בית » השקעות » מה ההבדל בין קרן סל לתעודת סל?

מה ההבדל בין קרן סל לתעודת סל?

בשורה משמעותית למשקיעים הפסיביים בישראל: שר האוצר אישר לאחרונה תקנה חדשה, שבסופה יוכלו בתי ההשקעות להפוך קרנות נאמנות מחקות לקרנות סל (ETF).

המשמעות המיידית של ההחלטה היא שאותן קרנות שיהפכו לקרנות סל תיסחרנה מעתה בכל שעות המסחר, ככל נייר ערך, בניגוד למצב עד כה בו מחירן המשוערך נקבע רק בסוף יום המסחר.

במילים אחרות, קרנות הסל יתחרו עתה ראש בראש עם תעודות הסל על כספי המשקיעים.

מה ההבדל בין תעודות סל לקרנות סל?

על פניו אין הבדלים משמעותיים בין קרנות הסל לתעודות הסל:

  • שניהם מוצרים פסיביים, עוקבי מדד (אינדקס), החותרים להשגת תשואה דומה ככל האפשר לתשואת נכס הבסיס.
  • שניהם נהנים מדמי ניהול נמוכים משמעותית מרוב קרנות הנאמנות המנוהלות. ולבסוף,
  • שני המכשירים נסחרים ככל נייר ערך בבורסה, נהנים מנזילות גבוהה יחסית, ומחירן משתנה במהלך היום.

אלא שבכך תם הדמיון בין קרנות הסל לתעודות הסל. בפועל מדובר במכשירים פיננסיים שונים לחלוטין כמעט בכל פרמטר.

1. מבנה

קרנות הסל בנויות כך שבעל היחידות בקרן מחזיק למעשה סל של ניירות ערך.

לדוגמה, קרן סל על מדד ת”א 100 היא דה פקטו תיק מניות הכולל את כל 100 המניות המרכיבות את מדד ת”א 100, לפי שיעורן היחסי במדד (10% חשיפה למניית פריגו, 10% למניית טבע, 5% חשיפה למניית בזק וכן הלאה).

כך שואפים מנהלי הקרן להשיג תשואה קרובה ככל האפשר לתשואתו בפועל של מדד ת”א 100. כשאני קונה יחידה מקרן הסל הזו, אני קונה למעשה נתח פרופורציונלי מכל אחת מ-100 המניות שהיא מחזיקה.

לעומת זאת, תעודות סל הן מכשיר פיננסי מבוסס חוב, ממש כמו אגרות חוב.

תעודת הסל לא מחזיקה בנכסי הבסיס שאחריהם היא עוקבת (*). כשאתם קונים תעודת סל, אתם רוכשים למעשה תעודת התחייבות מהחברה המנפיקה (קסם, תכלית, מיטב דש, הראל או פסגות), בה היא מתחייבת לעקוב במדויק (“כמו גולם”) אחר מחירו של נכס בסיס מסוים ולשלם לכם את תמורתו בעתיד.

ניקח לדוגמה את תעודת הסל “תכלית זהב”, העוקבת אחר הזהב. על פניו ניתן לחשוב שהחברה מחזיקה אי שם בכספותיה מטבעות זהב להשקעה, כאשר מחיר התעודה נגזר מערכם של מטבעות אלה. המציאות היא שתעודת הסל הזו היא בסך הכל התחייבות של חברת תכלית לעקוב אחר מחיר הזהב העולמי כפי שהוא נקבע על ידי בורסת הזהב בלונדון, ולשלם לכם את תמורתו ביום שתמכרו את התעודה.

(*) חשוב לציין שבדרך כלל ניתן לבצע המרה של תעודת הסל לנכסים המרכיבים אותה. הלקוח יכול לפנות לברוקר שלו, ובתמורה לתשלום עמלת המרה הוא יכול לדרוש להמיר את התעודות שרכש לסל מניות, למט”ח או לערך כספי של נכס הבסיס. יחד עם זאת, אין משמעות הדבר שהנכסים הללו נמצאים בידי החברה המנפיקה!

