דן חסכן

[dangoldstein]

אהלן חברים

קצת על עצמי:
רווק מתחת לגיל 30, כרגע מכוון ל-2 מליון שח.
תכלס אין לי תקציב מאוד מוגדר, אבל נראה לי שאני מוציא סביב ה-2800 שח בחודש כולל הכל (אוכל, חשבונות, ביטוחים) לא כולל שכר דירה, ולכן 6600 בחודש יכול להיות סבבה.

כרגע מעריך את ה-Net Worth שלי בסביבות ה-1.7 מליון שח.
יש לי גם פנסיה בסך 640 אלף שח.

מחשבות:
הרבה שנים חשבתי על לפרוש מוקדם.
כבר מהגן שנאתי שאומרים לי מה לעשות כל הזמן!

לאחרונה שמתי לב שאני חושב פחות על לפרוש, ומבין שה-FI ב-FIRE יותר חשוב לי מה-RE.
במרחק נגיעה מה-FU money, אני חושב שאני פחות לוקח ברצינות שטויות שקורות בעבודה, ומתרכז בעשייה, למידה, וכו.
כרגע שוקל לרדת ל-80% משרה, אבל מתקשה לעשות את המהלך (כנראה מתוך שיקולים לא רציונליים).

שאלות:
2 שאלות שכנראה נשאלות כאן הרבה (קישור לשרשור זאת תשובה מספקת)

1.
לפי חוק ה-300 צריך למכור 4% בכל שנה. אבל אם אנחנו משלמים מס רווחי הון (25%), אז בפועל אחרי שמכרנו 4% נשארנו עם 3% (מתעלם כרגע מזה שאפשר למכור בשכבות וכו’). איך אתם מסתכלים על זה?

2.
האם אתם מתחשבים בפנסיה שלכם כחלק מה-Net Worth שלכם? שאלה קצת הזויה, כי זה בעקרון “כסף שלי”, אבל אני מתרשם מכך שהמדינה לא תמיד מסתכלת על זה בצורה הזו (למשל: מקשה למשוך מוקדם כסף מהקרן).

 

[Therealdeal]

אהלן חברים

אהלן!

קצת על עצמי:
רווק מתחת לגיל 30, כרגע מכוון ל-2 מליון שח.
תכלס אין לי תקציב מאוד מוגדר, אבל נראה לי שאני מוציא סביב ה-2800 שח בחודש כולל הכל (אוכל, חשבונות, ביטוחים) לא כולל שכר דירה, ולכן 6600 בחודש יכול להיות סבבה.

בגיל שלך, ההוצאות שלי היו דומות (סביבות 7 בחודש, אם כי הייתי בזוגיות והשכירות הייתה נמוכה). כיום, עם שלושה ילדים, ההוצאות שלנו גבוהות בהרבה.

יש סיבה טובה להניח שההוצאות בעתיד יהיו דומות?

כרגע מעריך את ה-Net Worth שלי בסביבות ה-1.7 מליון שח.
יש לי גם פנסיה בסך 640 אלף שח.

מעולה!

מחשבות:
הרבה שנים חשבתי על לפרוש מוקדם.

מה אתה עושה יום אחרי הפרישה? התשובה שלך והיכולת לממש אותה חשובה בעיני רבים יותר מאשר היכולת הכלכלית שלך...

כבר מהגן שנאתי שאומרים לי מה לעשות כל הזמן!

גם אני, שקלת להיות עצמאי?

כרגע שוקל לרדת ל-80% משרה, אבל מתקשה לעשות את המהלך (כנראה מתוך שיקולים לא רציונליים).

מאוד רציונלי דווקא. יתכן ובעתיד ההוצאות שלך יהיו גבוהות יותר, ובמקרה כזה כדאי להמשיך לחסוך היום...

1.
לפי חוק ה-300 צריך למכור 4% בכל שנה. אבל אם אנחנו משלמים מס רווחי הון (25%), אז בפועל אחרי שמכרנו 4% נשארנו עם 3% (מתעלם כרגע מזה שאפשר למכור בשכבות וכו’). איך אתם מסתכלים על זה?

התכל'ס אכן מסובך יותר. זה לא באמת 3%, כי א) חלק מהסכום הוא קרן ולא רווח וב) יש לך נקודות זיכוי מס. צריך לעשות חישוב מדויק יותר. אני מעדיף ללכת על 400 ולהתעלם מעניין המיסוי (כרגע לא בפרישה ולא קרוב, למרות שהתנאים מאפשרים אני מניח).

2.
האם אתם מתחשבים בפנסיה שלכם כחלק מה-Net Worth שלכם? שאלה קצת הזויה, כי זה בעקרון “כסף שלי”, אבל אני מתרשם מכך שהמדינה לא תמיד מסתכלת על זה בצורה הזו (למשל: מקשה למשוך מוקדם כסף מהקרן).

