בסוף כל רבעון, בנוהל, אני נוהגת לעדכן את ביצועיו של "שוקולד מריר", הלא הוא תיק ההשקעות הפסיבי של הסולידית.
המטרה בפוסטים הללו היא לעבור מהתאוריה לפרקטיקה — שלב שלמיטב התרשמותי האנקדוטלית משקיעים מתחילים רבים נתקעים בו – ולהמחיש כיצד ניתן להרכיב תיק השקעות זול, מאוזן, מפוזר ומגוון כהלכה, שעולה בקנה אחד עם פילוסופיית ההשקעה שנדונה כאן, תוך שימוש במוצרי ההשקעה הזמינים בשוק ההון הישראלי.
כזכור, שוקולד מריר הוא תיק השקעות לדוגמה, שבסטנדרטים ישראלים ייחשב אגרסיבי למדי.
65% מנכסי התיק חשופים למדדי מניות ברחבי העולם. זהו "מנוע הצמיחה" של התיק, או באנלוגיה לעולם השוקולד – אלו הם "מוצקי הקקאו".
יתר נכסי התיק — בהיקף של 35% — מושקעים באגרות חוב ממשלתיות "סולידיות" (במשמעות המסורתית של המילה) עם משך חיים ממוצע קצר. פלח זה הוא ה"חלב", שממתן את המרירות (=התנודתיות 😉 ) של הפלח המנייתי.
ככל שהיכולת (הפיננסית), הצורך (הפיננסי) והנכונות (הפסיכולוגית) שלנו לקחת סיכון גדולים יותר, כך ניטה לשנות את התמהיל ולהגדיל את החשיפה לנכסים עתירי סיכון כמו מניות.
מנגד, אם היכולת הפיננסית שלנו לא מאפשרת לנו להשקיע באופן אגרסיבי; אם אין לנו כל צורך בתיק שיניב תשואה גבוהה; או אם אנחנו פשוט סולדים מסיכון ולא מסוגלים להתמודד עם התנודתיות האינהרנטית למניות — הרי שהפלח דל-הסיכון צריך להיות גדול בהרבה מ-35%.
כידוע, אין לי מושג מי אתם, מה המטרות שלכם ומהו פרופיל הסיכון שלכם, ומכאן ש"שוקולד מריר", כשלעצמו, אינו בבחינת "ראה וקדש". האמור בפוסטים הללו (או בכל פוסט אחר באתר) הוא למטרות חינוכיות והמחשה בלבד, אינו מהווה ואינו יכול להוות משום ייעוץ השקעות המותאם אישית לצרכים שלכם.
אז מה עשה התיק ברבעון האחרון?
ובכן, למרות שהשווקים עדיין סוערים, התיק ממשיך את הטיפוס האיטי מאז הקטסטרופה של הרבעון השלישי של 2015, ובסך הכל רשם תשואה רבעונית של 0.84%. די מרשים, בהתחשב בעובדה שהרבעון הזה הוגדר כגרוע ביותר מבחינתם של המשקיעים האקטיביים מזה זמן רב.
ההתאוששות היחסית בשווקים המתעוררים במהלך הרבעון הזה הייתה המרכיב העיקרי בעניין, הגם שאנחנו עדיין בטריטוריה שלילית.
התשואה הכוללת שרשם התיק מאז הגיח לאוויר העולם היא 3.42%. כזכור, מאחר שהרעיון כאן הוא להשקיע לטווח ארוך מאוד (עשרות שנים), ביצועי התיק בפרק זמן של חודש, רבעון ואפילו שנה-שנתיים הם במידה רבה חסרי רלוונטיות.
ועכשיו, גבירותי ורבותי, שינוי מתודי.
מאחר שהרעיון בפוסטים הללו הוא לעשות את הדברים פשוטים ככל שאפשר, אני הולכת לבצע שינוי בהרכב מוצרי ההשקעה בתיק (אך לא במבנה שלו).
שוק ההון הישראלי מתפתח כל הזמן, ומתברך במוצרי השקעה חדשים שמקלים במידה רבה על חייו של המשקיע הפסיבי. כששוקולד מריר הורכב אי שם ב-2014, היצע הקרנות המחקות היה דל למדי, מה שחייב אותי לשני דברים: האחד, פיצול שוק המניות העולמי לשווקי המשנה שמרכיבים אותו (ארה"ב, אירופה, יפן), לפי גישת Slice and Dice, והשני — שימוש נרחב במוצר המדדי הפחות מוצלח מבין השניים – תעודות הסל.
יש הטוענים שגישת Slice and Dice מניבה תועלת בדמות "פרמיית האיזון". כלומר, כשאני מחלקת את התיק להרבה מאוד מרכיבי משנה, יש לי הזדמנות בכל פעם שאני מזרימה כסף חדש לקנות יותר חתיכות מהנכס שירד בערכו, ופחות חתיכות מהנכס שעלה בערכו. החיסרון הוא שפיצול כזה כרוך בסרבול יחסי, ובמשתמע בביצוע פעולות רבות יותר בכל פעם, מה שגורר עמלות רבות יותר ומקטין את התשואה.
בשעה טובה ומבורכת, בית ההשקעות מגדל השיק לפני מספר חודשים קרן מחקה חדשה העוקבת אחר מדד MSCI World (קישור לתשקיף באתר מאי"ה. לא מחזיקה. לא ממליצה).
MSCI World נחשב במידה רבה לבנצ'מארק (מדד הייחוס) של שוק המניות העולמי. המדד עוקב אחר ביצועיהן של 1,649 חברות בעלות שווי שוק גדול ובינוני ב-23 מדינות מפותחות ברחבי העולם, לרבות מדינות שעד כה לא נכללו ב"שוקולד מריר" כמו אוסטרליה, ניו-זילנד, הונג-קונג וסינגפור (סה"כ כ-5% משוק המניות העולמי), מטעמים של היעדר מוצרי השקעה מתאימים. וכן, זה כולל גם את השוק הזעיר שלנו — בפרופורציות המתאימות לגודלו.