2. סיכון אשראי / מנפיק

אם מנהל קרן הסל פושט רגל, או מחליט מסיבה זו או אחרת לסגור את הקרן, בעלי היחידות יקבלו לידיהם את הנכסים שבהם החזיקה הקרן מתוקף היותם בעליהם החוקיים.

לעומת זאת, אם מנפיק תעודת הסל פושט את הרגל ומגיע לחדלות פירעון, אין כל ערובה שהמשקיע יקבל תמורה כלשהי בעד התעודות שרכש.

מדוע? מכיוון שתעודת סל היא בחזקת חוב לא מובטח. מחזיקי התעודות יהפכו בסך הכל לאחד מנושי החברה המנפיקה. במילים אחרות, השקעה בתעודות סל חושפת אתכם במידה מסוימת לסיכון אשראי.

קחו לדוגמה את ליהמן ברדרס – הבנק הרביעי בגודלו בעולם שקריסתו בספטמבר 2008 נחשבת לאחד מהאירועים הפיננסיים החמורים ביותר בעשורים האחרונים. בנוסף לכל הצרות, ליהמן בראדרס הנפיקו תעודות סל (ETN). כשהבנק קרס בספטמבר, המסחר בתעודות הסל שלו נפסק. רק כעת, בתום 5 שנות דיונים משפטיים מפרכים, מסתמן כי מחזיקי התעודה יקבלו חלק מכספם בחזרה.

אז נכון – לכל מנפיקות תעודות הסל בישראל יש נאמן שבוחן את מאזני החברות ואת איתנותן הפיננסית. רוב החברות גם שומרות על “כרית ביטחון” פיננסיתת למקרי חירום. אלא שגם ליהמן ברדרס עשו זאת, וראו היכן הם היום.

לפני קניית תעודת סל, מומלץ שתשאלו את עצמכם אם הייתם מוכנים להלוות כסף לחברה המנפיקה. דרך טובה לענות על השאלה הזו באמצעות בדיקה של דירוג האשראי של בית ההשקעות שעומד מאחורי החברה המנפיקה.

3. פירעון

קרנות סל, כמו כל קרן נאמנות, מתנהלות ללא “תאריך תפוגה”, ואמורות לשרוד לנצח. אם בחלוף השנים בית ההשקעות המנהל את הקרן קורס, נכסי המשקיעים, כאמור, מובטחים.

תעודות סל, לעומת זאת, הן מכשירים מבוססי חוב, וככאלה מונפקות עם תאריך פירעון – בדרך כלל 30 שנה מיום ההנפקה. ביום הפירעון המסחר בתעודה נפסק, והחברה המנפיקה משלמת למחזיקי התעודה את הקרן – תשלום חד פעמי בגובה מחיר נכס הבסיס (במקרים מסוימים, כתלות במדיניות החברה, במועד הפירעון התעודה מומרת למניות המרכיבות אותה).

לדוגמה, מועד הפירעון של תעודת הסל קסם ת”א 100 הוא ה-5 בדצמבר 2030. המשמעות היא שביום זה המסחר בתעודה ייפסק, וחשבונכם יזוכה ב-100 המניות שמרכיבות את מדד הבסיס, או לחלופין בתמורה הכספית של מדד ת”א 100 נכון ליום 5.12.2030. כמובן שמי שלא מעוניין להמתין עד לתאריך הפקיעה יכול למכור את התעודה לפני כן בבורסה.

בהקשר זה, אחד הסיכונים הבולטים בהשקעה בתעודות סל כרוך בעובדה שכל החברות המנפיקות שומרות לעצמן את הזכות לבצע המרה כפויה של התעודות בכל רגע נתון (“המרה ביוזמת החברה”). זה דומה מאוד לסיכון הפירעון המוקדם (call risk) הקיים בדרך כלל באגרות חוב קונצרניות.

4. שגיאות עקיבה

בנקודה זו לתעודות סל יש יתרון מובהק על פני קרנות הסל.