זה כסף שלך לכל דבר ועניין, אם כי הוא לא נזיל. יש אופטימיזציות די מרחיקות לכת שאפשר לבצע עם כספי הפנסיה אחרי גיל 60. אבל גם היום, תוכל למשוך את הפנסיה תמורת מס דרקוני או לקחת הלוואה כנגדה. ברוב יומני המסע (כולל שלי) הכותבים מציינים שווי עם וללא פנסיה.

 

[Homer]

אהלן חברים

קצת על עצמי:
רווק מתחת לגיל 30, כרגע מכוון ל-2 מליון שח.
תכלס אין לי תקציב מאוד מוגדר, אבל נראה לי שאני מוציא סביב ה-2800 שח בחודש כולל הכל (אוכל, חשבונות, ביטוחים) לא כולל שכר דירה, ולכן 6600 בחודש יכול להיות סבבה.

כרגע מעריך את ה-Net Worth שלי בסביבות ה-1.7 מליון שח.
יש לי גם פנסיה בסך 640 אלף שח.

מחשבות:
הרבה שנים חשבתי על לפרוש מוקדם.
כבר מהגן שנאתי שאומרים לי מה לעשות כל הזמן!

לאחרונה שמתי לב שאני חושב פחות על לפרוש, ומבין שה-FI ב-FIRE יותר חשוב לי מה-RE.
במרחק נגיעה מה-FU money, אני חושב שאני פחות לוקח ברצינות שטויות שקורות בעבודה, ומתרכז בעשייה, למידה, וכו.
כרגע שוקל לרדת ל-80% משרה, אבל מתקשה לעשות את המהלך (כנראה מתוך שיקולים לא רציונליים).

שאלות:
2 שאלות שכנראה נשאלות כאן הרבה (קישור לשרשור זאת תשובה מספקת)

1.
לפי חוק ה-300 צריך למכור 4% בכל שנה. אבל אם אנחנו משלמים מס רווחי הון (25%), אז בפועל אחרי שמכרנו 4% נשארנו עם 3% (מתעלם כרגע מזה שאפשר למכור בשכבות וכו’). איך אתם מסתכלים על זה?

2.
האם אתם מתחשבים בפנסיה שלכם כחלק מה-Net Worth שלכם? שאלה קצת הזויה, כי זה בעקרון “כסף שלי”, אבל אני מתרשם מכך שהמדינה לא תמיד מסתכלת על זה בצורה הזו (למשל: מקשה למשוך מוקדם כסף מהקרן).

כן, הפנסיה היא חלק מ net worth. זה כסף שלך, ומכיוון שאני מניח שתגיע לגיל 60, אין ספק שתשתמש בו בעתיד.

 

[Williamsburg]

רווק מתחת לגיל 30, כרגע מכוון ל-2 מליון שח.

בהצלחה.

גמני חושב על יעדים מספריים למרות שאין להם באמת משמעות.

התכוונת, לרדד אחוז משרה עם הגיעך ליעד?
אני לא הייתי מרדד בגילך, אולי מנסה לעבוד עוד יום היברידי או משהו כזה.

 

[dangoldstein]

היי כולם,
תודה על התגובות! אשתדל לענות על הכל

בגיל שלך, ההוצאות שלי היו דומות (סביבות 7 בחודש, אם כי הייתי בזוגיות והשכירות הייתה נמוכה). כיום, עם שלושה ילדים, ההוצאות שלנו גבוהות בהרבה.

יש סיבה טובה להניח שההוצאות בעתיד יהיו דומות?

נראה לי שאני נהנה מלחיות בצורה חסכונית - נהנה ללכת לשוק לפני השבת ולקנות קילוגרמים של ירקות בזול, ונהנה לקנות דברים במבצע (יש לי עכשיו בבית נייר אפיה לשלוש שנים), ונהנה לרכוב באופניים לכל מקום - גם אם לוקח שעה לכל כיוון. בריא לכיס ובריא לגוף. ובסך הכל לא חושב שיתפתח אצלי תיאבון למכוניות יקרות או דירות פאר בקרוב. בקיצור, יכול לדמיין את עצמי גם עוד 30 שנה ממשיך ככה.
אם אעבור לגור עם החברה, אז זה תכלס עוד מקום שאפשר לחסוך בו (חותך את השכד בחצי).
יש גם כמובן סיכון כלפי מעלה, והוא "ילדים" - כרגע שנינו (החברה שלי ואני) לא ככ רוצים ילדים. היא די נחרצת בעניין הזה, אבל אני חושב שאף אחד לא יודע מה יהיה עוד עשר שנים, ומה נחשוב אז.

אבל באופן כללי אני מרגיש לחץ כי זה מרגיש כמו "One way door decision" כשבפועל יש מצב שזה "Two way door decision" (רפרנס)
או לפחות איפשהו בין לבין - נגיד אם מפסיקים לעבוד, אבל אחרי 10 שנים רוצים (או צריכים) לחזור, נשמע לי שזה יכול להיות לא קל למצוא משרה (הרי מי רוצה להעסיק מתכנת ש-10 שנים ישב בבית ואפה לחמים).

