אינטיליגנט כושל

[grimble grumble]

אני לא מכיר אותך ואני לא פסיכולוג,
רק אניח את זה כאן...
https://alaxon.co.il/thought/אשליית-המיומנות/

 

[מר בחור]

הציונים בתואר הם בגרף עליה מתמדת משנה לשנה.
בשנה א' הציונים הם הנמוכים ביותר ומשם רק עולים.
אתה לומד על עצמך, לומד מה השיטה הכי טובה עבורך ללמידה ועם הזמן תראה שהציונים ישתפרו.
זה לא תיכון ולוקח זמן להסתגל, כל אחד בקצב שלו.

 

[Wannabe]

הציונים בתואר הם בגרף עליה מתמדת משנה לשנה.
בשנה א' הציונים הם הנמוכים ביותר ומשם רק עולים.
אתה לומד על עצמך, לומד מה השיטה הכי טובה עבורך ללמידה ועם הזמן תראה שהציונים ישתפרו.
זה לא תיכון ולוקח זמן להסתגל, כל אחד בקצב שלו.

אני בטוח שזה נכון רק חבל שזה יפגע לי באפשרויות בעתיד זה הכל.
למרות שהסיבה העיקרית שזה מפריע לי היא שאני באמת משקיע ומגיע מוכן למבחן ומתאכזב ..

 

[דאניל]

אני בטוח שזה נכון רק חבל שזה יפגע לי באפשרויות בעתיד זה הכל.
למרות שהסיבה העיקרית שזה מפריע לי היא שאני באמת משקיע ומגיע מוכן למבחן ומתאכזב ..

אם אתה לא מצליח, אולי זה מעיד על כך שאתה לא באמת מוכן.

לדעתי יש כמה סוגים של הבנה שדרושים במבחנים, ולעיתים קשה לדעת מראש לאיזה מהם תזדקק במבחן. סוג אחד הוא הבנה של החומר בסגנון התיכון - לזכור הכל ולדעת לשלוף את הדבר הנכון בשאלה הנכונה. סוג שני הוא הבנה של סגנון השאלות - זה הסוג שחזרה על מבחני עבר מלמדת. אם המרצה ממחזר, זה יכול להעלות משמעותית את סיכויי ההצלחה בעזרת האסטרטגיה הזאת. הסוג השלישי, והטריקי ביותר, הוא ההבנה העמוקה של החומר. הסוג הזה דורש לדעת גם המון חומר רקע, כך שתוכל להבין אינטואיטיבית איך דברים יעבדו בתנאי השאלה. כך גם אם יקריצו לך שאלה לגמרי לא קשורה, כזאת שאף פעם לא תרגלתם או ראיתם כמותה, עדיין תוכל לחשוב בהגיון ובלי להלחץ, ולהגיע לתשובה הנכונה. לדעתי רוב הסטודנטים הכי מתקשים בסוג השלישי. זה מה שהמרצים מקטרים עליו, כשהם אומרים "הסטודנטים של היום חכמים מאוד, אבל רוצים שיאכילו אותם בכפית".

כמו המגיבים הקודמים, בתיכון כמעט לא היה לי צורך ללמוד. לקח לי כמעט שנתיים באקדמיה עד שהתחלתי לקבל ציונים טובים. היה לי נורא קשה לפתח אסטרטגיות למידה יעילות, וזה למרות שהיה לי אז זכרון כמעט מושלם וחברים שמוכנים שאצלם מהם סיכומים.

אחד הדברים שמאוד עזרו לי, היה להגיע לשעות הקבלה של המתרגלים. רוב הסטודנטים לא מנצלים את האופציה הזאת במהלך השנה, ולדעתי הם מפסידים. לך כל שבוע לשעות הקבלה, יהיה לך שיעור פרטי בחינם, ולפעמים המתרגל גם ינסה לרמוז לך לאיזה כיוון ילך המבחן.

 

[Yoss]

הסוג השלישי, והטריקי ביותר, הוא ההבנה העמוקה של החומר. הסוג הזה דורש לדעת גם המון חומר רקע, כך שתוכל להבין אינטואיטיבית איך דברים יעבדו בתנאי השאלה. כך גם אם יקריצו לך שאלה לגמרי לא קשורה, כזאת שאף פעם לא תרגלתם או ראיתם כמותה, עדיין תוכל לחשוב בהגיון ובלי להלחץ, ולהגיע לתשובה הנכונה.

