• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

אינטיליגנט כושל

וואו תודה רבה לכולכם! פשוט כיף גדול לקרוא את התגובות ואת הזווית שכל אחד מכם ניגש לבעיה שהצפתי. שמח מאוד שבחרתי לשתף (:

היי קרן! שמח לראות שאני לא שט לבד בים הסוער הזה של חיים הסטודנטיאלים (:
האמת שעברתי על החומר לפני שיעורים מאתגרים יותר (בסטטיסטיקה ומיקרו לדוגמא) על מנת להבין בצורה טובה יותר במהלך הרצאה, אני עושה את מטלות בית במשך הסמסטר (היו פעמים שלא קלטתי סעיף פה ושם והתעמקתי להבין).
אני עושה את כל זה כי אני מאמין שלא לעבוד ככה זה זלזול במעמד שלי כסטודנט ואני רוצה להאמין שאם אני כבר עושה משהו אני ארצה להיות הכי טוב שאני יכול.
ואז אני מקבל 78 במבחן, ושואל את עצמי אם כל זה היה לשווא? הרי הכנתי שיעורי בית ועברתי על השיעורים לפני לא רק כחזרה למבחן אלא במהלך הסמסטר ונראה שזה לא עזר לי לקבל ציון יותר גבוה...

חד משמעית, מסכים איתך! וכנראה שידעת לאן לכוון כי פה קיבלתי ציון שממש לא משקף את הידע שלי.

אתה ממש לא לבד והשנה הראשונה פשוט נוראית! במיוחד הסמסטר השני... (שיגמר כבר!!)
אם אתה באמת מרגיש שעשית במהלך הסמסטר הכל הכל כמו שצריך- אז הפאק הוא ביכולות השינון שלך ובלמידה שלך למבחנים.
לדעת את החומר זה משהו אחד, לקרוא שאלה ולדעת לשלוף איזה מושג צריך או איזו משוואה תתאים זה כבר משהו אחר.
כנראה פה אתה צריך לחזק את עצמך ואין מה לעשות, זה מגיע רק מתרגול של מבחנים, מלראות ניסוחים שונים של שאלות, לדעת לקרוא בין השורות לאיפה השאלה מכוונת אותך.
לדוגמא בקורס ביולוגיה שנאלצתי לעשות - הורדתי אפליקציה שנקראת marginNotes- זו אפיליקציה שעושה mindmaps. לקחתי עשרה מבחנים אחרונים שהיו (של המרצה שלי) והתחלתי לפרק את השאלות. תמיד יש נושאים חוזרים.

אז לדוגמא- השאלה המקורית הייתה "חוקר גידל תאי אי קולי תקינים. האם יכולים..."
במפה שלי זה היה ככה גנטיקה --> חוקר גידל תאים --> התאים מקוריים --> האם יכולים...
או במקרה אחר- גנטיקה --> חוקר גידל תאים --> יש להם מוטציה --> מוטציה מסוג... --> האם...
וככה באמת לקחתי הרבה מקרים שונים וממש פירקתי את השאלות. כשכתבתי את התשובה השתמשתי בניסוח שכתוב בתשובות- תואם למה שהמרצה שלי רוצה בדיוק. חשוב להבין מה שואלים אותך. כי לדוגמא במקרה שלי, יש הבדל האם התאים מקוריים או לא, ואם לא איזו מוטציה וכו וכו.
לגבי מושגים- גם לכתוב את ההגדרה שוב ושוב עזרה לי, וגם כל פעם שהייתי קוראת מושג הייתי אומרת אותו בראש, לא רק מציינת אותו. לדוגמא- "לגוף יש מנגנוני הגנה ששומרים על ההומאוסטזיס בגוף, הומאוסטזיס זה מונח שמתייחס למצב דינמי, הוא משתנה בטווח קטן וצר יחסית לנקודת היחוס שלנו, אחד ממנגנוני ההגנה הוא לולאת משוב שלילי שהיא ככה וככה ופועלת ככה וככה... " משהו בסגנון. כל פעם שהשתמשתי במושג כחלק ממשפט אז הגדרתי לעצמי בראש שוב מה המושג אומר (למרות שהיה אפשר לסכם את המשפט כולו ל-"לגוף יש מנגנוני הגנה ששומרים על הומאוסטזיס אחד מהם הוא לולאת משוב שלילי:)
קיצר- עושה רושם שהבעיה שלך היא בהבנה של המבחן- כי אם אתה יודע את החומר בצורה מושלמת כמו שאתה טוען, אני לא רואה סיבה אחרת לציון נמוך.

