בית » חיים פשוטים » למדו פעוטות על כסף, לא על השואה

למדו פעוטות על כסף, לא על השואה

הטירוף האווילי התורן של משרד החינוך — הטמעת "לימודי שואה" בתכניות הלימודים לגיל הרך במסגרת תכנית חינוכית מערכתית ("בשביל הזיכרון") — נחשף אמש בתקשורת.

מה עוד ניתן לצפות מהמערכת השלטונית החולה, הפושעת וההרסנית ביותר במדינת ישראל, או מהמוקיון רודף הפרסום שניצב בראשה?

לפי הודעה שפרסם המשרד, "המציאות שבה דור ניצולי השואה האחרונים הולך ונעלם […] דוחקת בנו, כמערכת האמונה על חינוכו של הדור הצעיר, להנציח באופן ראוי ומשמעותי את זיכרון השואה […] משלב גני הילדים ועד לחטיבה העליונה […] כך תובטח העברת הזיכרון מדור לדור, כך שיהיה חלק מהזיכרון הקיבוצי של עם ישראל ומההיסטוריה שלו."

ואיך בכוונתכן לעשות זאת, אסופת תרנגולות פדגוגיות?

ובכן, מסתבר ש"חשיפה מדודה ומבוקרת [לתכני השואה -ד"ה] יכולה להגן מפני טראומה […] בעזרת המפגש עם דמות מרכזית אחת תיווצר אמפתיה שתאפשר להכיל את הנושא."

תמציתו של דבר, התכנית בנויה באופן שמרומם את "הגבורה" (שאיך נאמר, מבחינה היסטורית, לא באמת הייתה), ומצניע את הזוועה (שהייתה ועוד איך).

כל זאת מתוך הנחה שכשהילד יגדל, הוא יבין באופן טבעי שהסיפור התמים עליו שמע ב"גן אהובה", ואשר פומפם לורידיו בכל ערוץ אפשרי מדי שנה בשנה, 14 שנים ברצף, היה למעשה אחד מפרקי הבלהות האיומים ביותר בתולדות הגזע האנושי — ארוז היטב בעטיפה של ממתק.

ילדים לא אוהבים שמשקרים להם. כשהייתי בת 8 כעסתי מאד כשגיליתי שפיית השיניים לא באמת קיימת. מצד שני, הוקל לי מאד כשלמדתי שאין מפלצות מתחת למיטה.

קשה לי לדמיין כיצד היייתי מגיבה לו הייתי מגלה שהילד החביב עליו שמעתי בגן, ושכלפיו הייתי אמורה "לפתח אמפתיה" לאורך שנים, איננו יציר הדמיון. באמת היה ילד כזה — והוא הוצת, הומת, בותר ונקבר באופן האכזרי ביותר שניתן להעלות על הדעת.

אני אשת ימין ומכירה בחשיבותה של זהות לאומית וזיכרון לאומי; ויחד עם זאת, אני מתנגדת התנגדות עזה לשימוש המתרחב בזוועות השואה ובאתוס הנרדף, הקורבני והגלותי הנלווה להן כבסיס לזהות הלאומית. האתוס הזה מנוגד כל כך לרעיונות הבסיסיים שעליה הוקמה המדינה העברית: הישענות עצמית, גאווה לאומית ו"יהודי חדש".

מערכת החינוך מתגאה בהיותה "אחראית על חינוכו של הדור הצעיר", וככזו נושאת במלוא האחריות לעובדה שצומחים כאן דורות של צעירים בורים מבחינה פיננסית, נטולי כישורי חיים ויכולות פרקטיות. תופעה זו, המוצאת ביטוי בצרכנות כפייתית, בהתמכרות לאשראי ובהתייחסות לכסף כאל משאב שחובה לכלותו – היא הסיבה העיקרית לאיבה שאני רוחשת כלפי אותה מערכת.

תכנית "בשביל הזיכרון" רק שופכת שמן על המדורה. הרי כשאותו בור פיננסי חסר אונים גדל לאור מנטרה לאומית של "אני קורבן", עד מהרה עולם המושגים שלו מתכווץ ל-"אני מיוחד", "אני נבחר", "מגיע לי", ומכאן קצרה הדרך ל"למה דפקתם אותי" ו"העם דורש צדק חברתי".

האם אני באמת היחידה שרואה את הקשר בין הדברים?!

העבר כואב, אך לא ניתן לשנותו, ולכן, עם כל הצער, הוא חסר כל משמעות.

אין כל טעם בקידוש העבר כל זמן שהוא בא על חשבון ההווה והעתיד. אין כל טעם בלימוד פרקים נבחרים בג'נוסייד לגיל הרך כשהמוני ניצולי שואה נותרים לסבול עד יומם האחרון.

אני מקדישה מספר שעות בשבוע לשיחות עם אנשים ששרדו את השואה. רובם המכריע סובל ממצוקות ההווה ודאגות העתיד – לא מטראומות העבר.

אנו חיים במדינה שמקדשת את המוות, מנציחה את השכול וניזונה ממנו כאבן שואבת לקיומה. כפועל יוצא, זכר השואה מונצח ומעוגן די והותר במוסדות המדינה ובחוקיה. אין צורך להפוך את השואה לדת, לפורנוגרפיה אלימה, או לפסיכוזה תלושת הקשר. אין סיבה לגרום לילדים קטנים להתבוסס בדם אבותיהם ולגרום להם לפוסט טראומה בלי הטראומה. את זה תשאירו לתכניות הילדים של החמא"ס הפלסטיני.

במקום זה נצלו את הזמן (הרב מדי) שהילדים מבלים במערכת החינוך הממכלתית כדי לתת להם כלים פרקטיים להתמודד עם העתיד.

למדו אותם ש"זול" או "מעט" אין פירושו רע, כשם ש"יקר" או "הרבה" אין פירושו "טוב".

למדו אותם שכסף איננו "נוזל" שלא ניתן להחזיק, אלא "מוצק" שניתן ליצור ממנו דברים (אפילו כסף נוסף).

למדו אותם לחסוך לפחות חצי מכל שקל שהם מרוויחים.

למדו אותם שיש דברים שצריכים, ושעליהם אי אפשר לוותר (למשל: לאכול), ושלעומתם יש דברים שרוצים (למשל: לאכול במסעדה), שלא תמיד אפשר להשיג.

למדו אותם מהו תקציב, וכיצד ניתן לבצע משימות מורכבות בעזרת סכום כסף מוגבל.

למדו אותם לנסות לתקן מה שנשבר לפני שקונים חדש.

למדו אותם לעולם לא להיכנס לחובות.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

63 תגובות

  1. את דורשת מהשלטון לפעול בניגוד גמור לאינטרסים שלו. לשלטון יש אינטרס לחזק את תחושת ה"אנחנו" מול "הם" של בני העם. אחרת הזליגה של אזרחים לחו"ל מתגברת, ואנשים עוברים לגור אפילו בגרמניה (רעיון שבי כדור שני לשואה מעורר ממש חלחלה). אין כמו השואה לבסס את הטענה שאנחנו נרדפים בכל העולם ואין לנו מקום מלבד ישראל.
    ובהמשך את דורשת מהשלטון שיעודד אזרחים לצרוך פחות ולעבוד פחות, ובכך לפגוע בכלכלה העכשווית ובצמיחה. את דורשת ממנו לחנך אזרחים לא לצרוך אשראי, ולכן לא לשלם ריבית, ובכך לפגוע בבנקים שהם מנוע צמיחה.
    המדינאים לא טפשים, ומי שחושב כך עושה את הטעות של זלזול ביריב.

