• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

אפקט עושר לכולם

  • פותח הנושא פותח הנושא isalidiq
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
הצריכה של הרבה מוצרי צריכה לא בהכרח משתנה הרבה, למשל עשירים לא שותים יותר חלב ממעמד הביניים. הייצור מוזל בזכות הטכנולוגיה ומיקור חוץ יעיל. אבל קרקע למשל אי אפשר לייצר אז המחיר שלה עולה. לכן ההתייקרות לא אחידה בכל דבר.

אם אנשים יוציאו 50% מההכנסות שלהם כל החיים על דירה שבסוף תעלה פי 10 יותר מכל הקניות שלהם בסופר הם עשירים יותר אבל בעיקר על הנייר. כלומר אני מסכים איתך שהרבה מהעושר נבלע באינפלציה, פשוט האינפלציה מאוד שונה בין דברים שונים. התהליך הזה גם גורם לירידת תשואת הדיבידנדים והריביות וההשכרה. כלומר צריך הרבה נכסים בשביל לקבל הכנסה שוטפת.

התהליך של הגדלת החיסכון העולמי יכול להעצר כאשר אוכלוסיית העולם תזדקן. כאשר יותר אנשים ימשכו כסף מתיק ההשקעות ופחות אנשים ישקיעו כסף. אז מחירי הנכסים ירדו. כמובן שיש עוד גורמים שמשתנים עם הזמן כמו טכנולוגיה ומצב גיאופוליטי.
יותר מזה, אין לעשיר סיבה מהותית לקנות 10 שקיות חלב, אבל יש לו סיבה ישירה לקנות 10 קרקעות. הוא יודע מה זה נכס ריאלי ולמה הוא שומר ערך, ואף מנפח ערך -
עוד לפני שהתחיל הפונזי\ראלי הגדול של כל אלה שבאו אחריו וראו איך הנכס שהוא קנה עלה (פידבק לופ).
 
עליית מחירי מוצרים = עליית ערך החברות היצרניות = עליית העושר של המשקיע

בכל מקרה, מה מטרת השאלה?
להבין אם אנחנו במשחק סכום אפס כאשר רוב גדול בציבור משקיע את כספו באופן פאסיבי, ומקבל פחות או יותר את אותה תשואה
 
אם יהא לציבור בעתיד הרבה כסף ביחסי להיום = רמת החיים תעלה משמעותית!!!
אך אם התכוונת לשאול מה המטרה בלחסוך? הרי בסוף לא נהיה מכך עשירים כי לרובם יהא...= התשובה שמי שלא יעשה ככה יהא דפוק לגמרי...
{תראה כמה אנשים רוטנים על מצב הדיור ועל אי ההוגנות בתחום וכמה אחרים לעומתם נהנים מהמצב הנ"ל... אפילו פה במדור האהוב}
אז יש אפשרות לבחור אם להיות קצת מעל הממוצע או להשתייך למתקרבנים מקווה שלא פגעתי באף אחד
 
עדיין הרבה מהעושר החדש לא נמצא רק בנכסים אלא גם ממומש בהוצאות גדולות יותר על חופשות ובילויים ורכבים ובריאות. כלומר כן יש עושר גדול יותר ולא רק על הנייר.
 
אך אם התכוונת לשאול מה המטרה בלחסוך? הרי בסוף לא נהיה מכך עשירים כי לרובם יהא...= התשובה שמי שלא יעשה ככה יהא דפוק לגמרי
אתה מדבר על עושר השוואתי. בעושר אבסולוטי החיים של אזרח ממוצע בישראל היום טובים יותר משל האלפיון העליון בימי הביניים.
 
להבין אם אנחנו במשחק סכום אפס כאשר רוב גדול בציבור משקיע את כספו באופן פאסיבי, ומקבל פחות או יותר את אותה תשואה
אם כל בני האדם היו שווים, אז כן. אבל הם לא.
לא כולם משקיעים, ולא כולם משקיעים אותה כמות. יש מי שאוכל 2 גלידות בחודש, ויש מי שאוכל אחת, ואת השנייה משקיע.
זה עוד לפני שלא כולם משקיעים באותו מוצר.