ואגב, שקלת שאולי זה חרדת מבחנים? זה מצב מאוד נפוץ... אישית אני לפני כל מבחן לוקחת שני כדורי רגיעון יום, זה עוזר לי פלאים
 
נערך לאחרונה ב:
תודה על השיתוף @Wannabe !
מצטרף בחום לרעיונות של @משה ו @kerenX .

עוד טיפ ממני שלא עלה כאן עדיין (ולדעתי הוא קריטי לשיפור הציונים) -
מלבד ידיעת והבנת החומר, חשוב מאוד שתבין את המרצה ומה היא/הוא רוצה/מצפה ממך. זה כמובן לא רלבנטי במבחנים אמריקאים אבל ברוב המבחנים והעבודות שיהיו לך, הכרות טובה עם אופי המרצה וציפיותיו/ה יתרמו רבות לציון שלך. אני לא חושב שאתה צריך לבטל את התפיסה שלך ואת אופן ההבעה שלך אבל כן להגמיש אותם בהתאם לאדם שמולך. זו גם תכונה מאוד חשובה ודבר ששווה ללמוד ולתרגל ויעזור לך בהמשך הדרך (הן בעתיד אקדמי והן בעתיד מקצועי).

* אני חושב שאני ממש לא נוסק מעל הממוצע בתחום שלי (אולי במקצועות מסויימים אפילו טיפה מתחת) ובכל זאת סיימתי תואר ראשון עם ממוצע גבוה וכעת מסיים שני עם ממוצע אפילו גבוה יותר. נדמה שלי שהרבה מזה קשור למה שכתבתי לעיל. כמובן שגם השקעה וחריצות היא דבר חשוב מאוד!

בהצלחה רבה! :)
 
נערך לאחרונה ב:
זה קצת כמו להגיד לאוסיין בולט לרוץ 100 מטר ב 13 שניות כשהוא יודע שהוא יכול לרוץ ב9.58...

נכון הכווינו אותי לחשוב כך, אתה גדול! חשבתי להתחיל להשתלב בעבודה בשנה הבאה (שנה ב). יש כמה תחומים שמעניינים אותי כמו קרנות גידור, מסחר בשוק ההון, דאטה אנליסט,
אני לא כל כך יודע כמה יש לי מה להציע בתחום בתור סטודנט שנה שנייה... יש לך רעיונות? אשמח לשמוע

אוסיין בולט זו לא הקבלה טובה. להוציא ציון טוב יותר ממה שאתה צריך זו השקעה מיותרת (חוק פארטו, תשואה שולית פוחתת וכו') ציון הוא בסך הכל כלי. ציון גבוה הוא אמצעי לא מטרה.

אני בוגר תואר בביולוגיה כך שאין לי מושג איזה עבודות כדאי לך לקחת. אם הייתי במקומך הייתי תופס את אחד המרצים שלך לשיחה (יש להם שעות קבלת קהל) ומתייעץ אתם איזה עבודות כדאי לך לנסות.

אופציה אחרת היא לבדוק אם יש מרכז הכוונה לעבודה באוניברסיטה שלך ולהתייעץ אתם. באוניברסיטת אריאל היה והם עזרו לי במציאת עבודה

בהצלחה
 
אשמח לעצות, הכוונות, דוגמאות אישיות...