(*) לאובר-גיקים שמעוניינים לדעת בדיוק אילו מניות כלולות במדד הזה, גלשו לאתר MSCI, אשרו את הדיסקליימר (Accept), ובתיבה Select an Index Name חפשו "World". תהילת עולם ומרק עדשים סולידי מובטחים לראשון שימצא לפחות 5 חברות ישראליות במדד וימנה אותן בתגובות 🙂
אמנם הקרן הזו לא מאוד זולה (דמי הניהול הם 0.4%), וכמו כל הקרנות הישראליות על מדדי חו"ל — היא קרן סינטתית העושה שימוש בחוזים עתידיים (לחצו להסבר), אך היא מאפשרת במידה רבה לרדד את התיק מסרחים עודפים ומפשטת את תהליך ההשקעה כולו.
באופן טיפוסי, החלפה של ניירות ערך כרוכה בתשלום מס רווח הון על כל רווח שהצטבר עקב המכירה. לשם הפשטות, ולצורך הדוגמה, אני מעניקה לעצמי פטור מתודי מהמס הזה (כן כן), ומתייחסת לשינוי כאילו הקרן הייתה קיימת בתיק מלכתחילה. במציאות הנושא יעלה יותר ביוקר — קחו לתשומת לבכם.
כמו כן, לפי חישובי, דמי הניהול הכוללים של התיק עולים מ-0.21% ל-0.3% — אבל לדעתי זו פרמיה ששווה לשלם בהינתן החיסכון בעמלות.
כתוצאה מהשינוי, התיק נראה כעת כך:
ובהמשגה מעט יותר אמנותית:
כזכור, מדי רבעון אנחנו מזרימים סכום של 10,000 ש"ח לתיק באופן שיאזן את הנכסים חזרם למשקל היעד המקורי.
חישוב הקנייה מתבצע לפי הנוסחה:
סכום הקנייה = ( * ) – (שווי אחזקה נוכחי בנכס)
לדוגמה, כדי לדעת כמה יחידות יש לרכוש בקרן השווקים המתעוררים:
סכום הקנייה = ( * ) – (13,324.16) = 604.59 ש"ח, שקונים במחיר היום 675 יחידות בקרן.
לפיכך, נרכוש:
7,012 יחידות בקרן שווקים מפותחים (MSCI World) ע"ס 6,277.08 ש"ח
675 יחידות בקרן שווקים מתעוררים (MSCI Emerging Markets) ע"ס 604.59 ש"ח
1,430 יחידות בקרן אג"ח צמוד ע"ס 1,598.05 ש"ח
1,169 יחידות בקרן אג"ח שקלי ע"ס 1,520.29 ש"ח.
לפני סיום, מבט לביצועי תיק הארי בראון ברבעון החולף:
מעניין להשוות את הביצועים לרבעון הקודם.
למרות שהפלח המנייתי ירד לתשואה שלילית, הזהב רשם זינוק של כ-15% ברבעון הזה ואיזן במעט את הירידות בשוק המקומי.
זה היופי באסטרטגיה הזו – נכסים סופר-תנודתיים שפועלים באופן הפוך זה לזה, ומניבים בסופו של דבר תשואה נאה יחסית (במיוחד לאלה מאיתנו שכבר פרשו ו/או הגיעו לעצמאות כלכלית, כך שלמרות שיש להם יכולת כלכלית וסיבולת פסיכולוגית, אין להם צורך לקחת סיכון נוסף).
(*) על הביצועים המטורפים של האג"ח הממשלתי הארוך – אולי הנכס הפיננסי השנוא והמושמץ ביותר בשנים האחרונות – כבר הרחבתי די את הדיבור. הנתונים מדברים בעד עצמם.
את הסכום לרבעון הבא (10,000 ש"ח) נחלק כך שכל הנכסים ישובו למשקלם המקורי (25% * 4):
מניות – קניית 3,843 יח' תמורת 5,301.12 ש"ח.
אג"ח – קניית 1,808 יח' תמורת 2,696.93 ש"ח.
זהב – מכירת 130 יח' תמורת 1,549.53 ש"ח.
מק"מ – קניית 3,143 יח' תמורת 3,551 ש"ח.
נכתב לצלילי Voyage של DJ Yahel
קרן מחקה מקמ עלתה ב 0.59 אחוז ברבעון? בטוחה?
הנתונים מתייחסים לביצועים מאז פתיחת התיק, לא מאז הרבעון האחרון.
אבל מתי נפתחו התיקים? שווה לציין זאת. והייתי גם מהוון תשואה שנתית שנגזרת מכך ומשווה לתשואת השוק. כרפרנס אפשר לקחת קופ"ג של דש-מיטב למשל ולמצוא את הנתונים ב gemelnet.
תודה 🙂
מה התאריך של פתיחת התיק?
מרץ 2014
הי.אני עוקב אחרייך אבל היום נרשמתי .אז בעצם מתי את מחליטה האם לממש מניה או קרן שרכש: כשהיגיע ליעד שהצבת?כאשר ירד מהיד?כאשר עלתה על מנת להשיג מימוש?
אני מנהל תיק מגוון שיצרתי. כוונתי בעקרון לגלגל ולהחזיקו שנים כך שבממוצע ישיג לי תשואות "יפות"אני מצליח נכון להיום.
איך לאזן את התיק
אז ככה..
1.TEVA PHARMACEUTICAL IND
2.BEZEQ ISRAEL TELECOM
3.BANK HAPOALIM
4.BANK LEUMI LE-ISRAEL
5.ISRAEL CHEMICALS
מתי ואיפה מקבלים מרק???
ועוד משהו קטן,הלינק להסבר על חוזים עתיידים לא עובד משהו
תוקן. בהזדמנות, בינתיים תהנה מתהילת עולם
גם דלק וצ'קפוינט שם.