בסוף יש בעולם הזה אך ורק ארביטראז'. האדמה נותנת אוכל וזהב בחינם, כל עלות שקיימת בעולם נובעת ישירות ממאמץ אנושי שמתומחר.
הארביטראז': אתה מקווה לעבוד כמות שתעלה לך אנרגיה X, תמורת קבלת תוצר (למשל, לחם) שיתן לך לפחות X+1, ועל הארביטראז' +1 הזה אתה חי. אחרת, מה עשית?
הכל זה רק הרחבה של הכלל הזה. אז אם אתה שואל אם יש משהו אחר מהפרש - לא, אין. אבל אנחנו לא קרובים אפילו למצות את ההפרש.
 
אם כל בני האדם היו שווים, אז כן. אבל הם לא.
לא כולם משקיעים, ולא כולם משקיעים אותה כמות. יש מי שאוכל 2 גלידות בחודש, ויש מי שאוכל אחת, ואת השנייה משקיע.
זה עוד לפני שלא כולם משקיעים באותו מוצר.

בסוף יש בעולם הזה אך ורק ארביטראז'. האדמה נותנת אוכל וזהב בחינם, כל עלות שקיימת בעולם נובעת ישירות ממאמץ אנושי שמתומחר.
הארביטראז': אתה מקווה לעבוד כמות שתעלה לך אנרגיה X, תמורת קבלת תוצר (למשל, לחם) שיתן לך לפחות X+1, ועל הארביטראז' +1 הזה אתה חי. אחרת, מה עשית?
הכל זה רק הרחבה של הכלל הזה. אז אם אתה שואל אם יש משהו אחר מהפרש - לא, אין. אבל אנחנו לא קרובים אפילו למצות את ההפרש.
ברור.
אני מתייחס למציאות שמתכנסת לנקודה מסויימת.
נכון שחלק משקיעים בנאסד״ק ולכן משיגים תשואה גבוהה יותר מאלו שמשקיעים בסנופי.
אבל בסוף אפשר לחשוב שיש התכנסות לנקודה מסוימת, או לפחות לטווח מסוים, יחסית קטן.

ואם כן, זה גורם לך לחשוב אחרת על כל עולם ההשקעות.
בניגוד לפעם (נניח עד תחילת שנות ה-2000) שזה היה התחום של קבוצה מצומצמת של אנשים..
 
אתה מדבר על עושר השוואתי. בעושר אבסולוטי החיים של אזרח ממוצע בישראל היום טובים יותר משל האלפיון העליון בימי הביניים.
אכן כך אבל השואל התייחס ליחסיות של המשקיע ביחס לאחרים
מה מעניין מה היה פעם?
כל אחד מודד עצמו ביחס לסביבה שלו בה הוא חי ולתקופה הספצפיפית בה הוא מבלה שנותיו!
 
אכן כך אבל השואל התייחס ליחסיות של המשקיע ביחס לאחרים
מה מעניין מה היה פעם?
כל אחד מודד עצמו ביחס לסביבה שלו בה הוא חי ולתקופה הספצפיפית בה הוא מבלה שנותיו!
אותי מעניינת בעיקר רווחה אבסולוטית. אולי אני קצת חריג אבל לא מעניין אותי לחוות מותרות אופנתיות. גם אם כל החברים שלי יטוסו לחופשה של חצי שנה בניו זילנד לא יהיה לי חשק לטוס לשם.

מה שכן כנראה שעושר מהשקעות יגרור התייקרות בדיור. שזה עלול לאתגר את האוכלוסייה הצעירה שעוד לא חסכה.
 
נערך לאחרונה ב:
אבל בסוף אפשר לחשוב שיש התכנסות לנקודה מסוימת, או לפחות לטווח מסוים, יחסית קטן.
אבל זה טווח עצום.
רוב העולם לא משקיע, רוב העולם זה כסף שעוד לא נכנס לשוק.
גם מי שמשקיע, זה תלוי כמה כסף הוא שם.

גם בשנת 2000 זה לא היה נישתי, בארץ כן, אבל בארה"ב לא ממש. נולדים אנשים חדשים, אנשים שמים יותר כסף בפנים, יש שווקים חדשים שנכנסים לשוק.
למשל, אתה יכול לדמיין מה יקרה כשהמשטר באיראן יפול?

יש בועתיות? כן. אבל יש כזאת גם בנדל"ן ובכלל בכל נכסי הפיאט העולמיים, שהם מה שאנחנו מתנהלים איתו ביומיום.

מה שכן כנראה שעושר מהשקעות יגרור התייקרות בדיור. שזה עלול לאתגר את האוכלוסייה הצעירה שעוד לא חסכה.
אם הכסף שהלך על ניפוח שוק הנדל"ן היה הולך על ניפוח שוק ההון, היינו בעולם אחר היום.
 