אחד מהבנים שלי היה בסיטואציה דומה, לאחר שביצע אבחון התברר שיש לו בעיה של קשב וריכוז,
לאחר שהחל לקחת ריטלין בגיל 24, הביצועים שלו בלימודים השתפרו פלאים.

התחושה שלי שמשהו התפספס אצלך, אולי מומלץ לנסות אבחון.
 
אהלן..
אתחיל ואומר שאני מעריץ גדול של הפורום והבלוג באופן כללי וכבר תקופה שאני עוקב ברמה השבועית אחרי הפוסטים, קורא, לומד ובמאת נהנה מכל רגע. זו פעם ראשונה שאני משתף משהו קצת יותר פרטי מהתמונת פרופיל שלי בפייסבוק אז תהיו עדינים (:
החלטתי לשתף את זה פה מתוך השערה שיש פה הרבה שלמדו/לומדים באקדמיה ואני מרגיש שיהיה להם את הכלים לעזור.
אני סטודנט לכלכלה שנה א .
אחת הסיבות שאני מעלה את הנושא כאן היא מפני שרוב החברים שלי עדיין לא בכיוון של לימודים ככה שאין לי הרבה אנשים מהסביבה הקרובה אליי שלומדים באקדמיה וגם אם יש כמה כאלה אף אחד מהם לא בכיוון של כלכלה.
הציונים שלי במבחנים דיי ממוצעים למחזור שלי (ממוצע 82) עד כה ומצאתי שזה דיי מאכז אותי.
אני לא מרבה להתרברב אבל לצורך איפיון והמחשת הסיטואציה, אגדיר את עצמי כאינטיליגנט. יש לי קליטה מאוד מהירה ואני בדרך כלל מטבעי מצליח לחשוב כמה צעדים קדימה מהשאר.
אני תוהה לעצמי למה אני לומד למבחנים ולא מקבל את הציונים שמשקפים את היכולות שלי.
לכל מבחן שניגשתי עד היום בתואר הייתי מוכן וידעתי את החומר ברמה מעולה אבל משום מה אני מתאכז כל פעם מחדש לגלות את הציונים שקיבלתי במיוחד שגם רוב חברי לתואר מחזיקים ממני כבחור חריף ואני מתבייש להגיש שאני לא מקבל מאיות כמו שכולם תמיד שואלים..
נכון לעכשיו אני ממש מרגיש שהממוצע הנמוך פוגע בי לצאת לכל מיני פעיליות מעניינות ושיתופי פעולה עם מוסדות אקדמאים בח"ול שהייתי מאוד שמח לקחת בהם חלק.
אשמח לעצות, הכוונות, דוגמאות אישיות...
אגב, כמה הציונים האלה באמת רלוונטים בעולם שבחוץ? מיותר לציין שאני שואף להיות אדון לעצמי ולא שכיר כל החיים?
קיבלת כאן הרבה תובנות, אז הנה השנקל שלי.
לפעמים הקליטה המהירה וההרגל שלא צריך לעבוד כמעט בכלל כדי להצליח, פוגעים בסטודנט, כי קשה מאד לקבל ציונים מאד גבוהים בתואר ראשון בלי לעבוד קשה. מנהלת מרכז מחוננים סיפרה בפורום בו נכחתי, שמחקר הראה שמחוננים מגיעים להשגים אקדמים נמוכים מאשר קבוצת המצטיינים (הגדרות של משרד החינוך - אחוזונים 97-100 לעומת 93-96). קח בחשבון שגם באקדמיה יש שוני מסויים בין הכישורים להצטיין בתואר ראשון לבין הכישורים להצטיינות בהמשך.
לגבי עבודה בהמשך, לא הבנתי מה הכיוון שלך. יש מקומות שמקבלים רק מצטיינים בכלכלה ואלו מן הסתם המקומות המבוקשים ביותר שרואים בהם מקפצה לעתיד. לא יודע מה החשיבות של הציונים מעבר לכך.
 
