עוד שרשור כזה נפתח, מעניין תוך כמה זמן ייסגר...הסבירו לכם היום כבר למה הצבעתם "ימין מלא"?
הפרדת הדת מהמדינה, שיוויון זכויות, קצבאות למי שעובד או מוגבל ביכולתו לעבוד, חתונה אזרחית, שליטה במונופולים, מיסים דרקוניים, דמוקרטיה אמיתית ? ועוד כהנה וכהנה.עוד שרשור כזה נפתח, מעניין תוך כמה זמן ייסגר...
בחלון הזמן הזה, אשמח לשתף במחשבה אופטימית שחלפה במוחי.
האם ייתכן שהקואליציה הזו תוביל דווקא לשינוי חיובי?
1. אולי הזעם החילוני חסר התקדים יתועל להבנה של אילו דברים חשובים באמת ואילו לא?
אם העיסוק בדברים שוליים כאלה גורם לאנשים להצביע לממשלה שעושקת אותם וגורמת להם להישאר בורים. אזי שיהיה להם לבריאות. רק לא לבוא להתלונן אחר כך.אולי למשל המרה של התמרורים לתמרורות ושינוי הטמפרטורה ברכבת אלו לא דברים שחשובים לכולם,
והעיסוק בהם מבריח את העם מתמיכה במפלגות שעוסקות בזה?
אין קשר אפילו הקטן ביותר בין הענישה החלשה לפי דעתך לבין ה״תיקונים״ שמציעים כרגע. ענישה פותרים על ידי עונשי מינימום ולא על ידי מחיקת הדמוקרטיה.אולי (וזו ממש מחשבת כפירה) אחוז התמיכה במפלגה מסוימת
יגרום גם לצד שתומך במערכת משפט חזקה מאוד להבין שהרבה אזרחים חושבים שהענישה בישראל מגוחכת?
לזה אני מסכים. השטות הזו של מיכאלי שאני לא חושב שהיא גאונת הדור הביאה כנראה למצב היום.או שאולי לפחות ברמה הטכנית, נציגי הציבור יוכלו להבין שהבדלים מיקרוסקופיים בין מפלגות לא חשובים מספיק כדי לרוץ בנפרד?
גם לזה אני מסכים. אבל יש בלבול בין שמאל מדיני לשמאל כלכלי. מפלגות השמאל הן שמאל כלכלי ומדיני ביחד. אין בעצם במדינה הזו מפלגה של שמאל מדיני וימין כלכלי.2. יכול להיות שהשמאל החילוני יבין שאין טעם לתמוך בהרחבת השירותים הציבוריים
(כי הדמוגרפיה כאן הולכת לכיוון מסוים, שהחילונים לא בדיוק מרוויחים ממנו)?
ועכשיו נגיע לנקודה. כאשר אתה רואה ראש ממשלה שמגיע לבית משפט וטוען שהמשטרה והפרקליטות מושחתים וכל השרים שלו מאחוריו עם מסכות זה מעורר חלחלה.אם כן - אולי בעתיד תקום ממשלת אחדות שלא תשאף לפזר כסף כמקובל בישראל?
אולי סוף סוף תהיה הסכמה רחבה יותר על כך שעדיף שהכסף יישאר מראש בידי האזרחים, וכל אחד יוכל להשתמש בו כראות עיניו?
כבר שילמנו. לא יכול להעיד על אחרים אבל אני כבר שילמתי הרבה יותר מכל מה שהמדינה תתן לי אין פעם.הא וכמובן נשמור על האזרחות הישראלית ונחזור מדי פעם לאיזה טיפול רפואי יקר. למדנו מהכי טובים איך לקחת כמה שיותר מהמדינה ולתת כמה שפחות.
משפחה וחברים זו הסיבה היחידה שמחכים שנה שנתיים. אבל לא כמו הצפרדע שנהניית מהמים החמימים, אנחנו מתכוננים בזמן הזה.אני אישית לא רואה הצדקה לעזוב משפחה, חברים, שפה ותרבות רק בגלל פחדים שכרגע אין להם יסוד במציאות,
בפרט כאשר בכלל לא בטוח שיש מדינה שמוגנת לגמרי מכל הפחדים האלו.