אני לא מסכים. הבנה כזו לא עזרה לי במבחנים כמעט אף פעם. היא עזרה לי בשימוש בידע, ביישום שלו, בהצלבה שלו עם מידע נוסף, ואפילו בהוראה שלו (לימדתי/הדרכתי היטב במספר קורסים שקיבלתי בהם ציון בינוני). למבחן זה לא עזר.
ואני לא אומר את זה רק מהצד שמתלונן על המבחנים - גם המבחנים שהייתי שותף בכתיבתם לא בחנו את הידע מהסוג שאתה מציג, כי קשה מאוד לשאול על זה בצורה מובנית, קשה מאוד למדוד סוג ידע כזה ולתת עליו ציונים הוגנים, וקשה מאוד להעריך מתוך תשובה של סטודנט (אם היא לא ארוכה מאוד, מה שיוצר בעיות הפוכות) עד כמה מה שהוא כותב מבטא הבנה.
מטלות מעשיות (מעשיות יחסית, כמובן, אני לא מתכוון בהכרח לביצוע עבודת מעבדה...) בסיום קורס, במקום מבחן, זו מתכונת מעולה בעיניי (אבל לא תמיד פקרטית).

 

[chen15]

יכולה לשתף שגם אני חוויתי חוויה דומה
הציונים בשנה א' היו סטירה לאגו
באמת.
למדתי מעולה, העברתי שיעורים פרטיים למתקשים תוך כדי התואר לקראת מועדים ב' ו-ג', בלטתי בהצטיינות בכיתה, אבל לא בציונים. בסופו של דבר לא סיימתי לא בהצטיינות ולא בהצטיינות יתירה. אבל, עבדתי כל התואר, התקדמתי מבחינה מקצועית, והכלים הללו עדיין משרתים אותי היטב. אני ארשה לעצמי לציין שפניתי בשמחה לבקש מכתב המלצה מהדיקן, והוא שמח לפרגן לי, למרות שלא הייתי מצטיינת דיקן.
פעם אחת או פעמיים נפסלתי בתנאי סף בגלל ממוצע מתחת 85 (הממוצע שלי בסוף התואר 84.3) שזה די פסיכי, ואם הייתי יודעת שיש לזה משמעות אולי הייתי משתדלת יותר, אבל בגדול ההזדמנויות בחיים הן לפי הכישורים ולא לפי הציונים.
אם ממש חשוב לך להצטיין ואתה מרגיש שאתה יכול - אולי תנסה ללכת על זה.
אני העדפתי להניח ולהתמקד בפיתוח כישורים מאוד חשובים, במקביל: עבודה בצוות, התנהלות במצבי משב, וכדומה.
תחליט מה חשוב לך ותאמין לך. אני לא הייתי ממליצה להתעכב על זה מעבר להתעשתות קצרה.
באסה. תפסתי את עצמי אינטלגנט. אני לא מצליח במבחנים. מה זה אומר עלי? האם אני עדיין אינטלגנט, אבל אולי מצטיין בדברים אחרים?

הצלחות

 

[AmitL]

אחד הדברים הטובים שקרו לי זו ההבנה שאני לא חכם יותר מאף אחד אחר.רק בזכות זה אני עומד על ממוצע גבוה בלימודים.
מה שאתה חווה זה משהו שאני מכיר מהמון חברים שלי בלימודים. כולם בהרצאות מראים קליטה מהירה מאוד אבל במבחנים נופלים.
אני חושב שהבעיה שלהם, ואולי גם שלך, זה שהם בטוחים שהם הבינו הכל מההרצאה ושהם שוחים בחומר כשבעצם הם הבינו חלקים מסוימים ולא רואים את כל התמונה בעוד אני בטוח שלא הבנתי ולכן חוזר שוב ושוב על ההרצאות.

 

[amit]

אני בטוח שזה נכון רק חבל שזה יפגע לי באפשרויות בעתיד זה הכל.
למרות שהסיבה העיקרית שזה מפריע לי היא שאני באמת משקיע ומגיע מוכן למבחן ומתאכזב ..

ציונים באוניברסיטה בנויים על העקרון הבא :
שליש לדעת את החומר
שליש להגיע רגוע למבחן
שליש מזל (שאלות שאתה מכיר ,פקטורים למיניהם,המון חברים לחוצים שמנרמלים אותך למעלה).
אתה צריך 2 מתוך ה3 כדי לעבור .
כדי להוציא ציון טוב אתה צריך את שלושתם.

אם אתה יודע את החומר ומגיע רגוע -אתה תעבור תמיד, אבל אם אין לך מזל תקבל שאלות קשות ותוציא 60-66.

אם אתה יודע את החומר ,מאוד לחוץ אבל יש לך מזל והשאלות סבבה -גם אז תקבל 60-66.

גם אם אזרוק אותך במבחן של קורס בו לא השתתפת,אבל יש לך מזל ואתה מאוד רגוע -יש לך סיכוי די טוב לעבור.

אז תדע את החומר ותבוא רגוע למבחן -המזל לא בשליטתך ,וה66 לא אומר שאתה לא תותח ,רק שהיה לך קצת פחות מזל הפעם.

 

[adamshalev]

במיוחד בסמסטר ב של שנה א שהיה הכי קשה לי

סמסטר א זה ועדת הקבלה.
סמסטר ב זה ועדת הסינון.

עוד משהו שנזכרתי בו שלקח לי זמן להבין - חצי מהחומר של המבחן הוא על 2-3 השיעורים האחרונים בסמסטר, שבו נמצא החומר ה״עסיסי״ יותר והקשה יותר. לא פעם בקורס עקבתי אחרי החומר 2-3 שיעורים ראשונים, בייחוד כשהחומר יחסית בסיסי והלחץ נמוך, ואז מהר מאד בטירוף של הסמסטר הפסקתי לעקוב אחרי מה לעזאזל הולך ופשוט נוכחתי בשיעור בתקוה לקלוט משהו.
יכול להיות מועיל בתחילת כל קורס לעבור על החומר מהסוף להתחלה, ולו רק כדי לדעת מה קיים ולאן כל זה מוביל. ככה במהלך הקורס אולי זה יעזור לקלוט יותר טוב.

וכמובן כמו שנאמר - לעשות המון מבחנים משנים קודמות, זה הדבר הכי חשוב, דבר נוסף חשוב זה לעבוד בקבוצות עם עוד אנשים ולהסביר לאחרים משהו שאתה יודע - אין למידה טובה יותר מלהסביר למישהו אחר.

עוד טריק קטן שפעם אחת הוכיח את עצמו - בבחינה לפתור את השאלות מהאחרונה לראשונה. אין ממש חשיבות לסדר, אבל אם לאנשים יש שאלות לגבי השאלה הראשונה/שניה, לפעמים המרצה יתן איזה הבהרה לגביה לכל הכיתה, וזה יחסוך לך זמן ולחץ לכאשר תגיע אליה.

 

[adamshalev]

להגיע רגוע למבחן

למרות שזה נכון, זה יותר קל להגיד מליישם. אני יודע שמאז שאני למדתי תופעת הכדורי הרגעה וריכוז תפחה, אולי זה משהו שכדאי לבדוק, אין לי מושג קלוש.
מה שלי עזר (וגם זה לקח שנתיים) היה להבין שלא משנה איזה ציון אקבל, יהיה בסדר בממוצע, ובמקרה הכי גרוע - אכשל במועד א ואעשה מועד ב׳, ובמקרה הכי גרוע הבא אם אכשל במועד ב׳, אעשה את הקורס מחדש אם הוא לא חובה. וכן הלאה. הצלחתי להגיע למצב נפשי של רוגע אמיתי בבחינה, זה לא מחליף למידה אינטנסיבית אבל זה עוזר בליישם את מה שלמדת.

וגם - בשנים המתקדמות יותר, יש יותר חופש בחירה בקורסים, ועוזר מאד להתיייעץ עם סטודנטים אחרים איזה קורסים כדאי לקחת שיש להם מבחנים קלים יותר. וכמובן, סמינרים זה *אש*, תפגיז בסמינרים בלי קשר אם אתה מבין בנושא או לא. אין ש.ב. אין מבחן, ולא משנה איזה מאמר תקבל פשוט תקרא אותו 20 פעמים עד שתבין איך מקיאים החוצה את מה שכתוב בו באופן רהוט.
עשיתי גם קרב מגע 4 פעמים (כל אחד נקודה) ומוסיקה קלאסית פעמיים (גם כל אחד נקודה).
תהנדס את הדרך שלך להצלחה איפה שאפשר.

 

[Delver]

גם לי זה קרה, שנה ראשונה זה שוק, אין הרבה מה לעשות עם זה, מה עכשיו?

א. אתה לא הכי חכם וגם אף אחד לא מצפה ממך להיות כזה, אז תפסיק לצפות מעצמך.
ב. הדרך הכי טובה להתכונן למבחן זה לעשות מבחני עבר. תלמד את החומר ואז תשאיר 3-7 ימים ל"סימולציית מבחן", כולל עמידה בזמנים. אחרי כל מבחן תעבור על הטעויות ולפתור מחדש איפה שטעית. אל "תחפור" על נושאים ספציפיים לעומקים שאינם נדרשים, באת לפתור מבחן, לא להגיש תזה.
ג. עבור עצמי, גיליתי שעדיף ללמוד עם חבר, אחרים גילו שהם מעדיפים כמה חברים, תמצא מה עובד ותדבוק בזה. קשה לתקן הרגלי למידה גרועים שנרכשו במערכת חינוך בינונית.

בהצלחה!

 

[amit]

למרות שזה נכון, זה יותר קל להגיד מליישם. אני יודע שמאז שאני למדתי תופעת הכדורי הרגעה וריכוז תפחה, אולי זה משהו שכדאי לבדוק, אין לי מושג קלוש.
מה שלי עזר (וגם זה לקח שנתיים) היה להבין שלא משנה איזה ציון אקבל, יהיה בסדר בממוצע, ובמקרה הכי גרוע - אכשל במועד א ואעשה מועד ב׳, ובמקרה הכי גרוע הבא אם אכשל במועד ב׳, אעשה את הקורס מחדש אם הוא לא חובה. וכן הלאה. הצלחתי להגיע למצב נפשי של רוגע אמיתי בבחינה, זה לא מחליף למידה אינטנסיבית אבל זה עוזר בליישם את מה שלמדת.

וגם - בשנים המתקדמות יותר, יש יותר חופש בחירה בקורסים, ועוזר מאד להתיייעץ עם סטודנטים אחרים איזה קורסים כדאי לקחת שיש להם מבחנים קלים יותר. וכמובן, סמינרים זה *אש*, תפגיז בסמינרים בלי קשר אם אתה מבין בנושא או לא. אין ש.ב. אין מבחן, ולא משנה איזה מאמר תקבל פשוט תקרא אותו 20 פעמים עד שתבין איך מקיאים החוצה את מה שכתוב בו באופן רהוט.
עשיתי גם קרב מגע 4 פעמים (כל אחד נקודה) ומוסיקה קלאסית פעמיים (גם כל אחד נקודה).
תהנדס את הדרך שלך להצלחה איפה שאפשר.

פשוט לא ללמוד יום לפני מבחן,לתת מנוחה לנפש.

 

[adamshalev]

פשוט לא ללמוד יום לפני מבחן,לתת מנוחה לנפש.

אם אפשר כן. בתקופה לחוצה לא תמיד אפשרי.
החוק שלי היה לא ללמוד ביום הבחינה.

 

[Henchman34]

מהנסיון שלי, הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות זה לפתור כמה שיותר מבחני עבר. בדגש על מבחנים של המרצה שמעביר את הקורס בסמסטר שאתה לוקח. אתה רוצה להיות חד בכיוון מאוד ספציפי. שאר הדברים רק גורמים לך להרגיש טוב עם עצמך ונופלים תחת 90% מאמץ בשביל 10% תוצאות. אין ממש קשר (לפחות במוסד המכובד בו למדתי) בין הרצאות, מבחנים שיעורי הבית (שתמיד אפשר לרפרנס) והשאלות במבחן. אם אתה נמדד רק על פי הציונים של המבחן אז כדאי להשקיע בלפתור כמה שיותר ממנו.

 

[KickR]

מצד אחד, אין ספק שכדאי לקבל ציונים גבוהים יותר (ויש דרכים לשפר את הציונים)
מצד שני, הממוצע והציונים מהם הוא מורכב משמעותיים הרבה פחות משאר הדברים שאתה יכול להביא (למשל, אם תתחיל לעבוד במקצוע במהלך התואר, ואת זה אפשר לעשות גם עם 75 בממוצע, זה ייתן לך "יתרון" על מישהו שאולי קיבל 10 נקודות יותר בממוצע ממך אבל אין לו ניסיון תעסוקתי).
כך או כך, בהנחה שאתה לומד משהו עם ביקוש אז בכל מקרה כנראה תמצא עבודה טובה.
בהנחה שאתה לומד משהו בלי ביקוש אז בכל מקרה כנראה תצטרך "להתפשר".

 

[לנצח נתהה]

עצה מדניאל כהנמן, תתחיל תמיד בשאלה עליה תוכל לענות הכי טוב. בלי קשר למיקומה במבחן.כשבודק המבחן נתקל בתשובה מעולה בתחילת המבחן ואולי אפילו 2 ,הוא "ישפוט אותך לקו זכות" ויתן לך ציון יותר גבוה על תשובה פחות טובה יחסית למי שלא הקדים תשובה בינונית בתשובות מעולות (הטרמה ,היריסטיקות וכו)
רק תקווה שדניאל כהנמן לא יבדוק לך את המבחן כי הוא מצא דרך להתמודד עם ההטיה הזו

 

[ת.אוקהם]

גם אם אזרוק אותך במבחן של קורס בו לא השתתפת,אבל יש לך מזל ואתה מאוד רגוע -יש לך סיכוי די טוב לעבור.
.