נערך לאחרונה ב:
לפעמים הקליטה המהירה וההרגל שלא צריך לעבוד כמעט בכלל כדי להצליח, פוגעים בסטודנט
על זה אני חושב שאני יכול להעיד מנסיון אישי. זה שהצלחתי בלימודים בביהס ובתואר פיתח אצלי הרגלי לימוד בעיתיים בזמנו, כי התרגלתי שאני יכול לדחות את החזרה למבחן לרגע האחרון ממש ולדחוס מהר את החומר.
אמנם זה עבד ברב המקרים, אבל פגע במשמעת הלימוד, גרם למרתונים אל תוך הלילה שלפני הבחינה וגם "נשך" אותי חזרה כמה פעמים (במיוחד בסמסטר ב של שנה א שהיה הכי קשה לי).
 
בכל אופן, יש הרבה סטודנטים במסלול שלומדים איתי ולא נראה שהם ה"במבה הכי צהובה בשקית"
לא מכיר אותך ולא יודע עד כמה אתה יכול לשפוט את היכולות האקדמיות שלהם בקלות.
בכל מקרה, בהנחה שקשה להתקבל לחוג לכלכלה הם בהכרח עברו סלקציה קפדנית ולכן הם הרבה יותר מוכשרים מכלל האוכלוסיה.

אם להעיד על עצמי, הייתי ראשון בכתה שלי בתיכון, בחוג בתואר הראשון סיימתי בהצטיינות (אחוזון 80 בערך) ובמסלול הספציפי שבו למדתי (רף קבלה מאוד גבוה, לא היה מישהו במסלול עם פסיכו פחות מ730), סיימתי ממוצע בלבד.
זו נקודה שצריך להתרגל אליה, גם בחיים אחרי האקדמיה, אם הולכים למקומות של מצטיינים, יהיו שם עוד הרבה מצטיינים פרט אליך.
 
לא מכיר אותך ולא יודע עד כמה אתה יכול לשפוט את היכולות האקדמיות שלהם בקלות.
בכל מקרה, בהנחה שקשה להתקבל לחוג לכלכלה הם בהכרח עברו סלקציה קפדנית ולכן הם הרבה יותר מוכשרים מכלל האוכלוסיה.

אם להעיד על עצמי, הייתי ראשון בכתה שלי בתיכון, בחוג בתואר הראשון סיימתי בהצטיינות (אחוזון 80 בערך) ובמסלול הספציפי שבו למדתי (רף קבלה מאוד גבוה, לא היה מישהו במסלול עם פסיכו פחות מ730), סיימתי ממוצע בלבד.
זו נקודה שצריך להתרגל אליה, גם בחיים אחרי האקדמיה, אם הולכים למקומות של מצטיינים, יהיו שם עוד הרבה מצטיינים פרט אליך.
זו תובנה לא טריוויאלית לאנשים שהיו רגילים להיות מספר 1 ובבגרותם מבינים שגם במה שהם הכי טובים בו, תמיד יהיה מישהו מוכשר / מצליח מהם והבגרות האמיתית היא לחיות עם זה בשלום ולזכור את הקבוצה העצומה שבתחתית ההר ולא להסתכל רק על המיעוט הקטן שמעליך בפסגה (שמעליה פסגה נוספת כמובן).
 
אתה צריך לנתח את הטעויות שלך.

אני הרגשתי בדיוק כמוך תמיד ובסוף הבנתי שהבעיה היא לא אינטליגנציה ממוצעת אלא התבססות עליה ומחסור במיומנויות סדר וארגון (למשל החומר לא מסודר במחברת, דילוג על שלבים, מהירות וכד') וזה בתורו גורם לחרדה ומשם להימנעות ומשם לציונים מעפנים.
זה נחמד להבין כמה שלבים קדימה בכיתה אבל בעיה כשקשה ללכת אחורה אחרכ.
(וכך נכנסתי לתחום המרתק של מיומנויות למידה לא מבוססות אינטליגנציה)

בקיצור, להצליח במבחנים זה לא רק שכל.
 
