• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

רסק עגבניות כשיעור לחיים

  • פותח הנושא פותח הנושא אקראי
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
תודה, לא ידעתי. אבל מניסיוני אני לא יודע עד כמה זה נכון.
אני זוכר שהיה לנו בקבוק גדול של רוטב פיצה. לא זוכר כמה זמן לקח לנו לגמור אותו, אבל זה בטוח היה יותר משבוע.
מה ההבדל בין רוטב פיצה לרסק עגבניות מרוכז?
לבקבוק יש מכסה שמייצר אטימה טובה לאריזה.
לרסק עגבניות, אם זו אריזת פלסטיק עם מכסה אלומיניום, אין כלל אטימה לאחר הפתיחה. אם מדובר בקופסת זכוכית אז כנראה שרמת האיטום תהיה טובה.

ובכלל, אחד הדברים החשובים לשמירה על המזון לאורך זמן לאחר השימוש זה להימנע מדאבל דיפ, שמקצר את חיי המוצר בצורה משמעותית.
 
לא מאמין מה קראתי הרגע.
אתם באמת ובתמים קטנוניים כל כך שחיסכון של מספר שקלים על מוצר הוא ממש משמעותי לכם?
כל עוד אתם לא חיים מהיד לפה, ההשוואת מחירים הזו לא שווה את המאמץ, את החיסכון תשמרו לדברים הגדולים.
אני קונה כל מה שאני צריך (בדגש על צריך) בלי להסתכל בציציות יותר מידי. מספר אחוזים לכל כיוון לא מטרידים את מנוחתי.
בחישוב גס ובהגזמה, אם הייתי מקפיד לקנות רק במבצעים ובמקומות זולים יותר, הייתי חוסך כמה מאות שח בחודש, שאם הייתי משקיע אותם זה היה מצטבר לסכום של אולי 300 אלף שקלים לאורך 30 שנה. אז הילדות שלי יקבלו כמה עשרות אלפי שקלים פחות מהירושה, אז מה! הן כנראה כבר יהיו בגיל פנסיה. רק ממכירת הדירה יהיה להן יותר ממליון. זה החישוב שלי והסיבה שאני לא מטריד את עצמי בזוטות.
ושוב, קונה רק מה שצריך.
 
קונה רק מה שצריך.
מסכימה איתך, אבל זה קצת טריקי.
מה זה צריך?
כבר כמה שנים שאני זאת שמכינה את הרשימה לקניות ובעלי הוא הוא הקונה בפועל.
מבחינתו, כל מה שרשום ברשימה הוא "צריך". מבחינתי (אילו הייתי אני נוסעת לקניות) זה בסיס לשינויים.
וגם - יש לפעמים ברשימה דברים שהם לא "צריך", כמו חטיפים או שוקולד.
והוא אוהב רק גבינה מיצרן מסוים ולא מוכן לשקול חלופות. אני מעשנת בכמות לא סבירה והוא קונה לי את הזוועה הזאת (זה ברשימה :) ).
 
לא מאמין מה קראתי הרגע.
אתם באמת ובתמים קטנוניים כל כך שחיסכון של מספר שקלים על מוצר הוא ממש משמעותי לכם?
כל עוד אתם לא חיים מהיד לפה, ההשוואת מחירים הזו לא שווה את המאמץ, את החיסכון תשמרו לדברים הגדולים.
אני קונה כל מה שאני צריך (בדגש על צריך) בלי להסתכל בציציות יותר מידי. מספר אחוזים לכל כיוון לא מטרידים את מנוחתי.
בחישוב גס ובהגזמה, אם הייתי מקפיד לקנות רק במבצעים ובמקומות זולים יותר, הייתי חוסך כמה מאות שח בחודש, שאם הייתי משקיע אותם זה היה מצטבר לסכום של אולי 300 אלף שקלים לאורך 30 שנה. אז הילדות שלי יקבלו כמה עשרות אלפי שקלים פחות מהירושה, אז מה! הן כנראה כבר יהיו בגיל פנסיה. רק ממכירת הדירה יהיה להן יותר ממליון. זה החישוב שלי והסיבה שאני לא מטריד את עצמי בזוטות.
ושוב, קונה רק מה שצריך.
האם עשית את ההשוואה הזו פעם? ניסית את האלטרנטיבה הזולה ובדקת שזה לא שווה לך את המאמץ? כי אני כן בדקתי וזה חוסך לי אלפי שקלים בחודש, מה גם שברגע שאתה יודע מה המוצר שהכי מתאים לך אתה קונה אותו ישירות בלי לחשוב יותר מדי ברכישה הבאה.
 