יש יותר מחמש שראליות: דלק, מזרחי, לאומי, טבע, הופעלים, בזק, כיל. זהו נמעס לי לחפש.
יש גם את טרו אך היא נמחקה מבורסה בארץ ונסחרת בניו-יורק.
היי דורין, כמו תמיד מרתק לקרוא!
רציתי לציין רק שיש לינק שלא עובד במשפט "…וכמו כל הקרנות הישראליות על מדדי חו"ל — היא קרן סינטתית העושה שימוש בחוזים עתידיים (לחצו להסבר)". הלחצו להסבר אינו פעיל.
שווה להתייחס לכך שעברת מקרנות מגודרות לקרן לא מגודרת.
אתה תקבל את המרק בדואר
שים תזכורת ל2020
לשאלתך:
TEVA PHARMACEUTICAL IND, CHECK POINT SOFTW (USD), BANK LEUMI LE-ISRAEL, BANK HAPOALIM, DELEK GROUP, AZRIELI GROUP
אני מת על מרק עדשים…
TEVA PHARMACEUTICAL IND
PERRIGO
BANK HAPOALIM
BANK LEUMI LE-ISRAEL
BEZEQ ISRAEL TELECOM
NICE SYSTEMS
MOBILEYE
שיט, לא הייתי ראשון…
התיק האקטיבי שלי ירד 0.8% ברבעון הזה. הרכב בערך 40% מניות, חשיפה עיקרית לישראל וארה"ב.
שלום סולידית
יש קרן ישראלית זולה יותר המשקיעה במדדים עולמיים
http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=1028441
מכירה. מה שפחות אהבתי שם זה שהאלוקציה היא קבועה ודי שרירותית – 60% ארה"ב, 30% אירופה, 10% מתעוררים. זה משאיר שווקים משמעותיים כמו יפן, אוסטרליה וקנדה מחוץ לתמונה (כנראה עקב עלות גבוהה של רישוי המדדים הרלוונטים). בקרנות MSCI האיזון מתבצע ברמה הפנימית בהתאם לשווי השוק העולמי. כך שאם, לדוגמה, אירופה יורדת מאוד, זה ישוקף במבנה התיק, בעוד שבקרן של תכלית תיווצר סטייה די משמעותית מהשוק העולמי.
למה רשמת על msci ״לא מחזיקה. לא ממליצה״ ? בסוף כן הוספת לתיק או שאני לא מבין?
התיק הזה הוא וירטואלי. הסולידית אולי "מחזיקה" אותו וירטואלית, אבל הכוונה היא שהיא לא מחזיקה אותה בתיק האמיתי שלה שבו הכסף האמיתי שלה (עד כדי ההגדרה של כמה כסף הוא "אמיתי")
לגבי "לא ממליצה" – אין לסולידית רישיון להמליץ – ולכן יהיה עבורה בלתי חוקי להמליץ לך להחזיק מניה כזאת או אחרת.
אשמח גם לתשובה. האם המשמעות היא שבעצם לך אין תיק כזה?
אשמח לשמוע מדוע הקרן של מגדל עדיפה על "סל מניות חו"ל TTF" של תכלית (5121322). דמי הניהול שלה עומדים על 0% (זה כמובן יכול להשתנות, אבל אין סיבה לחשוב שזה יהיה גבוה יותר מ- 0.4%)
בנוסף, מה היתרון של קרן הנאמנות של מגדל על פני תעודת הסל של קסם "עולמי מפותחות מנוטרלת מטבע" (1132265) אשר גם היא עוקבת אחרי MSCI
תודה!
ראה תשובתי לחלכאי
תודה על התגובה!
אם כך אני עדיין לא מבין למה לא לקנות את תעודת הסל של קסם MSCI (1132265), שדמי הניהול שלה זולים במעט (0.3% לעומת 0.4%)
יש בינהם הבדלים – תעודת סל לעומת קרן נאמנות, למרות ש(להבנתי) שניהם לא באמת מחזיקים במניות ישירות.
בנוסף קסם היא מנוטרלת מטבע, האם זה השיקול?
שוב תודה!
אז בשורה התחתונה?
כמה התיק מופסד או מרווח? מיום פתיחתו ועד הרבעון הנוכחי?
אם אני מבין נכון, התיק נתפח ברבעון ראשון 2014 בהשקעה ראשונית של 50,000 ש"ח.
מאז הוזרמו לו מידי רבעון 10,000 ש"ח – סה"כ 80,000 ש"ח כולל הרבעון הנוכחי.
ז"א התשואה של התיק היא כ – 1.1% לשנה.
טבע, צ'קפוינט, בנק לאומי, בנק הפועלים, בזק, כי"ל, דלק, עזריאלי, נייס
תודה על השיתוף . זמן פנוי שהיה לי נתן לי למצוא את טבע , צ'ק פוינט, סנדיסק, נייס, אבנט, דלק, עזריאלי, מזרחי טפחות, בזק, בנק לאומי, בנק הפועלים.. ב MSCI WORLD INDEX
האם אין עוד מחקות MSCI
מתי נפתח התיק? ומאיפה יש כל רבעון עוד 10000 שח להשקעה? האם זה חסכון או שפשוט לא משקיעים הכל בבת אחת? שוקלת לעבור להשקעה כזו ולכן מבררת תודה
זה תיק וירטואלי, ה- 10,000 לא אמיתיים. תיאורטית זה סכום שהקוראים חוסכים בכל שלושה חודשים, אבל זה כמובן משל וכל אחד צריך להתאים את המספרים ליכולותיו
בפוסט הראשון של שוקולד מריר הסולידית השקיעה 50,000 מחסכונות, ואם אני לא טועה באחד הפוסטים מהעבר הסולידית אמרה שהיא מעדיפה להשקיע הכל בבת אחת מאשר להכנס לאט-לאט מטעמי עלות הזדמנות (בהנחה שמשקיעים לטווח הארוך)
אהבתי, אהבתי, אהבתי.