אבל מאחל לך הצלחה מכל הלב!
מה הסף? מתי תגיד שהרגע הגיע ?אני אישית לא רואה הצדקה לעזוב משפחה, חברים, שפה ותרבות רק בגלל פחדים שכרגע אין להם יסוד במציאות,
תגובה אחרונה שלי כנראה בנושא, רק כדי לנסות להאיר את הנקודה עוד פעם אחת.כל חילוני שמצביע ״ימין״ וקיבל את זה : יהדות התורה: "עומדים על כך שלא יהיו כלל עבודות בשבת" ולכן לא יוכל לנסוע ברכבת לעבודה, צריך להשבית בימי חול. (היה פה איזה שרשור על מישהוא שרוצה לגור בחיפה) שיהנה.
נשקול את הכיוון (כתלות ביכולת לעבור מבחינת משפחה ובריאות) אם ישראל תתקרב בפועל למדדים (כלכליים, דמוקרטיים וכדומה) נמוכים בהרבה משאר מדינות המערב.מה הסף? מתי תגיד שהרגע הגיע ?
אני לא בא אלייך בטענות ולא למי שהצביע לממשלה הזו. זכותכם. הויכוח פה הוא לגיטימי כל עוד לא מתדרדר לטענות אישיות ופוגעניות. ויכול להיות מעניין. כל עוד לא נעלו אותו כמובן עקב הדרדרות הדיון.תגובה אחרונה שלי כנראה בנושא, רק כדי לנסות להאיר את הנקודה עוד פעם אחת.
(ואגב, למקרה שזה משנה את היחס שלך לתגובה - כתבתי כאן בפורום למי הצבעתי, וזה לא היה לקואליציה הנוכחית.)
הקישור הוא מהיום בבוקר זה לא עבר כל כך רחוק. אבל אתה בעקרון צודק. דיי התיאשנו מהמצב.אתה שם לב שבמקום לדבר על מה אתה יכול לעשות בהווה ובעתיד,
אתה מדבר על מה אחרים עשו בעבר?
אני מאוד מקווה בשבילך שזה לא יהיה מאוחר מידי. למה לא להתחיל להתכונן עכשיו ? לשמור קצת מסמכים, להטות קצת יותר כסף לדולר, להבין מה האופציות ואם יש לך ילדים לכיוון גיל צבא הייתי מתחיל לדאוג גם לזה. העלות של זה כרגע היא מינימלית ואפשר לעשות את זה לאט עם חשיבה תחילה ולא בחפזון. מה שלא יהיה נכון אם תחליט יום אחד שהמים רותחים.נשקול את הכיוון (כתלות ביכולת לעבור מבחינת משפחה ובריאות) אם ישראל תתקרב בפועל למדדים (כלכליים, דמוקרטיים וכדומה) נמוכים בהרבה משאר מדינות המערב.
אז נראה שגם אתה מסכים שבן גביר זיהה בעיה אמיתית.ולא רק בגלל הפוליטיקה (למרות שאני חושב שהזלזול בחוק מצד הפוליטיקאים הוא גורם גדול במצב). הייתי אומר שלחוסר המשילות למשל יש חלק גדול בזה. ולא רק כלפי בדואים בנגב כדוגמא אלא כלפי כל מפירי החוק. מהכלב שנובח בלילה, לשליח שעובר עם אופנוע במעבר חציה, מכונית שחונה כפול ועוברת ניידת ולא עושה כלום, קורקינט שכמעט דורס אותך...........
גם אניאני מאוד מקווה בשבילך שזה לא יהיה מאוחר מידי.
כבר קיים...לשמור קצת מסמכים, להטות קצת יותר כסף לדולר
אני לא הייתי. עכשיו אני בדרך.גם אני
כבר קיים...
העיקרון של "ביטוח" הוא להכין את עצמך למצבי חירום בהשקעה מינימלית.
כך שאם מדברים על השקעה מינימלית - אני אכן שם.
לא כרגע. עוד שנה שנתיים בתקוה שלא נצטרך. אבל אם נצטרך נידע בדיוק לאיזה מדינה, מה התנאים, איזה מסמכים צריך, ואולי יהיה לנו גם הסכום המתאים בחשבון שם.אבל אם מדברים על שינוי דרסטי כמו להשקיע סכום גדול בנדל"ן במדינה כלשהי (עלות אלטרנטיבית גבוהה) - לדעתי לא שווה את זה.
