ועוד סיבה אפשרית-
ישנם אנשים שלא יודעים ליהנות רגע אחד בחיים
ותמיד יאכלו מרק כרוב עם צנונית פושרת
גם אם תיק הנכסים שלהם עובר את ה3 מיליון נטו
וכל חייהם מרירים וחרדתיים
הופתעתי עד כמה יש להם ייצוג כאן
כמה ייצוג יש להם? אשמח להערכתך.
בעיניי, זה נושא הרבה יותר מעניין מהשאלה למה לא נפתח שרשור על נאסראללה במשך 24 שעות
אני אישית מסכים להערכה של
@פסיוני,
אך לא לניסוח ולמסגור בתור אנשים מרירים וחרדתיים.
לדעתי אנשים אחראיים כלכלית (אלו שגם נוטים להיות חברים בפורום כלכלי כזה),
הם אנשים שחושבים ומתכוננים לעתיד, כולל מחשבה על מקרי קצה אפשריים.
אנשים כאלו נוטים כנראה פחות להביע התלהבות ציבורית כשמהלך נמצא רק באמצע שלו, אלא קודם כל מחכים שהוא יושלם.
התיוג בתור "מרירים וחרדתיים" אינו חדש (כבר במשל הצרצר והנמלה, הנמלה מואשמת בזה שהיא לא יודעת לחיות את הרגע...),
ואני גם לא חושב שזה בהכרח נכון.
לדעתי יותר נכון לקרוא לזה "שמחה אחראית ובמידה" בניגוד לאופטימיות לא מבוססת שדי בוודאות תתפוצץ לנו בפנים.
אם רוצים לקחת דוגמא הפוכה, אז יש שר אוצר כלשהו שמדבר ופועל באופטימיות בלתי מבוססת,
כולל למשל פיזור כספים בהיקף גדול, ו
ביטול הפרשות לקרן לפיצויי מלחמה רגע לפני מלחמה גדולה.
או זה שהוא לא חושב שצריך בכלל להיערך כלכלית תוך כדי המלחמה, ולדעתו אין צורך לקצץ במותרות ואפשר "לדלג מעל שדה המוקשים של סדרי העדיפויות"
או זה שהוא בכלל לא מנסה לעשות צעדים (אפילו קטנים) כדי לשמור על דירוג האשראי של המדינה (שלפי הערכות שהובאו כאן יעלה לנו כ120 מיליארד ש"ח בעשור הקרוב).
אז כן, אני בטוח שהוא חי לו כמו הצרצר בעולם דמיוני מושלם,
אבל צריך לזכור שהחורף עלול להגיע, ואז דווקא הנמלים שעבדו והתכוננו יהיו מאושרות יותר...