נכון, וזה רק מחזק עוד יותר את מה שכתבתי...
אם יש להתמכרות גם היבט גופני, אז עוד יותר הגיוני שהרצון מהווה מרכיב הכרחי אך לא מספיק.
אנסה עוד פעם אחת (מכיוון אחר) להדגים למה משפטים כאלו אינם ראויים בעיניי
(מעבר לזה שהם לא נכונים, כי אני מכיר אנשים שמאוד רוצים להפסיק לעשן, ופשוט לא הצליחו).
כן, אני מכיר את הגישה התבוסתנית הזאת לחיים לא צריך להסביר לי עלייה.
בניגוד ללרצות גוף של אל יווני למשל שדורש הקרבה של שנים באכילה נכונה והתאמנות על בסיס כמעט יומי,
הפסקת עישון זו אינה פעולה אקטיבית.
אני יודע כמה כואב למעשנים לשמוע ממישהו שהיה בדיוק כמוהם שאין קסם צריך פשוט להפסיק.
בגלל זה גם הניסיון לבדל אותי; הניסיון שלי הוא לא כמו שלהם.
בעידן המודרני הפכנו את האמת ללא ראויה, אבל זה לא ישנה אותה.
אני חושדת שיש הבדלים בין אנשים מבחינת מהירות וחוזק ההתמכרות. אולי רצפטורים במוח, אולי משהו אחר, אבל אפשר לראות הבדלים בין מעשנים מהבחינה הזאת. מי שמעשן 20 סיגריות וצפונה, זה אומר שבכל שעת ערות הוא מעשן כמה סיגריות (בהנחה שיש גם זמני בישול+אוכל, עבודה במשרד/פגישות במקומות סגורים, שירותים ומקלחת, טיפול בילדים וכו'). הכרתי אנשים שמעשנים רק אחרי העבודה וכאלה שמעשנים אחת בבוקר ואחת בערב. הקושי להיגמל הוא שונה בין אלה לאלה לדעתי.
אני גם מאמין שיש אנשים שיש להם מוח של מכור וזה הופך את ההתמכרויות שלהם
להרבה יותר חזקות והרסניות משל בן אדם ממוצע.
מחשיב את עצמי ככזה.
זכור לי גם שקראתי בעבר מאמרים שמסבירים איך תחילת עישון כנערים לפני שהמוח מסיים להתעצב
גורמת לשינוי תצורת המוח, כלומר ממש המוח מתעצב בצורה שונה בעקבות הניקוטין.
אבל יש לזכור שגם זה אינו תירוץ ללא להפסיק.
אני אגיד דבר אחרון שבוודאי יעזור למעשנים לא צריך להפסיק לעולמי עד, אפשר להפסיק לגמרי להרבה זמן.
ואז ליפול לפעמים ממקום של כח ולא ממקום של התמכרות וחוסר עונים.
אם כי פעמים רבות זה יכול להוביל לחזרה מלאה אז לא מומלץ לחלשים שביננו.