מכיוון שתעודות סל הן בסך הכל כתבי התחייבות, הן נהנות מגמישות רבה יותר. הגמישות הזו מאפשרת לתעודות הסל לעקוב אחר מדד נכס הבסיס (החל ממניות וכלה בסחורות) מבלי להחזיק בנכסים המרכיבים אותו בפועל.  הודות לגמישות הזו, טווח שגיאת העקיבה (כלומר, ההבדל בין מחיר התעודה אחרי דמי ניהול למחיר נכס הבסיס) הנו אפסי.

לעומתן, קרנות סל, שמנסות לחקות את תשואת נכס הבסיס באמצעות קנייה ומכירה של ניירות ערך, לעולם לא מגיעות להתאמה של 100% עם מחיר הנכס הסופי. בתוך כך, ישנן קרנות סל שמחזיקות מאות ואלפי ניירות ערך שונים, מה שרק מעמיק את פערי שגיאת העקיבה.

במילים אחרות, בניגוד לתעודות סל, בקרנות סל תמיד יהיה הבדל בין מחיר קרן הסל למחיר מדד הייחוס בעקבות שגיאות עקיבה.

5. מיסוי

ההבדל בהיבטי המיסוי אינו משמעותי, מלבד חלוקת התשלומים השוטפים מהנכס הנעקב (ריבית ודיבידנדים). מנהלי תעודות הסל אינם מחויבים לחלק דיבידנדים למשקיעים (למעט במדדים מסוג Total Return), וחלק גדול מהם אף גורפים אותם לכיסם.

לעומת זאת, מנהלי קרנות הסל מחויבים לשלם את מלוא הדיבידנד למשקיעים. התשלום כמובן נדחה עד למועד מכירת היחידות בקרן, וכך נחסך אירוע מס.

סיכום

בשורה התחתונה, כניסתן של קרנות הסל לשוק ההון הישראלי מגוונת באופן משמעותי את אפשרויות ההשקעה העומדות לרשותו של המשקיע הפסיבי בישראל.

כיום רוב הקרנות המחקות (ומכאן, הפוטנציאל ממנו ייגזרו רוב קרנות הסל) עוקבות אחר מדדים בשוק ההון הישראלי. נותר רק לקוות שנראה יותר ויותר קרנות סל ישראליות אשר עוקבות אחר שווקים בינלאומיים, ובכך נותנות פייט לתעודות הסל.

על דבר אחד אין עוררין – כשאתם קונים מוצר פיננסי, לא משנה איזה, חשוב שתבינו במה אתם משקיעים. להלן ניסיון לסכם את הפוסט בטבלה פשוטה.

גזרו, שמרו, תהנו, תרוויחו. 

מאפיין קרן סל תעודת סל קרן נאמנות מחקה קרן נאמנות מנוהלת
אסטרטגייה פסיבית – השגת תשואת המדד  פסיבית – השגת תשואת המדד פסיבית – השגת תשואת המדד אקטיבית – השגת תשואה גבוהה מתשואת המדד
מבנה יסוד תיק השקעות בנאמנות כתב התחייבות מהחברה המנפיקה תיק השקעות בנאמנות תיק השקעות בנאמנות
סיכון אשראי ללא כן ללא ללא
טעות עקיבה כן ללא כן לא רלוונטי
מועד פירעון אין כ-30 שנה מיום ההנפקה אין אין
מסחר ונזילות נסחרת בבורסה נסחרת בבורסה מחיר נקבע בסוף יום המסחר מחיר נקבע בסוף יום המסחר
עלויות עמלת קניה, דמי ניהול נמוכים עמלת קנייה, דמי ניהול נמוכים עמלת קנייה, דמי ניהול נמוכים ללא עמלת קנייה, דמי ניהול גבוהים, שיעור הוספה
איך פודים? מכירה בבורסה מכירה בבורסה בסוף יום המסחר בסוף יום המסחר
פקודת לימיט אפשרית אפשרית לא אפשרית לא אפשרית
מחירה בחסר (שורט) אפשרית אפשרית לא אפשרית לא אפשרית
היצע  טרם ניתנת לקנייה  450 112 מאות, מגוון שווקים



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

19 תגובות

  1. לא הבנתי את ההבדל בין קרן סל לקרן נאמנות מחקה, ממה שאני מבין שתיהן קרנות שמחזיקות את המניות שנמצאות במדד לפי שיעורן היחסי במדד.

