אחת מתופעות הלוואי של העדר הפרדת דת ומדינה בישראל, היא שכל מגורים משותפים בין גבר לאישה (ולא משנה השלב של הקשר או רצון בני הזוג) גורם למדינה להתייחס אליהם כזוג נשוי (מבחינת זכויות וחובות), ע"ע ידועים בציבור. פשוט, כשרק חוקי דת קובעים מי רשאי להתחתן ומי לא, יוצא שהרבה לא רשאים, וכך נוצר לו מוסד הידועים בציבור, שכברירת מחדל מכריח חובות/זכויות של זוג נשוי על כל זוג שעובר לגור ביחד, באשר הוא.
אחת התוצאות של ידועים בציבור היא שאם תחליטו להיפרד יום אחד, צד אחד יוכל לנסות ולתבוע מחצית מרכושכם, כשם שהיה נשוי לכם כדת וכדין.
כלומר, אם אישה רוצה לגור ביחד עם גבר (אישה שעמלה ועומלת על תיק השקעות מניב), ולא רוצה לתת לו זכות על מחצית מרכושה (שצברה בעבר או שתצבור בעתיד), לא מספיק לה לא להתחתן איתו, אלא היא צריכה להחתים אותו על הסכם ממון מיוחד שיצריך ממנה השקעה כספית ועוגמת נפש כשתסביר לבן זוגה שהיא מפחדת שהוא יגנוב אותה כשיפרדו (כמה רומנטי). אחרת, דמה בראשה ביום פרידה.
החתמה על הסכם ממון היא צעד די לא נעים מבחינה רומנטית, ולבצע אותו כשלא מתחתנים או מביאים ילדים, אלא כשסתם רוצים לעבור לגור ביחד עם בן/בת זוג, נשמע לי פשוט הזוי. האם ישנה דרך אחרת להבטיח שמחצית מרכושכם לא ילך לפרטנר שאינכם נשואים לו (בניגוד לרצונכם) ביום שתחליטו שלא לגור ביחד, פרט לביצוע הסכם ממון?
אחת התוצאות של ידועים בציבור היא שאם תחליטו להיפרד יום אחד, צד אחד יוכל לנסות ולתבוע מחצית מרכושכם, כשם שהיה נשוי לכם כדת וכדין.
כלומר, אם אישה רוצה לגור ביחד עם גבר (אישה שעמלה ועומלת על תיק השקעות מניב), ולא רוצה לתת לו זכות על מחצית מרכושה (שצברה בעבר או שתצבור בעתיד), לא מספיק לה לא להתחתן איתו, אלא היא צריכה להחתים אותו על הסכם ממון מיוחד שיצריך ממנה השקעה כספית ועוגמת נפש כשתסביר לבן זוגה שהיא מפחדת שהוא יגנוב אותה כשיפרדו (כמה רומנטי). אחרת, דמה בראשה ביום פרידה.
החתמה על הסכם ממון היא צעד די לא נעים מבחינה רומנטית, ולבצע אותו כשלא מתחתנים או מביאים ילדים, אלא כשסתם רוצים לעבור לגור ביחד עם בן/בת זוג, נשמע לי פשוט הזוי. האם ישנה דרך אחרת להבטיח שמחצית מרכושכם לא ילך לפרטנר שאינכם נשואים לו (בניגוד לרצונכם) ביום שתחליטו שלא לגור ביחד, פרט לביצוע הסכם ממון?
נערך לאחרונה ב:
