אפקט הבעלות - הקושי לשבור אינרציה

הנושא בפורום 'מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות' פורסם ע"י לומדת מההתחלה, ‏13/6/18.

  1. לומדת מההתחלה

    לומדת מההתחלה משתמש רשום

    הצטרף ב:
    ‏24/3/16
    הודעות:
    563
    לייקים שהתקבלו:
    678
    לאחרונה אני שמה לב כמה קשה לשבור אינרציה. אחדד למה אני מתכוונת.

    נניח שיש לי בבית מלא חפצים מיותרים שבשבילם אני מחזיקה בית גדול יותר או קונה ארון בשבילם או מבזבזת זמן בלחפש בתוכם את החפצים הכן שימושיים. קשה לי מאד להיפטר מהם. אני כבר שנים עושה את זה (נפטרת מדברים אבל עדיין משאירה מלא ג'אנק מיותר) ואני מרגישה כמו ציפור שמנסה לנקר הר. אבל אם מלכתחילה החפצים לא היו שם, לא היתה לי בעיה לחיות בלעדיהם ולא הייתי מצטערת או מנסה לקנות אותם חזרה.

    אותו דבר עם הרכב שלי, שברור לי שאני צריכה למכור אותו וזה לוקח ממני המון אנרגיה נפשית ושכנוע עצמי בשביל להביא את עצמי ממש לעשות את זה. אבל אם לא היה לי רכב, לא הייתי הולכת לקנות אחד אחר.

    אותו דבר עם החלטות פיננסיות. נניח שעשית החלטה כלשהי בעבר. הרבה יותר קשה לשנות את ההחלטה מאשר מלכתחילה להיות עם המזומן ביד (ההחלטה עוד לא נעשתה) ואז לעשות החלטה אחרת.

    אם אני מבינה נכון, בכלכלה התנהגותית קוראים לזה אפקט הבעלות (endowment effect):
    "לפי תופעה זו, אנשים נוטים לתת ערך כלכלי גבוה יותר למוצר אשר בבעלותם, מאשר למוצר דומה או זהה לו אשר אינו בבעלותם."​

    זה די משגע אותי כמה קשה לי להתגבר על זה וכמה בינתיים מוגבלות התוצאות של הניסיון שלי להתגבר על זה.

    אשמח לשמוע את הערותיכם והארותיכם בנושא.
     
    assaf אוהב/ת את זה.
  2. adamshalev

    adamshalev מודרטור

    הצטרף ב:
    ‏24/1/15
    הודעות:
    6,741
    לייקים שהתקבלו:
    11,510
    האמת שיש בזה הרבה רציונאלי.
    אם היית מוכרת בית/רכב/ני״ע וקונה אחד חדש כל פעם שמשהו הכי קטן לא נראה לך עלויות הטרנזאקציה היו גומרות אותך מכל הכיוונים.
    מומנטום בהחלטות הוא חשוב כי הוא משמר את המאמץ שעשינו בעבר כשקיבלנו את ההחלטה.
    נסי לדמיין עולם אחר - שבו יש אפס משקל להחלטות עבר.
    או שהיינו משנים את דעתנו מחדש בהחלטות גדולות על כל פיסת אינפורמציה הכי קטנה שנכנסת לחיינו, או שהיינו מבזבזים כל רגע ער בלחשב מחדש כל החלטה שאי פעם קיבלנו בחיים לאור כל פיסת מידע חדשה שנכנסת לחיים בכל רגע.
    זה לא מציאותי.
    זה אופטימיזציה למצב שנמנע מקיצונות שהם גרועים יותר מהמצב הקיים.

    מה שכן צריך להיות זה להיות מודע להטיה הזאת, לעקוב בכתב אחרי שיקולים להחלטות חשובות, ואם עולה ספק משמעותי בהחלטה שקיבלנו בעבר לשקול אותה מחדש על בסיס אותם השיקולים המתועדים פלוס המידע החדש, ולשקלל גם את העלויות (נפשי/פיסי/כלכלי ואחר) בלהפוך החלטה על פניה.
     
    מתכנת, ogi, עש לילה ומשתמש נוסף אוהבים את זה.
  3. amidar

    amidar משתמש רשום

    הצטרף ב:
    ‏25/1/15
    הודעות:
    659
    לייקים שהתקבלו:
    878
    המשפט הזה מהווה בעיה לוגית.