אין מה לעשות, עדיין לא אוטו דידקט. הפוסט הנ"ל סגר הרבה קצוות של פוסטים אחרים מבחינתי ועזר לי להבין לעומק.
תודות,
למי שתהה, אני עדיין ממליץ ליושבי הפורום למכור את כל אחזקותיהם במניות, ומהר. כן, שוקי המניות ברחבי העולם "התאוששו" בחודש האחרון. אולם מבט זריז במדדים מעלה כי הם מתקשים לשחזר את השיאים הקודמים. אינני מתיימר להיות מומחה בניתוח טכני, אולם כל טירון מסוגל לראות שאם ה-S&P500 לא ישבור במהרה את השיא של נובמבר 2015, הרי שאנחנו נמצאים במגמה שלילית. לדעתי ה"התאוששות" איננה אלא הפוגה קצרה בשוק הדובי אשר בדיעבד החל באוגוסט האחרון. אני ממליץ בחום להתבונן בגרף של ה50DMA לעומת ה200DMA (ממוצעים נעים של 50 ו-200 יום). הללו מסננים את הרעשים ומאפשרים לנו לראות את מצבו האמיתי של שוק המניות.… קרא עוד »
זה בסדר, כבר קונים זהב פיסי. ואביזרים נילווים, נשק, וולא. אקדח פשוט לא יעזור, מוטב לא להשאיר את הזהב ללא נוכחות 24 שעות,… ושימורים גם. לגבי שוויץ, יש לקוות לטוב, מי יודע מה יהיה שם ….
תכלס אין בטחון מלא, והתשובה שיכולה לסייע זה פיזור השקעות. מעבר לזה כולנו בני תמותה.
אם אתה כבר זורק לאוויר תחזיות – אתה יודע מה הערך החיזויי (predictive) של הצלב הזה?
כלומר מכל הפעמים שצלב שכזה הופיע אי פעם (או כל תבנית טכנית אחרת שתבחר), בכמה אחוז מהמקרים קרתה אותה מפולת שאתה חוזה? כי אם ב-99% מהמקרים זה לא קורה וב-1% כן, אז זו תחזית די חסרת תועלת.
כמובן שאפשר לחזות מפולת בכל אחד ממאה המקרים, ובפעם האחת שזה הצליח לומר – ״אמרתי לכם!״, וזה מה שקורה ברוב התחזיות על סמך ניתוחים טכניית כאלו, ולרוב האנשים שחוזים משברים שנה אחר שנה ללא שינוי. גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום…
אין שום שיטה בטוחה לחזות את העתיד להתרחש בשוק ההון, ואני אהיה הראשון להודות בכך. לפי מיטב ידיעתי ניתוח טכני מסוגל לחזות את העתיד ב-60% של המקרים (שזה לא הרבה, אבל עדיין יותר טוב מהטלת מטבע אקראית, או מעצימת עיניים עקשנית כפי שבלוג זה מייעץ). יש לציין שהסבירות של ניתוח טכני לחזות נכונה את ההתרחשויות מטפסת כאשר הוא נתמך בנתוני מאקרו. כפי שאני מפרט בבלוג שלי הללו אינם טובים. אנחנו עדים מאז אמצע 2015 להאטה בכלכלה העולמית, דבר מה המתבטא בנתוני ייצור, צריכה קמעונאית ותובלה ימית חלשים. לגבי הקלישאה של "השעון מקולקל" – אותם מומחים שעליהם הדבר נאמר (כגון פיטר… קרא עוד »
לא רק שה-60% שזרקת הוא אופטימי בצורה בלתי רגילה, אלא שתחזיות ללא חלון זמן מוגדר (שבוע? חודש? שנה?) הן בסיס רעוע במיוחד לבסס עליו תוכניות השקעות.
אני בטוח שמתישהו בעשור הקרוב אכן תתרחש נפילה בבורסה (או שניים), ויחד עם זאת אני גם בטוח שאחרי העשור הזה הבורסה עדיין תתן תשואה חיובית במצטבר. היות ואת הנפילות אף אחד לא יודע לתזמן (בניגוד ללנחש), הרבה יותר פשוט להישאר מושקע גם בעליות וגם בנפילות ולקצור את התשואה בסוף התקופה.
על בסיס מה אתה כל כך בטוח שבעשור הקרוב התשואה המצטברת של הבורסה תהיה חיובית? זה נכון שכך היה בעשורים האחרונים, אולם ההיסטוריה האנושית לא התחילה בשנת 1980, וקודם לכן היו עשורים שבהם הבורסה לא עשתה דבר, או אפילו נתנה תשואה שלילית.
בין 1966 ל-1982 התשואה המצטברת בבורסות היתה אפסית, כנ"ל בין 1906 ל-1924.
אם נכנסת לבורסה בשנת 1929, הרי שנדרשו לך 25 שנה רק כדי להחזיר את ההפסדים. כך שאני ממליץ לך לבחון את הנחות היסוד שלך.