    • היי יוסי,
      מקור המשמעות של אתוס ביוונית הינו מקור ההרגל. עדיף לבנות אתוס לאומי חיובי המבוסס על אמון, כבוד וערכים משותפים מאשר על אתוס שלילי המבוסס על הפחדה ,ניכור וקורבנות. 
          לגבי פגיעה בכלכלה הייתי רוצה לחשוב שתפקידים של פוליטיקאים הוא ליצור חזון שחלקיה הלא יעילים של הכלכלה קרי חפירת בורות ומילואם מחדש יוסבו לפעילות חברתית שאולי לא נמדדת תמיד במוסכמות התל״ג הבינלאומיות אך תורמות לרוח האדם והקהילה ולאמונה בצדקת דרכנו.

    • פריכיהו

      יוסי אתה צודק – ברור שיותר קל להפחיד את האזרחים כבר מגיל ילדות ולפמפם להם שבכל מקום אחר בעולם יהיו נרדפים, מאשר לנסות הפוך את ישראל למקום שיותר טוב לחיות בו כדי שלא ירצו לעזוב.

  2. צכירה בצורך בלאום ולאומיות או זקוקה לו אישית. יש הבדלון בין הדברים. ואני מתעכב על החידוד לא סתם

  3. טור יפה. העלית כאן נקודה חשובה וזו שהמדינה מעדיפה את ״פורנוגרפיית השואה״ הזו (וזה באמת נשמע ככה) על פני השקעת תשומת לב ומשאבים בהושטת עזרה ותקומה לניצולי השואה. גם מבחינת בריאות הנפש של הגיל הרך (וגם כיתות בית ספר עד לפחות ד-ה) זה לא נשמע כמו דבר נכון.
    לגבי חינוך לחיסכון.. עכשיו מתרבים המחקרים והספרים על זה שארה״ב היא אוליגרכיה עם נגיעות של דמוקרטיה, אז בוודאי שישראל לא מפגרת בהרבה מהבחינה הזו. חיסכון? לא בבית ספרנו..

  4. אני אשת שמאל, אני כן חושבת שחשוב ללמד כמה קל להסית קבוצות אנשים נגד קבוצות אחרות, ולאיזה מקום נורא יכול להוביל מנהיג כריזמטי ששולט על ציבור אדיש. והשואה צריכה לטעמי להילמד גם בקונטקסט של זוועות נוספות שקרו לאורך ההיסטוריה ממניעים דומים. אבל בגיל הגן אין לילדים סיכוי קלוש להבין את זה. נדרשת בגרות של תיכון לפחות.
    ואגב – כן חשוב ללמד למה אסור לסמוך על אף אחד וחובה להחזיק בכל הכוח במדינה משלנו עם צבא חזק, אבל גם זה לא מסר לילדי גן.
    נשארנו עם ה״קוריוזים״ של הרכבות, הנעליים ותאי הגזים שאותם אפשר להטמיע גם במוחותיהם של ילדי גן אבל אין בהם שום מסר. רק זוועה טהורה.

  5. מערכת החינוך מזמן לא קשור לחינוך
    התכנים לא רלוונטים
    ילדים נחשפים לאלימות קשה
    המורים חסרי אונים (במקרה הטוב) ואדישים ואפאטיים במקרה הפחות טוב.
    בקיצור בית ספר זה לא מקום ללמוד בו.
    אנשים אומרים לי -"כן אבל צריך אינראקציה חברתית". יופי, האם האיטראקציה הזו בעלת משמעות כלשהי בכלל ? איזה תרומה יש לה לחיי הילד ?
    שילמד איך להגן על עצמו ? איך מרביצים ? איך עוברים בחינות ?
    מה המטרה של בית הספר בכלל ????

    היום מי ששולח ילדו לבית הספר מפקיר אותו נקודה. בידיוק כמו להשאיר אותו ברחוב וללכת. סכנות , אלימות, תכנים בלתי ראויים ובלתי שימושיים בעליל.
    אבל מה- ההורים אפילו לא מסוגלים להבין את זה. הם ממהרים לעבודה. להחזיר משכנתא, לשלם חשבונות , קניות , טיסות לחול , מסעדות.
    למי יש זמן לחשוב על חינוך ילדיו ? שמישהו אחר יחנך אותו בשביל זה יש בית ספר לא ?

    • מוטי רודשטיין

      Amen!
      מכל המסרים שהעמיסו עלי בבית הספר דווקא את השואה הבנתי מצוין. כתלמיד במערכת החינוך הישראלית היה לי קל להבין מושגים של שנאה, אטימות, ושיטטיות.

  6. רשמת באמצע הפוסט שהמילה "גבורה" לא היתה "באמת" קיימת בשואה..ולמען האמת זה מקומם ואף שגוי מכיוון שאם תנברי בספרי ההיסטוריה תגלי לא מעט מעשי גבורה(מרד גטו וורשה,מרד גטו ביליסטוק,המרד בטרבלינקה,התקוממות יהודי קלצק,המרד במחנה בסוביבור ועוד ועוד),התקוממויות חמושות ולא חמושות והתארגנויות בקבוצות פרטיזנים- אף על פי שהיהודים היו ברובם ללא הכשרה צבאית מאורגנת וללא נשק אחוז המגוייסים בקירבם היה ממש גבוה-ומעשיהם היו חשובים עד מאוד והם פעלו בתנאים קשים ביותר עד בלתי אפשריים כנגד החיה הנאצית.

    • לאלעד,
      ברור שהיו מעשי גבורה בזמן השואה, אולם לדעתי לא ירדת לסוף דעתה של הסולידית. להדגיש לילדי הגן שהיהודים בשואה היו גיבורים זה עיוות של המציאות. הם היו הרבה יותר קורבנות מגיבורים ולדעתי גם השם של ׳יום השואה והגבורה׳ קצת לא מתאים.
      למה זה דומה? לסרט הוליוודי כמו ׳2012 שבו כל העולם נחרב ויש 2 או 3 גיבורים שמצילים את המעט שנותר. פעם כשלימדו על השואה זה היה הרבה יותר שואה מאשר גבורה וכך זה צריך להישאר בזיכרון ובתודעה. לדעתי להתחיל ללמד ילדים לפני גיל 12 זה ביזבוז זמן. הרי מנסים להגן על ילדים קטנים ואפילו את מושג המוות לרוב אינם מבינים על לגיל עשרה. הרבה גם לא זוכרים הרבה מתחת לגיל 6 או 7.

      מצד שני, היא צודקת גם בכך שהממשלה כושלת בחינוך הילדים להתמודד עם העתיד, וגם בעידוד המרדף אחרי הצרכנות הכפייתית. המסכנות וההתקרבנות שלנו לא תעבוד לטווח ארוך. כבר היום איננו ניראים מסכנים בעיני כל העולם. מצד אחד גיבורים גדולים ומצד שני נבעכים? זה לא עובד. הגיע זמן להתנהג כעם נורמלי ולפתח את העתיד. העבר תמיד ישאר עימנו ולא ישכח. גם האמריקאים שלא הייתה להם שואה, זוכרים ולומדים את האבות המייסדים שלהם, ואצלם עברו כבר 238 שנים, לא 66. גם העם הארמני לא שכח ולא ישכח את שואתו (99 שנים אחרי) – אין חשש שנישכח, יש חשש שלא נילמד לחיות טוב בעתיד.

  7. אני לא מבין כיצד הורים אינם רועדים מפחד טרם הם שולחים את ילדיהם אל מערכת החינוך הזו.
    מערכת חינוך שרוצה ללמד על זוועות השואה אבל בתוך מסגרתה נרצחים לא מעט בני נוער, נרצחים על חילול כבוד הערס התורן או על כבוד המבט הלא נכון או הדיבור עם הבחורה הלא נכונה.

    מעבר לכך, שיטת השלטון הנפוצה ביותר (והחביבה על ביבי שלנו) היא השימוש ב"הפחדה" וב"תקווה", אלו שני רגשות שדרכם מאוד קל לנהל המון, אז אם אפשר להתחיל זאת מגיל הגן, אדרבא ואדרבא, אך לדעתי כדאי לבדוק את האפשרות לבצע את החדרת הנרטיב עוד לפני כן, כאשר הילדים עדיין עוברים ודרך אוזניות שיונחו על בטן אמם נשמיע להם את קולו של יוסי בנאי מהסדרה המופתית "עמוד האש", בעצם יותר טוב, נרכיב אוזניות לשק האשכים ולחצוצרות, כך שלא נפספס אך זרעון או ביצית בשטיפת מוח.