    אם את מודעת לבעיה שציינת, זה אומר שהחל מרגע נתון כלשהו, את לא מוסיפה חפצים מיותרים נוספים, כי כבר הבנת שאין בזה באמת צורך.

    לכן, המספר האבסולוטי של הדברים שלך לא אמור לגדול => אז למה את קונה ארון חדש בשבילם? (או בית גדול יותר?)

    לפי ההגדרות שלך, החל מרגע ההבנה שחפצים חדשים הם כנראה מיותרים, אין לך יותר צורך בגידול פיזי של מקום איחסון. אם את עדיין מרגישה שכל הזמן חסר לך מקום איחסון, זה אומר שעדיין לא עשית את המעבר ל-"לא לקנות דברים מיותרים".

    יכול להיות שמדובר כאן בבעיית "אגרנות" קלה? (חס וחלילה לא בפן השלילי, כמובן)
     
  4. לומדת מההתחלה

    לומדת מההתחלה משתמש רשום

    הצטרף ב:
    ‏24/3/16
    הודעות:
    563
    לייקים שהתקבלו:
    678
    אני באמת לא קונה עוד ארונות אבל הבאתי את זה כדוגמה. אולי הייתי צריכה לומר "אני נשארת לגור בבית גדול מדיי עם יותר מדיי מקום איחסון".

    זה בדיוק העניין, הדיסוננס בין להבין את זה ברמת ההגיון לבין הרגש של סבל/כאב לפעול על פי ההגיון הזה. קצת כמו לדעת שסיגריות זה רע בשבילך ולהמשיך לעשן.
     
  5. לומדת מההתחלה

    לומדת מההתחלה משתמש רשום

    הצטרף ב:
    ‏24/3/16
    הודעות:
    563
    לייקים שהתקבלו:
    678
    אני חושבת שכאן הבאת את הדברים לקיצון יתר על המידה. אני מעריכה שהמצב הרווח הוא בכיוון השני - שרוב האנשים נאחזים לאורך שנים בהחלטות גרועות כי נוח לא לחשוב, וקשה לעשות שינוי, וקשה לקבל שעשינו עיסקה גרועה, וקשה לפעול, ומפחדים שההחלטה החדשה היא טעות, וכו'.

    אולי לאחרים יותר קל לפעול בהינתן ההבנה הרציונלית שזה כדאי. מבחינתי זה מאד שוחק רגשית ולכן אני נמנעת / פורשת את זה לאורך הרבה זמן / מורחת זמן / שוקלת מחדש וכו'. אני עדיין נלחמת בזה כל יום אבל זה בדיוק הנקודה - למה זו צריכה להיות כזו מלחמה?

    כן, כך אני עושה, ואז העלות הנפשית של לבצע את זה מאד גדולה עבורי - גדולה באופן בלתי פרופורציונלי לדעתי. וזה שאני יודעת את זה לא משנה את הקושי. קצת כמו גמילה מהתמכרות (כפי שאמרתי על הרכב שלי בשרשור אחר).
     
  6. אורי ג.

    אורי ג. משתמש רשום

    הצטרף ב:
    ‏10/8/15
    הודעות:
    7,967
    לייקים שהתקבלו:
    9,646
    ממליץ על אתר אגורה.
    גם מפנה מקום בבית, גם מעט מאד התעסקות (באים לאסוף הכל מהיום להיום) וגם את עושה מעשה טוב אז קרמה טובה.
    משתמש קבוע.
    הסיפוק שלי בלהעיף מוצר מהבית גדול יותר מאשר הסיפוק של לרכוש אותו :)
     
  7. מרק עוגיות

    מרק עוגיות משתמש רשום

    הצטרף ב:
    ‏4/6/15
    הודעות:
    2,667
    לייקים שהתקבלו:
    4,526
    כשחזרנו מכמה שנים בחול החזרנו איתנו רק מה שבאמת נחוץ ונפטרנו מהמון שנשאר שם. בדיעבד, זה היה נחמד אבל גם מעצבן, כי יש כל מיני דברים קטנים שבדרך כלל יש לאנשים בבית גם לא מתוך תכנון, ולנו לא היו כשהצטרכנו. נניח, קופסה ריקה כשצריך לאחסן משהו, חוט צמר, צעצוע לילד קטן שמבקר, תיק לצורך נדיר כלשהו, כאלה דברים שמצטברים לאנשים בבית בלי משים. אז אני לא בעד צבירה בלי הגבלה אבל כן מעריכה את הדברים הקטנים שמצטברים בבית ועושים אותו שימושי.
     
    גילגמש, נולי ו-לומדת מההתחלה אוהבים את זה.
  8. לומדת מההתחלה

    לומדת מההתחלה משתמש רשום

    הצטרף ב:
    ‏24/3/16
    הודעות:
    563
    לייקים שהתקבלו:
    678
    זהו שאני מרגישה שהנורמה היא צבירה בלי הגבלה. ברור שיש אנשים (בעיית אגרנות) שלוקחים את זה לקיצון בכמה סדרי גודל. אבל אני מעריכה שאם נלקט את כל זוגות המספריים (סתם דוגמה) בבית ממוצע, נמצא שם יותר מדיי זוגות מספריים. או אם על כל בגד שאנחנו לובשים או כל פריט בבית היה תאריך אחרון לשימוש ומספר פעמים שהוא שימש אותנו פר שנה כמה שנים אחורה, נגלה שבעיקרו של דבר הבית שלנו הוא סוג של מחסן.

    השאלה האם שווה שיהיה דברים בבית "למקרה הצורך" או ללכת לקנות או לשאול ממישהו כשצריך או למצוא אלטרנטיבה לחפץ ה"הכרחי". לי גם כן יש ים של כפתורים, חוטים, וכו' שיושבים שנים אצלי (וזה אחרי שצמצמתי...) ועכשיו השתמשתי באיזה חוט. האם זה מצדיק את כל הזמן שהוא שהה בבית עד עכשיו ועוד ימשיך לשהות? מה היה קורה אם הוא לא היה כאן והייתי נוסעת לקנות? אני מעריכה שההוצאה היתה מאד קטנה ושההוצאה על החזקת מחסן בבית היא הוצאה נסתרת גדולה.

    ואם כבר מדברים על מחסן - יש לי מחסן מלא. אם הייתי מרוקנת אותו ומשכירה אותו, זה גם כן שווה כסף...
     
    FIYaacov אוהב/ת את זה.
  9. הלוחש לסוסים

    הלוחש לסוסים משתמש רשום

    הצטרף ב:
    ‏8/5/18
    הודעות:
    10
    לייקים שהתקבלו:
    1
    כל כך צודק,
    אני מתענה ומתייסר על כל החלטה שקיבלתי,
    לרוב זה חוכמה של בדיעבד,
    מבזבז יותר מדי זמן על ניתוחים וספקולציות מאשר להתעסק בהווה
     
    מתכנת אוהב/ת את זה.
  10. מרק עוגיות

    מרק עוגיות משתמש רשום

    הצטרף ב:
    ‏4/6/15
    הודעות:
    2,667
    לייקים שהתקבלו:
    4,526
    הבעיה היא לא הכסף אלא הזמן. הטרחה בצורך ללכת ולקנות משהו, גם כזה שעולה שקל, כל פעם שצריך, יכולה להיות מוגזמת ולפעמים זה גם בלתי אפשרי (שבת, לילה, תקועים בבית עם ילד ישן, האוטו אצל בן הזוג, וכולי).

    השאלה היא גם כמה מקום באמת הדברים האלו תופסים. חלקם ממש לא הרבה. וממילא לא שמעתי שאנשים קונים או שוכרים בית גדול יותר בגלל חפצים, מה שמגביל את גודל הבית הוא האנשים שצריכים לחיות בו. מה שאני עושה בדרך כלל זה זורקת משהו פחות נחוץ כשאין לי מקום למשהו אחר. כלומר, במקום לקנות ארון חדש, שומרת על נפח אחסון קבוע ורק מחליפה בו דברים. גודל הבית שלי לא מושפע מכמה מקום אחסון אני צריכה אלא להפך, אני מרשה לעצמי לאחסן מה שיש לי מקום עבורו בבית. למשל סירבתי למתנות מקרובים של חפצים שאולי יהיו לי שימושיים פעם אבל אין לי איפה לאחסן אותם.