כל שכן מעבר בפועל למדינה אחרת שבה איכות החיים לא גבוהה מישראל.
לא בדיוק מסכים. הוא זיהה את הבעיה אצל ערבים בלבד. מתעלם לחלוטין מהמגזר היהודי. לדעתי הוא דמגוג עם אגנדה קיצונית.אז נראה שגם אתה מסכים שבן גביר זיהה בעיה אמיתית.
מכיר גם חילונים מהמרכז הפוליטי שהצביעו לו בגלל זה.
אפשר. ואפילו צריך. למשל פסקת התגברות ברוב של 80 חברי כנסת. אבל אי אפשר לעשות את זה כשמי שדורש אותה הם פושעים מורשעים או תוך כדי משפט.הנה פתרון אפשרי:
במקום שכל מפלגות המרכז-שמאל ידברו בלי סוף על איך כל שינוי במערכת המשפט מהווה את קץ הדמוקרטיה,
אולי אפשר להציע רפורמה מידתית במערכת (למשל ללא התיקונים הפרסונליים שמוצעים כרגע)?
זה לא נקרא אצלי מקשיב לציבור. אצלי זה נקרא הסחפות אחרי ההמון. פוליטיקאי צריך להוביל את ההמון למקום טוב ולא להסחף אחריו למקום רע.לזה התכוונתי כאשר דיברתי על הטעויות של (רוב) מפלגות האופוזיציה הנוכחית.
חלק מנבחרי הציבור עסוקים בשטויות ולא מקשיבים לציבור,
וכתוצאה מכך מי שכן מקשיב לציבור - זוכה בקולות. גם אם הפתרונות שלו אינם בהכרח טובים, הציבור לפחות מרגיש ששומעים אותו ומנסים לפתור.
אני רק אציין שגם הפעולה של לחכות ולראות מה העתיד צופן לנו ולפעול רק אז נושאת בתוכה מחיר (בני אדם פחות מתייחסים להשלכות של אי פעולה בגלל הטיות קוגניטיביות).נשקול את הכיוון (כתלות ביכולת לעבור מבחינת משפחה ובריאות) אם ישראל תתקרב בפועל למדדים (כלכליים, דמוקרטיים וכדומה) נמוכים בהרבה משאר מדינות המערב.
דרך אגב, מעניין באמת מה הסף שלך להחלטה שצריך להתחיל להתכונן לזה ברצינות.נשקול את הכיוון (כתלות ביכולת לעבור מבחינת משפחה ובריאות) אם ישראל תתקרב בפועל למדדים (כלכליים, דמוקרטיים וכדומה) נמוכים בהרבה משאר מדינות המערב.
אחלה שאלות.דרך אגב, מעניין באמת מה הסף שלך להחלטה שצריך להתחיל להתכונן לזה ברצינות.
תחכה למדד, אזי לאיזה מדד ? ואם כן מה יהיה הסף ? מתחת לאיזה מדינה ?
או אולי דרישה ממועמד לראשות מוסד שיהיה נאמן אישית לראש הממשלה ולא למדינה ?
או שיעבור החוק שמאפשר אפליה לפי אמונה דתית ?
אולי אם יעבור חוק למשל שידחה את הבחירות ב 10 שנים ואי אפשר יהיה לפסול אותו בגלל חוק ההתגברות ?
לזה קוראים לא להתחייב.מה הסף שניתן לכימות שיעברו פה במדינה שאתה תחליט, ״אוקי, המים מספיק חמים, אני מתחיל לשחות קרוב לקצה כך שאוכל לקפוץ החוצה אם אצטרך״. ומה הסף שבו תגיד ״אוקי המים התחממו יותר, אני קופץ החוצה. או שאין כזה ואתה אומר לעצמך בינתיים זה בסדר, נראה בהמשך.
אני אישית נמצא כאן ״״אוקי, המים מספיק חמים, אני מתחיל לשחות קרוב לקצה כך שאוכל לקפוץ החוצה אם אצטרך״.