מה אתה עושה יום אחרי הפרישה?

שאלה טובה. אני חושב שאני אצטרך איזה שנה להרגע מהמירוץ. אבל באופן כללי אני בן אדם שמאוד אוהב לעשות דברים / לבנות דברים / ללמוד דברים.
כרגע אני בעיקר אומר לעצמי שאבנה מוצר bootstrap בשביל הכיף (אני מתכנת). עשיתי הרבה כאלו כבר, אבל זה תמיד היה כשהיה לי זמן בין עבודות, ואף פעם לא יצא משהו מאוד רציני (יש גבול לכמה אני יכול לשבת על המחשב).
וכמובן יכול לעשות תואר בכלכלה/מימון (תחום שאני קורא עליו הרבה, כמו רבים פה)

שקלת להיות עצמאי?

אני מתכנת במקצועי, אז תוהה מה המשמעות של להיות עצמאי?
להיות פרילאנסר? נשמע קשוח לחפש לקוחות כל הזמן.
להיות יועץ? אני חושב שארגיש שרלטן (כי התשובה היא תמיד "יש פה tradeoff" או "זה תלוי")
להקים חברה? לא שולל. אבל לדעתי זה יותר סביר שיקרה כתוצאה מפרויקט "לכיף" שהחלטתי לקחת ברצינות.

זה כסף שלך לכל דבר ועניין, אם כי הוא לא נזיל

מעניין. אז זה אומר, אם אני מבין נכון, שאני מתייחס לכסף שם כאילו הוא חלק בלתי נפרד מהתיק שלי. אז כביכול הייתי אמור לפרוש כבר, אם היעד הוא 2 מליון שקל!
אבל בפועל, עד גיל 60, אני כנראה אמשוך רק מהקרן הנזילה שלי. ואז זה קצת נוגד (לפחות בראש שלי) את חוק ה-4%. כלומר הקרן הנזילה לאט לאט תגמר, אבל הפנסיה תלך ותגדל. נשמע קצת מלחיץ (מה אם תיגמר הקרן הנזילה לפני גיל 60?)

 

[dangoldstein]

בהצלחה.

תודה

גמני חושב על יעדים מספריים למרות שאין להם באמת משמעות.

ממש מזדהה. כאילו הגעתי ל-"One more year syndrome" חחח
בסוף לדעתי בעיקר זה פחד פסיכולוגי, קשה לקפוץ למים.

אני לא הייתי מרדד בגילך

מעניין. למה בעצם?


שוב תודה לכולם

 

[Delver]

קשה לקפוץ למים.

אתה מתכוון לפרוש בגיל שלושים וקצת עם 2+ מלש"ח?
אתה מתכנן להתחתן או להביא ילדים אי פעם?

 

[ביולוג ירושלמי]

האם אתם מתחשבים בפנסיה שלכם כחלק מה-Net Worth שלכם? שאלה קצת הזויה, כי זה בעקרון “כסף שלי”, אבל אני מתרשם מכך שהמדינה לא תמיד מסתכלת על זה בצורה הזו (למשל: מקשה למשוך מוקדם כסף מהקרן).

קלאסי.

כרגע שוקל לרדת ל-80% משרה, אבל מתקשה לעשות את המהלך (כנראה מתוך שיקולים לא רציונליים).