ניסית את האלטרנטיבה הזולה ובדקת שזה לא שווה לך את המאמץ?
אני ניסיתי לעבור לרמי לוי לפני יותר מעשור (רוב המוצרים שלו זולים יותר מאחרים), נגעלתי מרמת התחזוקה בסניף והלכתי משם. אני גם לא אעז להזמין משם און-ליין כי אני חוששת שהמוצרים הרגישים לא מטופלים היטב.
הבעל שלי עבר משופרסל-דיל ליוחננוף כי הראשונים התייקרו מאד, אבל הוא לא מוכן לעבור לויקטורי או לנסות אחרים כרגע. קל ויעיל יותר לערוך קניות במקום שאתה כבר מכיר איפה כל המוצרים יושבים וזה חוסך זמן. אז כן, לפעמים יש תיעדופים אחרים מאשר עלות - זמן, איכות, תחזוקה, נוחות תשלום.
מצד שני, הוא לא קונה רק ביוחננוף. הסיבוב שלו כולל חנות תבלינים ופיצוחים, מוצרים ספציפים בטיב טעם, לפעמים בשר בקצבייה (אם זה לא בשר טחון וחזה עוף) ומוצרים בפיקוח אצל המכולת במושב (כי חשוב לנו לערוך אצלו חלק מהקניות שלנו).
התובנה העיקרית שלי להפחתת עלויות מזון - מקסימום חומרי גלם לאכילה ובישול בבית ומינימום מוצרים מעובדים של חמם והגש או חטיפים. וכמובן תכנון מראש.
הנוסחא הזאת תקפה בתנאי שקונים בחנויות זולות יחסית, ולא בחנויות מובחרות (ירקניית בוטיק, חנות אורגנית וכיוצא בזה) ולא קונים דרך וולט כמה פריטים כי בדיוק נגמר.
 
לא מאמין מה קראתי הרגע.
אתם באמת ובתמים קטנוניים כל כך שחיסכון של מספר שקלים על מוצר הוא ממש משמעותי לכם?
האמת התלבטתי אם לענות כי תכלס (וכמו שכתבתי בהודעה) אני אעדיף מוצרים שמסיבה זו או אחרת שווים *לי* ולאו דווקא את המוצרים הזולים ביותר.
אבל מבחינה חשבונית/חישובית גרידה לא יכולתי להתאפק :>
 
לכל החוסכות והחוסכים הנלהבים,
שרודפים אחרי קופונים כאילו זה מטבע דיגיטלי נדיר,
שנכנסים לסופר עם אפליקציות, אקסלים, השוואות מחירים ושליח משוריין מ-Ynet כלכלה,
אז הנה, אני כאן כדי לשים סוף לכל הבלאגן הזה עם פטנט מהפכני:
אני פשוט מחליטה כמה אני רוצה לשלם, לא כמה זה עולה.
הגיוני, לא?

הקנייה שלי אמורה לעלות 1000 ש"ח.
מגיעה לקופה – זה 1170 ש"ח.
מה אני עושה? במקום להיכנס להיסטריה צרכנית, אני פשוט שולפת 5 מוצרים ועפה מהם החוצה.
בלי דיבורים, בלי מבצעים, בלי "4 ב־10" שצריך דוקטורט במתמטיקה להבין אותם.
ואז מה? אני יוצאת עם חיוך, עם קנייה בול בתקציב, ובלי תחושת פספוס שהחמצתי את המבצע על דגני בוקר בטעם אכזבה.
ככה חוסכים — לא בודקים מחירים. מכתיבים אותם.

כי הרי מי שצריך 32 סוגי חטיפים לילד בן 3 – הבעיה היא לא בסופר, אלא בלוגיסטיקה בבית.
וכשמבינים שהמוצר הכי יקר בקנייה זה ה"אולי נצטרך את זה", אז פתאום התקציב עומד בזכות עצמו, בלי בג"צ ובלי בגאז'.
 
הקנייה שלי אמורה לעלות 1000 ש"ח.
מגיעה לקופה – זה 1170 ש"ח.
מה אני עושה? במקום להיכנס להיסטריה צרכנית, אני פשוט שולפת 5 מוצרים ועפה מהם החוצה.
בלי דיבורים, בלי מבצעים, בלי "4 ב־10" שצריך דוקטורט במתמטיקה להבין אותם.
ואז מה? אני יוצאת עם חיוך, עם קנייה בול בתקציב, ובלי תחושת פספוס שהחמצתי את המבצע על דגני בוקר בטעם אכזבה.
ככה חוסכים — לא בודקים מחירים. מכתיבים אותם.
לפי מה החלטת שהקניה שלך אמורה לעלות 1000 ש"ח?
באמת מעניין מה את מחזירה? טיטולים? לחם? חלב? או דברים שלא היית צריכה בכל מקרה גם אם זה נכנס באלף ש"ח.
אם את מחזירה דברים ולא מרגישה שחסר אז כנראה הסכום לא נכון.
 
