• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

האם רוב הכלכלנים קפיטליסטים?

יוסף לוי

משתמש סולידי
הצטרף ב
4/6/17
הודעות
128
דירוג
6
האם רוב הכלכלנים היום קפיטליסטים או סוציאליסטים? אני מהמר שרובם קפיטליסטים.
אשמח למקור, למי שיש.
והאם רוב הכלכלנים תומכים במדיניות רווחה? מס פרוגרסיבי?
אני רוצה לדעת מה דעת הכלכלנים על דברים כאלה, וללכת לפיהם.
אז אם למישהו יש מקור, זה יעזור לי מאוד.
תודה..
 
אני רוצה לדעת מה דעת הכלכלנים על דברים כאלה, וללכת לפיהם
מה זה? הכלכלן זה הרבי החדש ולא ידעתי? אם רוב הרבנים אורתודוקסים בארץ, תלך לפיהם? למה לא תלך לפי רוב הרבנים באמריקה? שם הרוב רפורמים.
מה בכלל כתבת כאן? ולמה?
 
מאמין שרובם נוטים יותר לקפיטליזם (לא חושב שיש סטטיסטיקה מדעית בעניין) כנראה בגלל שהאלטרנטיבות הראשיות לקפיטליזם (עבדות, קומוניזם, פאודליזם) הוכיחו את עצמן כמודלים רעים.
 
מה זה אומר ללכת בדרך שלהם?
אני חושב שכמו בכל תחום תגלה שיש הרבה יותר תחום אפור והרבה קושי לסווג מישהו כשמאל/ימין כלכלי.
אם היית שואל את פרידריך האייק מה דעתו על מילטון פרידמן הוא בטח היה אומר שפירדמן הוא סוציאליסט מסריח.
תשקול אולי להקשיב לפודקאסט "ערך מוסף"
http://www.added-value.co/
לדעתי מקום טוב לקבל ידע בנושאים כלכליים וגם קצת לשמוע דעות של ימין/שמאל כלכלי.
(בעיני החלק הימני לא בא מספיק לידי ביטוי, אבל עדיין כדאי להקשיב)
 
האם רוב הכלכלנים היום קפיטליסטים או סוציאליסטים?
התשובה הקצרה היא כן, רוב הכלכנים הם קפיטליסטים.
התשובה הארוכה יותר היא שהכלכלנים הסוציאליסטים במיעוט אבל צעקנים ומתלהמים יותר.
 
התשובה הארוכה יותר היא שהכלכלנים הסוציאליסטים במיעוט אבל צעקנים ומתלהמים יותר
עומר מואב הוא דוגמה לכלכלן ימני מתלהם וצעקן. הייתי אומר שהעיתונות הכלכלית היא יותר שמאלית ונוטה לתת יותר במה לכלכלנים מהשמאל.
 
רוב הכלכלנים הם לא קפיטליסטים, הם פאשיסטים התומכים בהתערבות ממשלתית בכלכלה, כי כמעט כולם יוצאי בית מדרשם שלל קיינס או פרידמן.
ההבדל בין ימין לשמאל הוא בסוגי ההתערבות האהובים עליהם- כלכלי "שמאל" תומכים במיסוי פרוגרסיבי, מכסות מגן, וועדי עובדים ושאר הבלים.
כלכלני "ימין" הם יותר רציונליים בהקשר לחוסר התוחלת מעורבות ממשלתית פיסקאלית שהשמאל אוהב, אבל תומכים במעורבות ממשלתית מוניטארית- הלאמה של שוק האשראי והכסף, מעורבות ממשלתית בקביעת הילך ובשער המטבע. שני הצדדים תומכים בקיום הכלכלה כמקצוע אקמי הזוכה לתקנים ממשלתיים, משרות בכל מני מכוני מחקר ואוניברסיטאות, וקיומם של גופים המנוהלים ע"י כלכלנים.
כלכלנים אמיתיים (לא "ימין" או "שמאל") לרוב לא יקראו כלכלנים ולא יעבדו באקדמיה המולאמת או במשרד ממשלתי.
 