כבר נכתב מעליי, אבל אשתף גם מעצמי-
הדבר היחיד שהשפיע על ציוני הבחינות שלי היה תרגול משמעותי של מבחני עבר. כשעשיתי את זה, הציונים שלי היו באיזור הגבוה של ה-90, גם כשלא ממש ידעתי את החומר. הציונים כשלא עשיתי את זה צללו לממוצע נמוך מ-80, גם כשידעתי את החומר היטב.
בדרך כלל לא עשיתי את זה, כי זה לא מעניין אותי. עניין אותי (פה ושם, לא תמיד כמובן) להבין את החומר, לא הציון. כן עשיתי את זה בכמה קורסים כשהייתי צריך לשפר את הממוצע כדי להתקבל לתואר מתקדם. הפסקתי עם זה שוב כשלא היה יותר צורך.
עשיתי את זה גם בפסיכומטרי (לפני שידעתי להצביע על זה בתור גורם עיקרי להצלחה שלי במבחנים) וזה (רק זה, בבגרויות האקסטרניות שלי, תשעים וקצת, לא יכולתי להשיג ציונים "סטנדרטיים" של תיכון בלי כל הבונוסים) מה שהכניס אותי לתוכנית הלימודים היוקרתית אליה התקבלתי.

אגב, סביר בעיניי שיש לי "הפרעות קשב" קלות, אבל זה (א) לא משנה לדעתי לכלום חוץ מלציונים (אני לא מדבר על מקרים משמעותיים יותר שמצדיקים טיפול תרופתי), ו(ב) תוספות זמן וכדומה לא היו עוזרות לי - הייתי מגיש מבחנים הרבה לפני תום הזמן, גם באלו שקיבלתי בהם 100 וגם בזה שקיבלתי בו 59.
 
אהלן..
אתחיל ואומר שאני מעריץ גדול של הפורום והבלוג באופן כללי וכבר תקופה שאני עוקב ברמה השבועית אחרי הפוסטים, קורא, לומד ובמאת נהנה מכל רגע. זו פעם ראשונה שאני משתף משהו קצת יותר פרטי מהתמונת פרופיל שלי בפייסבוק אז תהיו עדינים (:
החלטתי לשתף את זה פה מתוך השערה שיש פה הרבה שלמדו/לומדים באקדמיה ואני מרגיש שיהיה להם את הכלים לעזור.
אני סטודנט לכלכלה שנה א .
אחת הסיבות שאני מעלה את הנושא כאן היא מפני שרוב החברים שלי עדיין לא בכיוון של לימודים ככה שאין לי הרבה אנשים מהסביבה הקרובה אליי שלומדים באקדמיה וגם אם יש כמה כאלה אף אחד מהם לא בכיוון של כלכלה.
הציונים שלי במבחנים דיי ממוצעים למחזור שלי (ממוצע 82) עד כה ומצאתי שזה דיי מאכז אותי.
אני לא מרבה להתרברב אבל לצורך איפיון והמחשת הסיטואציה, אגדיר את עצמי כאינטיליגנט. יש לי קליטה מאוד מהירה ואני בדרך כלל מטבעי מצליח לחשוב כמה צעדים קדימה מהשאר.
אני תוהה לעצמי למה אני לומד למבחנים ולא מקבל את הציונים שמשקפים את היכולות שלי.
לכל מבחן שניגשתי עד היום בתואר הייתי מוכן וידעתי את החומר ברמה מעולה אבל משום מה אני מתאכז כל פעם מחדש לגלות את הציונים שקיבלתי במיוחד שגם רוב חברי לתואר מחזיקים ממני כבחור חריף ואני מתבייש להגיש שאני לא מקבל מאיות כמו שכולם תמיד שואלים..
נכון לעכשיו אני ממש מרגיש שהממוצע הנמוך פוגע בי לצאת לכל מיני פעיליות מעניינות ושיתופי פעולה עם מוסדות אקדמאים בח"ול שהייתי מאוד שמח לקחת בהם חלק.
אשמח לעצות, הכוונות, דוגמאות אישיות...
אגב, כמה הציונים האלה באמת רלוונטים בעולם שבחוץ? מיותר לציין שאני שואף להיות אדון לעצמי ולא שכיר כל החיים?