בשנה האחרונה החלטתי, ביקשתי, דרשתי וסידרתי ככה שאני ביום רביעי עובד קבוע חצי יום... חותך מהעבודה בשעה 12:00-13:00~ (גמיש), כמובן שאחרי הסיבוס והפסקת הצהריים (בתשלום, כי למה לא לנצל את מה שמגיע לי?).
לצאת באמצע היום לא למשהו ולא כי צריך ולא כי מוכרח ולא כי יש משימה ולא כי יש בלת"ם ולא כי יש סידורים, זה פשוט תענוג כזה שאי אפשר לתאר... אני מכור ליום הזה.
חצי יום רק לעצמי.
יוצא מהעבודה (תחב"צ), מתעקש ללכת ברגל ולשרוף קצת קלוריות, יורד בתחנה שמרוחקת חצי שעה ויותר מהדירה בכוונה כדי ללכת לדירה ברגל, עושה סיבוב בעיר עם תיק על הגב ומוזיקה באוזניות או ברמקול נייד (שר לעצמי בקול בכיף, לא מרגיש מוזר, הולך ברחוב לבד עם עצמי ברחובות שהם ריקים בדר"כ וגם בסביבה שהיא לא שטח בנוי וצפוף), רואה קצת נוף, קצת ים, קצת הר, קופץ בניחותא לממ"ס ואוסף חבילות מאמאזון/עלי-אקספרס (אם בא לי!), בניחותא עושה כביסה (אם בא לי!), בניחותא שוטף כלים (אם בא לי!), בניחותא מארגן ומסדר את הדירה קצת (אם בא לי!), בניחותא הכל בניחותא.
חוזר לדירה לשנ"צ מתוק, כיפי, מנחם ואלוהי (שנ"צ בצהריים זה ניצחון שלי על העולם).
קופץ לשוק (בצהריים!) לקנות את הזיתים שאני אוהב (אחלה הילאל!), לשתות את הקפה שאני אוהב (אחלה טלק!), לאכול את הכנאפה שאני אוהב (אחלה זידאן!), בניחותא ולא רק ביום שישי כשעמוס, מתעניין באנשים, במוכרים, מגלגל איזו שיחה או שניים, אומר שלום, מחייך, משוטט.
קופץ לראות סרט בבית הקולנוע בניחותא (בקניון, איכס), לבד עם עצמי בניחותא, מוריד נעליים בניחותא (אין אף אחד!), פוקפורן וקוקה קולה (הפעם היחידה שאני מרשה לעצמי קוקה חרא זה אך ורק עם הפוקפורן בקולנוע = התנייה חיובית), הקרנת צהריים של אמצע השבוע שהיא בעצם סוג של הקרנה פרטית אך ורק לעצמי, בית קולנוע פרטי, הקרנה סוליקו בלי שום הפרעה, נטו מרוכז בסרט בניחותא, לא צילצולי סלולארי, לא מסכים בוהקים שלל וואטסאפ של זרים, לא שיחות שקטות וחצופות ולחישות ברקע, לא שיעולים שלא נגמרים, לא רעשי לעיסה מוגזמים, לא שקיות שנפתחות ומרשרשות, אין אף אחד מאחוריי ומצדדי ומלפניי...
אחחחחח איזה תענוג, חצי יום של צהריים בניחותא שהם שלי שלי שלי.
לא חייב לעשות כלום ואם לא בא לי לא חייב להספיק שום דבר.
עוד יותר טוב שלא לעשות שום כלום ושום דבר. אין רגשות אשמה. אין הצטרכויות. אין צריך. אין להספיק. אין דחוף. אין כלום.
כולה חצי יום... פלא שאני מכור אליו?
גם לגבי פרישה, לא חייבים לטעום את כולה בתאריך מסוים, לא חייבים לטעום את רובה החל מגיל מסוים, אפשר גם היום או כבר מחר (!) נגיעות של פרישה לפני!.
לא חייבים לעשות הכל בפול פאוור, אפשר גם רק רבע כוח קטן, וכבר זה נותן כזה אושר ושלווה שאי אפשר לתאר.

 

[dangoldstein]

אהלן Delver

אתה מתכוון לפרוש בגיל שלושים וקצת עם 2+ מלש"ח?

בעקרון כן. אם הכל ילך כמתוכנן, יש סיכוי שאגיע לשם לפני גיל שלושים (מרגיש רע לפתע, כאילו אני איזה קמצן טורבו חח)

אתה מתכנן להתחתן או להביא ילדים אי פעם?

עניתי על השאלות האלו פה בשרשור, אבל משום זה אומר שזה מחכה לאישור של מישהו מהפורום.
אבל בקצרה - אני בזוגיות, וטוב לנו ביחד, כך שזה צפוי להמשיך בעתיד הנראה לעין.
שנינו לא ככ מחפשים ילדים, אבל אי אפשר לדעת מה נרצה עוד 8-10 שנים (אולי בסוף נחליט להביא ילד, מי יודע).

 

[dangoldstein]

@ביולוג ירושלמי ממש תודה על השיתוף!
אני מאוד מאוד מתחבר למה שאתה מתאר.

פעם, לפני כמה שנים, הכריחו אותנו בעבודה לקחת ימי חופש (לא היה ניתן לצבור אותם לשנה הבאה).
אז במשך איזה חודש וחצי לקחתי חופש בימי ראשון.
והסופש התארך לו ב-50%...
באמת שזה היה תענוג.

תוהה אם ברגע שאצליח להחליט להוריד אחוז משרה, אסתכל לאחור ולא אבין למה חיכיתי ככ הרבה זמן...

כשאני חושב על זה:
מצד אחד, להוריד אחוז משרה מקטין את החיסכון (החודשי!).
מצד שני, זה יכול להגדיל את משך הזמן שבו אהיה שמח לעבוד ב"משרה רצינית", ועל הדרך לחסוך את ה400X, ואולי 500X, מבלי שזה ירגיש כמו עבודה. כי בסוף כיף לצאת מהבית, לפגוש אנשים, ולפתור בעיות מעניינות. פשוט 40 שעות זה באמת יותר מדי, ולא משאיר מקום לדברים אחרים (חשובים לא פחות, ולפעמים גם יותר).

 

[ביולוג ירושלמי]

@ביולוג ירושלמי ממש תודה על השיתוף!
אני מאוד מאוד מתחבר למה שאתה מתאר.