mementoil היתה תקופה די ארוכה מתחילת שנות ה- 30 ועד לאחר מלחה"ע ה- II שרמות הריבית היו נמוכות כמו היום – ז"א מעל 15 שנות ריבית אפסית. האם תוכל להסביר בבקשה במה המצב שונה מהותית היום מאשר אז, ולמה ההתרסקות שאתה חוזה היום, לא קרתה אז. במהלך התקופה הזאת התשואה הריאלית של DJIA היתה 5.9 (דיבידנדים מושקעים בחזרה במדד)
דבר ראשון, ההתרסקות שאני מדבר עליה דווקא כן התרחשה במהלך השנים שהזכרת. הרי בין 1929ל-1932 מדד הדאו-ג'ונס קרס בקרוב ל-90%! אם לאחר מכן שררה סביבת ריבית נמוכה במשך תקופה ארוכה זה אינו רלוונטי, משום ששוק המניות כבר קרס, מרבית המשקיעים כבר התייאשו ולא חזרו לסחור, והמניות ממילא היו מתומחרות בחסר כה ניכר, שנדרשו שנים ארוכות של תשואה חיובית על מנת שיחזרו לשוויין האמיתי. להבדיל אלפי הבדלות, ב-2008 ממשלת ארה"ב והפדרל רזרב לא הניחו לבורסות לקרוס באותה המידה. הן בלמו את המפולת באיבה באמצעות חבילות חילוץ ותוכנית ה-QE הנודעת לשמצה. בלעדיהן אני בטוח שהשוק היה קורס הרבה יותר. כיום המדדים גבוהים… קרא עוד »
בהחלט נכון שלא כל עשור הסתיים בתשואה חיובית למי שנכנס בתחילתו, אבל: 1. תוחלת התשואה על פני עשור הינה חיובית (וזאת על פני היסטוריה מאוד ארוכה) וההסתברות לתשואה שלילית נמוכה (וגם אז, בתרחיש הקיצון, מדובר בתשואה שלילית נמוכה יחסית). ואם תאריך את תקופת ההשקעה עוד קצת – אז המצב רק הולך ומשתפר לטובת המשקיע עם אופק ההשקעה הארוך. 2. דוגמת הקיצון רלוונטית עוד פחות כי היא מניחה שמישהו נכנס במקרה בדיוק רגע לפני הקריסה, כשבפועל מדובר בחיסכון והשקעה מדורגים על פני שנים, בנקודות שיא ושפל, מה שמקטין משמעותית את הבעיה בדוגמא הזאת. ככה שבריחה לזהב או מזומן רלוונטית רק למי… קרא עוד »
מתחילת 2016 הזהב עלה ב-17% ביחס לדולר, בעוד שה-S&P500 בקושי התאושש מן הנפילות של ינואר והתשואה שלו היא 0%.
אם נבדוק טווח זמנים ארוך יותר – בעשר השנים האחרונות הזהב טיפס ב-100% בעוד שה-S&P500 עלה ב-61% בלבד.
אז על איזה אובדן תשואה אתה מדבר?
וכמובן התעלמת מהתשואה הכוללת של מדד ה-SP500 (כולל השקעה חוזרת של דיבידנד) שהיא גבוהה יותר ממדד המחיר לבדו.
תמיד אפשר לבחור תקופות בפינצטה בתור דוגמא שתוכיח לכאורה את הטענה שלך, אבל תוחלת התשואה ארוכת הטווח של זהב היא אפס ריאלית (רק שומר על ערכו במקרה הטוב, עם תנודות קיצוניות למעלה ולמטה) בעוד שהתשואה ארוכת הטווח של מניות היא חיובית.
אתה שולל את כל אפשרויות ההשקעה מלבד זהב ממש (לא תעודה צמודה) . גם כאן יש סכנה, תיתכן רעידת אדמה קשה במקום בו מוחזק הזהב והוא ירד לטימיון. אם לקחת את מה שאתה אומר עם כל הקטסטרופות האפשריות לא כדאי בכלל לחסוך ועדיף להנות מהכסף כל עוד אפשר, אבל יתכן גם שהנבואות שלך לא יתגשמו ואז מה?
אינני שולל את אפשרויות ההשקעה השונות אלא מצביע על הסיכונים הגלומים בהן, דבר מה שאני סבור שהציבור אינו מעריך נכונה, ולכן אינו מתמחר נכונה.
לדעתי אתה צודק השווקים נמצאים על פי התהום מספיק לפתוח את הגרף שלתעודת הסל
vt ולראות מגמת ירידה מובהקת (שיאים יורדים ושפלים יורדים )
אבל מי שחכם יודע לעשות כסף גם בשוק יורד !
אהלן דורין, לא מובן לי למה את מעבה את התיק בשווקים מתעוררים.? הרי גם המדד העולמי מכיל אותם כך שישנה רכישה כפולה לפלח הזה..
לא, שים לב:
מדד MSCI WORLD עוקב אך ורק אחרי שווקים מפותחים.
זאת במובחן ממדד MSCI ALL COUNTRY WORLD (אשר נעקב באמצעות קרן הסל ACWI) שכולל בתוכו גם שווקים מפותחים וגם שווקים מתעוררים.
טבע צק פוינט פועלים לאומי ובזק
למה "מגדל MTF מחקה S&P שקלי" ולא "אי.בי.אי. סל S&P"? לקרן נאמנות של אי.בי.אי יש דמי ניהול ודמי נאמנות נמוכים יותר.
אפשר את מספר הקרן המחקה של מגדל (msci world ) תודה.
TEVA PHARMACEUTICAL IND
BANK LEUMI LE-ISRAEL
BEZEQ ISRAEL TELECOM
ISRAEL CHEMICALS
CHECK POINT SOFTW (USD)
ואוותר על העדשים, אני עושה פליאו.. 🙂
וכמובן שרק לאחר שעניתי טרחו להתעדכן אצלי התגובות מהבוקר.
עדיין – מוותר על המרק! 😉
(לחצו להסבר) אינו לינק.
אני עומדת על המקפצה עם כסף להשקעה ביד כבר רבעון שלם ולא קופצת למים (לפחות ממשיכה לחסוך בזמן הזה…)
מעניין אם יש קרן השתלמות שאוכל להכניס אליה הרכב דומה לשל הארי בראון.
אוף.
תודה לך על ההשקעה בכתיבה.
אלה, אז למה לא להשקיע בתיק קצת יותר סולידי או לחלופין שהרציונל שלו יותר מובן לך כך שתוכלי להשקיע בו ולישון בשקט?
