף להתייעץ פה בפורום בנושא. אפילו פתחתי חשבון בבית השקעות, קניתי חלק מניירות הנדרשים לבניית התיק, והעברתי את קרן ההשתלמות למסלול עוקב מדד. אך תמיד נתקעתי ונרתעתי מלהשלים את העבודה. יש משהו שממש מפחיד אותי בקניית ניירות ערך בסכומים של עשרות אלפי שקלים. עצם הפעולה הטכנית מעוררת בי חלחלה. כאילו אני עושה פעולה דרמטית מדי שעלולות להיות לה תוצאות מסוכנות. קשה לי להסביר את זה.
אני לא חושב שמה שחסר לי הוא ידע או הבנה נוספת בתחום. קראתי ולמדתי מספיק. הבעיה שלי היא בתחום המנטלי. משהו במבנה האישיות שלי מקשה עלי להשלים את המלאכה, אני לא בטוח מה. לכן אני כותב את הפוסט הזה. אני אנסה בהמשך הפוסט לכתוב בצורה מסודרת את השיקולים השונים שלי, בתקווה שאצליח לעשות קצת סדר בנוגע למה אני צריך לעשות. אולי כך אצליח להסיר את החשש הלא רציונלי בעליל שמשתק אותי.
המטרה פשוטה - להגיע למצב שבו יש לי תיק עוקב מדדים פשוט שעונה לצרכי, שיתוחזק באופן שוטף, ושכל הסיפור יעוגן בחוזה אודיסאוס מול עצמי.
השאלה הראשונה שאנסה לענות עליה היא הקצאת הנכסים המתאימה לי. (בנסיונותי הקודמים לבנות את התיק התקשיתי מאד בחלק זה, ובחרתי בהקצאה שרירותית שהיה לי קשה להצדיק לעצמי. אני חושב שזו אחת הסיבות שמנעו ממני להשלים את בניית התיק). אני אשתמש בגישה שהוצגה בבלוג (המעולה!) "התמונה הגדולה" בפרק 10 של המדריך לבניית תיק השקעות. לפי התמונה הגדולה יש שלושה פרמטרים שמשפיעים על הקצאת הנכסים ואנסה להתייחס לשלושתם - מהו אופק ההשקעה, מה האופי שלי כמשקיע, והצפי שלי לגבי העתיד (אני מאד ממליץ לקרוא את החלק הרלוונטי בבלוג). זה הולך להרגיש קצת כמו לענות על שאלון ניתוח אישיות בשקל במעריב לנוער, אבל נזרום עם זה...
אופק ההשקעה:
כביכול זו השאלה הכי קלה מבין השלוש, אבל כבר כאן אני נתקל בקושי. איך בכלל מוגדר אופק ההשקעה? האם מדובר בזמן שבו אצטרך את כל הכסף? הרי אני לא רואה את עצמי מושך את כל הכסף מהתיק בשום נקודת זמן בעתיד. הכוונה שלי היא למשוך ממנו סכומים קטנים שישמרו פחות או יותר על גודלו. האם זה אומר שאופק ההשקעה שלי הוא אינסופי? או שאולי אופק ההשקעה הוא הזמן שבו אפסיק להפקיד כסף לתיק וארצה להתחיל למשוך ממנו? אם כך אופק ההשקעה יכול להיות מספר שנים (אבל כמה?). וכל זה לא לוקח בחשבון הוצאות בלתי צפויות (הרי אנחנו מתכננים ילדים). כפשרה אניח שאופק ההשקעה שלי הוא בינוני (8-15 שנים).

האופי שלי כמשקיע:
אני מתפתה לומר שהאופי שלי הוא מאוזן, אולי בגלל שזה מה שהייתי רוצה להיות. אבל בהתחשב בהססנות ששיתקה אותי זמן רב, סביר להניח שהנטיה שלי היא יותר לכיוון ההגנתי. למרות זאת, אניח שאני בעל אופי מאוזן. אני מאמין שעם עבודה מנטלית קשה אוכל להתגבר על הנטיה שלי לשנאת הפסד, וזה משהו שאני מוכן להתאמץ בשבילו.