בשנים האחרונות חלק גדול מהציבור משקיע את כספו (הלא פנסיוני) באופן פאסיבי ב-SP500 ושאר מדדים מקובלים.
מכאן שההון של הציבור גדל באופן די דומה, וכך גם ההכנסה הפנויה..
אם הביקושים גדלים פחות או יותר באותו אופן, זה לא גורם לעליית מחירים באופן כזה שמבטלת בצורה משמעותית את גדילת העושר הריאלי של הציבור?
זה נושא קרוב לליבי, הרבה שוכחים להסתכל על חציון במקום ממוצע.
אם אילון מאסק (שווה 300 מליארד) בא לדימונה (40 אלף תושבים) , ההון העצמי הממוצע שלהם הוא 7.5 מליון שקל.
אבל החציוני הוא כנראה סביב ה0

לצערי הרב לא מצאתי מה החסכון החציוני בישראל, קשה למצוא נתונים כאלה.. אבל אני כן יודע מדרגות שכר לפי עשירונים, אני מנחש שמתחת לעשירון 7, אין כמעט הון עצמי ..

אז כפי שאמרו חבריי למעלה, להערכתי רוב הציבור הרוויח כסף זעום (פרט לפנסיות) מהעליה של 55% בשנה האחרונה בישראל בבורסה.
שרי אריסון ועידן עופר אולי הרוויחו יפה, אבל הם לא ישתו 100 ליטר חלב ביום ..

לכן , לשמחתינו, האינפלציה לא מתקרבת לעליות שערים בורסאות.. המקום שבו זה כן מורגש לדעתי, זה מחירי הדירות
 
לדבריך ש''כולם משקיעים''
כיום אמור להיות דילדול של הכסף הפנוי, אתה רואה מחירים יורדים?
אז למה לדעתך במצב הפוך המחירים יעלו?
מסקנא: או שהנחת היסוד שכולם משקיעים לא נכונה.
או שהנחת היסוד שכשכולם עשירים המחירים עולים לא נכונה.
 
אגב לחובבי הדאטה , זה הדבר הכי טוב שמצאתי בנושא
המסמך מנתח את ההכנסה ההונית של משקי הבית. ויש פה חציונים ואפילו טיפה יותר גרנולריות

למשל בשנת 2021 :
63%+ דיווחו על הכנסה של פחות מ100 אלף שקל
ו94% פחות ממליון שקל רווח הון

ז"א רוב הציבור לא עשה המון כסף למרות ששנת 2021 (ואני מצטט את אתר הבורסה) :
מדד ת"א35- עלה השנה בכ,32%- ומדדי ת"א90- ות"א60-SME עלו בכ33%- ובכ30%-בהתאמה, והגיעו לשיא כל הזמנים
 
אז כפי שאמרו חבריי למעלה, להערכתי רוב הציבור הרוויח כסף זעום (פרט לפנסיות) מהעליה של 55% בשנה האחרונה בישראל בבורסה.
כאמור, אני מדבר על הטווח הארוך... לא על השנה האחרונה.
אין הנחה שאומרת שאם כולם עשו תשואה של 100% בשנה האחרונה אז תוך שנה נראה את המחירים עולים בחדות.
לדבריך ש''כולם משקיעים''
כיום אמור להיות דילדול של הכסף הפנוי, אתה רואה מחירים יורדים?
אז למה לדעתך במצב הפוך המחירים יעלו?
מסקנא: או שהנחת היסוד שכולם משקיעים לא נכונה.
או שהנחת היסוד שכשכולם עשירים המחירים עולים לא נכונה.
לא כתבתי ״כולם משקיעים״
ההנחה לגבי דלדול הכסף הפנוי שגויה. אנשים משקיעים את האקסטרות, לא את כל ההכנסה הפנויה.
כאמור, ההנחה שלי מתייחסת לטווח הארוך, כאשר יהיו רווחים משמעותיים שיוכלו לבוא לידי מימוש
 
אנשים משקיעים את האקסטרות, לא את כל ההכנסה הפנויה.
מה אחוז האנשים שמשקיעים מעבר לחובת הפנסיה? ואני מדברת על משקיעים לטווח ארוך, שיש סיכוי סביר שהכסף יצמח יפה.
וגם אם יש אקסטרות, רובם משאירים בעו"ש/פק"מ/קרן כספית.
 
