Myrath
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 9/10/15
- הודעות
- 897
- דירוג
- 450
ערב טוב,
מקווה שאתם בטוב בימים אלו.
התקופה האחרונה העצימה את תחושת הכמיהה שלי לפתח כישורים יצרניים וזאת הן בשל הפרספקטיבה הכללית שהביאה עימה והן בשל ההבנה שאני צריך להיות יותר פרגמטי, סתגלני ועמיד.
אני מתקרב לגיל 29, עו"ד עם כמה שנות ניסיון.
היתרון העיקרי במקצוע שלי הוא היכולת לנווט באופן די חופשי ואף להשעות את העיסוק במקצוע למשך שנים כאשר עדיין יישמר הצוהר לחזור - בניגוד לאנשי מחשבים ולמעשה מרבית המקצועות שאני מכיר [בין אם זה בשל התגובה בה תיתקל (בעריכת דין זה מתקבל יותר בהבנה) או בשל כך שהשוק משתנה והידע שצברת כבר לא רלוונטי (לדוגמה - אנשי מחשבים)].
במבט "אובייקטיבי" מצבי די טוב.
ללא ילדים (בתוספת סימן שאלה אם אהיה מוכן אי פעם לכך) ובגדול דירה בבעלותי ללא משכנתה.
די סולידי ובעל תכנון פיננסי בריא לכל הפחות.
אני שלם עם התהליך שעברתי עד היום. בחרתי את המקצוע בשיקולים די בוגרים ומרחיקי ראות, אך ידעתי מראש שיגיע היום, לאחר שאצלח את תקופת ההתבססות המינימלית, שארצה דבר מה נוסף.
לצד היתרונות שבמקצוע קיימים חסרונות רבים, שעיקרם (עבורי): בחלקים ניכרים של המקצוע לא נדרש שכל כלל, אלא כישורים שהגם שאני מכיר בקיומם, הם נחותים בעיניי. בחלקים אחרים מידת היצירתיות שהמקצוע מאפשר היא ממש לא דומה לזו שנחזית בסרטים וכו'. בנוסף, כבעל השקפה ליברטריאנית, ממש לא קל לי לשתף פעולה עם מנגוני בירוקרטיה והתערבות ממשלתית שהם בעיניי חסרי כל לגיטימציה. גם האווירה שהמקצוע משרה - מהקולגות ועד ההתנהלות היומיומית אינה מעודדת במיוחד.
לאחרונה , לצד המחשבה לפעול כעצמאי - מתחזק אצלי כאמור הרעיון לפתח מקצוע שני.
הבעיה היא, שעם כל הידיעה שבסופו של יום יש לי כישורים וכו' - ככל שהדברים מתקרבים למיומנות פרקטית או יצרנית אני מרגיש שדי נדפקתי. ממתמטיקה ועד כישורים טכניים - החלק הפחות שלי.
עם זאת, חייב לומר בכנות שמעולם לא ניסיתי בכל הכוח.
ומכאן הפוסט הזה - אני לא מתכוון לייבש את עצמי על ספסלי האקדמיה שוב, לפחות לא לזמן ממושך.
מאוד רוצה לפתח כישורים שיכולים לתרום לי ולסביבה. יכול לומר שנצבט לי הלב כשאני חושב על מהנדסים, רופאים, אחיות או כל מי שיכול לחזור הביתה ולהרגיש את התרומה שהוא נותן - גם אם בשכר.
עריכת דין, ראיית חשבון, פרסום - כל אלו, על נגזרותיהם, לא אהודים עליי...
מעניין אותי אם יש כיוון שלא חשבתי עליו, או דרך לבחון אם אני יכול להתפתח בכיוון אחר (כרגע, ההסתמכות שלי על כך שאני לא מוכשר לתחומים האלו נובעת בעיקר מחווית הלמידה בתיכון נחשל ובעיקר מתפיסה עצמית שקשה לי לומר שהיא מבוססת במיוחד...).