שוקולד מריר לדוגמא הוא אחלה תיק כזה: הוא אמנם אגרסיבי, אבל הרציונל שבו די ברור – אפשר לסמוך על שוק המניות שבסופו של דבר, בטווח הארוך מאוד הוא יעלה, עוד קצת אגחים שיאזנו את התנודתיות ושלום על ישראל. בלי זהב ובלי בצלם.
הי עוז,
תודה על התגובה שלך =) , אולי אלך על ההרכב של 60% מניות, פשוט מרוב תעודות,קרנות, קופות וכו' אני כבר לא רואה את היער.
זה לא שאני מחפשת את ההשקעה האולטימטיבית, אני פשוט לא יודעת מאיפה להתחיל (השארתי פרטים באתר של מיטב דש ולא חזרו אליי =( ינסה שוב…
אני לא מבין גדול אבל סכום המספרים בעמודה רווח/הפסד בטבלת "שוקולד מריר" הוא 3015.14 ש"ח ולא כפי שמופיע בטבלה. מכאן שאולי גם שאר החישובים בטבלה שגויים (למשל % רווח/הפסד, וכו').
היי, ההסבר להפרש כך הוא שבעדכון הזה "מכרתי" ברווח בעקבות החלפה של נייר ערך, והשקעתי את הרווחים חזרה בתיק.
טבע, פריגו, עזריאלי, דלק קבוצה ובזק
🙂
הסכומים באיזון של תיק הארי בראון לא מסתכמים לכדי 10,000 ש"ח
הם כן, נסה לסכום מחדש תוך שימת לב לעובדה שמכרתי זהב.
למה בהארי בראון את לא מציינת את התשואה ברבעון. מה שפירסמת זה טבלה מצטברת.
מקודם היה כתוב לצלילי מה כתבת את הפוסט, עכשיו לא 🙁
חזר 🙂
וואו איזה נוסטלגיה שנות ה 2000 העליזות :* A BLAST TO THE PAST
לא מבינה, אחרי כל הבלאגן של התקשקשות עם איזונים כל הרווח זה 4% בשנתיים כלומר 2% בשנה ועם סיכון לקריסה רצינית בגלל בהלה בשוק או עליית ריבית?
עדיף כבר לסגור הכל בפק"מ ל-10 שנים של הבנק …
איזה אימרת שפר.
הכי טוב להשים מתחת לבלטה שנמצאת מתחת למיטה. מה שקובע זה ה2 שנים האחרונות ולא מאזן ממוצע של 10 שנים. הגיוני
הי סולידית, חלק מהותי במתודולוגיה של התיק, הוא כניסה במנות קטנות על ציר הזמן (פעם בחודש וכד').
נגיד שאני רוצה ליצור לעצמי כזה תיק שכזה מעכשיו, מה הדרך לדעתך לעשות את זה? איכשהו נראה לי שחשיפה בבת אחת של חלק גדול מההון שלי, מהווה סיכון וקושרת אותו לתזמון הנוכחי.
מה את אומרת?
אין אמירה חד משמעית, זה עניין שהוא במהותו יותר פסיכולוגי / אמוציונלי ותלוי באופיו של המשקיע המסוים.
מבחינה פיננסית טהורה, זכורים לי מחקרים שמראים שב-75% מהמקרים הוכח שעדיף להיכנס בבת אחת, אבל כאמור, זה משהו שלא מתאים לכולם, ודאי שלא למשקיעים מתחילים. (פסיכולוגית)
אבל מה נשאר מתשואה של 2% בשנה אחרי שמורידים את דמי הניהול של הניירות השונים ואת העלויות של האיזונים כל רבעון?
לדעתי בקושי אחוז אומלל.
סולידית אשמח אם תחכימי אותי: במה הקרן של מגדל עדיפה על הETF של VT?
אפשר לקנות אותה בשקלים, והדיבידנדים נצברים למחיר הקרן (נטו ממס).
תשואה 3.42 במשך 27 חודשים, בתיק השקעות די אגרסיבי. זאת אומרת שאם התיק התחיל עם 1.5 מיליון. הוא השיג רווח של 51,300 (מזה עוד צריך להוריד עמלות) 1900 = 27 / 51,300 1900 אפילו בסטנדרטים ששמת כאן באתר זה התכלבות. לא משהו שבאמת אפשר לחיות ממנו. וזה עוד בתיק השקעות די מסוכן. ושהריבית אפסית אז אם היינו מאזנים אותו עם עוד אג"ח התשואה עליו הייתה אפילו יותר נמוכה. שוקולוד מריר די סותר את הטענה שאפשר לבנות על תיק השקעות סולידי בשביל לפרוש בגיל צעיר (בישראל) עם חסכון של 1.5 מיליון (פחות או יותר)… אולי עם 3 מיליון אבל לזה גם… קרא עוד »
לפחות תיק זה לא הפסיד, למרות הנפילות בבורסה בחודשים אחרונים. אם הייתה קורא כתבות נוספות של סולידית הייתה רואה שהיא מדברת על משיכה של 4% של חסכון בשנה להוצאות שוטפות. גם בשנים טובות וגם בשנים פחות טובות. כלומר מדובר כאן על איך לחיות שנים רבות מחסכון ולא איך להרוויח יותר כסף מהשקעות בשנה-שנתיים הקרובות.
אם התיק בקושי מרוויח (2% בשנה) אז למה לא להחזיק מזומן וזהו? או פיקדון בבנק?
זו תקופה קצרה מדי בשביל לחשב סטטיסטיקות כאלה. ואם היינו בשנת 2009? הפסד של מעל 30%!
רלוונטי להסתכל על סקאלת זמן של 5 שנים לפחות כשמדובר במניות.
יש כמה אתרים בהם אפשר לבדוק ביצועים היסטוריים של תיקי השקעה עם הרכבי נכסים שונים:
https://www.portfoliovisualizer.com/backtest-asset-class-allocation
תשווי תיק כמו שוקולד מריר למזומן (כולל אינפלציה!) לתקופה ארוכה.