  2. בתעודת סל/קרן מחקה- איך ניתן לדעת ברגע ההשקעה שאכן קונים במחיר השוק ולא במחיר מנופח.
    איפה ניתן לראות ברגע ההשקעה את השווי ההוגן של הנכסים שמחזיקה התעודה באותו רגע נתון לעומת המדד?
    בנוסף בתעודת סל האם יש פרסום מה היא עושה עם הדיבידנד- שכתוב מבלי להיכנס לתשקיף? כגון אותיות A0 ?

  3. היי דורין, כמה הערות:
    1. קרן סל (לרוב, תלוי בתקנות הקרן) לא חייבת להחזיק בכל מניות המדד, מנהל הקרן חייב לשאוף שהיא תתנהג כמה שקרוב יותר למדד. זה הבדל בינה לבין קרן מחקה (או תעודת סל, אבל זה מכשיר שונה כפי שציינת). דוגמה מובהקת: קרן סל כמו VT.
    2. לצערינו מחזורי מסחר בבורסה ישראלית דיי נמוכים וישנה בעיית סחירות של ניירות ערך (במיוחד מחוץ לתא 25).
    פה יש יתרון גדול מאוד לקרן סל על פני קרן מחקה. קרן מחקה תצטרך לבצע קניית ניירות ערך בשלב סוף מסחר ויכול להיווצר מצב שקנייה תהייה יקרה יותר (כי הם חייבים לקנות את כל הניירות במדד), כלומר קונה קרן מחקה יכול תאורתית (ובשוק ישראלי מעשית) לקנות מעל NAV של המדד מבלי שירצה זאת. בקרן סל השליטה היא בידי המשקיע. נכון שהבדלים אלה קטנים בהשקעה לתווך ארוך, אבל הם קיימים.

  4. היי דורין, תודה על (עוד) פוסט מעולה ומאיר עיניים, מהסוג שלא מוצאים אצל “המומחים”. לי זה עוזר מאוד.

    כמה דברים קטנים שחסרים לי, כשאני מסתכל על פוסט מעולה אחר שלך “השקעה במדדים: גרסת המערבון”.

    1. השמות (מלאים / קיצורים) באנגלית של כל אחד מאפיקי ההשקעה – ע”מ לסנכרן עם מקורות ידע אחרים.
    2. אני מניח ש”קרן סל” היא מה שקראת בפוסט ההוא “קרן סל פיזית” (סליחה על הרגישות למינוחים, אבל לעיתים שם קבור הכלב)
    3.אם אפשר שתוסיפי לטבלה אפיקי השקעה דומים שהזכרת בפוסט ההוא: קרנות מחקות סינתטיות, תעודות על מחירי סחורות. בעיקר רציתי לדעת איך אני מזהה קרן מחקה סינתטית לעומת קרן מחקה “אותנטית”.

    תודה!!!

  5. מה זה אומר שאי אפשר למכור את קרן הנאמנות בחסר (שורט)? אם הערך שלה ירד, אי אפשר למכור אותה?

    • מודה שלא זוכר שנתקלתי שקרן נאמנות בחסר, אבל המשמעות של חסר הינה ביצוע הפוך- משמע- שהקרן תשיג ביצועים הפוכים מהביצועים של מדד מסוים. בדרך כלל קיים יותר בתעודת סל – למשל תעודה של שורט על זהב או הנפט ישיגו תשואה חיובית כאשר מחיר הנפט או הזהב ירד.

  6. מה קורה עם ETF (קרנות סל) ישראליות, כבר עברו מספר שנים ועד עכשיו אין בארץ אפילו קרן סל אחת!?

