יכול לספר לכם שאצל רופאים ההגירה היא הרבה יותר מדיבורים. בעיקר אצל 3 קבוצות:
1. צעירים מאוד בתחילת המסלול- לא מושקעים כאן יותר מדי מבחינת קריירה, ומי שמרגיש שהכיוון של המדינה לא טוב שוקלים אקטיבית- וחלקם יותר מכך- להתחיל במקום אחר. רישיון הרופא הישראלי מוכר בכל מקום, לפעמים צריך לעשות מבחן, לא ביג דיל למי שזו ההחלטה שלו. זה תהליך לא קצר, מכיר כבר לא מעט רופאים שהתחילו אותו.
2. אחרי סיום השתלמות עמיתים בחול- מסורתית מי שרוצה להתקדם בארץ טס ל1-3 שנים למרכז מוביל עולמית בנישה כלשהי. לרבים מהם מציעים להישאר ורובם בדכ סירבו, כי משפחה וחברים ותרבות ועמדות בכירות זמינות בארץ במרכזים מובילים. יכול לספר לכם ששיעורי חזרה של רופאים אלו נחתכו למספרים שלא נראה מעולם. ואפילו לא קרובים לתחתיות שנראו מעולם. הם כבר שם, הילדים במסגרות, רואים מה קורה בארץ, מסיקים מסקנות. אם זה זמני נסתדר. אם לא זה אסון גדול. מדובר גם באבדן אנשים טובים, אבל גם בחוסר יכולת לתכנן קדימה כח אדם, וחוסר יכולת להביא ארצה חידושים עולמיים. מכה אמיתית.
3. הגירה של רופאים מובילים- יש ניצנים, אבל מעריך שלא יהיו הרבה. מדובר באנשים שהמרחק ביניהם לבין הגירה זה אימייל. אני לא מגזים, ראיתי את זה אצל חברים. אבל אלו אנשים שיש להם הרבה מה להפסיד כאן, ובדכ כבר לא ככ צעירים. לדעתי צריכים הדרדרות משמעותית נוספת כדי שנראה עזיבה משמעותית של אלו. אבל כל אדם כזה הוא אבדן גדול. אין הבנה בציבור של כמה מעט רופאים הם באמת חוד החנית שמוביל ומפתח את הרפואה בארץ. בכל נישה מדובר בדכ על מספר חד ספרתי של אנשים... לפעמים על יד אחת ולפעמים על שתיים.
הנזק יהיה גדול. אפשר להגיד נפולת של נמושות, סמולנים, עדיף בלעדיהם, מה שתרצו. בפועל, מה שיקרה זה ירידת רמת הרפואה הציבורית והגברת ה incentive ברפואה הפרטית. כבר עכשיו יש שירותי רפואה פרטית שלא נראו בעבר, הרבה מעבר לייעוץ/ניתוח על פי הצורך, ואני מניח שזה רק יילך ויגבר. לפי האידאולוגיה של הממשלה הנוכחית אני מניח. שיהיו לכולנו בהצלחה.
www.haaretz.co.il