מאמין שרובם נוטים יותר לקפיטליזם (לא חושב שיש סטטיסטיקה מדעית בעניין) כנראה בגלל שהאלטרנטיבות הראשיות לקפיטליזם (עבדות, קומוניזם, פאודליזם) הוכיחו את עצמן כמודלים רעים.
טכנית, כל הציויליזציות החזקות ביותר בתולדות האנושות הצליחו בזכות מודל העבדות, שהיתה אחד המרכיבים העיקריים להצלחתן. מהמצרים הקדמונים, דרך היוונים, הרומאים, הסינים, האמריקאים ועוד רבים. למרות שבניגוד לדבריך שהפרידו בין עבדות לקפיטליזם, עבדות זה חלק בלתי נפרד מהקפיטליזם. עבדות היא תוצאה, ולא תופעה בפני עצמה. עבד הוא מי שבלית ברירה נאלץ לבחור לעשות דברים שהוא לא היה בוחר אם הייתה אפשרות אחרת. נכון שאחת הדרכים לעבדות היא על ידי מישהו עם חרב שאומר לך "תעשה את XYZ או שתמות", אבל יש עוד דרכים, למשל " נחנק משכר הדירה? לקבלת הלוואה ברגע בתנאים אטרקטיביים לחץ כאן", בפועל אין הבדל בין אם אתה משעבד את עצמך מרצון כי אין לך ברירה, או שאתה משועבד על ידי מישהו אחר, התוצאה הסופית היא אותה תוצאה-אתה נאלץ לייצר ערך עבור מישהו אחר כי אין לך ברירות.

באוניברסיטה פעם אחת באתי אל המרצה שלי למאקרו בשעת קבלה ושאלתי אותו למה במיקרו לומדים על הקדושה של שוק משוכלל ואיך סובסידיות, מיסים ומכסים פוגעים ברווחת הכלל, ואז ברגע שעוברים למאקרו, פתאום מתרצים לך למה התערבות זה טוב ואפילו נדרש. הוא אמר שלפעמים השוק לא מצליח לתקן מצבים של אבטלה ולכן נדרשת התערבות חיצונית כדי להגן על האזרחים מאבטלה ומצד שני למנוע אינפלציה ( אני לא ממציא הוא באמת טען שהבנקים המרכזיים הם אלו שמונעים אינפלציה - הזוי!), אמרתי לו שבלי התערבות ממשלתית אין דבר כזה אינפלציה בכלל, כל המקרים בהיסטוריה שבהם הייתה אינפלציה קרו בגלל חזירות של השלטון: רומא, סין, גרמניה 1920,ברית המועצות, ישראל שנות ה 80, ונצואלה 2018. הוא ניסה לתת לי כדוגמא את בועת הצבעונים בהולנד של המאה ה17, שאם היה להם בנק מרכזי שיוריד ריבית אז כל מי שנפגע מפיצוץ הבועה לא היה נפגע.......... אני יושב עם מרצה באוניברסיטה בישראל שמסביר לי איך בנק מרכזי היה מציל את האזרחים על ידי תחזוק בועה. מה שקרה במאה ה 17 היה נפלא לדעתי, בועה של 6 חודשים, פיצוץ מהיר וחזרה לשגרה, הוכחה שהשוק החופשי פותר הכל. היום עם ההתערבות שמדינות עושות, בועות יכולות להמשך שנים רבות לפני שיש תיקון, ואז כשיש תיקון ( כפי שאמור להיות) הן פועלות למנוע אותו בכל מחיר עם משחקים בכמות הכסף, במקום לגמול את המכור לסמים, נותנים לו עוד מנה כדי שלא ירגיש רע. אין דבר כזה קפיטליזם אמיתי בעולם היום, קפיטליזם אמיתי לא היה קיים מאז שהאדם למד לעבוד את האדמה.
 
נערך לאחרונה ב:
טכנית, כל הציויליזציות החזקות ביותר בתולדות האנושות הצליחו בזכות מודל העבדות, שהיתה אחד המרכיבים העיקריים להצלחתן. מהמצרים הקדמונים, דרך היוונים, הרומאים, הסינים, האמריקאים ועוד רבים. למרות שבניגוד לדבריך שהפרידו בין עבדות לקפיטליזם, עבדות זה חלק בלתי נפרד מהקפיטליזם. עבדות היא תוצאה, ולא תופעה בפני עצמה. עבד הוא מי שבלית ברירה נאלץ לבחור לעשות דברים שהוא לא היה בוחר אם הייתה אפשרות אחרת. נכון שאחת הדרכים לעבדות היא על ידי מישהו עם חרב שאומר לך "תעשה את XYZ או שתמות", אבל יש עוד דרכים, למשל " נחנק משכר הדירה? לקבלת הלוואה ברגע בתנאים אטרקטיביים לחץ כאן", בפועל אין הבדל בין אם אתה משעבד את עצמך מרצון כי אין לך ברירה, או שאתה משועבד על ידי מישהו אחר, התוצאה הסופית היא אותה תוצאה-אתה נאלץ לייצר ערך עבור מישהו אחר כי אין לך ברירות.