בכיף ובשמחה

אז במשך איזה חודש וחצי לקחתי חופש בימי ראשון.
והסופש התארך לו ב-50%...
באמת שזה היה תענוג.

תענוג מאוד... ימי ראשון חופש, כלומר שבוע של 4 ימי עבודה.
אני כנראה בדרך לשם לא רחוק מאוד מהיום.
זה פשוט אושר קטן וצרוף בעולם עבודה מודרני, תאגידי, שוחק, דורש, שמתעקש להשאיר אותך מחובר בנימי המחשבה, החשיבה, והמערכת העצבית למקום העבודה שלך ללא הפסקה (לחלק זה מתאים, לי מאוד לא מתאים).

מצד אחד, להוריד אחוז משרה מקטין את החיסכון (החודשי!).

נכון... אז מה?
החיסכון הוא לא הכל. הוא המון. הוא הרבה. הוא מדהים. כסף שעושה עוד כסף שעושה עוד כסף, זו הרגשה מדהימה.
בשבילי היא נעצרת שם.
אבל לעניות דעתי הענייה, החיסכון לא יכול ולא אמור לקבל מקום ראשון של כבוד בפודיום של החשיבות של החיים... הוא צריך להיות שם מנווט את הספינה עצמה, אבל הוא לא אמור להיות המנוע שלה, לא תיבת ההילוכים שלה, לא ההגה שלה וגם לא המפרש חירום... אולי המדחף.
אני מקווה שאני מובן ולא חוטא למטאפורות מרחיקות לכת מדי.
אם החיסכון הופך לעריץ, השדים הקטנים בראש שלנו, הנתינים שמנהלים לנו את החיים - יתמרדו כנגדו בדרכים שאתה אפילו לא מסוגל לתאר לעצמך.
אני תמיד אומר שהאויב הכי גדול שלי הוא המוח שלי עצמו...
והכי גרוע הוא כשהמחשבות, יחד עם הרצונות (הלא ממומשים), יחד עם המחסור או החסרים או החסכים שצברנו כשהפכנו את החיסכון לעריץ, מה שאנחנו לא שמים לב שחסר לנו, יעשו הפיכה צבאית, ונתפוצץ על החיסכון הזה יום אחד מבלי לשים לב...
להיכנס לתקופת בזבוזים או לתקופת אנטי גם בלי להבין שאנחנו בתקופת בזבוזים או הוצאות, וגם לא בטוח שנצליח להבין, כי נתרץ את זה באלף ואחת תירוצים צודקים ונכונים מאוד, תוך כדי הדחת החיסכון העריץ והדיקטטור מכס מלכותו (לא לתמיד, או כן לתמיד - כל אחד והאופי שלו).
בשבילי חשובה הדרך לפרישה המוקדמת, לא פחות מהתוצאה הסופית (הפרישה המוקדמת עצמה).
זה לא אומר שאני לא חוסך כהוגן, זה כן אומר שבהחלטה אם לחסוך 50% מהנטו או 60% מהנטו, אני נשאר עם 50% מהנטו כדי שאוכל להנות מהדרך, לעשות אותה בהליכה ולא בריצה, באיטיות האופיינית לי, תוך כדי צריכה ומימוש רצונות, חיים נוחים וטובים כי כיף לי להתבגר בנוחות וכו'.
אני מוכן לאחר בכמה שנים טובות את הפרישה המוקדמת (ביחס למצב שהדרך לשם הייתה יכולה להיות תיאורטית 100% מושלמת וחסכנית ומהירה), תמורת הזכות הענקית של ליהנות מהדרך כבר עכשיו לפני שמקבל סרטן ריאות בראש.
אם אתעלם מהדרך ואחשב את קיצי לאחור תוך פריטת החסכון כחזות הכל לעודף, רק עבור התוצאה הסופית שהיא הפרישה המוקדמת כמה שיותר צעיר - אגיע מותש, חרד, עייף, מתנדנד ולא שקט (ולא אומר שהתוצאה הסופית לא תהיה שווה את זה, כמובן שלחלק מהאנשים פה תהיה מאוד שווה את זה גם במחיר של בלייה והתפוררות עד להשגתה).
זה כי אני מכיר את עצמי ואת החולשות והחוזקות שלי, וכל אחד צריך לשאוף להכיר את עצמו (אין אבסולוטית, אני מתכוון לרעיון של לנסות להכיר את עצמך עד כמה שיותר).