    דוגמא נחמדה, אצלנו זה בודאות נכון. אבל זה נובע מכך שהבית לא הכי מסודר בעולם (ילדים...) אז דברים לפעמים הולכים לאיבוד בתוך הבית וצריך כמה עותקים שלהם. מצד שני, כמה מקום כבר תופסים לי שלושה זוגות מספריים? לעומת זאת סירים אני לא מחזיקה יותר ממה שיש מקום במגירות, ואין לי אופה לחם למרות שיכולתי לקבל אחד בחינם מקרובה שלא צריכה אותו, כי אין לי איפה לשים אותו.
     
    נתן אוהב/ת את זה.
  11. נולי

    נולי משתמש רשום

    הצטרף ב:
    ‏28/12/15
    הודעות:
    991
    לייקים שהתקבלו:
    1,687
    הבעייה לא נוצרת כשיש לך חוט שאת משתמשת בו פעם בשנתיים. הבעייה נוצרת כשיש לך כל כך הרבה חפצים, שאת כבר לא זוכרת איפה החוט, או אם בכלל יש לך חוט ואת הולכת לקנות אחד חדש.
     
    מתכנת, nick ו-לומדת מההתחלה אוהבים את זה.
  12. FIYaacov

    FIYaacov משתמש רשום

    הצטרף ב:
    ‏22/3/15
    הודעות:
    7,961
    לייקים שהתקבלו:
    6,402
    הבעיה היא במצב הזה שיכול להיות שיש לך משהו בבית, אך בגלל ריבוי הדברים את לא מוצאת אותו ולכן יוצאת לקנות בכל מקרה. (עריכה: @נולי הקדימה אותי :) )

    טיעון נוסף לפשטות, הוא שיכול להיות שאת חושבת שאת צריכה משהו ואת לא יכולה ללכת לקנות אותו כי את עם הילדים, שבת וכו'. עוברים יום יומיים ושכחת מאותו מקרה, אז יכול להיות שפשוט מראש לא היית "צריכה" את אותו דבר, רק זה קפץ לך לראש באותו רגע ואחרי כמה זמן כנראה שבאמת לא היה חשוב כמו שחשבת מלכתחילה.
    כמובן שאם זה היה חשוב את תזכרי את זה גם אחרי כמה ימים ותלכי לקנות כשיתפנה לך זמן.
     
    לומדת מההתחלה אוהב/ת את זה.
  13. מרק עוגיות

    מרק עוגיות משתמש רשום

    הצטרף ב:
    ‏4/6/15
    הודעות:
    2,667
    לייקים שהתקבלו:
    4,526
    נכון, זה קורה לפעמים. אבל באותה מידה אם הייתי זורקת את החוט אז גם כן לא היה לי חוט והייתי צריכה ללכת לקנות אחד חדש. אז מה הרווחתי מזה שזרקתי? את הדברים השימושיים ביומיום ממילא שומרים בדרך כלל במקומות נגישים יותר, וגם זוכרים איפה הם, אז זה לא שהבעלות על החוט פגעה בי באיזושהי צורה.

    אין ספק שלעתים הדברים ש"צריכים" לא באמת חשובים, אבל איזה נזק היה נגרם לי אם בכל זאת הייתי משתמשת בהם? לעומת זאת, מבחינתי הצורך ללכת לקנות בריסטולים לילדה, כשבאמת צריך ולפעמים זה בהתראה מאד קצרה, ולא תמיד קל לי בכלל למצוא זמן שבו זה אפשרי עבורי לוגיסטית, הרבה יותר מכביד עלי מאשר עוד כמה כלי כתיבה במגירות.
     
    נולי אוהב/ת את זה.
  14. נולי

    נולי משתמש רשום

    הצטרף ב:
    ‏28/12/15
    הודעות:
    991
    לייקים שהתקבלו:
    1,687
    מסכימה..

    באופן אישי יש לי תיבת כלי תפירה. משתמשת בהם בשנה, אבל תמיד הפעם הזאת לא צפוייה - כמו כפתור שנתלש על הבוקר מחולצה שגוהצה אתמול בלילה, 5 דקות לפני שחייבים לצאת לפגישה חשובה.
     
    מרק עוגיות אוהב/ת את זה.
  15. לומדת מההתחלה

    לומדת מההתחלה משתמש רשום

    הצטרף ב:
    ‏24/3/16
    הודעות:
    563
    לייקים שהתקבלו:
    678
    לדעתי זה מצטבר בקצב מסחרר. לדעתי, תופתעי אם תערמי כמה דברים לא שימושיים יש בארון אחד או במגירה אחת. יחד עם זאת, כל אחד מגדיר "שימושי" בצורה אחרת, ולכל אחד יש כמות חפצים שנראית לו סבירה או גדולה מדיי.