באוניברסיטה פעם אחת באתי אל המרצה שלי למאקרו בשעת קבלה ושאלתי אותו למה במיקרו לומדים על הקדושה של שוק משוכלל ואיך סובסידיות, מיסים ומכסים פוגעים ברווחת הכלל, ואז ברגע שעוברים למאקרו, פתאום מתרצים לך למה התערבות זה טוב ואפילו נדרש. הוא אמר שלפעמים השוק לא מצליח לתקן מצבים של אבטלה ולכן נדרשת התערבות חיצונית כדי להגן על האזרחים מאבטלה ומצד שני למנוע אינפלציה ( אני לא ממציא הוא באמת טען שהבנקים המרכזיים הם אלו שמונעים אינפלציה - הזוי!), אמרתי לו שבלי התערבות ממשלתית אין דבר כזה אינפלציה בכלל, כל המקרים בהיסטוריה שבהם הייתה אינפלציה קרו בגלל חזירות של השלטון: רומא, סין, גרמניה 1920,ברית המועצות, ישראל שנות ה 80, ונצואלה 2018. הוא ניסה לתת לי כדוגמא את בועת הצבעונים בהולנד של המאה ה17, שאם היה להם בנק מרכזי שיוריד ריבית אז כל מי שנפגע מפיצוץ הבועה לא היה נפגע.......... אני יושב עם מרצה באוניברסיטה בישראל שמסביר לי איך בנק מרכזי היה מציל את האזרחים על ידי תחזוק בועה. מה שקרה במאה ה 17 היה נפלא לדעתי, בועה של 6 חודשים, פיצוץ מהיר וחזרה לשגרה, הוכחה שהשוק החופשי פותר הכל. היום עם ההתערבות שמדינות עושות, בועות יכולות להמשך שנים רבות לפני שיש תיקון, ואז כשיש תיקון ( כפי שאמור להיות) הן פועלות למנוע אותו בכל מחיר עם משחקים בכמות הכסף, במקום לגמול את המכור לסמים, נותנים לו עוד מנה כדי שלא ירגיש רע. אין דבר כזה קפיטליזם אמיתי בעולם היום, קפיטליזם אמיתי לא היה קיים מאז שהאדם למד לעבוד את האדמה.

זה לא מדוייק העבדות היא חלק מתפיסות שונות לגמרי מהיום על מעמדות חברתיים, בהרבה תרבויות לעבדים לא היתה זכות קניין (שהיא מיסודות הקפיטליזם) כמו לשאר או זכות הצבעה והשפעה על עתידם או אפילו מעמד משפטי זהה מצד הרשויות. השליטה בעבדים היתה בהחלט יותר בגירסת 'האדון עם החרב' שהזכרת, מאשר משהו אחר שכולל בחירה (אולי אתה מבלבל עם 'עבדות מודרנית' שיש אנשים שמתלוננים שקיימת היום אבל אז זה אפילו לא היה דומה) וזה גם מתכתב עם מסורות כמו החזקת שפחות מין ועוד ניצולים שהיו מקובלים פעם... לא הסתכם בעבודה בשדה תמורת מזון ומחסה.

בהודו למשל עד לעשורים האחרונים לקאסטות הכי נמוכות, הטמאות (שמהן באו העבדים בעבר) בפועל לא היתה בכלל אפשרות לשדרג את מעמדם (המון מקצועות היו חסומים בפניהם, לא יכלו להתחתן עם מעמדות גבוהים) אפילו אם נניח זכו בלוטו או התעשרו בדרך אחרת (כיום זה אגב משתנה אבל לאט, ועדיין חלק מזה קיים למרות שחוקית כבר אסור להחזיק שם בתנאי עבדות).

עבדות אינה תוצאה של קפיטליזם. בקפיטליזם אמורה להיות הזדמנות לכולם (נקודות הפתיחה יכולות להיות שונות, אבל לא אמורה להיות תקרה למעמד כזה או אחר). אולי אפשר לומר שעבדות היא תוצאה של חזירות אבל זה יותר עמוק מזה. שורשיה של העבדות בהבחנה בין מעמדות (שהחלה בכלל הרבה לפני המצאת הכסף) ותרבויות שאיפשרו הגדרה של אנשים כשווים יותר ושווים פחות (לפי מוצא, צבע עור וכו') . ההבחנה הזאת התבצעה מתוך אמונה אמיתית (לפעמים על בסיס דתי, כמו בהודו) שכך נועדה להתנהל החברה ולא נולדה כרעיון של איזו מועצה שפתאום התכנסה לחפש דרכים לעשות עוד כסף, זו ראייה פשטנית.