יעל. בדיעבד אנחנו תמיד יודעים איפה היה הכי כדאי להשקיע. אבל אנחנו לא יודעים את העתיד. השקעה סולידית, מאוזנת ומפוזרת מאפשרת להיתמודד עם הלא נודע. המטרה של תיק כמו שוקולד מריר להרוויח כשיש עליה במחירי המניות ולא להפסיד כשיש נפילה. בנוסף, תיק זה אמור לשמור על ערך של הכסף כשיש אינפלציה, גם כזו שלא משפיע על מדד המחירים לצרכן. אבל המטרה הסופית – למשוך כ 4% בשנה ולחיות רק מהחסכון עשרות שנים. למות לפני שחסכון נגמר 🙂 חסכון בבנק בריבית נמוכה כמו היום לא יאפשר לך לעשות את זה.
2% זה לא מה שהתיק מרוויח, אלא מה שהתיק הרוויח (בעבר). אם היית יודעת את זה מראש, כמובן שהיה עדיף להשקיע במשהו שאת יודעת שנותן תשואה טובה יותר. אבל זה העסק בהשקעות מהסוג הזה – את לא יודעת מראש בוודאות מה יהיה.
אתה עוסק בניהול הסיכון, לא בביטול הסיכון.
לכל אלו שאומרים ש"התיק בקושי מרוויח 2% ולכן למה צריך את כל זה".
1. השאלה היא מה הייתה האלטרנטיבה בשנתיים האחרונות. זה לא שהיה משהו בלי סיכון יותר טוב.
2. צריך לשפוט את התיקים האלו לאורך עשרות שנים. שנתיים לא אומרות כלום.
הערה אחת – כשאת אומרת "על הביצועים המטורפים של האג"ח הממשלתי הארוך – אולי הנכס הפיננסי השנוא והמושמץ ביותר בשנים האחרונות – כבר הרחבתי די את הדיבור" אפשר אולי לצרף לינק כדי שהחדשים (ובעלי הזכרון הקצר) יוכלו לדעת (לרענן) על מה דובר? אודה לך מאוד.
אז איך בדיוק היא חיה ממשיכת 4% בשנה כשהתיק עושה פחות מזה בשנה?
יוצא שהיא אוכלת את הקרן ובעצם צריכה עכשיו תשואה אפילו יותר גבוהה שאף אחד לא מבטיח שתהיה.
המטרה להחזיק סכום כסף גדול מספיק שיהיה אפשר לחיות גם מ 2% בשנה אם צריך. רווחים של שנים טובות יותר משמשים לשנים פחות טובות. וכן במקרה הצורך להשתמש גם בקרן. ואם אנחנו מסתכלים על עשרות שנים אז 4% בשנה זה די מציאותי. הרי כל התכנון של הפנסיה שלנו מחושב ב 4%. ליועצים פנסיונים אסור לעשות סימולציה בכל ריבית אחרת מ 4%.
מצטער, לא שכנעת אותי.
אם עכשיו יהיו לה 10 שנים של תשואה נמוכה, אז בחישוב גס יש לה גרעון של 2% בשנה ואז אחרי 10 שנים הקרן שלה ב20% יותר קטנה (וזה בלי לקחת בחשבון ריבית דריבית שלילית) כך שהתיק שלה למעשה יהיה אפילו יותר נמוך ואז היא בבעיה גדולה.
מצטער לומר אבל תכנית הפרישה שלה מאד בעייתית. אם יש סכום מספיר גדול ואין ילדים אז היא יכולה לשחוק אותו לאיטו אבל זה פשוט לא מעשי למרבית האנשים ולא משנה כמה מוכנים להתכלב.
כמה עשרות שנים של סטטיסטיקה זה פשוט לא מספיק למשהו שמתייחס בעצמו לתוצאה של כמה עשרות שנים
אם תיק כמו שלה יהיה בגרעון אז לכולם תהיה בעיה, כל מערכת חסכון פנסיוני תהיה בעיה ובגרעונות כבדים. לא שזה אמור לנחם. פשוט אף תיק השקעות לא יכול להגן על חסכון כשיש בעיות גלובליות כמו מיתון כבד של עשר שנים, אסון טבע ומלחמות. בנוסף עורך חיים כמו של סולידית זה לאנשים מאוד מיוחדים במינם. למרבית האנשים זה לא מתאים. אבל יש דברים מסוימים שכן מתאימים. אני תמיד מזדהה איתה בנושא ניהול ההשקעות סולידי לתווך ארוך.
לסולידית שלום,
שתי שאלות לי:
1. כאשר ציינת את השקת "מגדל MSCI World", כתבת ליד הלינק לתשקיף "לא מחזיקה. לא ממליצה". מדובר בטעות?
2. האם את יכולה להמליץ על כלי בו את משתמשת על מנת לעקוב אחר תשואת התיק? אני מחפש כלי שיציג גרף עם תשואת התיק לאורך זמן כדי שאוכל להשוות למדדי ייחוס. לא מצאתי כלי מתאים וזה שהכי קרוב – גוגל פייננס – מתייחס לרכישות חדשות כהגדלת תשואת התיק (אם הוספתי לתיק ששוויו 100K, מניות בסך 10K, מציג לי תשואה מיידית של 10%.). גם אם לא גרף אלא טבלת תשואות גם יועיל מאד.
תודה!
1. לא, זו לא טעות, זה נועד להבהיר שאין לי עניין אישי בנושא בהתאם לס' 3(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. אין לי (באופן אישי) כסף שמושקע בקרן הזאת, אני לא מרוויחה שום דבר אם אנשים יקנו את הקרן הזו או לא, ומובן שאין לראות בכך המלצה, גם לפי האמור בגוף הפוסט, בתחתית הפוסט ובדיסקליימר שלי. אם למרות כל זה הבנת איכשהו שבפוסט הזה או בבלוג הזה אני ממליצה לאנשים מה לעשות בכספם, אז ראה בהודעה זו הבהרה שאין כך הדבר.