כמה זמן פנוי יש לך? (הכוונה לזמן בו אתה לא עוסק בלימודים)
 
היי תודה על התגובה, מעריך את זה.
אני ממש שקט ולא מרבה לדבר. מאופק ושקול בדעותי ולא מרבה להרעיף בביקורות כלפי דעותיהם של אחרים.

האמת, עסקתי בטריאתלון וספורט אקסטרים מגיל מאוד צעיר והתחרתי בנבחרת ישראל. אני חושב שאני תחרותי מטבעי וזה משהו שמאוד קשה לי להימנע ממנו.
אני אשמח להפסיק להשווות את עצמי לאחרים, אני מודע לחסרונות שבזה אבל זה קורה לי באופן טבעי?
עם איזה קבוצה התאמנת בטריאתלון?

לנושא, זה תלוי איפה אתה לומד, כשאני הגעתי בהתחלה לאוניברסיטה ללמוד את התואר שאתה לומד הייתי בטוח שאני מאוד חכם, מהר מאוד התחלתי להרגיש מאוד טיפש והרבה ממה שאתה מתאר בשרשור. בסוף זה עניין שאם אתה יודע שיש לך ראייה יותר טובה מאחרים ( עזוב רגע ציונים), ואתה באמת מבין את העקרונות שאתה לומד ולא רק לפתור פונקציות אז בעתיד אתה תתקדם יותר טוב מכל השאר כי התחום שאתה לומד הוא תחום לאנשים חושבים ( בהנחה שלא תלך להיות עובד מדינה) ומי שיכול לחשוב לעומק דווקא מרוויח בטווח הארוך. בנוסףף כל עוד אתה מתעניין וקורא כל הזמן על דברים חדשים מהתחום שלך זה ייתן לך ייתרון עצום בעתיד, פשוט תקרא ספרים בתחום הכלכלה, תיחשף לתיאוריות ואסכולות חשיבה, זה תחום מאוד עמוק, עם הרבה שטויות אבל גם הרבה מידע שימושי. אם אתה מסוגל לחשוב ביקורתי זה הכי חשוב שתשמר את זה לאורך הלימודים כי הרבה סטודנטים מאבדים את זה עם הזמן.
 
בפורום בו נכחתי, שמחקר הראה שמחוננים מגיעים להשגים אקדמים נמוכים מאשר קבוצת המצטיינים (הגדרות של משרד החינוך - אחוזונים 97-100 לעומת 93-96).
בתיכון למד איתי אחד שידע את כל התשובות מיד. הוא זילזל בעבודה המיותרת של כתיבת נתונים - ונכשל בטכניון.
אולי אני נופל בשאלות שהרוב הצליח ונענש על כך יותר מאחרים?
תמיד העדפתי מבחנים קשים כי במבחנים קלים כל טעות דבילית משמעותית יותר
*** אם אתה עדיין חושב שיש לך בעיה (למשל של לחץ מבחנים) אז בכל אוניברסיטה יש יחידה פסיכולוגית שתפקידה לעזור לסטודנטים.
 
כמה זמן פנוי יש לך? (הכוונה לזמן בו אתה לא עוסק בלימודים)
האמת שלא הרבה.. אני לומד במרכז וגר בצפון אז הזמן לא מעט מהזמן הפנוי שלי נשרף על נסיעות... משתדל להתאמן פעמיים בשבוע, מתנדב פעמיים בשבוע למשך שלוש שעות וכל השאר פחות או יותר הולך על לימודים.
 
רגול משמעותי של מבחני עבר
אני מסכים איתך זה מאוד עוזר! אני מקפיד לתרגל פתרון מבחנים משנים קודמות לפני המבחן אבל כנראה שזה יותר עניין מנטלי/פסיכולוגיה לפי הינתוח העצמי שעשיתי ב24 השעות האחרונות מאז ששיתפי כאן
 
על זה אני חושב שאני יכול להעיד מנסיון אישי. זה שהצלחתי בלימודים בביהס ובתואר פיתח אצלי הרגלי לימוד בעיתיים בזמנו, כי התרגלתי שאני יכול לדחות את החזרה למבחן לרגע האחרון ממש ולדחוס מהר את החומר.
אמנם זה עבד ברב המקרים, אבל פגע במשמעת הלימוד, גרם למרתונים אל תוך הלילה שלפני הבחינה וגם "נשך" אותי חזרה כמה פעמים (במיוחד בסמסטר ב של שנה א שהיה הכי קשה לי).
אני נמצא כרגע בעיצמו של לילה כזה (:
יומיים בין מבחן בסטטיסטיקה למבחן אחר לא משאיר הרבה ברירות.
זה באמת סמסטר לא פשוט
 
אולי מומלץ לנסות אבחון
היי רוני תודה, אני מעריך את הדוגמא האישית שנתת עם הבן שלך.
אני לא חושב שאבחון יפתור את הבעיה מאחר וזו בעיניי לא הבעיה.
מגיל צעיר אני עוסק בספורט ואחד היתרונות בכך הם שהרמת ה"חיבור" שלי לגוף מאוד גבוהה ואני מודע לעצמי.
אני יכול להתרכז בקלות וכמו כל בן אנוש זה תלוי במצב הרוח שלי בשעות שינה ובמזון.. אני מרגיש צורך לעבור אבחון כרגע.
 
חידה פסיכולוגית
קצת קשה לי לדמיין את עצמי ניגש לשם... אני לא חושב שחפרתי מספיק בבעיה על מנת לשים את האצבע על המקור הספציפי שלה שאותו אולי אני יכול לפתור בכוחות עצמי
 
אתה ממש לא לבד והשנה הראשונה פשוט נוראית! במיוחד הסמסטר השני... (שיגמר כבר!!)
אם אתה באמת מרגיש שעשית במהלך הסמסטר הכל הכל כמו שצריך- אז הפאק הוא ביכולות השינון שלך ובלמידה שלך למבחנים.
לדעת את החומר זה משהו אחד, לקרוא שאלה ולדעת לשלוף איזה מושג צריך או איזו משוואה תתאים זה כבר משהו אחר.
כנראה פה אתה צריך לחזק את עצמך ואין מה לעשות, זה מגיע רק מתרגול של מבחנים, מלראות ניסוחים שונים של שאלות, לדעת לקרוא בין השורות לאיפה השאלה מכוונת אותך.
לדוגמא בקורס ביולוגיה שנאלצתי לעשות - הורדתי אפליקציה שנקראת marginNotes- זו אפיליקציה שעושה mindmaps. לקחתי עשרה מבחנים אחרונים שהיו (של המרצה שלי) והתחלתי לפרק את השאלות. תמיד יש נושאים חוזרים.

אז לדוגמא- השאלה המקורית הייתה "חוקר גידל תאי אי קולי תקינים. האם יכולים..."
במפה שלי זה היה ככה גנטיקה --> חוקר גידל תאים --> התאים מקוריים --> האם יכולים...
או במקרה אחר- גנטיקה --> חוקר גידל תאים --> יש להם מוטציה --> מוטציה מסוג... --> האם...
וככה באמת לקחתי הרבה מקרים שונים וממש פירקתי את השאלות. כשכתבתי את התשובה השתמשתי בניסוח שכתוב בתשובות- תואם למה שהמרצה שלי רוצה בדיוק. חשוב להבין מה שואלים אותך. כי לדוגמא במקרה שלי, יש הבדל האם התאים מקוריים או לא, ואם לא איזו מוטציה וכו וכו.
לגבי מושגים- גם לכתוב את ההגדרה שוב ושוב עזרה לי, וגם כל פעם שהייתי קוראת מושג הייתי אומרת אותו בראש, לא רק מציינת אותו. לדוגמא- "לגוף יש מנגנוני הגנה ששומרים על ההומאוסטזיס בגוף, הומאוסטזיס זה מונח שמתייחס למצב דינמי, הוא משתנה בטווח קטן וצר יחסית לנקודת היחוס שלנו, אחד ממנגנוני ההגנה הוא לולאת משוב שלילי שהיא ככה וככה ופועלת ככה וככה... " משהו בסגנון. כל פעם שהשתמשתי במושג כחלק ממשפט אז הגדרתי לעצמי בראש שוב מה המושג אומר (למרות שהיה אפשר לסכם את המשפט כולו ל-"לגוף יש מנגנוני הגנה ששומרים על הומאוסטזיס אחד מהם הוא לולאת משוב שלילי:)
קיצר- עושה רושם שהבעיה שלך היא בהבנה של המבחן- כי אם אתה יודע את החומר בצורה מושלמת כמו שאתה טוען, אני לא רואה סיבה אחרת לציון נמוך.