פשוט 40 שעות זה באמת יותר מדי, ולא משאיר מקום לדברים אחרים (חשובים לא פחות, ולפעמים גם יותר)

לא מתייחס לשעות עצמן כנתון מספרי אבסולוטי, כמו שמתייחס להרגשה שלי כלפיהן... שעות הן נתון מספרי (כמה שעות בחודש לעומת כמה שעות עבדתי בחודש והחתמתי כרטיס).
הרגשה היא לא נתון מספרי.
ההרגשה שלי לגבי מספר השעות שאני עובד אותן אל מול ההרגשה שלי לגבי מספר השעות שאני עובד אותן אך לא נמצא בעבודה - כל מה שקורה שלא במקום העבודה וכן קשור לעבודה, כמו לחשוב על העבודה, להתכונן אליה, לתכנן מה מחר ומה שבוע הבא, לחשוב על משהו שלא פתרתי היום ושאפתור מחר, להילחץ מדדלייןם מסויים, לחשוב על משהו שלא הצלחתי ואיך אני אמור להצליח ולספק, לענות להודעות, לקרוא הודעות, לענות לטלפונים, לעשות טלפונים וכו' (ואני לא מדבר על עבודה היברידית ועבודה מהבית) - כל אלו מוצאות את עצמן בשורה התחתונה של עד כמה אני מרגיש שאני "עובד".
(ולפי מה שכתבתי - עובד יותר מדי כי העבודה לא נגמרת במקום העבודה ומכאן שממלאת יותר מדי מהחיים, זה אחלה או לא אחלה שכל אחד יגדיר ויחליט לעצמו, ולמזלי אני ניחן באופי עקשן ולוחמני במיוחד על גבול האוטיסטי, שלא נותן לעבודה להיכנס לי לחיים הפרטיים וגם מוכן לשלם את המחיר שזה גובה ממני תמורת ההתעקשות שלי שלא לתת לה מקום בחיים הפרטיים).

סליחה על התשובה הארוכה.

 

[Delver]

הנקודה של ילדים היא חשובה וגם הנקודה של דן העתידי ורצונותיו.
אם אתה פורש עם סכום שמאפשר לך משיכה בטוחה של כ 6600 ש"ח, זה מקבע אותך לרמת חיים הנוכחית שלך ללא שום גמישות כמעט לשינויים, למעט חזרה לעבודה אחרי הפסקה ארוכה. כלומר אם מתישהו תרצו לקנות דירה למגורים - זה פשוט לא יהיה אפשרי, אם תרצו להביא ילד - תתפרנסו בדוחק ולא תוכלו להשקיע בחינוך שלו וכו...

לדעתי, כל עוד ההחלטות האלו לא חתומות בסלע, כדאי לא לפרוש באופן מוחלט, כפי שהציע הביולוג של הפורום.

 

[dangoldstein]

הנקודה של ילדים היא חשובה

אני מקבל, הערה במקום.

תוהה כמה צריך לחסוך בשביל ה"אופציה" לגידול ילד יחיד.
נלך על החישוב הקלאסי של 300X (אפשר גם 400X למי שמעדיף)

הנחות:
1. אחד ההורים לא חייב לעבוד - אז לא צריך לשלם על צהרונים למיניהם. עלות גידול הילד (בגדים, ציוד, שירותי בריאות, אוכל, וכו') תהיה 4,000 שח (רק פרמטר לצורך החישוב, מוזמנים לתקן אותי). כנראה שאפשר לעשות אקסל מסודר ולהגיע למספר יותר מדויק. אם למישהו יש כבר, אשמח לשיתוף.
2. צריך דירה גדולה יותר (עוד חדר), אז במקום שכד של 4,000 שח, צריך נגיד לשלם 7,000 שח.
3. שכד בפועל לא ישתנה עבורי - אני גר לבד כרגע ומשלם את כל השכד לבד. אם יהיה ילד, נגור ביחד ונתחלק בשכד. כלומר שכד של היום כפול שתיים, ואז חלקי שתיים, מצמצמים אחד את השני.
4. גם ה-4,000 החודשיים שנדרשים לגידול הילד מתחלקים ביני לבין בת הזוג שלי.

אז בפועל יוצא 2,000 שח בחודש. ולכן לפי חוק ה-300 אצטרך לחסוך 600 אלף שח נוספים. כלומר להגיע ל-2.6 מליון.
אשמח כמובן שתדייקו אותי בעלות החודשית (הממוצעת) שאתם צופים עבור גידול ילד יחיד (לפי ההנחות שהגדרתי, אלא אם גם ההנחות שגויות).

מעריך שעם התיק הנוכחי + ההפקדות שוטפות יקח זמן סביר להגיע לסכום הזה.

 

[dangoldstein]

דן העתידי ורצונותיו

שוב תודה על הפידבק.

איך אני מסתכל על זה:
כפי שרשמתי באחת התגובות למעלה (שכנראה לא קראת, לא באשמתך כמובן, כי היא פורסמה בדיליי ) אני מאוד נהנה מחיי הצנועים.

אני חושב שהמטרה שלי היא לא "לא לעבוד יותר אף פעם", אלא פשוט לא להיות חייב לעבוד.
בטוח אעשה דברים, וכנראה שארוויח גם כסף מהדברים האלו.
ולכן התקציב שאני בונה הוא רק עבור ה-Must Haves.