  7. עובד לשעבר בחברת תעודות סל

    את טועה בענק. רואים שאת ממש לא מבינה בתחום (בניגוד לתחומים אחרים בהם אני מתרשם שאת מבינה היטב).
    פרט לתעודות ת”א 25 כל תעודות הסל מחזיקות בנכס הבסיס לפני המשקל במדד. אחרת איך באמת התעודות עוקבות אחרי המדדים ??? חלקם של החוזים בתעודות ת”א 25 זניח ולרוב מהווה כלי לאיזון זמני.
    מה שכתבת נכון רק לגבי תעודות הזהב והתעודות על המדדים הזרים.

    • עובד לשעבר בחברת תעודות סל

      את התגובה הראשונה כתבתי באמצע הקריאה. מאז נערמו עוד שגיאות שיש להתייחס אליהן.
      1. חברות תעודות הסל הן לא להמן ברדרס כפי ששוק ההון הוא לא וול סטריט. כל התעודות מגובות בנכסים שמרכיבים את המדד וכל הנכסים נמצאים אצל הנאמן שהוא לרוב בנק גדול. מחזיקי תעודות סל בישראל יחטפו את מה שחטפו המשקיעים תעודות של להמן ברדרס רק ביום שבו כלכלת ישראל תקרוס לחלוטין.
      2.נכון שבתשקיפים קיימת האפשרות לפירעון מוקדם אבל אף מנכ”ל חברת תעודות סל שפוי לא יפרע תעודה גם אם יש לה עוד 3 כפילויות סחירות ומשווקות יותר. החברות נלחמות בשיניים על נתח שוק. למה להן לפרוע תעודה שמחזיקה בנכסים וצוברת דמי ניהול ?
      3. “מנהלי תעודות הסל אינם מחויבים לחלק דיבידנדים למשקיעים (למעט במדדים מסוג Total Return), וחלק גדול מהם אף גורפים אותם לכיסם.” את באמת חשבת לפני שכתבת את זה ??? הבורסה היא שאת שמעדכנת את המדדים אחרי אירועי דיבידנד כך שהתמורה מושקעת מחדש במדד. איך החברה תעקוב אחרי המדד אם לא תקנה בדיבידנד את הניירות שמרכיבים את המדד ?
      מה שנכון, החברות מרבות להשתמש בנכסי הציבור לטובת מסחר נוסטרו. מדובר במינוף אדיר וכסף קל עבור הסוחרים המשופשפים של החברות. אבל לפעמים גם מפסידים .. ובכל פעם שהחברה משתמשת בכספי הציבור לטובת ספקוולציה היא סופגת את ההפסד והתעודה כמובן ממשיכה לעקוב אחרי המדד כפי שמפרסמת אותו הבורסה.

  8. הנה, דוגמא מהחודשים האחרונים בנושא הפרעון המוקדם:
    “פסגות מוצרי מדדים מודיעה על אפשרות המרה כפויה של תעודת ת”א-25 בחסר”
    http://www.funder.co.il/article.aspx?idx=48422

  9. האם את משקיעה בקרנות סל או בקרן נאמנות מחקה מדד?
    אשמח אם תוכלי לפרט את הרציונאל מתי לבחור בזו ומתי בזו, ומה דעתך האישית איזו אופציה עדיפה.

    תודה

  10. האם השקעה במסלול שלא מחזיר דיבידנד למשקיע משנה באופן קיצוני את התשואות לטווח ארוך? זה נראה לי המרכיב הכי קריטי בבחירת המכשיר – אני מפספס משהו ?

  11. אפשר אולי לתת טיפים כיצד לבחור איזו חברה עבור התעודת הסל?
    כלומר אם החלטתי שאני מעוניין לרכוש ת.סל של ת”א 100, מהם השיקולים שלי וכיצד אני בודק אותם, אם לרכוש ת.סל ת”א 100 של “קסם”,”תכלית” או “פסגות” ?

    תודה רבה

  12. תודה!

  13. חודש שעבר התחילו לעבור לקרנות סל, סוף סוף זה קורה!

  14. איך קרה הפלא שהמאמר והתגובות נושאים תאריך 21/11/2013 ואילו המעבר נשוא המאמר מבוצע בנוב’ 2018????

השאר תגובה