אשמח לכל טיפ או רעיון, בייחוד בתקופה הזאת
מקווה שאתם בטוב בימים אלו.
התקופה האחרונה העצימה את תחושת הכמיהה שלי לפתח כישורים יצרניים וזאת הן בשל הפרספקטיבה הכללית שהביאה עימה והן בשל ההבנה שאני צריך להיות יותר פרגמטי, סתגלני ועמיד.
אני מתקרב לגיל 29, עו"ד עם כמה שנות ניסיון.
היתרון העיקרי במקצוע שלי הוא היכולת לנווט באופן די חופשי ואף להשעות את העיסוק במקצוע למשך שנים כאשר עדיין יישמר הצוהר לחזור - בניגוד לאנשי מחשבים ולמעשה מרבית המקצועות שאני מכיר [בין אם זה בשל התגובה בה תיתקל (בעריכת דין זה מתקבל יותר בהבנה) או בשל כך שהשוק משתנה והידע שצברת כבר לא רלוונטי (לדוגמה - אנשי מחשבים)].
במבט "אובייקטיבי" מצבי די טוב.
ללא ילדים (בתוספת סימן שאלה אם אהיה מוכן אי פעם לכך) ובגדול דירה בבעלותי ללא משכנתה.
די סולידי ובעל תכנון פיננסי בריא לכל הפחות.
אני שלם עם התהליך שעברתי עד היום. בחרתי את המקצוע בשיקולים די בוגרים ומרחיקי ראות, אך ידעתי מראש שיגיע היום, לאחר שאצלח את תקופת ההתבססות המינימלית, שארצה דבר מה נוסף.
לצד היתרונות שבמקצוע קיימים חסרונות רבים, שעיקרם (עבורי): בחלקים ניכרים של המקצוע לא נדרש שכל כלל, אלא כישורים שהגם שאני מכיר בקיומם, הם נחותים בעיניי. בחלקים אחרים מידת היצירתיות שהמקצוע מאפשר היא ממש לא דומה לזו שנחזית בסרטים וכו'. בנוסף, כבעל השקפה ליברטריאנית, ממש לא קל לי לשתף פעולה עם מנגוני בירוקרטיה והתערבות ממשלתית שהם בעיניי חסרי כל לגיטימציה. גם האווירה שהמקצוע משרה - מהקולגות ועד ההתנהלות היומיומית אינה מעודדת במיוחד.
לאחרונה , לצד המחשבה לפעול כעצמאי - מתחזק אצלי כאמור הרעיון לפתח מקצוע שני.
הבעיה היא, שעם כל הידיעה שבסופו של יום יש לי כישורים וכו' - ככל שהדברים מתקרבים למיומנות פרקטית או יצרנית אני מרגיש שדי נדפקתי. ממתמטיקה ועד כישורים טכניים - החלק הפחות שלי.
עם זאת, חייב לומר בכנות שמעולם לא ניסיתי בכל הכוח.
ומכאן הפוסט הזה - אני לא מתכוון לייבש את עצמי על ספסלי האקדמיה שוב, לפחות לא לזמן ממושך.
מאוד רוצה לפתח כישורים שיכולים לתרום לי ולסביבה. יכול לומר שנצבט לי הלב כשאני חושב על מהנדסים, רופאים, אחיות או כל מי שיכול לחזור הביתה ולהרגיש את התרומה שהוא נותן - גם אם בשכר.
עריכת דין, ראיית חשבון, פרסום - כל אלו, על נגזרותיהם, לא אהודים עליי...
מעניין אותי אם יש כיוון שלא חשבתי עליו, או דרך לבחון אם אני יכול להתפתח בכיוון אחר (כרגע, ההסתמכות שלי על כך שאני לא מוכשר לתחומים האלו נובעת בעיקר מחווית הלמידה בתיכון נחשל ובעיקר מתפיסה עצמית שקשה לי לומר שהיא מבוססת במיוחד...).
אשמח לכל טיפ או רעיון, בייחוד בתקופה הזאת