מציע לך ללכת ולנסות לבחון את התיאוריה הזו בפקולטה למדעים מדוייקים באוניברסיטה, אני חושב שמאוד תופתע מהתוצאות.

 

[kerenX]

עצה מדניאל כהנמן, תתחיל תמיד בשאלה עליה תוכל לענות הכי טוב. בלי קשר למיקומה במבחן.כשבודק המבחן נתקל בתשובה מעולה בתחילת המבחן ואולי אפילו 2 ,הוא "ישפוט אותך לקו זכות" ויתן לך ציון יותר גבוה על תשובה פחות טובה יחסית למי שלא הקדים תשובה בינונית בתשובות מעולות (הטרמה ,היריסטיקות וכו)
רק תקווה שדניאל כהנמן לא יבדוק לך את המבחן כי הוא מצא דרך להתמודד עם ההטיה הזו

לא עובד בעליל. במוסד האקדמי שאני לומדת בו בודקים מבחנים בצורה רוחבית, כל מתרגל/מרצה בקורס בודק שאלה אחת חח.

 

[לנצח נתהה]

לא עובד בעליל. במוסד האקדמי שאני לומדת בו בודקים מבחנים בצורה רוחבית, כל מתרגל/מרצה בקורס בודק שאלה אחת חח.

וואלה. יפה להם

 

[SeaGull]

היי
כמה דברים שלמדתי בדם יזע ודמעות (בעיקר דמעות לאחר כמה שנים טובות באקדמיה:
- ציונים במבחנים, כמו שאחרים כבר כתבו בצורה זו או אחרת, לאו דווקא מהווים את הקורלציה הטובה ביותר למידת אינטליגנציה. קודם כל, כי יש סוגים רבים ושונים של אינטליגנציה. חלקם באים לידי ביטוי במבחנים, חלקם בעבודות וכתיבת תזות, וחלקם לא ירימו ראש בכלל באקדמיה.
- אף אחד לא מלמד אותנו איך ללמוד. לכן השנים הראשונות וקורסי הבסיס הם "השכר לימוד"
- כל אחד צריך למצוא את הדרך היעילה ביותר עבורו. שים לב, הדרך היעילה ביותר לאו דווקא תהיה המועדפת עליך. לדוגמא, אני זוכרת חברים שהתנגדו ללמידה בקבוצות וטענו שהם "זאב בודד" שלומד הכי טוב לבד. ואז משהו אילץ אותם ללמוד בקבוצה - וראו זה פלא. אז לשמור על ראש פתוח.
- מה הכי עבד אצלי?
1. בסמסטר הראשון מצאתי שותפה ללמידה שדרך הלמידה שלה והטמפרמנט התאימו בול לשלי. בסוף גם כתבנו את כל העבודות יחד כולל הסמינריונים. בשלב מסוים כבר היינו כ"כ מסונכרנות שתיקתקנו עבודות בזמני שיא (כתבנו סמינריון שלם בשבוע. קיבלנו 98). היה בזה משהו מאוד מרגיע בתקופות לחץ, כי ידעת שיש על מי לסמוך. שתינו גם בחורות עם הומור בריא ו"תיבלנו" את הלמידה בהרבה צחוקים.
2. הרבה יאמרו לך שללמוד ביום הבחינה זה big no no. אז אני היוצא מן הכלל. גיליתי שלוקח לי זמן "להתניע" בבחינה עד שאני נכנסת לפוקוס מלא ומצליחה לשלוף מידע ביעילות. הפתרון: הייתי מסתגרת בכיתה ריקה בבוקר הבחינה ופשוט מתחילה לענות שוב על שחזורי בחינות. לא כדי ללמוד עוד, אלא פשוט כדי להיכנס לפוקוס. זה שיפר את התפקוד שלי בזמן הבחינה בטירוף.
3. לגשת לפתיחות מחברות - לא כדי להתווכח עם המרצה ולנסות לגרד עוד נקודה. גיליתי שלעבור על הטעויות שלי ולהבין את המקור להן עזר לי ללמוד איך ללמוד יותר מכל דרך אחרת! טעויות במבחנים יכולות לנבוע מאלף סיבות שונות: פירוש לא נכון של השאלה, בחירה במסיח ה"ערמומי", לחץ בתחילת בחינה שגורם לטעויות בשאלות הראשונות וכו' וגו'. ככל שתלך ליותר פתיחות מחברות תלמד על עצמך יותר ותדע מה ואיך לשנות. בהצלחה!