הצפי שלי לגבי העתיד:
אין לי מושג. תחושת הבטן שלי היא שאנחנו בבועה שתתפוצץ (הריבית הנמוכה וכל זה). אבל יתכן שתחושת הבטן הזו נובעת מצריכת הערכות של ספקולנטים שונים ולא מהבנה אמיתית ועמוקה של המצב, ובכל מקרה אני מאמין שבטווח הארוך יהיה טוב. סה"כ אני מעריך את העתיד כנייטרלי.
לפי התמונה הגדולה (שוב, ממליץ לקרוא את הבלוג), הקצאת הנכסים המומלצת לי:
אג"ח קצר - 20%
אג"ח בינוני - 45%
מניות - 35%

שאלה נוספת הקשורה בהקצאת הנכסים היא האם להחזיק זהב. התמונה הגדולה לא בעד והסולידית דווקא כן. אני אישית מאמין שזהב עשוי לתרום לתיק באופן כללי (יתכן שזה נובע מנטייתי הליברטריאנית וסלידתי ממטבעות פיאט). אני אקצה באופן שרירותי 10% מהתיק לזהב (שזה משהו בין ה-25% בתיק של הארי בראון ל-0 בתמונה הגדולה, וזה עגול) ואשמור על שאר ההקצאה באותם יחסים בערך (עם העדפה למספרים עגולים).
לפיכך הקצאת הנכסים המתאימה לי היא:
אג"ח קצר - 20%
אג"ח בינוני - 40%
מניות - 30%
זהב - 10%
בנוסף, אשמור בעו"ש סכום השווה לכ-6 חודשי מחיה.

משהו בשרירותיות של הבחירות שהובילו להקצאה הזו קשה לי. אבל אני לא רואה דרך ליצור משהו יותר טוב. (למעשה קיימות גישות נוספות, כמו הבקטסטינג שעושה @adamshalev אבל למרות חיבתי הרבה לסימולציות הגישה הזו מסובכת מדי ולא מתאימה לי).
עכשיו נשארו כמה שלבים:
1. לרכז בקובץ אקסל את כל הנתונים הפיננסיים העדכניים, ולא רק קירובים. זה כרוך בכניסה לאתר של בית ההשקעות ושל קרן ההשתלמות, וזה דבר שאני משתדל להימנע מלעשות. משום מה יש לי פוביה קלה מזה ואצטרך להתמודד איתה.
2. לבחור את כלי ההשקעה הספיצפיים לפי ההקצאה. החלק הזה הוא פשוט יותר לדעתי.
3. לנסח חוזה אודיסאוס ולחתום עליו.
4. לבנות את התיק.
אני מציב לעצמי דדליין שרירותי (המון שרירותיות יש בפוסט הזה...) של עד סוף החודש לסיים עם כל התכנונים ובתחילת החודש הבא לבנות כבר את התיק.

אני מאד מעוניין לקבל פידבק למה שכתבתי. האם השיקולים והגישה נראים הגיוניים? האם אני מפספס משהו? (וכמובן, לא המלצות)

 

[adamshalev]

אתה לא צריך לחפש את התיק המושלם, אלא תיק שהוא מספיק טוב בשבילך.
perfect is the enemy of done.

לגבי החשש שלך - נסה לחשוב במונחים של כמה זמן יקח לך להשלים ירידה בתיק.
אם התיק שלך מכיל 100,000 שח והוא ירד ב-20,000, כמה חודשי חסכון אתה צריך בשביל להשלים את הפער?
ברור לך שיש הבדל בין תיק של 10,000 שירד 20% לבין תיק של 1,000,000 שירד 20% במונחים של כמה חודשי חסכון זה.
נסה להעריך כמה ירידות אתה מוכן לסבול ע"ב גודל התיק, החשיפה שלו לסיכון וקצב החסכון שלך. כלל אצבע טוב הוא לקחת סיכון במידה שמאפשרת לך לישון טוב בלילה.

אני מתחבר מאד לתחושה הבעייתית של השרירותיות שבה הקצאת נכסים נבחרת לפעמים, היה שרשור ממש מעניין בנושא כאן: http://www.hasolidit.com/kehila/threads/איך-בחרתם-את-הקצאת-המניות-שלכם.2599/
יש גם ספר מעניין בנושא, שנקרא Global Asset Allocation, אתה יכול לקבל אותו בחינם ע"י הרשמה לאתר של המחבר.

לגבי backtesting - זה נחמד כל עוד גוזרים מזה את המסקנות הנכונות. הדבר שאולי הכי רלוונטי לגזור היא התנהגות יחסית של נכסים זה מול זה. דברים כמו תשואה או אפילו תנודתיות הן מאד לא אמינים. את התיק(ים) שלי אני בונה בעיקר בהתבוננות קדימה, עם מה אני חושב שיהיה טוב להחזיק לעתיד, ולא נטו ע"ב מה שעבד טוב בעבר.