    כדור שלישי לניצולי שואה אוכל לומר שאומנם שואת יהדות אירופה היתתה באחת מהתקופות האפלות ביותר של המין האנושי, אך מקרי הגבורה שם היו ספורים ומעטים וקשה להתייחס אליהם ואל אלו ששרדו כגיבורים אלא רק כשרידים ושארית הפליטה, בדיוק כפי שחלק לא מבוטל מ"חללי מערכות ישראל" שזכרם יצויין בשבוע לאחר יום השואה, הם בכלל בוגרי התאבדויות מוצלחות, תאונות דרכים שארעו במהלך בחופשתם, נהרגו בגבורה מאש כוחותינו ולא רק בקרב אלא בעיקר באימונים. היכן כאן הגבורה? אצטרך לחפש אותה רבות תחת ערימת השחת של המסכנות והקורבנות.
    בעוד אלו הולכים באירופה כצאן לטבח, בני הישוב היהודי בא"י הצטרפו לצבא הבריטי ונלחמו בקרבות מלה"ע ה-II בצפון אפריקה ולאחר מכן ביוון, במקביל אליהם ואף לפני כן, בני עמק יזרעאל בנו ארץ תפארת בכוח הזרוע ובמאבק כנגד הפורעים הערבים, עליהם נאמר המשפט האלמותי "לא ידענו שהבלונדים של העמק הורגים כל כך הרבה ערבים". אך כפי שאמרה דורין, עדיף לגדל דורות של קורבנות ומסכנים מאשר לגדל דורות של לוחמים אמיצים, מכיוון שכשלטון אינך יודע מתי האומץ של הלוחמים הסוררים יופעל כנגד השלטון.

  8. אין קשר בין הדברים (הנחלת זכרון השואה והתנהלות כלכלית) אבל יכול לחתום על הסיומת בכל אופן.

  9. חלק ניכר מניצולי השואה חיים בעוני נוראי. אולי הגיע הזמן לחנך דווקא את חברי הכנסת והשרים לגבי עובדה זו, ולגבי קבלת סדר עדיפויות הגיוני, שבו יטפלו בבעיה מבישה ודחופה זו כאן ועכשיו לפני שהם מכינים תוכניות לימוד על זכר השואה לילדי הגן.

    • חלק ניכר מניצולי השואה חיים בעוני מהסיבות הבאות:
      אי הבנה כלכלית.
      ילדיהם רוששו אותם.
      לא כל מי שחי באירופה בסוף שנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת מוגדר כניצול מחנות ההשמדה/מחנות הכפייה.

      את הרנטה שקיבלו ניצולי השואה חלקם עשה מזה הון, חלקם חי מזה לא רע בכלל (או ילדיהם) וחלקם עסק בהימורים ובשתייה לשכחת העבר וכך איבד את כספו.
      נכון שהאוצר עשה איפה ואיפה וקיפח במשך שנים חלק מניצולי השואה מעדות שונות (למשל את יוצאי יהדות יוון) בקבלת הפיצויים המגיעים להם, אך בשביל לחקור את הנושא הזה צריך לחזור לאחור בהיסטוריה של המדינה, לפנקסים אדומים וכחולים ולמחלה הכל כך גדולה של מדינת ישראל, המחלה שנמצאת גם כיום, המחוברים לעטיני השלטון והלא מחוברים.

      את הפופוליזם תשאירו בבקשה ליאיר לפיד/שלי יחימוביץ/זהבה גלאון.

  10. סולידית יקרה, אני קורא בעקביות את כל הפוסטים שלך ולרוב מסכים עם רוב הרעיונות שאת מעלה, גם אם זה נעשה בצורה קצת יהירה ומתנשאת.
    אבל הפעם הגזמת!
    מי את (או אני או כל מי שלא היה שם) שנקבע ש"גבורה מבחינה הסטורית לא ממש היתה שם".
    בכל יום התרחשו בתקופה הנוראה הזו אלפי מעשי גבורה בעצם כך שאנשים נשארו אנושיים בנסיבות כל כך לא אנושיות.

    היות ואת מעידה על עצמך שזמנך מצוי בידך וגם שאת אוהבת לקרוא אני ממליץ לך בחום על ספרו של ויקטור פרנקל "אדם מחפש משמעות". ד"ר פרנקל היה פסיכיאטר יהודי טרם פרוץ מלחמת העולם השניה ושרד את השואה. איני מתיימר לסכם את הספר, אבל בהחלט חושב שהוא ספר חובה לכל אדם.

    מעבר לכך מה הקשר בין החלטת שר החינוך, פופוליסטית ככל שתהיה, ולימודי התנהלות כספית? נכון שהאחרונים חסרים לאורך כל שנות הלימוד מהגן ועד להשכלה הגבוהה, אבל הקישור שאת עושה פופוליסטי לא פחות ומרגיז באותה מידה.
    יש לי הרבה ביקורת על מערכת החינוך אבל דווקא במקרה הזה, כהורה לילד, אני חושב שחובה ללמד ילדים בכל גיל את ההסטוריה ומקווה שגם ישכילו להתייחס אל זוועות ההיסטוריה בקונטקסט יותר רחב ולהפיק לקחים.

    • "גבורה" היא מושג סובייקטיבי. הייתי אומרת – "גמיש". מתוך ויקיפדיה, "זיכרון השואה בישראל":

      "…שינוי נוסף שניתן להצביע עליו הוא הפיכתם של הקורבנות לגיבורים. דמות הצבר הארצישראלי הלוחם לא הצליחה להזדהות עם קורבנות השואה […] בשנותיה הראשונות של המדינה נהוג היה לאזכר רק את מורדי הגטאות והלוחמים הפרטיזנים שלא הלכו "כצאן לטבח". עם השנים, הוגדרה מחדש הגבורה בשואה כך שכללה גם עמידה, כלומר גם להחזיק מעמד עד כלות הכוחות פירושו גבורה."

      לפי פרשנות זו, גם גלעד שליט גיבור.

      • את גאון!

        ושימי לב שגם גלעד שליט קיבל את יקיר העם כגיבור ישראל ואילו את שמותיהם של שני שותפיו לטנק שיצאו להילחם אף אחד לא זוכר (חנן ברק ופאבל סלוצקר).
        גילוי נאות – ביום גיוסי, אבי למוד קרבות רמת הגולן בששת הימים וקרבות סיני ביוה"כ אמר לי רגע לפני עלייתי לאוטובוס "אל תתאמץ להיות גיבור, גיבורים חוזרים הביתה בארון."

        • פריכיהו

          לטעמי אין טעם להזכיר כלל את הגבורה, אם הייתה או לא הייתה ובאיזה מינון, ובטח שלא בנשימה אחת "יום השואה והגבורה" כאילו המושגים שקולים או אפילו מתקרבים זה לזה בחשיבותם.
          ביום המיועד לזיכרון זוועות השואה, לא צריך להיות מקום לשום שיפוטיות ממוסדת כלפי התנהגות הקורבנות. לא צריך לפאר את אלו שנאבקו על חשבון אלו שהלכו בשקט. לא צריך לחלק צל"שים, לא למתים ולא לשורדים, לא לאלו שהחזיקו מעמד ולא לאלו שטרפו נפשם בכפם, לא לאלו שנשארו אנושיים בנסיבות לא-אנושיות ולא לאלו שכשלו בכך. כולם היו קורבנות באותה מידה.

  11. פוסט מעולה!