ה-Nice to Haves (כגון טיולים, ריהוט מפונפן, תחביבים יקרים) ימומנו על ידי עבודה שנעשת מבחירה - למשל לבנות אפליקציה / אתר וכו' סתם בשביל הכיף, כי אני צריך את זה, ואולי גם אחרים. ודברים כאלו יכולים לספק הכנסה מהצד.
ואם אני רוצה לנסוע לטיול גדול - יכול תמיד למצוא איזה פרויקט freelance יחיד ואיתו לממן את הטיול. או אפילו לעשות (ללמד) כמה שיעורים פרטיים.
אני יוצא מנקודת הנחה שכשלא עובדים יש הרבה מאוד זמן חופשי, וגם דברים שנראו מעצבנים לפני (נגיד לעשות שיעורים פרטיים), יכולים להיות נחמדים אחרי שפורשים מהמירוץ.

מקווה שזה עונה על החששות שאתה מעלה.

 

[Glazgo]

בכל הנוגע לעלויות גידול ילדים - היכולת להתבסס על חישובים של אחרים קשה מאוד לאור השונות בין רמות החיים והרצונות השונים של אנשים. תקציבים משתנים משמעותית בין משפחות שונות.
קח בחשבון שהעלויות הגדולות הקשורות אליהם נוגעות לצורך בהגדלת הדירה, תחבורה (רכב וכו'), ומסגרות פרטיות.
הנה מספר דוגמאות - YNET - כמה עולה לגדל ילדים בישראל, MAKO - כמה עולה לגדל ילד בישראל עד גיל 21?
כלל האצבע הפופולרי מדבר על כמיליון שקלים לכל ילד עד הגיעו לגיל 18/21.

כמו כן, גם הורה שנשאר בבית לא בהכרח ירצה / יוכל להקדיש את מלוא יומו לגידול הילדים. יש שנעזרים במטפלות (שמגיעות לבית למספר שעות), ויש שמעדיפים לשלוח את הילד למסגרת ולהיות בבית כשהוא חוזר.

כמו כן, רק שים לב לכך שזה -

אחד ההורים לא חייב לעבוד - אז לא צריך לשלם על צהרונים למיניהם

עלול לסתור את זה -

שכד בפועל לא ישתנה עבורי - אני גר לבד כרגע ומשלם את כל השכד לבד. אם יהיה ילד, נגור ביחד ונתחלק בשכד

גם ה-4,000 החודשיים שנדרשים לגידול הילד מתחלקים ביני לבין בת הזוג שלי

ככל שלבן הזוג אין הכנסה שאינה מעבודה.

 

[MMM]

סתם שאלה: אם אתה לא מתלהב מהעבודה שלך אז למה שלא תחפש עבודה שתלהיב אותך ושתגרום לך לקום בבוקר ולרוץ בכיף לעבודה?
ועוד שאלה: אם אתה לא אוהב שאומרים לך מה לעשות בעבודה אז למה שלא תחפש להיות המנהל, זה שאומר לאחרים מה לעשות?

רק להבהיר שאני לא מתכוון שתעבוד פחות קשה אלא שתעבוד באופן שייתן לך יותר אתגר, סיפוק, הגשמה עצמית והרגשה טובה.
מי שעובד רק בגלל המשכורת אולי נהנה רק יום אחד בחודש אבל מי שאוהב את העבודה נהנה בכל יום

 

[Homer]

סתם שאלה: אם אתה לא מתלהב מהעבודה שלך אז למה שלא תחפש עבודה שתלהיב אותך ושתגרום לך לקום בבוקר ולרוץ בכיף לעבודה?
ועוד שאלה: אם אתה לא אוהב שאומרים לך מה לעשות בעבודה אז למה שלא תחפש להיות המנהל, זה שאומר לאחרים מה לעשות?

רק להבהיר שאני לא מתכוון שתעבוד פחות קשה אלא שתעבוד באופן שייתן לך יותר אתגר, סיפוק, הגשמה עצמית והרגשה טובה.
מי שעובד רק בגלל המשכורת אולי נהנה רק יום אחד בחודש אבל מי שאוהב את העבודה נהנה בכל יום

לדעתי זה הפוך, מי שאוהב את העבודה לא נהנה יותר, אתה משקיע מעצמך יותר, כשדברים לא עובדים אתה מוטרד יותר, כשאתה לא עובד אתה עדיין חושב על העבודה, אתה כל הזמן חושב איך לשפר את העבודה, לוקח דברים ללב ולא באמת מתנתק....
כשלא אכפת לך , מאוד פשוט להפיל את העט וללכת הבייתה...

 

[חתול לילה]

תוהה כמה צריך לחסוך בשביל ה"אופציה" לגידול ילד יחיד.

ההערכה הרווחת היא בין חצי מליון למליון (יותר קרוב כנראה לסף העליון)

ילדים גם מחייבים אותך לדירה גדולה יותר, אז תוסיף עוד כמה מליונים.