ואגב, שקלת שאולי זה חרדת מבחנים? זה מצב מאוד נפוץ... אישית אני לפני כל מבחן לוקחת שני כדורי רגיעון יום, זה עוזר לי פלאים
תודה רבה לך אני אנסה את השיטה הזו באחד המבחנים הבאים. כנראה שזה באמת קשור לאיזושהי חרדה או משהו כזה שאני לא מבין בו ולא יודע בכלל להגדיר אותו עדיין. אני "על זה" מה שנקרא.. חופר בעצמי על מנת להבין מאיפה זה נובע.
שיהיה לך המון בהצלחה בבחינות ושוב תודה על התגובות המפורטות עזרת לי
 
עם איזה קבוצה התאמנת בטריאתלון?

לנושא, זה תלוי איפה אתה לומד, כשאני הגעתי בהתחלה לאוניברסיטה ללמוד את התואר שאתה לומד הייתי בטוח שאני מאוד חכם, מהר מאוד התחלתי להרגיש מאוד טיפש והרבה ממה שאתה מתאר בשרשור. בסוף זה עניין שאם אתה יודע שיש לך ראייה יותר טובה מאחרים ( עזוב רגע ציונים), ואתה באמת מבין את העקרונות שאתה לומד ולא רק לפתור פונקציות אז בעתיד אתה תתקדם יותר טוב מכל השאר כי התחום שאתה לומד הוא תחום לאנשים חושבים ( בהנחה שלא תלך להיות עובד מדינה) ומי שיכול לחשוב לעומק דווקא מרוויח בטווח הארוך. בנוסףף כל עוד אתה מתעניין וקורא כל הזמן על דברים חדשים מהתחום שלך זה ייתן לך ייתרון עצום בעתיד, פשוט תקרא ספרים בתחום הכלכלה, תיחשף לתיאוריות ואסכולות חשיבה, זה תחום מאוד עמוק, עם הרבה שטויות אבל גם הרבה מידע שימושי. אם אתה מסוגל לחשוב ביקורתי זה הכי חשוב שתשמר את זה לאורך הלימודים כי הרבה סטודנטים מאבדים את זה עם הזמן.
העלת נקודה מעניינת לקחתי לתשומת ליבי. עם הציונים הנמוכים הגיע סוג של אכזבה ומעט סלידה. אולי זה כי אני לא רגיל להתאכז בצורה כזאת, אני רגיל להצליח במשהו שאני משקיע בו (לפחות כשהדברים תלויים בי). כשירגעו המבחנים אחזור לקרוא ולהעמיק בנושאים שלא הספקתי להעמיק בהם במהלך הסמסטר.
התאמנתי בנבחרת של קיסריה בתור ילד, מאז עברתי כמה קבוצות, הייתי תקופה קצרה בנבחרת ישראל ופרשתי לטובת גלישת גלים 0:
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
Osterreicher טיפול בתיק כושל שאינו שלך שוק ההון 13
ס מכירת תיק כושל שוק ההון 1

נושאים דומים

Back
למעלה