123W
משתמש בכיר
- הצטרף ב
- 10/8/16
- הודעות
- 7,702
- דירוג
- 7,524
האחריות שלי היא לעצמי, ילדיי, אשתי, והוריי, אולי גם לקהילה המצומצמת סביבי.המצפון והמוסר שלי לא מאפשרים לי להגר מפה,
למרות שיש לי את האפשרות להגר לחו"ל גם חוקית וגם מבחינת תעסוקה ומשפחה.
בידיעה שירידה מהארץ\הגירה לחו"ל משאירה את מי שלא יכול לצאת מכאן לסבול ממה שיתרחש בגלל שחברה מוצלחים עוזבים.
איך ארגיש כאשר לי טוב והרסתי לאחרים את החיים????
( בדיוק כמו שלא צריך לעקוף בתור לזרוק זבל בחוץ במקום בפח האשפה ולהיות אדיבים לסביבה בכללי.)
בנוסף רבים כאן חושבים על נכסים כסף כלכלה וחיים שם בעתיד, אני גם חושב על העבר
כשהסבים והסבתות שלי נלחמו על המדינה הם לא חשבו , וואלה קשה פה כדאי לעבור לחו"ל, הם נלחמו כדי לשנות את המציאות והיו שותפים להצלחה גם משברים רבים לאחר קום המדינה לא ריפו את ידיהם, הם התמודדו לא ברחו.
ותקראו קצת בשנות ה40 וה50 היו בעיות לא פחות קשות מאשר היום.
אז שילוב של מצפון ומוסר אישי
וחשיבה שכל עוד אפשר לחיות פה מתמודדים לא בורחים.
מקווה שישארו מספיק כאלו שילחמו על הארץ ואז כ גוש אחד ביחד ננצח.
מסורת אבותיי (סבים רבים, סבים), כוללת בגדול חילון, השכלה, עזיבת הדת לטובת המודרניות, והרציונליזם, ומלחמה בנאצים (חלק ראוי לציון). אני רואה את חובתי בשימור המסורת.
לגבי מדינת ישראל, וארץ ישראל, אם אפשר לבנות פה בית, ולשגשג פה, אז כמובן שלחיות במסגרת מבנה לאומי יהודי זה רעיון חיובי בסה"כ. אבל אם מתברר שהרעיון הזה, מוביל לפנטיות דתית, משיחיות, חיי כת כאילו יהודים, שאין בינם ליהדות דבר, והפיכת המדינה לקלפטוקרטיה מושחתת, אז מה יש לי לחפש פה? או לילדיי?
עם כל הכבוד לציונות....
-
זה לא בהכרח אומר שזהו המדינה אבודה מחר בבוקר, ולא בהכרח אומר שזהו, שכדאי להגר מחר בבוקר. אבל האופציות פתוחות.