    לעולם לא הבנתי למה כמעט אין חינוך פיננסי בבתי הספר. למה הסטוריה, ספרות ותנ"ך חשובים הרבה יותר
    מלהבין מושגים בסייסים כמו מניות, אג"ח, ריבית וכו'

    במקום לפמפם את המוח ולזכור תמיד אירועים שליליים מהעבר, לדעתי עדיף להתמקד בהווה ובעתיד.

    אני מאוד מעריך אותך על הבלוג שלך, על חשיבה אינטלקטואלית ולא פופוליסטית וכפועל יוצא על תרומתך לאלו שרוצים ללמוד ממך… המון תודה!

  12. פריכיהו

    כרגיל במקומותינו, רצים להתרעם ולהתלהם בלי לקרוא עד הסוף.
    אף אחד לא מציע לשקר לילדי הגן או לחשוף אותם לזוועות השואה אלא בדיוק להיפך. התכנית הזו היא בסה"כ הבנייה של דברים שבמילא מתרחשים בשטח – מישהו חושב שילדים בני 3-4 הם סתומים וחירשים, לא שומעים את הצפירה ולא שואלים שאלות? שאין להם אחים בוגרים והורים שמספרים להם? שהיום אף גננת לא מלמדת על זה מיוזמתה, באופן מותאם יותר או פחות?
    הדילמה מתי ואיך לחשוף את הילדים לדברים הפחות נעימים בעולם היא רחבה הרבה יותר מנושא השואה, אבל העקרון של חשיפה מותאמת גיל די ברור – בגן אפשר לספר על הילד הנחמד שנרדף ומת בשואה, אבל עם תמונות הזוועה של איך הוא הוצת, הומת, בותר וכו' אפשר לחכות עד לתיכון.

    נ.ב.
    באמת היה מעניין לשמוע ממך יותר על ניצולי השואה שחיים בעוני…
    חוצמזה ציפיתי שתזכירי את טיולי השואה לפולין שהפכו למסחטת כספים מטורפת. אגב מישהו זוכר שבזמנו יאיר לפיד בכבודו ובעצמו נלחם על זכותם של תלמידי תיכון נחשל כלשהו לצאת לפולין כמו חבריהם מהעשירון העליון?

  13. חינוך פיננסי זה חשוב מאוד.
    אך וגם חינוך ושיחות על השואה. מפגשים עם ניצולים, ביקור שנתי ביד ושם, מסעות למחנות וכיוצא בזה.
    שניהם צריכים להיות חלק מתוכנית לימוד של כל בית ספר בעולם, ולא רק במדינת ישראל.
    וכשאני חושב על זה, חשוב גם ללמד את הקשר הברור בין אסונות מזוויעים כמו השואה, או רצח העם שמתרחש מפעם לפעם באפריקה, לבין משברים כלכליים.
    השואה לא התרחשה בוואקום – היה משבר כלכלי עצום בכל שנות ה – 30 . מה שהיווה זרז רציני לאלימות ולעליית האנטישמים.
    כנ"ל מלחמות העם באפריקה ובמקומות אחרים.
    חוסר השוויון, שאנחנו מדרדרים אליו, כמו כל העולם צריך להדאיג גם את קוראי הבלוג הזה שהחמאה מרוחה לו מהצד הנכון של הפוקאצ'ה.

    • אלון, ילדים ונוער מבתי ספר בגרמניה, פולין, צ'כיה, הונגריה, אוסטריה, אוקראינה, לטביה ועוד כמה מדינות הסובבות את פולין, מגיעים לסיורים לימודיים באתרי ההנצחה הפזורים בפולין ובגרמניה.
      הם מסתובבים ברחבי האתרים בצורה מופתית, שקטים, בין אם הם ילדי בתי ספר יסודיים או בין אם הם בגילאי הנוער התיכוניים.
      הכבוד שהם נותנים למקום ולזכרון בכתם הזה של האנושות הוא מעורר כבוד, מכיוון שלא מעט מבני עמם הושמדו גם הם תחת השלטון הנאצי, בין אם היו מתנגדי משטר, חשודים בתמיכה בקומוניזם, צוענים, הומוסקסואלים או סתם שבויי מלחמה איומה ונוראית.
      לעומתם, בני נוער ישראלים מגיעים למקום כמו כיבוש יעד, מנופפים בדגלים, הבנות בוכות בצורה פאטתית, הבנים מקבלים פרצוף של זעם, ולאחר יום הסיור באושוויץ/בירקנאו או במאיידנק (נקודות השיא של המסע) ישנן תופעות נרחבות של שיכרות והתפרצויות זעם בבתי המלון המשכנים את המשלחות (גם מקרים של הזמנת חשפניות וזונות ל"פריקת מטען רגשי"). תאמין לי, ראיתי מספיק שנים מקרוב מדי את ההתנהגות הזו והתביישתי שכך מתנהגים בני עמי.

      אם ישנה תמיכה באופן בו בני נוער מישראל מקיימים על אדמת פולין את מצעד החיים, אז מן הראוי שיהיו באותם אתרים מצעדי גאווה (עם כל התפאורה של FFF) וגם מצעדי צוענים, אך כמדומני ולהערכתי הזהירה, שני אלו לא יוכלו להיכנס למתחם, הראשונים מכיוון שמשאיות המצעד גדולות מדי לעבור בין המבנים והשניים כי מי יתן לצוענים משהו?

      ד"א, המשבר הכלכלי החל בכלל לאחר מלחמה"ע ה-I והסכמי וורסאי שהטילו חובות איימתניים על גרמניה (רפובליקת וואיימר) תקופת השגשוג של שנות ה-20 פסחו על גרמניה ותושביה חוו את עידן האינפלציה ההזוי ביותר שהיה עד אז ומאז בהיסטוריה הכלכלית של המין האנושי, אך תקופת השגשוג העולמית עוד הצליחה להשאיר שם את הראש מעל המים והמשבר העמיק עם ההתמוטטות של 1929 שטרפה את כל העולם הכלכלי, מארה"ב במערב ועד אוסטרליה ויפן במזרח.
      מה החלק היפה של ההיסטוריה הזו? שהגרמנים למדו שמלחמות לא מנצחים עם וורמאכט ואייזנצגרופן, לא עם מסרשמידט ולא עם חוקי גזע, אלא עם בניית תעשייה חזקה, עם חרוץ וממושמע ועם הטלת חוב על כל המדינות שאותן בעבר היו צריכים לכבוש ולהפציץ. מי אמר שלא ניתן ללמוד מההיסטוריה?

  14. למה לקשור את השואה דוקא יחד עם לימודים פיננסיים? זה לא סותר ולא בימקום. אפשר ללמד על השואה ואפשר וצריך (ודחוף) ללמד את הדור הצעיר התנהלות פיננסית. בכלל החינוך שווה ערך בחשיבותו (לקיומה של מדינת ישראל) לביטחון אך בפועל זה לא כך. לגבי הפוליטקאים, כבר הסופר סול בלו (חתן פרס נובל לספרות) כתב כבר באחד מספריו כי האנשים הכי מסוכנים הולכים לפוליטיקה כך שברוב המקרים אין למעשים וההחלטות של הפוליטיקאים שום קשר לטובת הציבור אבל יש קשר חזק לאינטרסים האישיים שלהם. מדינת ישראל אומנם נחשבת מדינה דמוקרטית אך רובה מתנהלת לפי פרדיגמת הדת, אם זה בא לידי ביטוי בנושא הכשרות שמוכתבת לציבור, אכיפת חוקי הדת (יום כיפור, שבתות) או זכותנו לארץ ישראל השלמה גם במחיר של הפקעת אדמות והעברת כספי הציבור למימון הישובים שקמים על אדמות אלו וזה עולה לנו גם בחיי אדם והסיבות בעיקרן לכך דתיות ולא ביטחוניות (הרבה יישובים כאלה אין להם שום קשר לביטחון אלא קשור "לזכות אבותינו"). פרדיגמת הדת בישראל מכוונת בעיקר לסממנים החיצוניים (מה לובשים, מה אוכלים) ופחות בהתנהגות הבין אישית (מה "יוצא מהפה" , "ואהבת לרעיך כמוך") לעניות דעתי אלו העובדות ללא קשר להשתייכות של כל אחד מאיתנו לימין או שמאל. אין ספק שהבלוג שלך מגרה את המוח ומעלה נושאים חשובים לדיון שנקווה שיש גם פוליטיקאים שקוראים אותו כי יש מה ללמוד מהדיונים פה.

