תוצאות החיפוש

מדוע בעצם לא פשטות? הנאה גשמית ממותרות - אין בה ערך מעבר לתחושת ההנאה, ותחושת ההנאה מורכבת ברובה המוחלט מריצוי איזה קומפולסיה שעולה בנפש. ביטלת מראש את הקומפולסיה - ממילא השגת את אותה התועלת שהית משיג אילו היית ממש את הקומפולסיה. המחיר- ההנאה הפוזיטיבית שאתה מקבל ממימוש הרצון (ז"א לא ההנאה...

לא הבנתי היכן הסתירה בציטוט שהבאת. נכון, אם אדם יכול לעשות משהו זה בגלל שיש לו מזל. תינוק שנפטר חו"ח בגיל שנה לא יכול לעשות כלום בחיים, כי לא היה לו המזל להגיע לגיל בגרות אנסח את זה כך: כדי שאדם יוכל לעשות משהו הוא צריך שהמציאות תאפשר לו בכלל לעשות משהו. על זה אין לו שליטה (שוב, אם אדם נדרס בגיל...

אני חושב שלא הבנת אותי נכון. הטיעון המקורי שלי היה שקיים אירוע שאין לך שליטה עליו (ולא שאין לך שליטה על אף אירוע), והבאתי בתור דוגמה רעידת אדמה. ואז אתה טענת שיש לך שליטה על הנזק שיגרם למוח שלך בעקבות רעידת אדמה כי אתה יכול לשבת במדבר. הבאתי את הלוטו בתור המחשה לכך שאם אין לך מושג מתי תהיה רעידת...

אין לאדם מה לעשות מעבר למקסימום שהוא יכול או מוכן לעשות

אבל אז באותה מידה אתה יכול להגיד שיש לך את האפשרות לזכות בלוטו, אם רק תמלא את המספרים הנכונים. אבל ברור שאין לך אפשרות אמיתית לזכות בלוטו כי אין לך מושג מה המספרים האלה אז הייתי אומר שאי-ידיעה של איזו פעולה לבחור כדי להשפיע על גורלך משמעותה חוסר יכולת אפקטיבית להשפיע על גורלך

הבעיה היא שאתה לא יודע מתי תהיה רעידת אדמה, אז אתה לא יכול לדעת מתי עליך לשבת במדבר כדי להמנע מהנפילה של התקרה

עד כאן הסכמתי עם הפוסט שלך, אבל מכאן אני חולק. שהרי אם נאמר יש לאדם סיכוי של 1 למיליון להצליח במשהו, והפעולות שהוא יכול לעשות כדי לשפר את מצבו יגדילו את הסיכוי שלו לסיכוי של 1 ל900 אלף, אז הוא יכול באותה מידה לא לעשות כלום, ואפשרות הפעולה הזאת לא מעניינת. עכשיו הטענה שלי, היא שהמציאות היא...

הבנתי. תאר לך שאתה יושב בבית והאדמה רועדת, וחלק מהתקרה נופל לך על הראש. 1. האם אתה שולט בזה שהאדמה רועדת? 2. האם אתה שולט בנפילה של התקרה?

מדוע אתה נמנע מלענות על השאלה?

שאלה: כשאתה קופץ מהחלון, מה גורם לזה שתיפול למטה? תקרא לזה הגורל, המציאות, חוקי הטבע, אלוהים, לא משנה. האם אתה שולט בנפילה שלך?

figure of speech. אבל זה לא ממש משנה לטיעון אם למציאות יש רצון או שהיא פשוט רנדומלית נכון. אני חושב שהגבתי על תגובה אחרת, ולא על הכתבה עצמה

אין לי מושג מה הלוגיקה שאתה משתמש בה, אבל אם תצרין את הטענות שלך תגלה שאין שום קשר בין הנתונים למסקנה אין ויכוח. לא משנה את העובדה שאם למציאות בא שתכשל, אתה תכשל. אתה יכול לאמץ את הגישה הסטואית של "זרימה עם הגורל" אבל הגורל ללא ספק שם.

מה היית אומר לנכה לפני 100 שנה? גם אז הוא יכל לרוץ לבד? מצטער, אינך מוכיח דבר.. הבחור הזה נולד במקרה בתקופת זמן בה יש פיתוחים כאלה. המציאות החליטה לאפשר לו לרוץ (בדיוק כמו שהמציאות החליטה שהוא יהיה נכה) ובכל אופן זה לא היה בידיו.

מסכים איתך, אתה לא סותר את דבריי. קחי בחשבון שעבור אדם נכה גם לרוץ 100 מטר זה מטרה לא ריאלית. את קובעת מה ריאלי ומה לא בצורה אד-הוקית, הווה אומר למה שאין סיכוי שתשיגי גם אם תרצי את קוראת "לא ריאלי". ז"א, בסופו של דבר המציאות, ולא את או המאמץ שלך, מכתיבה לך מה את כן יכולה להשיג ומה לא

אז את מסכימה איתי. אמרתי שזה בשליטה של אדם לעשות מאמץ אבל אם הוא ישיג את מה שרצה או לא, זה אינו בשליטתו, וזה בדיוק מה שאת אומרת

מה עם להיות המנכ"לית של בנק הפועלים? גם זה בידיך? עבור שחיין מקצועי, האם זה בידיו לזכות במדליה? עבור להקה, האם זה בידיה להצליח? וכו' וכו'

;)מנין כזה זלזול. התעמקתי לא מעט בפילוסופיה הסטואית בעבר. ואין לזה קשר לדיון, אם כבר הסטואים היו פאטליסטים.

לא נכון, מצטט את עצמי: אולי הייתי צריך לבהיר, "לעשות משהו בנדון" זאת אומרת לעשות משהו ולהשיג תוצאות (ז"א להצליח). ברור שכל אדם יכול לנסות לעשות משהו, אבל השאלה האם זה יצליח או לא היא מחוץ לידיו. האמת שאין לי דיעה לגבי דטרמיניזם, אבל פטליזם אינו תלוי בדטרמיניזם בכל אופן (רוצה לאמר דטרמיניזם הוא...

הממ.. ומה לגבי כישרון? גישה למשאבים? האם הדברים האלה לא רלוונטים כי אתה תמיד מוכן (רמז: מי שיש לו כשרון לא צריך להיות "תמיד מוכן" לדבר. סביר להניח שהחיים יובילו אותו להצלחה במסלול שלו בלי שהוא ישקיע הרבה מחשבה מודעת בעניין)?

;) לא אמרתי שהם לא מסוגלים לעשות משהו בנדון, אמרתי שאם הם יכולים לעשות משהו בנדון זה בגלל שהיה להם מזל. רגע, זה בעצם אומר שהם לא יכולים לעשות כלום לגבי האם הם יכולים לעשות משהו בנדון, אז במובן החמור הם אינם יכולים לעשות דבר בנדון. נו טוב;)