 

[dangoldstein]

היי Glazgo,
תודה על הקישורים!

רפרפתי קצת על הכתבה של ynet, ונראה לי שיש הרבה סעיפים שאפשר לחסוך בהם.
למשל ריהוט - אני קונה כמעט רק יד שניה.
תחבצ לילד - רוצה להאמין שאנחנו נגור בעיר שבטוח לרכוב בה באופניים לכל מקום.
הוצאות רישיון - ההורים שלי לא שילמו לי על זה. לא כי לא היה להם כסף, אלא כי האמינו שאני צריך להרוויח כסף עבור עצמי בשביל לקנות דברים שאני רוצה. מניח שנחנך את הילד שלנו (אם יהיה כזה) בצורה דומה - ההורים משתתפים בהוצאות גדולות שהילד רוצה, אבל גם הילד צריך לעבוד כדי לשלם על חלקו (לעזור בגינה, להאכיל חיות מחמד של שכנים שנסעו לחו"ל, וכו וכו). גיל 16 זה כבר גיל שאפשר קצת לעבוד בו כדי לממן לעצמך רישיון (או חלק ממנו).

כלל האצבע הפופולרי מדבר על כמיליון שקלים לכל ילד עד הגיעו לגיל 18/21.

מעניין. מכיר את הכלל אצבע הזה מהורים/דודים. אבל מעניין אם הסכום הזה עדיין מליון ב"כסף של היום". אולי זה כבר יותר.
בכל מקרה, זה יוצא בערך 4630 שח בחודש בממוצע.
(תוהה אם זה כולל את הגדלת ההוצאה על דיור, מנחש שלא)

איך חישבתי:
סכום כולל - מליון שח
תקופה - 12 חודשים כפול 18 שנים (216 תקופות)
זה חלקי זה - יוצא 4,630 שח.
מניח שאפשר גם בפחות, אם אחד ההורים לא עובד, ואז צריך להוציא פחות כסף על מסגרות פרטיות (יקרות ממה שאני שומע)

אז אם אני מעדכן את החישוב שלי ממקודם:
יוצא 2,315 שח לכל אחד מבני הזוג
ואז אצטרך לחסוך 694,500 שח לפי חוק ה-300.
מין הסתם רצוי שיהיו באפרים (נגיד לבנות על 5,000 שח חודשיים או קצת יותר אפילו).
בכל מקרה נשמע שזה סכום סביר, ולא משהו שדוחה את הפרישה בעשור.

עלול לסתור את זה

אחדד - התכוונתי שבן זוג אחד לא צריך לעבוד (אני) משום שהוא בפרישה מוקדמת
אז אני חושב שאין כאן סתירה, מכיוון שלשני בני הזוג תהיה הכנסה - אחד מה-4%, והשניה (בת זוגתי שתחיה) מעבודתה.
אלא אם לא הבנתי את ה-concern שאתה מעלה כאן. מוזמן לחדד אם לא הבנתי אותך.

תודה!

 

[dangoldstein]

סתם שאלה: אם אתה לא מתלהב מהעבודה שלך אז למה שלא תחפש עבודה שתלהיב אותך ושתגרום לך לקום בבוקר ולרוץ בכיף לעבודה?

שאלה טובה. תודה.
אני בעקרון מאוד נהנה מהעבודה. התחלתי לתכנת כשהייתי בבית הספר היסודי (עוד הרבה לפני שידעתי שזה מקצוע שמשתכרים בו טוב), ואני עדין נהנה מאוד מהתחום.
ואתה צודק בעקרון - אני חושב שחלק גדול מהבעיה הוא שלא מצאתי מקום עבודה שבאמת אכפת לי ממנו, שאני מזדהה עם ה-mission שלו.

כמובן שגם עצם זה שאני "חייב" לעבוד 40 שעות בשבוע זה גם עניין חשוב. כנראה שבלי קשר עדיף לי להוריד קצת את כמות השעות.
גם בעולם אידיאלי, שבו אתה יכול לעשות מה שבא לך, כמה שבא לך - את הדבר שאתה הכי אוהב לעשות בעולם - לא תרצה (כנראה) לעשות במשך 40 שעות בשבוע.
לפחות אצלי זה ככה, אני מאמין.

אבל אם נהיה ריאלים - אני חושב שכל עבודה היא בסוף "עבודה". לא כל הזמן אנחנו ב-high. ויש הרבה lows (שזה טבע האדם תכלס).
גם עבודה שאני בוחר לעשות.
בתור מתכנת יוצא לי המון להתעסק בענייני "גננות" (מלשון "גינה").
לשתול דברים חדשים, לנקות דברים ישנים.
על כל בעיה מעניינת שאתה עובד עליה שבוע, יש לך לפעמים גם חודש של נקיונות ועבודות רס"ר.
בסוף מתכנת הוא גם האדריכל של הבניין, אבל הוא גם הפועל בניין שצריך לעשות שפכטל.