  15. Very strange to learn that you affiliate yourself with the "right" wing
    I do not see any "right" or "left" in Israel of 2014, pure power play and cost / effect corrupt (sometimes) decision making
    Lesson learned from the Gaza business – Meretz failed with their ISRAEL ZAZA MEAZA campaign, Amram Mitzna failed as well. But Sharon did it without mercy…. politics is even more unpredictable than the stockmarket
    I love your blog, thank you

    • אני מאמינה בשוק חופשי, מיסוי מופחת והתערבות מינימאלית בחירויות הפרט והקניין. מפלגות כמו העבודה ומרצ מייצגות תפיסה אנטיתטית לערכיי אלו.

      • הי דורין,
        ממליצה לך בחום לקרו את הספר "23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם "…. בנוגע לשוק החופשי….

      • האמונה בשוק חופשי ובחרויות הפרט שינבעו מהתערבות מינימאלית היא מופרכת לחלוטין. אלה אפילו ערכים שעומדים בסתירה האחת לשניה. האמונה הזאת לא עומדת במבחן ההיסטורי. היא לא עומדת במבחן ההווה. "שוק חופשי" הוא מושג ריק.
        המצב הנוכחי שבו את נהנת מחירות וזכויות כלשהן הוא מצב הווה. הוא נבע מהתערבות פוליטית וממאבקים של אנשים נחושים (חלקם מהפכנים) שכפו התערבות ממשלתית כדי להגיע למצב הנוכחי שיש לך חירות וזכויות. בלי התערבות ממשלתית לא היו לך זכויות.

        סביר להניח שבשוק חופשי ובמינימום התערבות לא היית זוכה לביטוח לאומי, ימי חופשה וכנראה שלא היית זוכה ללכת לבית ספר אלא היית קמה לעבודה במפעל החמוצים הקרוב למקום מגוריך מצאת החמה ועד צאת הנשמה.
        דוגמא היסטורית תאפשר הבנה טובה יותר: עד לפני כ 120 שנה (לא זוכר במדויק), ילדים עבדו במכרות ובתעשיה באנגליה. אלה היו בפועל חיי עבדות עוני ומחלות. הם לא הלכו ללמוד. היה שוק חופשי שבו בעלי הממון קבעו שכר נמוך כל כך לעובדים וזכויות עלובות כל כך שלעובדים לא היה רגע לנשום או יכולת לוותר על יום פרנסה. ההורים נאלצו לשלוח את הילדים לעבודה.

        הנאורים באנגליה חשבו שהמצב הזה בלתי נסבל. הם רצו לכפות התערבות ממשלתית כדי להבטיח שלא תהיה עבודת ילדים. המתנגדים בעלי הממון צעקו: "זה שוק חופשי. לא רוצים התערבות ממשלתית. למה אתם רוצים שהממשלה תתערב? הרי ההורים רוצים שהילדים יעזרו בפרנסה, והילדים אוהבים לעבוד ולא ללמוד, וגם המעבידים נהנים מכך… אז למה להפריע ? אל תפריעו כי זה שוק חופשי."

        ברור לחלוטין שלהורים המסכנים לא היתה יכולת סירוב, הם קרסו מפרנסת הדחק שלהם. הילדים לא הכירו מציאות אחרת, והמעבידים ? אין צורך להכביר מילים.
        הסוף ידוע: היתה התערבות ממשלתית ברוכה, שזיכתה ילדים ללכת בבוקר לבית ספר ללימודים והסטנדרט הזה התפשט בחלקים גדולים של העולם, וכך גם את אישית זכית לא להכיר בשעה 6 בבוקר בגיל 8 את מפעל החמוצים.

        ולמה כתבתי שהטענה הזאת לא עומדת במבחן ההווה ? כי מצב דומה לחלוטין קיים היום בחלקים גדולים של העולם, בעיקר במדינות הנחשלות. הן נחשלות בגלל התערבות ממשלתית עלובה מידי מול כוחות השוק החופשיים. הן בחלקים נרחבים של אפריקה ועד לחלקים צפופי האוכלוסין בדרום מזרח אסיה, ואמריקה הדרומית. ילדה אינדונזית כפרית בת 8 לא הולכת לבית ספר אלא תופרת עבורך את האבזם בחגורה, ומלבישה בספוג, עור וברגים מושב של אופניים, או אוספת סלים של עדשים מצאת החמה ועד צאת הנשמה. למה ? כי אין שם התערבות ממשלתית, כי יש שם שוק חופשי. ברור לחלוטין שאין שם זכויות קנין. יש לה יכולת לקנות משהו? ואם הצליחה לקנות יש לה זמן להינות ממנו ? כמובן שלא.

        את העוולות האלה לילדה בבנגלה-דש או בגאנה לא עושים אילי הון מקומיים בלבד, אלא גם תעשיינים ובעלי עסקים מהעולם המערבי הלכאורה נאור. איפה שרק מתאפשר להם הם ילכו להינות מניצול. זאת לא המצאה אינדונזית ולא של אקוודור. ההתערבות הממשלתית באנגליה מפריעה אז הם הולכים לצפון הודו לנצל את "השוק החופשי". אם נקטין את ההתערבות הממשלתית בישראל או באנגליה הם ציק צ'אק מוותרים על הנסיעות הרחוקות ועושים אותו דבר אצלם באופן מקומי. הכל ערוך לכך, הנכונות האישיותית, המוסר הירוד, תאוות הבצע והצביעות המתחסדת. כל המרכיבים קיימים. רק תאפשרי להם והם כבר יראו לך את זה מקרוב…

        לפיכך, המושגים שהצעת בתגובתך הקצרה מנוגדים האחד לשני. רק ראיה היסטורית תאפשר לך להבין את זה.
        לסיכום: אם מתעלמים מהתהליך ההיסטורי וחושבים שאוסף הזכויות והחרויות שיש לך היום נבעו ככה סתם יש מאין והם מעוגנים לטובתך בספר החוקים בגלל אבולוציה בלתי נמנעת אזי הדוגמא של המצב הנוכחי בעולם השלישי מבהיר שלא כך קורה.
        אין חרויות וזכויות ללא התערבות ממשלתית מאסיבית.

        • אתה מתבלבל.

          ללא חירות כלכלית אין חירות אישית ואין חירות פוליטית.

          הדרך היחידה לקדם את מטרותיו ההומניטאריות, המוסריות והנעלות של הסוציאליזם היא באמצעות שיעבוד, דיכוי ברוטאלי ותעמולה אפקטיבית, שתגרום לאנשים להאמין שטובת הקהילה היא טובתם האישית. הצביעות המושרשת הזו חוזרת על עצמה שוב ושוב כל אימת שאני מתווכחת עם אחד מחסידי התכנון המרכזי – שבדרך כלל מתעלמים מכך באלגנטיות.

          התערבות ממשלתית מאפשרת למיעוט בר-שררה, חמדן ותאב כוח, לכפות את רצונותיו על הפרט. הפרט הופך אט אט לכלי שרת בידי הממשלה. הוא, רכושו וחירותו משועבדים לטובת עיוותים כמו קצבאות ילדים ודמי אבטלה ופירות ביאושים נוספים של "טובת הכלל".

          Don't tread on me.

          • מפתיע ביותר שאת לא מבחינה במוזרות של הטענה שזכויות וחרויות אפשרויות ללא התערבות ממשלתית.
            למה מפתיע ? מפני שזכות קנין היא ישות דמיונית שהיא תוצר של ממשלה. בלי ממשלה אין זכות קנין. לא היה נוצר יציר דמיוני כזה.