2. בקטגוריה "כלים" תמצא קובץ אקסל שהוכן על ידי גולש הפורום לתכלית זו
"לא מחזיקה לא ממליצה" – רק כדי לוודא,
לא ממליצה = אל תעתיקו אותי זאת רק הדגמה
או
לא ממליצה = לדעתך לא כדי להחזיק בה
סולידית לא ראיתי שרשמת אם התשואות הן נומינליות או ריאליות. במידה ונומינליות אז האינפלציה בחיי התיק היא ~ 2%-, מה מגדיל את תשואת התיק הריאלית. בהיבט של שמירה על כוח קנייה התיק הזה בחלט נותן מענה מצויין לכל אלטרנטיבה אחרת בשוק.
האלטרנטיבה היא דירה להשקעה.
עם 1.5 מיליון ש"ח, מכניסים בסביבות 5000 ש"ח לחודש שכר דירה.
גם אחרי הוצאות זה ניצח את התיק הזה בשנתיים האחרונות,
וזה עוד מבלי להתייחס לעליית ערך הדירה (יותר מ-10%).
ירון – טעות – בשביל שמירה על כח קנייה אפשר פשוט לקנות פק"מ עם ריבית 2% במקום להתעסק עם בורסה ואיזונים.
שיר תודה על תגובתך שגרמה לי לבדוק היצע חסכונות בבנק שלי (לאומי). היחידי שעונה על הקטגוריה של שמירת ערך קנייה הוא חיסכון צמוד + 0.85% ל11 שנה ללא נקודות יציאה. לא חושב שאפשר להשוות את זה בכלל לתיק נזיל שעשה 5% ריאלית (3% + 2% אינפלציה)
אני מבין את העניין של האנשים להגיע לעצמאות כלכלית ואני גם קורא כאן על הדרך לשם באמצעות חיסכון והשקעה.
הייתי שמח לשמוע על הניסיון של מי שפרש לאחר שהגיע לעצמאות כלכלית: מה הוא עושה עם עצמו בזמן שהתפנה לו מהעבודה?
האם זה כיף כמו שנראה מבחוץ? האם שווה היה להתאמץ ולהצטמצם ? האם הוא מאושר יותר עכשיו כשיצא ממרוץ העכברים?
תודה לסולידית. המשיכי לעזור לנו בנבכי שוק ההון . הממשלה מנסה להכשיל אותנו בכדי שנצרוך ונבזבז . מצידם בגיל הפנסייה שניזרק לרוב ללא ידע פיננסי. את האור שבאפילה. יישר כוח. תודה.
נו באמת, לא נמאס לך לעוף על ה0142? הרי אם יש משהו ידוע וקבוע בתיק שלך זה האג"ח הזה. ברבעון הזה הוא הציל אותך מתשואה שלילית אבל אין מתנות חינם, זה יבוא על חשבון תשואה עתידית. התשואה על האג"ח יורדת ויורדת ונכון שיכולה גם להמשיך לרדת עוד אם בסוף תהיה בארץ ריבית שלילית/הרחבה כמותית אבל זה אג"ח לא צמוד ולכן התחנה הסופית שלו ידועה כבר עכשיו. ככל שאת מרוויחה יותר עכשיו, ההגנה שהאג"ח הזה יתן לך בעתיד כנגד ירידה במניות תהיה קטנה יותר. לא צריך ללכת רחוק, רק לשנה שעברה כשהשוק חשב לשניה וחצי שבארהב באמת הולכים להכנס למתווה של… קרא עוד »
לא הבנתי – את משקיעה אישית לפי שוקולד מריר או לפי הארי בראון?
אני מבין שאי אפשר לתזמן את השוק ולכן את לא ממליצה לחכות עוד עם רכישה של התיק.
השאלה אם לקנות הכל בבת אחת? או איכשהו קניה מדורגת?
אם יש לי סכום של 200 אשח לשנה. מה התמהיל הרעיוני שהיית ממליצה? 60% מניות והשאר סולידי?
שאלה לסולידית.
לאיזה מדד ייחוס (בנצ׳מרק) את משווה את ביצועי התיק כשאמרת שהוא ״די מרשים״ והאם תוכלי לכתוב כאן את נתוני מדדי הייחוס הללו? תודה.
הי דורין,
שאלה קטנה (טכנית) לגבי איזונים: במקרים מסויימים (לדוגמה "ממשלתי שקלי 0142") אם רוצים לבצע איזון קטן יחסית לא ניתן לעשות זאת עקב "כמות נמוכה מהמינימום לרצף". מה ניתן לעשות במקרה זה?
כמובן שאפשר למכור הכל ואז לקנות קצת יותר/פחות, אבל מרגיש לי טיפשי לשלם עמלות קנייה ומכירה על כל הסכום. יש פתרון נוסף?
ניתן לקנות גם כמות קטנה בטרום בבוקר ולקראת נעילה בסוף יום המסחר. חשוב שמגבלת השער תיהיה מעל לשער שיקבע לפתיחה או לסגירה לפי הטרום בו אתה מתכוון לרכוש.
הי דורין
נראה לי שתרצי לעדכן את הפוסט "מוצרי ההשקעה הפסיביים הזולים ביותר בישראל "
ולהכניס את MTF (4D) MSCI WORLD (מספר קרן: 5122569)
בין הפוסטים היותר מעניינים בבלוג!
המון תודה. תמיד לומדים ומחכימים.
האם לא צריך לשנות את היחס בין השווקים המתעוררים למפותחים למשהו כמו 1:10 כדי לדמות את השוק ?
אם אני מבין נכון במקור זה לא נעשה בגלל שלא היה מכשיר מתאים.