התפיסות החברתיות הללו הן שאיפשרו את ניצול העבדים כמודל בפני עצמו. שוב, גם אם נדמיין עבד שהיה איכשהו מתעשר אין סיכוי שהיה בתורו מחזיק בתנאי עבדות מישהו ממעמד גבוה שהיה כישלון כלכלי. זה פשוט לא עבד ככה (בקפיטליזם זה לפחות היה אמור לעבוד לשני הכיוונים).
 
נערך לאחרונה ב:
זה לא מדוייק העבדות היא חלק מתפיסות שונות לגמרי מהיום על מעמדות חברתיים, בהרבה תרבויות לעבדים לא היתה זכות קניין (שהיא מיסודות הקפיטליזם) כמו לשאר או זכות הצבעה והשפעה על עתידם או אפילו מעמד משפטי זהה מצד הרשויות. השליטה בעבדים היתה בהחלט יותר בגירסת 'האדון עם החרב' שהזכרת, מאשר משהו אחר שכולל בחירה (אולי אתה מבלבל עם 'עבדות מודרנית' שיש אנשים שמתלוננים שקיימת היום אבל אז זה אפילו לא היה דומה).

בהודו למשל עד לעשורים האחרונים לקאסטות הכי נמוכות, הטמאות (שמהן באו העבדים בעבר) בפועל לא היתה בכלל אפשרות לשדרג את מעמדם (המון מקצועות היו חסומים בפניהם, לא יכלו להתחתן עם מעמדות גבוהים) אפילו אם נניח זכו בלוטו או התעשרו בדרך אחרת (כיום זה אגב משתנה אבל לאט, ועדיין חלק מזה קיים למרות שחוקית כבר אסור להחזיק שם בתנאי עבדות).

עבדות אינה תוצאה של קפיטליזם. בקפיטליזם אמורה להיות הזדמנות לכולם (נקודות הפתיחה יכולות להיות שונות, אבל לא אמורה להיות תקרה למעמד כזה או אחר). אולי אפשר לומר שעבדות היא תוצאה של חזירות אבל זה יותר עמוק מזה. שורשיה של העבדות בהבחנה בין מעמדות (שהחלה בכלל הרבה לפני המצאת הכסף) ותרבויות שאיפשרו הגדרה של אנשים כשווים יותר ושווים פחות (לפי מוצא, צבע עור וכו') . ההבחנה הזאת התבצעה מתוך אמונה אמיתית (לפעמים על בסיס דתי, כמו בהודו) שכך נועדה להתנהל החברה ולא נולדה כרעיון של איזו מועצה שפתאום התכנסה לחפש דרכים לעשות עוד כסף, זו ראייה פשטנית.

התפיסות החברתיות הללו הן שאיפשרו את ניצול העבדים כמודל בפני עצמו. שוב, גם אם נדמיין עבד שהיה איכשהו מתעשר אין סיכוי שהיה בתורו מחזיק בתנאי עבדות מישהו ממעמד גבוה שהיה כישלון כלכלי. זה פשוט לא עבד ככה (בקפיטליזם זה לפחות היה אמור לעבוד לשני הכיוונים).

בנוגע לפסקה הראשונה, אני לא בטוח שהבנת את דבריי, על פי העיקרון הקפיטליסטי לכל אזרח מן השורה יש זכות קניין. באותם זמנים, עבד היה סטאטוס משפטי שהייתה יותר מדרך אחת להכנס אליו:
1. הפסדת במלחמה ונפלת בשבי.
2.נכנסת לחובות ואין לך איך לשלם, אתה משועבד לנושה.
3. שיעבוד מרצון, אם אין לך כסף ואין לך עבודה, אתה יכולת לחתום הסכם עם בעל ממון שאתה תשרת אותו כעבד במשך X שנים והוא ידאג למשפחה שלך בזמן הזה וישלם לך לאחר מכן.