            מי ישמור לך על הקנין ? מי יעניק לך את הזכות ? איך בדיוק תהיה לך זכות לתבוע חזרה את מה שהיה קניינך שנגזל ממך בתחבולה או גניבה ללא כח מוסכם שישמור לך עליו ? כי בלי כח מוסכם (ממשלה) אז זאת לא זכות. זה משהו אחר, למשל: אחזקה בקנין בכח הזרוע. בעצם זאת האפשרות היחידה שנותרה. ולפעמים לא תהיי הבריון הכי חזק בשכונה.

            יש לי עוד לא מעט להגיב על מה שכתבת, {מתעלם באלגנטיות 🙂 }, אבל חשבתי שזה יכול להיות מזוקק לנושא אחד בלבד שיעורר אותך למחשבה נוספת בענין. לא צריך להיות סוציאליסט ולא קפיטליסט בשביל זה. ואני לא מחשיב עצמי אוהד מושבע של אף אחד מהם… צריך מידתיות… אבל זה כבר נושא אחר.

          • גם אני קראתי את לוויתן של תומאס הובס. הגם שניתן לסווג אותי כאנארכו-ליברטריאנית, אני לא קוראת לאנראכיה. אני בעד צמצום הממשלה ככל הניתן. די לי בצבא, משטרה ובתי משפט כדי שיספקו לי את ההגנה הנדרשת. התערבות עמוקה יותר מביאה לנזקים מהסוג שתיארתי.

          • חופש מוחלט לא אפשרי בארץ ( כדור הארץ כן?) – אולי בשמש.
            מחוץ לביתנו יש להתנהג לפי כללים שלא בהכרח אנו מסכימים להם ולשלם כשצריך מס שפתיים.
            The Laws of God, The Laws of Man

          • אורי, כמה שטויות בתגובה אחת.
            קודם כל, אם אתה לא מאמין בשוק חופשי, אלא בממשלה (AKA המאפיה), אתה מוזמן לזרוק את המכשיר הסלולרי שלך לפח, כי הוא נוצר ע"י השוק החופשי, ולא ע"י הממשלה.

            דבר שני, "זכות" הקניין, בדומה לכל "זכות", היא המצאה ממשלתית, ואין שום דבר מוסרי בזה.
            כל העניין שאוסר על העתקה מופרך לחלוטין, הרי אין גניבה בלהעתיק משהו ממישהו אחר. להכניס מישהו לכלא על דבר כזה זה פשוט רשע.
            לתת תוקף לחוק הקניין זה בדיוק כמו שאני אכפה על אנשים לשלם עבור מוצר שאני מייצר, ולא לתת לאף אחד אחר את החופש לייצר את המוצר הזה.
            זה שלא נוח לסופרים שחלק מהאנשים מורידים את הספרים שלהם בחינם, זאת בעיה של הסופר. שימצא דרך אחרת לייצר הכנסה אם מה שחשוב לו בחיים זה כסף.
            אם לי יש העדפה ליותר כסף, אני צריך למצוא מקצוע שיתאים לזה, ויספק את הערך שאנשים רוצים. להשתמש בממשלה לכפות את זה זה גניבה.

            וכן, אני אנארכיסט שחבלך על הזמן.

          • דורין, את יכולה בבקשה להביא דוגמא של מדינה, קהילה, או ארגון (בהווה או בעבר) המתנהל לפי הגישה הליברטאית?

          • היי עדנה,
            את ביקשת … אבל צריך קצת להשקיע בקריאה 🙂
            http://zonerunner.blogspot.co.il/2005/01/alan-watts-on-zen-monks.html

          • מם, הדוגמא שלך מבוססת על הבורסה. אחד הדברים היותר מונופליסטים בשוק. זאת אומרת שזה נעשה ע"י רגולציה ממשלתית. אם הבורסה לא היתה מונופול, וכל אחד היה יכול לפתוח הבורסה, הרי אנשים היו עוברים לבורסה אחרת שבה ה"גדולים והחזקים" לא היו יכולים לעשות את הטריקים האלה.

            צריך לראות את התמונה הגדולה כדי להבין איך הממשלה היא האחראית לכל הדפקה הזאת.

        • אורי העלה נושא מעניין ששווה פוסט המוקדש רק לו: הבסיס לקריאה לשוק חופשי הקוראת להתערבות מינימאלית נראה לי ברור, אבל כשאני מנסה לחשוב על זה ברצינות אני שוב ושוב נוטה להסכים עם אורי. התחושה היא שמערכת כלכלית ״נקיה מהתערבות״ אכן תשאף ל״איזון״, איזון כזה בו כל ההון יתנקז לשבריר אחוז מהאוכלוסיה וככל שהונם יגדל, גם כוחם יגבר, ולשאר האנשים ישאר אף פחות (ברור לי שכבר היום איזון ההון מוטה לחלוטין, אבל האם זה בגלל ההתערבות הממשלתית או למרות לה? באמת שאיני יודע, ואני ממש לא רוצה להתבלבל לפני שאני קורא לשינוי שיביא עלי אסון).
          ספציפית בשוק ההון, יש הרבה דוגמאות היסטוריות מהמאה שנים האחרונות שמראות איך ללא רגולציה ממשלתית האמור לעיל קרה: גופים פיננסיים גדולים מצאו דרכים להרוויח על חשבון האיש הפשוט.

          • ממש לא נכון, מם.
            תראה דוגמא אחת שבה גופים פיננסיים הרוויחו שלא כדין, על חשבון אחרים, בלי רגולציה ממשלתית.
            קודם כל, אין דוגמא כזאת, כי הממשלה התערבה בכלכלה עוד לפני שהיו בכלל גופים פיננסיים גדולים. ויתרה מכך, אין שום הגיון שמצב כזה יקרה. כל מקום שבו השוק יותר חופשי, אתה מרוויח מזה יותר. כל מקום שיש בו התערבות ממשלתית, אתה סובל מהמקום הזה בהתאם לרמת ההתערבות.

          • אציין מהזכרון: בשנות ה-70 או ה-80, גופי השקעות גדולים גילו איך ״לדפוק״ את השיטה ע״י ניצול הבדלי הזמנים בשעות פתיחת השווקים. זו אופרציה שהציבור הרחב אינה מסוגל לה, וכמובן, היות ומדובר במשחק סכום 0, כל רווח שלהם הוא הפסד ״שלנו״.

            (למען הסר ספק אינני מומחה פיננסי ואני מצטט אחרים, ספציפית אמליץ על:
            David F. Swensen – Unconventional Success
            ספר השקעוות לציבור הרחב שדן בנושאים שאנחנו מכירים ואוהבים. מה שנחמד בספר הוא כמות הדוגמאות מאירות העיניים לאיך השוק באמת עובד.
            הספר מכיל דוגמאות רבות וטובות לדרכים בהם גופים גדולים מרוויחים על הגב שלנו ע״י ניצול משאבים שלנו פשוט אין).

            מולי, מעבר לדוגמאות, זה לא הגיוני שכך העולם ינהג? הרצון למסקם רווחים הוא גלובלי. במיוחד בשוק הפיננסי, בו אתה לא מרגיש באופן ישיר איך הרווח שלך פוגע באחר. אלו רק מספרים על מסך המחשב. אם אין חוקים, החזק ינהג בבריונות כלפי השאר, עד למהפכה הצרפתית הבאה…
            ברור לי שרבים אינם מסכימים איתי, מה שהופך את הדיון למעניין 🙂

  16. לדעתי אפשר לוותר לפעוטות גם על לימודי השואה וגם על לימודי הכלכלה.
    ואם כותבים פה גם באנגלית אז …. 🙂
    To A Child

  17. פעם שאלתי מכר, איש עסקים יהודי אמריקאי משגשג, מדוע הוא קונה רק מרצדס ובמ.וו לעצמו אשתו ובנותיו. הוא ענה לי, ספק בצחוק, שאלמלא הגרמנים היו לו היום כל כך הרבה מתחרים עסקיים שספק אם היה יכול להרשות לעצמו אפילו קיה.

