אתה מוכיח את הטענה שלי, מכיוון שלא תמצא מבוגרים או זוגות צעירים שירכשו דירת שני חדרים עבור משפחה צעירה במרכז תל אביב ב 2.3M, אולי המחיר הריאלי של הדירה הזו לא יהיה באמת 2.3M, אלא הוא כזה רק כי יש מי שרוצה להתעשר על חשבון אותן אוכלוסיות מוחלשות שהזכרת.
ברגע ששולפים את המשקיעים מהשוק, המחירים ייתכנסו לנקודה הריאלית שבה הביקוש לדיור בתל אביב מובל אך ורק על ידי אלו שרוצים לגור בתל אביב ולא על ידי ספקולטורים דור שמיני בארץ שירשו 20-30 דירות כי היה להם מזל. זו עובדה שרואים בכל שוק נדל"ן בעולם- לאחר שהשמשקיעים מפסיקים לקנות, יש צניחה של המחירים- זה בדיוק מה שקורה היום באוסטרליה, שבגלל שהסינים הפעילו מנגנוני בריחת הון( והסינים היו חלק אדיר מהמשקיעים בנדל"ן באוסטרליה), אין כמעט משקיעים שמוכנים לקנות נדל"ן אוסטרלי וכמובן- המחירים שם צונחים.
בד"כ אני על תקן לורקר (קורא שקט) אבל לא יכולתי להתאפק.
1) מה בדיוק אתה מציע? להוציא חוק שאוסר להחזיק 2 דירות ללא תלות במתי הם נקנו (או ע"י מי (למשל לכל נכד בודד יש לפחות 4 דירות))? אם כן, אז כמו שאחרים ציינו זה שוד טיפוסי של רכוש שאנשים שיעבדו את חייהם עבורו- בהצלחה עם כל ההשלכות של מהלך כזה. אם לא וזה רק למשקיעים חדשים אז לא תהיה שום ירידה במחיר אלא סתם הפסקה של כל עיסקאות הנדל"ן בארץ.
2) למה אתה בעצם חושב שאיסור החזקת 2 נכסים מסננת משקיעים ולא סתם הופכת את השוק ליצור מעוות? למשל, משקיעים שיבנו בית אחד (או דירה) עם 50 חדרים וכל חדר יושכר במחיר של דירה? קסרקטינים שכאלו כמו אצל סובייטים בקומונלקה (יש סוגים שונים של קומונלקות, תחשוב על הגרועות והצפופות שבהן).
3) גם את זה אחרים ציינו ,אתה בעצם יוצר חוק שמדיר לחלוטין את כל הצעירים (ומי שידו אינה משגת) מדירה. ראית אלכס חולה אהבה? זו הסיטואציה שהייתה בכל משברי הדיור הקודמים בארץ (שגם הם נגרמו ממדיניות סוציאליסטית (שהחריפה בעיה ראשונית)), וזה מה שאתה מייצר כרגע. בהיעדר "משקיעים חזירים" יהיו\היו משקיעים לא חזירים שיתנו לך לגור אצלם בתנאים הרבה יותר מחרידים כפארוק המחמד שלהם. "הצילו גברת קופרובסקי, שד בא לקחת אותי".
4) לא קשור לנושא שלנו, אבל אתה בעצם שמח על כל כך שכסף זר שזרם לכלכלה (אוסטרליה,קנדה,ישראל ועוד) ופירנס את השוהים בה הפסיק להגיע? זה לדעתך דבר חיובי?
5) מה זו בדיוק "נקודה ריאלית"? אתה הרי מבין שמי שיתגורר בתל אביב עדיין יהיה מהאליטה העשירה ביותר (בהנחה שהיא לא תיהרס כי חלק מהאטרקטיביות של של תל אביב זה בדיוק צעירים "עניים")... ובכלל, דמיין שיש לך דירה בפלורנטין ודירה בפרויקט חדש בצפון תל אביב- מה לדעתך נכון לעשות? למכור את הדירה בפלורנטין בהפסד (ביחס לתשואה שאפשר להשיג משכירות) ולהישאר עם שווי הון של 60% (נניח) ממה שהיה לך, או למכור את הדירה בפרויקט במחיר מלא, להישאר עם 100% מההון שצברת במהלך חייך, ולחפש פיתרון מגורים אחר (לעזאזל, אני בטוח שאפשר לארגן כל מני תכניות כגון תושב חוץ שקונה דירה ומשכיר לך אותה לטווח ארוך (כפי שרוני עשה))?
מה שכן, דירה חדשה בפלורנטין אתה בטוח לא תקנה ובאמת תחפש כל מיני הזדמנויות יצירתיות להיפטר מהקיים (lol, למשל ביטוח על דירה והצתה שלה\התפללות לרעידת אדמה כמו שמראים בסרטי קומדיה על ניו יורק והדיור המוגן שלה), ואלו בעצם חדשות מצוינות למי שישאר כיוון ששכר הדירה יטוס. אתה חושב שאצלנו רע? תבקר בהונג קונג. כל צעיר ישראלי יתרגל לחיות כמו תאילנדי עם 8 שותפים בחדר.
6) מהיכן בעצם מגיעה ההנחה שה"משקיעים" הם אלו שמעלים את המחיר בצורה משמעותית? אני כמובן לא מומחה ואני בטוח שיש לזה השפעה, אבל השאלה היא עד כמה?
בכל מקרה, נניח ובאמת הייתה מגיעה נפילה במחירים, זה אומר שכדי שלקבלן ישתלם לבנות דירה הוא צריך לקבל לפחות את אותה הרווחיות שהאיזון בשוק יצר לו היום (אחרת יותר משתלם לו לעבור לתחום אחר), מה שאומר שהוא צריך להוריד הוצאות. הוא צריך לשלם פחות כסף לעובדים שלו, הוא צריך לשלם פחות לספקים שלו ובשרשרת ארוכה למטה... גם אם מחיר המוצר יורד, כמות הכסף הזמין להרבה אנשים יורדת גם היא. זה דומה קצת לסעיף 4, אבל אם שם מדובר בקרע בין זרים עשירים לאוכלוסיה המקומית, פה מדובר על קרע בין מי שיש לו קשר ולו עקיף לבניה (למשל מנקה של מספרה שמשרתת מוכרי תכשיטים שמשרתים בנות של מנופאים) לבין מי שקשור לענפים מרוחקים לחלוטין (מתכנת שמשרת לקוחות אמריקאים בתחום הבנקאות).
7)שכחתי.