בכל שלושת המצבים האלו אתה עבד. ברגע שהפכת לעבד, אתה כבר לא אזרח ( שוב- יכול להיות מבחירה שלך) אלא אתה הקניין. לטעון שהמקרה השלישי שונה במשהו ממצב שבו בנקאי נותן לך הלוואה זה לא ממש מדוייק.
אגב, אחת הדרכים שבהן אנשים ללא אזרחות רומאית למשל היו יכולים לקבל אזרחות זה על ידי שירות כעבד וקבלת חופש מידי רומאי.

אני לא חושב שאמירת התקרה שלך נכונה כל כך, כמו שלוקחים לאדם את החופש אם הורשע בעבירה במדינה קפיטליסטית, כך עשו זאת בחברות קפיטליסטיות לפני 2000 שנה למי שהפסיד בקרב או לא שילם חוב. לא לרמוז שאני תומך ברעיון, אבל חשוב להבין שהתרבויות המוצלחות ביותר חייבות את הצלחתן לעבדים שבנו אותן.
 
בנוגע לפסקה הראשונה, אני לא בטוח שהבנת את דבריי, על פי העיקרון הקפיטליסטי לכל אזרח מן השורה יש זכות קניין. באותם זמנים, עבד היה סטאטוס משפטי שהייתה יותר מדרך אחת להכנס אליו:
1. הפסדת במלחמה ונפלת בשבי.
2.נכנסת לחובות ואין לך איך לשלם, אתה משועבד לנושה.
3. שיעבוד מרצון, אם אין לך כסף ואין לך עבודה, אתה יכולת לחתום הסכם עם בעל ממון שאתה תשרת אותו כעבד במשך X שנים והוא ידאג למשפחה שלך בזמן הזה וישלם לך לאחר מכן.

בכל שלושת המצבים האלו אתה עבד. ברגע שהפכת לעבד, אתה כבר לא אזרח ( שוב- יכול להיות מבחירה שלך) אלא אתה הקניין. לטעון שהמקרה השלישי שונה במשהו ממצב שבו בנקאי נותן לך הלוואה זה לא ממש מדוייק.
אגב, אחת הדרכים שבהן אנשים ללא אזרחות רומאית למשל היו יכולים לקבל אזרחות זה על ידי שירות כעבד וקבלת חופש מידי רומאי.

אני לא חושב שאמירת התקרה שלך נכונה כל כך, כמו שלוקחים לאדם את החופש אם הורשע בעבירה במדינה קפיטליסטית, כך עשו זאת בחברות קפיטליסטיות לפני 2000 שנה למי שהפסיד בקרב או לא שילם חוב. לא לרמוז שאני תומך ברעיון, אבל חשוב להבין שהתרבויות המוצלחות ביותר חייבות את הצלחתן לעבדים שבנו אותן.
אם מישהו שלא שילם חוב (שזה מחזיר אותנו לתקופת התנ"ך עם רציעת האזניים) או נשבה במלחמה הופך לעבד זה כבר מסיט את הדיון לסוגייה האם השיעבוד הפיזי שלו הוא עונש הולם ואיפה מתחילות ונגמרות זכויותיו כאדם במסגרת הענישה.

אני דיברתי על מודל העבדות "מרצון" כביכול, כמו בסעיף 3 שלך, בו גזעים שלמים תיפקדו כעבדים מחוסר אפשרות אחרת וטענתי שזה מודל רע. זה שיש תרבויות שנבנו ע"י עבדים לא הופך את זה למודל כלכלי טוב (או להיסטוריה שראוי להוקיר). כלכלה זה לא רק כסף כלכלה זה גם רווחתו ומקומו של הפרט בתוכה כבורג במכונה הגדולה, כלכלה וחברה הולכים ביחד וגם בקפיטליזם לא הכל מותר. עבדות בוודאי משרתת אינטרסים קפיטליסטיים כמו שעבריינות משרתת אינטרסים קפיטליסטיים, אבל בוודאי אלה לא חלקים נורמאליים במשק בריא או בגישות קפיטליסטיות המקובלות בקרב יוצאי אקדמיה (עליהן שאל פות"ש).

יש הרבה דרכים לא אנושיות להרוויח כסף (אפשר לקצור איברים ממעמדות נמוכים ולמכור בעולם למשל, נניח שזה חוקי) אבל אתה לא יכול לבסס עליהם כלכלה ולהכריז שהם מודל טוב בגלל שמכניס כסף.