  18. עם רוב התכנים בבלוג אני מזדהה, אבל אני חושב שהפעם עברת את הגבול והלכת לאיבוד לגמרי.
    סיימתי את לימודיי לפני כמה שנים ואני לא זוכר שמכרו לי את השואה בעטיפה של ממתק או ניסו לייפות את העבר. דבריך בנושא הגבורה לא מוסיפים כבוד לך, לניספים או לניצולים. אני מצטרף לגולשים שהמליצו לך להעשיר את יידיעותיך בנושא.
    מצד שני, לא ניתן לצפות ליותר כשאת טוענת שהעבר, עם כל הצער שבדבר, הוא "חסר משמעות".
    התנהלות פיננסית היא דבר חשוב שכל ילד צריך ללמוד, אבל חשוב אף יותר ללמד להיות בנאדם.
    בחברה קפיטליסטית המקדשת נייר (הידוע גם בשם כסף), מצבנו כחברה רק ישתפר אם נכיר בעברנו, בטעויות שנעשו ובמהלך הדברים.
    אני מסכים שאין טעם לפמפם שואה לילדים בגן – אבל מכאן ועד התעלמות מהעבר במוסדות חינוך הדרך רחוקה.

    • מחזיראור

      מסכים, ורק רוצה להוסיף.

      הרעיון הוא לא לפמפם שואה לילדי הגן.
      עד היום לא הייתה ממש משנה סדורה בנושא.. וילדי הגן, בכל זאת חשופים ומבינים שמשהו קורה.
      גננות העבירו את התכנים כמו שהן ראו לנכון. משרד החינוך החליט ליישר קו, והתוות דרך ומינון להעביר לילדים רכים את התכנים. לי זה נראה בסדר גמור.
      כמובן שכל זה לא סותר את העובדה שכולם צריכים חינוך פיננסי.
      האחד לא בא על חשבון השני.

  19. Wonderful poem, and so true! Thanks
    Solidit – social right philosophers wrote some very interesting things, I can't find the link between these intelligent texts and current policies of our beloved government
    The unholy orgy of Ex-ministry of something officials jumping to work with corporate and tycoons is very frightening
    Free market – yes
    Freedom to abuse your power to kill the competition or take me hostage – no
    If your product is good it will win the market, and if not it needs to disappear
    Google is an example – you are allowed to use their products only if you agree to have some of your basic rights moved to the gray zone of corporate spying

  20. דני רוזן

    הי דורין,

    פשוט מעצבן אותי לקרוא כל פעם פוסט חדש שלך, שלהפתעתי… אני מסכים לחלוטין עם הנאמר בו.

    לא מסוגל לחכות וכבר קורא אותו בדרך בנייד.

    די, פשוט לא יאומן.

    תגידי, אפשר להיות חבר שלך ?

    והיה אם תשיבי פני ריקם…

    דני

  21. פוסט מצוין, כתבתי לעצמי את כל הרשימה האחרונה,
    תמיד חשבתי איך לגדל ילד, כך שהוא היה חזק יותר מהמערכת .
    תודה.

  22. ילדים בכל הגילאים חשופים לארועי השואה, אם נרצה או לא, במיוחד בימים הקרובים ליום השואה והגבורה.
    לדעתי חשוב שהדור השני והשלישי לשואה יכירו את המהלך ההיסטורי של העם היהודי, ויפיקו מכך את הלקח הנלמד מזה, לדעתי לא כדאי להעמיס על הילדים הקטנים את לימודי השואה, אלא אם הם שואלים, ולהגיב באופן ,שלא יפגעו במנגנוני ההגנה הרכים שלהם, כאשר הם עשויים לפרש את הדברים בצורה עתידית שלילית.

    לצערנו במקרים מסוימים, בתוך עמנו, מוזילים את זיכרון השואה.
    השואה היא חלק מעברנו, ואם אין לנו עבר, אין לנו הווה ועתיד.

    אשר לחינוך לכלכלה, אני מסכימה עם הסולידית בכל מילה, החינוך מתחיל אמנם מהבית, אך ממשיך להתקיים גם באופן מוסדי, לכן לא רק דרוש לחנך את הילדים, דרוש לחנך גם את המבוגרים.

    בלי לפרט, הרי כולנו קוראים עיתונים, שומעים חדשות, רואים טלויזיה ויש הרבה שקיפות ויודעים במה מדובר.

    וכאמור הסינון של בחינות הקבלה להוראה ולאוניברסיטאות חייב להיות גבוה, הקריטריונים לקבלה חייבים להיות בהתאם, מאחר ומקבלים את התלמיד שאמור לצאת מבית הספר עם מקצוע ביד, או תואר אקדמי וכדומה, חשוב שבחינות הקבלה תדרושנה מצוינות ולא פחות מזה.
    יש מספיק מקצועות שכל אחד יכול לבחור לעצמו; וכל עבודה מכבדת את בעליה, אנחנו צריכים עובדים מקומיים ולא רק עובדים זרים.

  23. קורה לפעמים שתהליך שהתחיל בכוונה טובה ומתוך רצון טוב מסתבך וגולש מעבר לכל פרופורציה. קיים שלב שהנטייה הטובה משנה את פניה והופכת להרגל מזיק. למשל יין: כאשר צורכים אותו במידה הוא מהנה, אבל כאשר מגזימים בשתייתו נכנסים למצב של אלכוהוליזם.

    אותו הדבר לגבי הכסף או החסכנות: כאשל מקדישים זמן ומשאבים מסויימים לשימור הכסף ולחיסכון, זהו מעשה מבורך שבא לעזור בניהול החיים, אולם כאשל מגזימים במחשבות ובתכנונים בנוגע לדרכים לחיסכון, לשימור ולהגדלת הנכסים נכנסים כבר למצב של אובססיה.

    במקרה הזה נראה לי שהסולידית נפלה לתוך המלכודת הזו של הסגידה לכסף והאדרתו. אובססיה מעין זו היא אחת הרעות החולות של הקפיטליזם. היא לא שונה במהותה מהתזזית של הפזרנות ושל הקנייה הכפייתית. אני מדבר על החיסכון הכפייתי.

    בשני המקרים הנ"ל הכסף מקבל משמעות כמעט מיסטית, משמעות של קדושה, ומתחיל להראות כמהות הכל, כנכס החשוב ביותר והמשמעותי ביותר בחיים.

    הפוסט הנוכחי של הסולידית מעלה בי הרהורים נוגים; משמעותו הסופית שכל מה שמפריע לעניין ההתנהלות הפיננסית חייב להלקח הצידה כדי לפנות את המקום לאלוהות החדשה של האדם המודרני: מכיוון שהשואה מסיטה את תשומת הלב, מכיוון שהיא דורשת השקעת אנרגיות ורגשות, יש להסיר אותה מעל במת חיינו כדי שיהיה יותר מקום לעיסוק הכפייתי בכסף.

    אני מצר לראות כיצד העיוות הזה במערכת הערכים, שמקורו במערכת הפיתויים הקפיטליסטית של הצרכנות מצד אחד ושל הניהול הכספי והחסכנות מצד שני (שהם לטעמי היינו הך) הולך ותופס תאוצה בצורה מעוררת חלחלה שכזאת, ואין איש שמזדעק וקורא את כולם לסדר.

    לי אישית עדיף לקחת את כל הכסף ולהשליכו לים ולהיות נצרך סעד מאשל לבזבז שנים על נסיון פטטי לשמר את הכסף שחסכתי ולהיות סוג של זומבי, של עבד לדולרים, ריביות מניות ואג"חים.

    כבכל נושא בחיים חייבים לשמור גם כאן על פרופורציות ולא לתת למרשרשים ולמצלצלים להכתיב את חיינו ולבוא במקום תרבות, עשייה, התפתחות, יחסי אנוש והגשמה עצמית.