    אני כן. זה כולל את עצמי. היה צפוף לי בבית אז עברנו לבית יותר מרווח. יש לי חברה שלא אוהבת למיין ולמסור/לזרוק דברים אז היא תכננה לקנות ארון חדש גדול יותר. כנראה יש דוגמאות לכאן ולכאן.
     
    מרק עוגיות אוהב/ת את זה.
  16. נולי

    נולי משתמש רשום

    הצטרף ב:
    ‏28/12/15
    הודעות:
    991
    לייקים שהתקבלו:
    1,687
    אני מקווה שזה לא חטטני מידי, אבל כמה נפשות בכמה חדרים אתם?
     
  17. סולידי

    סולידי משתמש רשום

    הצטרף ב:
    ‏25/1/15
    הודעות:
    607
    לייקים שהתקבלו:
    719
    לא הכרתי את זה, אבל עכשיו משהזכרת, אני משייך שני קשיים מהתקופה האחרונה לאפקט הזה.
    הראשון הוא באמת מינורי, שינוי בהרכב הנכסים בקרן השתלמות, קופ"ג לפנסיה, וחשבון ממוסה. עד אתמול החזקתי בכל אחד מהם IWDA+EIMI בערך 90-10. אתמול פישטתי ל-EIMI בקרן השתלמות ו-IWDA באחרים. לכאורה הוראות פשוטות בעלות לא גבוהה, אבל עברו כחודשיים בין ההחלטה לביצוע.
    נושא יותר משמעותי הוא החלפת בית בגיל מבוגר. התחבטתי בנושא בין הרבה אלטרנטיבות במשך מספר שנים עד שלפני מספר חודשים התחלתי בתכנון בית חדש שיתאים לי יותר בעוד מספר שנים. ועדיין, למרות שאני כבר בתוך המהלך, מדי פעם אני צריך לכפות את הרציונל על הרגש כדי להזכיר לעצמי למה אני עושה את זה.
     
    לומדת מההתחלה אוהב/ת את זה.
  18. לומדת מההתחלה

    לומדת מההתחלה משתמש רשום

    הצטרף ב:
    ‏24/3/16
    הודעות:
    563
    לייקים שהתקבלו:
    678
    זה עוד מהר! יש דברים שאני דוחה כבר שנים.
    אני מאד מתחברת למה שכתבת. זה בדיוק מה שהתכוונתי, הקושי הרגשי לבצע החלטות קרות שמביאות איתן שינוי וחשש להפסד כלשהו, על אף שבמצב הנוכחי יתכן שיש הפסד באותה מידה ואולי אף יותר.
     
  19. לומדת מההתחלה

    לומדת מההתחלה משתמש רשום

    הצטרף ב:
    ‏24/3/16
    הודעות:
    563
    לייקים שהתקבלו:
    678
    מעדיפה לא להגיד, אבל מעט נפשות בהרבה חדרים :$
     
    נולי אוהב/ת את זה.
  20. נולי

    נולי משתמש רשום

    הצטרף ב:
    ‏28/12/15
    הודעות:
    991
    לייקים שהתקבלו:
    1,687
    לול!
    הבנתי. :)

    גם ההורים שלי במצב כזה, יש שם פי 3 חדרים מנפשות וכל חדר הוא מחסן.
    המצב החמיר מאוד אחרי ששתי הסבתות שלי הלכו לעולמן, וכל החפצים שלהן עברו לבית של ההורים.
    הדיון לגבי חוטי תפירה הוא כלום לעומת דיונים יותר מורכבים כמו "כמה קומקומים חשמליים באמת צריך שיהיו ספייר" ויש גם פריטים לא שימושיים שיש להם ערך רגשי עצום ובאמת קשה להיפרד.

    למכור פריטים מקל, כי תמיד נחמד לקבל כסף

    מכירה את סוד הקסם היפני?
     
מוזמנים להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמאזון , להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר.
  1. אתר זה משתמש בעוגיות דפדפן. המשך גלישתך באתר מאשרת את השימוש בעוגיות דפדפן.