אם התחייבת לבנק (או לאדם פרטי לצורך העניין שעמל על כספו) להשיב לו כסף שהלווה ממנו נהנית בתנאים שסיכמתם, תצטרך לעשות את זה גם במחיר של שיעבוד מזמנך וממשאביך אבל זו לא עבדות. אין בזה את הטוטאליות שבעבדות הקדומה. רחוק מכך (לא ידוע לי למשל שפשיטת רגל היתה אופציה בעת הקדומה, או שהיה מושג של חפצים המוגנים מעיקול למשל ועוד ועוד.. ).
זה ש'אתה נאלץ לייצר ערך עבור מישהו אחר כי אין לך ברירות' זה בדיוק העניין כי אתה זה שבחרת לקחת את ההלוואה - לקידומך/מטרותיך הקפיטליסטיות - שיכולת גם לא לקחת. יכולת להמתין שתרוויח את אותו סכום מעבודה למשל אבל גם בעבודה הרי היית 'נאלץ לייצר ערך עבור מישהו אחר' ויכולת לטעון על אותו בסיס שעבודה=עבדות, ומה לעשות בקפיטליזם אתה אמור לתרום את חלקך כדי לאכול ולהיבנות ממנו אלה חוקי המשחק.
תמיד אפשר לעבור למשק אוטרקי בגליל :)
 
נערך לאחרונה ב:
לא התחשק לי לצאת מהמיטה הבוקר.
נאלצתי לבחור לעשות זאת.
עבד...
?!
אם מותר לענות ברצינות, אז לא, כי אתה קובע לעצמך את הכבלים.
העבד מוותר מרצונו על חרותו, אבל אחרי שעשה זאת חופש הבחירה ניטל ממנו.
אני מניח שבאיזו גרסה קיצונית מאד של חופש הקניין והחוזים אפשר לאכוף גם הסכמים למכירת איברים, זנות, עבדות וכיוצ"ב.
 
אין הבדל איכותי בין עבד ושכיר שנאלץ לקום לעבודה בבוקר. רק כמותי.גם לעבד חופש הבחירה לא ניטל.הוא תמיד יכול לברוח לרצוח את האדון או להתאבד. ובאותו אופן שכיר לא באמת קובע לעצמו את הכבלים במוחלט. אם הוא לא יעבוד לילדיו לא יהיה אוכל.זו בחירה אפשרית אבל הנסיבות יכפו עליו השלכות קשות.
אין פה שחור ולבן. עבד טהור מול אדם חופשי באופן מוחלט.
חופשי זה לגמרי לבד. כולנו עבדים וגם חופשיים על רצף כלשהוא ומי שנאלץ לקום בבוקר הוא עבד במידה כזו או אחרת.
ג.נ- עבד על הרצף, קרוב יותר לקוטב החופש מהאדם הממוצע :lol: (אבל משלם מחירים מסוג אחר שמי שקרוב יותר לקוטב העבדות לא משלם.:roll:)
 
אין הבדל איכותי בין עבד ושכיר
ההבדל הוא ברמה החוקית, השיטה הפוליטית והכלכלית. לעבד אסור לברוח, לעובד מותר להתפטר ולעבוד במקום אחר, לא להתחתן, לעבור למדינה זולה וכו.
מעבר לכך, הכמות לעיתים עושה הבדל איכותי. העובדה שאסיר במחנה ריכוז ומיליארדר יכולים להתאבד לא אומרת שאין הבדל איכותי ברמת החופש שלהם.
 
ההבדל הוא ברמה החוקית, השיטה הפוליטית והכלכלית. לעבד אסור לברוח, לעובד מותר להתפטר ולעבוד במקום אחר, לא להתחתן, לעבור למדינה זולה וכו.
מעבר לכך, הכמות לעיתים עושה הבדל איכותי. העובדה שאסיר במחנה ריכוז ומיליארדר יכולים להתאבד לא אומרת שאין הבדל איכותי ברמת החופש שלהם.
אנחנו לא דיברנו על על מישהו שעובד למחייתו, אני דיברתי על מצבים בהם הבחירה היחידה שעומדת בפניך היא לעשות משהו שאתה לא רוצה לעשות. אם אתה לא רוצה לעבוד אתה כמובן יכול לעזוב את העבודה ולכן זה לא הגדרת עבדות. הגדרת העבדות היא כשאתה לוקח הלוואה- שמאותו רגע אין לך בחירה בנושא - יש בפניך אפשרות אחת, תתחיל לייצר עבור המלווה ערך, או ש....
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
Prince from the Biomass האם אתם קפיטליסטים? אוף טופיק 228

נושאים דומים

Back
למעלה