    • שמעון חש

      יפה דרשת עמוס
      הכסף זו הדת החזקה והמצליחה ביותר בעולם בהיסטוריה כולה!

      • שמעון חש

        וכמובן שלימודי שואה לילדי הגן זה אווילי מאין כמוהו

  24. שמעון חש

    הווווווו הליברטאנים…
    נכון, סוציאליזם הוא לבסוף נצלני ומעודד פרזיטם
    אך קפיטליזם טהור או ליברטניזם מעודד את חוק הג'ונגל, החזק חופשי להתחזק עוד ועוד ולעשוק עוד ועוד את החלש.
    כך ארהב הופכת בצעדי ענק למדינת מקורביזם כמו ישראל בה המאיון העליון שואב את העושר מכל השאר.

    אני מאמין יותר במודל הגרמני, משהו באמצע. חזירותו של האדם חייבת פיקוח

    • שמעון חש

      ותחת שלטון הליכוד (ובמיוחד המלך ביבי הקפיטליסט)
      המקורביזם והון שלטון מתחזק והולך, מתחזק והולך

  25. מזדהה מאוד עם המאמר. לא יודע מה טוב בלחשוף ילדים לזוועה. אף אחד מאיתנו לא היה ממליץ על ביקור במחנה השמדה פעיל מתחת לגיל __ (באיזה גיל זה אמור לעשות טוב?) – למה ללמוד עליו בגיל רך אמור להועיל במשהו לילדים?

  26. לק"י
    אני קורא את האתר שלך כבר כמה זמן – אבל זה המאמר שאיתו הזדהיתי הכי הרבה.
    כל הכבוד לך על ניסוח מוחץ של עולות צר החינוך ו"מערכת החינוך"
    אליצור

  27. אני מאמין, (בין השאר), בתבונת המונים, בביזור מערכות ובחופש של כל אחד ואחת לשאוף לאושר, כל עוד זה לא בא על חשבון אחרים… ואני מסכים כמעט עם כל מה שכתוב כאן על מערכת החינוך הדי עלובה שלנו.

    אני גם מסכים במאה אחוז עם האמירה "ללא חירות כלכלית אין חירות אישית ואין חירות פוליטית."

    אבל מה שכתבת אחרי משפט זה די התמיה אותי… האם את באמת מאמינה שיש פה שאלה של "קפיטליזם מול סוציאליזם"? (…או "שמאל מול ימין", או כל מאבק אחר בין תיאוריות קוטביות כלשהן).

    שתי השיטות נכשלו באופן מחפיר לשרת את האינטרסים האינדיווידואליים והקבוצתיים של רוב האוכלוסיה בכל הדוגמאות ההיסטוריות שאני מודע להן.
    שתיהן משתמשות בתעמולה, ושתיהן מובילות לשעבוד ודיכוי – זה רק מופיע בצורות שונות.

    "התערבות ממשלתית מאפשרת למיעוט בר-שררה, חמדן ותאב כוח, לכפות את רצונותיו על הפרט.." – נכון, אבל כפי שהדגים אורי גם חוסר התערבות מאפשר את זה, כך שאלא אם פספסתי משהו, גם אמירה זו לא תומכת בגישתך.

    "..עיוותים כמו קצבאות ילדים ודמי אבטלה…" נוצרו כתולדה של מערכת כלכלית ומונטרית מעוותת, והצורך בהם אינו מוגבל לאלו שעשו בחירות שגויות בחייהם – אלו חוקי המשחק בו אנו משתתפים, וזה שאת יודעת לשחק אותו קצת יותר טוב מאחרים עדיין לא הופך את החוקים הללו לנכונים או טובים בשבילך ובשבילי, קל וחומר לאלו שבאמת זקוקים לתמיכה, (בדרך כלל באופן זמני בלבד).
    אם כבר, נראה לי שחברה שלא תומכת בחלשים בתוכה, בין אם מתוך איזו אידיאולוגיה או סתם חזירות, תמצא את עצמה מתישהו בהליך פירוק מזורז "יזום מלמטה".

    ולסיום: סתם דעתי האישית, אבל מכיוון שהזכרת את זה…
    אם קצת יותר פוליטיקאים היו מאמינים "שטובת הקהילה היא טובתם האישית" המצב היה משתפר ללא הכר, ללא קשר לתיאוריה הכלכלית או השלטונית בה הם מחזיקים, (או זו שבבסיס החברה שנתנה להם את מנדט הניהול הזמני שלהם).

  28. אתייחס רק לטענה " העבר כואב, אך לא ניתן לשנותו, ולכן, עם כל הצער, הוא חסר כל משמעות".

    לדעתי זאת טענה שגויה (וגם אינה משרתת את שאר הטענות הפוסט, אבל זאת כבר בעיה אחרת)

    מספיק להזכר באימרתו של George Orwell, 1984

    “Those who control the present, control the past and those who control the past control the future.”

    על מנת להבין כמה טעית שעבר הוא "חסר כל משמעות"

  29. אני נהנה לקרוא את הבלוג שלך ושמח שגם בנושאים רגישים, הדיון שאת מעלה הוא ענייני ומעניין.

    בשואה הושמד חצי מעם ישראל בצורה שיטתית. צריך להנחיל את הידע על מה שעבר שם לדורות הבאים. עובדה שגם לך ישנו ידע על כך – לפחות מאותם שרידי שואה שלהם את עוזרת. אפשר כמובן להתווכח על הכמות ובאיזה גיל להתחיל בהעברת הידע, אבל בוודאי שלא למחוק את העברת הידע לדורות הבאים.

    את צודקת במאה אחוז שמערכת החינוך לא מלמדת את דור העתיד התנהלות כלכלית מהי.

    לא הייתי מבלבל בין שני נושאים חשובים אלה. ידיעת הארץ חשובה גם כן, אבל לא הייתי ממהר לוותר כליל על ספרות.

    המשיכי לכתוב ולהעשיר את דעותינו.

  30. יכול להיות שכלל לא הבנתי את הפואנטה, אבל יום אחד בשנה לתת לזכרון זה המינימום. מצד שני להרחיב בבית ספר עוד יותר את נושא השואה במקום התנהלות פיננסית זה כבר נכון לדעתי. גם הסיכום הנקודתי בסוף של חינוך פיננסי פשוט מעולה.

  31. אורליוס

    אין דבר כזה שוק חופשי זאת רק אשליה מפני שתמיד יהיו בעלי שררה שיניעו את השוק לכיוונם, ארצות הברית היא הדוגמה הטובה ביותר לזה השוק בה הוא חופשי לכל הדעות אך הדמוקרטיה בה נשחקת במהירות כך שרק אליטה מצומצמת שולטת במדינה . כל הקיצוניות מביאות אותה תוצאה אליטה קטנה שולטת אם זה בדמוקרטיה חופשית מידי ואם בסוציאליזם קיצוני (למתקשים חישוב על זה שיכניסו את ידכם לשעה לתנור של 200 מעלות או למקרר של 200- התוצאה תהיי דומה היד כבר לא תתפקד הדרך שונה אך התוצא זהה לחלוטין) . המקום הנכון ביותר להיות הוא באמצע כמו המדינות הנורדיות .

  32. שובי דובי

    מסכים עם המהות של דבריך, אפשר להתווכח על הדקויות אבל הן לא עקרוניות.
    אני גם בעד ד"א לבטל את כל פסטיבל הטקסים. יום הזכרון יום השואה יום העצמאות יום הזיבי, נחנקנו כבר.
    מי שממש חרמן על הטקס, סבבה, שיתקהל עם עוד כמה תפוסים ויציינו את המאורע בפאנן, אבל לכפות על ילדים שנה אחר שנה להשתתף בטקסים ולשיר במקהלה על ההוא עם הבלורית זה שואה. אפשר להתקדם.

השאר תגובה