 

[חיפאי]

@GentleGiant ניכר מהכתיבה שלך שאתה מתלבט בלי קשר לנתונים שיש או אין לך.
התלבטות מהסוג הזה היא הססנות, חשש, שנאת סיכון, או רצון למושלמות (כמו ש @adamshalev אמר).
מה שעוזר בד"כ במקרים כאלה זה לא עוד נתונים ודעות, אלא מישהו שיגיד "יהיה בסדר" - אבל מישהו כזה לא תמצא בפורום הזה, כי אף אחד כאן לא טיפש מספיק בשביל לחשוב שהוא יודע מה יהיה (אני מקווה, לפחות).

ההתלבטות עצמה גוזלת משאבים נפשיים שאתה לא מודע אליהם עד הסוף. כדאי לך לחפש את "יהיה בסדר" אצלך, בעומק. אם אתה צעיר, בריא, עם אורח חיים לא שביר, אז יהיה בסדר זה לא ססמא שקשורה להצלחה או כישלון של תיק השקעות, אלא הבנה עמוקה שאתה מסוגל להתמודד עם תוצאות של ההחלטות שלך.

העצה היחידה שיש לי: אל תנסה לצפות את העתיד. לא במישור האישי, ולא במישור הכלכלי. נסה לחיות ככה שלא משנה מה יקרה בעתיד, אתה תהיה מצוייד בכלים הנכונים (לא רק כסף) כדי להתמודד בצורה בריאה.

 

[Danielovich]

כאמור נראה שאנחנו די דומים בנוגע להתלבטויות (בדיוק גם חושב על ההקצאה שמתאימה לי), הדבר שעוזר לי זה ההבנה של לא לבחור היא בחירה בפני עצמה.
והמצב הנוכחי הוא כנראה יותר גרוע מאשר כל הקצאת תיק שתבחר לעצמך.

 

[מרק עוגיות]

נסה לחיות ככה שלא משנה מה יקרה בעתיד, אתה תהיה מצוייד בכלים הנכונים (לא רק כסף) כדי להתמודד בצורה בריאה.

+1. ובכל זאת לגבי המישור הכלכלי, אני אוהבת את הגישה (שאני נוקטת בה) של לבנות את התיק לא דוקא כך שישיג תשואה מקסימלית (גם אם הייתי רוצה לא הייתי יודעת איך עושים את זה), אלא כך שלא משנה מה יקרה (בגבולות הסביר, לא כולל מלחמה אטומית) אני אהיה בסדר. כשבניתי את התיק שלי, בין השאר עשיתי רשימה של כל מיני תרחישים שעלולים לקרות, ובדקתי עם עצמי מה יקרה לתיק שלי תחת התרחיש הזה (עד כמה שאפשר להעריך) ואיך אני ארגיש עם זה. בניתי את התיק כך שאף תרחיש כזה לא ישמיד אותו בצורה שאני ארגיש שנהרסו לי החיים (לא שכסף זה הכל בחיים, אבל יש גיל מסוים שבו אם נשארים בלי כסף כבר אין כל כך ממה לחיות). ממרומי לא-כל-כך-הרבה-זמן שהתיק הפאסיבי שלי קיים, אני מרגישה שזו היתה בחירה טובה עבורי - כל פעם שאני קוראת עוד נבואת זעם על העתיד (אינפלציה,דיפלציה,זהב,נפט,מלחמה, מה שלא תרצה) אני בודקת עם עצמי שוב מה תהיה ההשפעה הפיננסית עלי, רואה שהיא לא תהיה נוראית, ומבינה שוב שאין לי שום סיבה לשנות משהו בתיק.

 

[MMM]

בחירת הרכב תיק ההשקעות הוא על פי הסיפרות הדבר הכי חשוב בנושא ההשקעות. לכן צריך לקרא, לשוב ולקרא, להפנים, להתייעץ ורק בסוף התהליך להחליט. שווה לקחת את הזמן.

ההבדלים בין הרכב התיקים קובעים במידה רבה מאוד את התשואה העתידית של התיק ואת רמת הסיכון כלומר את ההפסד העתידי הצפוי. זה חשוב עשרות מונים מהפרטים הטכניים של כמה עמלה נחסוך בהמרת מטבע או בקניה/מכירה או דמי שמירה או דמי ניהול של נייר זה או אחר.
לדוגמא: תיק נוסח הארי בראון נתן בחמש השנים האחרונות 4% תשואה שנתית לעומת תיק נוסח ברנשטיין שנתן 10% תשואה שנתית. ההבדל הוא ענק!