מה אחוז האנשים שמשקיעים מעבר לחובת הפנסיה? ואני מדברת על משקיעים לטווח ארוך, שיש סיכוי סביר שהכסף יצמח יפה.
וגם אם יש אקסטרות, רובם משאירים בעו"ש/פק"מ/קרן כספית.
אני לא מדבר על השנה הקרובה..
אני מדבר על מגמה שמתפתחת בשנים האחרונות.. בהנחה וזה ילך ויגדל והציבור באמת ישתנה
 
למשל בשנת 2021 :
63%+ דיווחו על הכנסה של פחות מ100 אלף שקל
ו94% פחות ממליון שקל רווח הון

ז"א רוב הציבור לא עשה המון כסף למרות ששנת 2021 (ואני מצטט את אתר הבורסה) :
מדד ת"א35- עלה השנה בכ,32%- ומדדי ת"א90- ות"א60-SME עלו בכ33%- ובכ30%-בהתאמה, והגיעו לשיא כל הזמנים
תודה על הקישור. משפט המפתח מהדוח:

"בשנת 2021 עמד מספר משקי הבית בעלי הכנסה
הונית על כ 312 אלף, המהווים כ 11% ממשקי הבית בישראל"

מספר זה כולל גם מי שיש לו הכנסה משכירות (ומדווח למס). וגם (!) מי שמכר דירה.

עוד ציטוטים מעניינים:
"בלוח 12 להלן מפורטים רווחי ההון מכירת נכסים שאינם נדל"ן. רווחי הון אלה נרשמו
בתקופה הנבדקת ל93-73- אלף משקי בית לשנה. מקור זה מאופיין בריבוי הכנסות נמוכות
של אלפי ש"ח בודדים לשנה, הנובעים ממכירת אחזקות פסיביות בניירות ערך ועל כן החציון
נע בין 28-8 אלף ₪ בשנה"

"בלוח 16 להלן מפורטות
ההכנסות מדיבידנד של 96-59 אלף משקי בית בשנה. ההכנסה החציונית )כעשרת אלפים
₪( נמוכה משמעותית מההכנסה הממוצעת )348 אלף ₪( ומעידה על התפלגות מאוד לא
שוויונית בהכנסות מדיבידנד"


כהערת אגב, על אף שאני מעריך את הכמות כזניחה - מי שמשקיע רק בקרנות צוברות (ולא מוכר) גם צריך להיכלל, אך מכיוון שלא מקבל דיבידנדים הוא מחוץ לרדאר של המס ואין לו הכנסה הונית. ההכנסה ההונית שונה מצמיחת ההון.

בשורה התחתונה - יש לכל היותר 100 אלף משקי בית בישראל עם השקעות בשוק ההון, מתוך 3 מיליון סהכ. כלומר רק 3% משקיעים בכלל המוצרים. לא -
חלק גדול מהציבור משקיע את כספו (הלא פנסיוני) באופן פאסיבי ב-SP500 ושאר מדדים
 
לדבריך ש''כולם משקיעים''
כיום אמור להיות דילדול של הכסף הפנוי, אתה רואה מחירים יורדים?
מה? אין דילול אם כולם מושקעים, הכסף עובר מכיס לכיס
 
אפשר לטעון שהאוכלוסייה הפכה לעשירה בהרבה בגלל התקדמות טכנולוגית וכלכלית ופחות בגלל השקעות בבורסה.

לא רואים עליית מחירים כי ההון מוקדש להוצאות שלא היו קיימות לפני כמה עשורים. טיסות, צריכה מוגברת (משלוחי מזון, בגדים אונליין וכו')

אני מהמר שאדם שיבחר לחיות כמו לפני כמה עשרות שנים יחווה דפלציה ולא אינפלציה (להוציא סעיף הדיור)
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
אתה מניח שהציבור משקיע יותר ויותר. למה אתה מניח את ההנחה הזו?
כי היום אני לא מכיר אחד שלא משקיע .
אפילו אחיינית שלי בת ה 23 כבר משקיעה .

הדור הזה נולד אל תוך שוק הון ב 18 השנים האחרונות שרק עולה ועולה ועולה מאז 2008.
וזה לא הולך להיפסק כנראה, מלבד תיקונים דרדרלה כמו שקרה ב 18 השנים האחרונות
 

נושאים דומים

Back
למעלה