אין לי ניסיון בעישון ואין לי ניסיון בגמילה. אבל התרשמתי ממכרים שניסו הכל וגם מהיבטים קצת יותר "עדינים" כמו התמכרות בתקופות מסוימת לסוכר וכדומה. לדעתי למשתנים הסביבתיים, לאילוצי החיים, לפערים בתפיסה בין רצוי למצוי (לא רק לגבי עישון אלא בכלל לגבי שאיפות בחיים, לגבי הערכה עצמית או מצבנו הפיננסי וכן הלאה), לאנשים הקרובים אלינו - לכל זה יש השפעה הרבה יותר משמעותית ממה שחושבים לגבי הרצון לעשן (להיכנס לזה או לצאת מזה).
הרבה פעמים כשגורם חיצוני ודומיננטי מספיק עובר שינוי, פתאום מגיע האינסנטיב להפסיק או להשתפר באופן משמעותי בהיבט התמכרותי זה או אחר, בין אם ירידה במשקל, צריכת סוכר, שריפת כסף במסעדות או עישון. מניח שרובנו שמענו על אדם זה או אחר שמכר קרוב שלו דפק את הבריאות או איבד את חייו בגלל עישון ושזה השפיע על אותו אדם להפסיק. זאת דוגמה בוטה למשתנה סביבתי.
אני יודע שתרבות האינטרנט לא סובלת את העיקרון הדטרמיניסטי שמצמצם את המוטיבציה האישית או האחראיות האישית, ובכל זאת אני חושב שיש לגישה הזאת מקום של כבוד. הסיבה העיקרית לכך היא שלאדם הממוצע יש מספר יעדים חשובים בחיים במקביל, והם סותרים אחד את השני. לא ניתן להשיג יעד מסוים בלי לפספס או "לרשל" ביעד או תחום חשוב אחר בדר"כ. ובטוח שלא ניתן לעמוד בכל היעדים בלי פשרות.
החיים הם משחק של Trade-Off.
)