כולנו מעוניינים בתשואה טובה ובסיכון נמוך ואת זה כמובן לא ניתן לקבל. מי שבוחר בסיכון נמוך מוצא את עצמו דורך מקום עם תשואה שלא מקדמת אותו ונשאר מתוסכל. השלב הבא הוא בדרך כלל להעלות את רמת הסיכון של התיק.

כשמדובר בתיק מסוכן בדרך כלל אין בעיה כשמרוויחים ולכן אתמקד בהפסדים. מי שמוכן לקחת סיכונים לא ממש יודע איך הוא יגיב כשהסיכון יתממש. מניסיון אישי: במשבר 2008 הפסדתי סכום עתק של מספר שנות חיסכון. הייתי מאוד קרוב לברוח מהשוק ולנעול הפסד. למזלי בזמן שהתלבטתי אם ואיך לצאת השוק תיקן ושרדתי. מה שלימד אותי שהחוסן שלי להפסדים הוא נמוך ממה שחשבתי בתיאוריה. כתוצאה מהתרגיל הרטוב הזה בהמשך הקטנתי בהדרגה את רמת הסיכון של התיק שלי כדי שיתאים לי יותר טוב במשבר הבא.

מה שלמדתי זה שאין תיק נכון. יש תיק שמתאים לי. אם אתה לא בטוח קח את הזמן, כנס לשוק בהדרגה, תתנסה בקטן ולאורך זמן תשנה את התיק כך שיתאים לך.

 

[GentleGiant]

תודה לכם על התגובות

לגבי החשש שלך - נסה לחשוב במונחים של כמה זמן יקח לך להשלים ירידה בתיק.

תודה על הטיפ. זה עוזר להכניס לפרופורציות את ההפסדים.

ההתלבטות עצמה גוזלת משאבים נפשיים שאתה לא מודע אליהם עד הסוף. כדאי לך לחפש את "יהיה בסדר" אצלך, בעומק. אם אתה צעיר, בריא, עם אורח חיים לא שביר, אז יהיה בסדר זה לא ססמא שקשורה להצלחה או כישלון של תיק השקעות, אלא הבנה עמוקה שאתה מסוגל להתמודד עם תוצאות של ההחלטות שלך.

ואו! תודה רבה לך על התגובה הזו. היא בהחלט "ניערה" אותי. אני מתחיל להפנים שהנטייה לנסות לתכנן הכל באופן מושלם לא מועילה לי, ומה שבאמת חשוב לי הוא לפעול להפוך את החיים שלי לאנטי שברים ככל הניתן. והדרך לאנטי שבירות לא עוברת בתכנון מושלם, אלא בפיתוח מיומנויות, גמישות ובטחון בעצמי.

התקדמתי בנושא ההשקעות בשבוע האחרון. יש לי כעת את כל הנתונים על הכספים בחסכונות השונים. אני פועל להעביר את קרן ההשתלמות והקופ"ג ל-IRA. הבטחון שלי עלה ואני מרגיש עכשיו הרבה יותר בנוח עם המצב.
לאחר קריאה של התיקים של אנשים כאן בפורום ובספר ש- @adamshalev הפנה אליו, החלטתי להעלות קצת את החשיפה המנייתית בתיק ולוותר על החשיפה לאג"ח קצר. ההקצאה התוכננת עכשיו היא - 40% מניות, 10% זהב ו50% אג"ח בינוני. סה"כ 50% בנכסים עתירי סיכון ו-50% באג"ח. מדובר בתיק יותר אגרסיבי ממה שתכננתי קודם, אבל הוא עדיין פחות אגרסיבי מרוב התיקים הפסיביים בפורום, ואני מרגיש איתו די נוח.
נשאר לי עוד להחליט על הניירות הספיציפיים שאקנה, לחתום על חוזה אודיסאוס ולקנות את הניירות. מקווה לסיים עם זה בשבוע הבא.

הצלחנו גם להתקדם בנושא מקום המגורים. ויתרנו על שדרות והחלטנו לחפש דירה באיזור דרום ת"א או הערים הצמודות לה. מקווה שנמצא משהו שמתאים לנו ובמחיר טוב.

נראה לי שהכתיבה ביומן הזה מדרבנת אותי לפעול בתחומים חשובים שאני מנסה להתחמק מהם. אני מרוצה מכך

 

[liranviper]

ציינת את שדרות בשביל הטבת מס, ואת הצפון בגלל ההורים. שים לב שגם בישובים בצפון כמו קרית שמונה יש הטבות מס כאלו