לכל החוסכות והחוסכים הנלהבים,
שרודפים אחרי קופונים כאילו זה מטבע דיגיטלי נדיר,
שנכנסים לסופר עם אפליקציות, אקסלים, השוואות מחירים ושליח משוריין מ-Ynet כלכלה,
אז הנה, אני כאן כדי לשים סוף לכל הבלאגן הזה עם פטנט מהפכני:
אני פשוט מחליטה כמה אני רוצה לשלם, לא כמה זה עולה.
הגיוני, לא?

הקנייה שלי אמורה לעלות 1000 ש"ח.
מגיעה לקופה – זה 1170 ש"ח.
מה אני עושה? במקום להיכנס להיסטריה צרכנית, אני פשוט שולפת 5 מוצרים ועפה מהם החוצה.
בלי דיבורים, בלי מבצעים, בלי "4 ב־10" שצריך דוקטורט במתמטיקה להבין אותם.
ואז מה? אני יוצאת עם חיוך, עם קנייה בול בתקציב, ובלי תחושת פספוס שהחמצתי את המבצע על דגני בוקר בטעם אכזבה.
ככה חוסכים — לא בודקים מחירים. מכתיבים אותם.

כי הרי מי שצריך 32 סוגי חטיפים לילד בן 3 – הבעיה היא לא בסופר, אלא בלוגיסטיקה בבית.
וכשמבינים שהמוצר הכי יקר בקנייה זה ה"אולי נצטרך את זה", אז פתאום התקציב עומד בזכות עצמו, בלי בג"צ ובלי בגאז'.
שאלה רצינית - האם יש הודעה שאת/ה כותב פה בפורום ללא שימוש בצאטגיפיטי (או חבריו)?
 
לבקבוק יש מכסה שמייצר אטימה טובה לאריזה.
לרסק עגבניות, אם זו אריזת פלסטיק עם מכסה אלומיניום, אין כלל אטימה לאחר הפתיחה. אם מדובר בקופסת זכוכית אז כנראה שרמת האיטום תהיה טובה.

ובכלל, אחד הדברים החשובים לשמירה על המזון לאורך זמן לאחר השימוש זה להימנע מדאבל דיפ, שמקצר את חיי המוצר בצורה משמעותית.
מעניין. אז איך להקפיא? להעביר לקופסת פלסטיק?
 
שאלה רצינית - האם יש הודעה שאת/ה כותב פה בפורום ללא שימוש בצאטגיפיטי (או חבריו)?
אפילו צאט גיפיטי לא כזה החלטי כמוך.
ובכן, זה כנראה סימן ברור שהגענו לשנת 2025
שבה אם מישהו כותב משפטים עם קצת השקעה, רמז לסגנון, ופסיק במקום הנכון, מיד חושדים שהוא רובוט.
בעידן שבו רוב הפוסטים נכתבים כמו סיכום של שיחת טלפון בזמן נהיגה,
כל מי שמשתמש בתחביר בסיסי נחשב בינה מלאכותית עם רגשות.
אז כן, אם אתה נשמע כאילו אתה יודע מה אתה אומר — סימן שאתה כנראה לא אנושי.
כי הרי בני אדם אמיתיים כבר לא מתנסחים. הם רק מגיבים, מאשימים ושולחים אימוג'י עצבני.
 
שכחת לשאול את גוגל? הוא יביא לך ים של עצות.
אפשר לדבר רק עם ChatGPT, לבקש ממנו עצות לחיים, לחפש כל מיני דברים בגוגל. אבל אני חושב שכולנו מעוניינים בתקשורת אנושית, ודאי אישה כמוך שמעריכה כל כך חיים קהילתיים. :)
 
תודה, לא ידעתי. אבל מניסיוני אני לא יודע עד כמה זה נכון.
אני זוכר שהיה לנו בקבוק גדול של רוטב פיצה. לא זוכר כמה זמן לקח לנו לגמור אותו, אבל זה בטוח היה יותר משבוע.
מה ההבדל בין רוטב פיצה לרסק עגבניות מרוכז?



לא רק בקבוק דרך אגב, גם קופסאות כאלה של יכין. וגם כאלו היו לנו במקרר אחרי פתיחה, אבל אני לא זוכר לכמה זמן.
רוטב מוכן מכיל בד"כ תוספות משמרות. או חומר משמר או מלח וסוכר וחומצה בכמות גבוהה שהם כולם חומרים משמרים. ברסק עגבניות יש רק מעט סוכר, ובוודאות יתעפש אחרי מספר ימים גם במקרר.
 
אבל אני חושב שכולנו מעוניינים בתקשורת אנושית
תקשורת אישית לענייני נושאים טריוויאלים יכולה להיות מאד משעממת.
אני נוטה לחפש בגוגל פתרונות שעבדו לאנשים ולבחור מתוך זה מה עושה לי שכל לנסות.
האם אנחנו בשיחה על רסק עגבניות כאן? או על משהו רחב יותר?
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
הקנייה שלי אמורה לעלות 1000 ש"ח.
מגיעה לקופה – זה 1170 ש"ח.
מה אני עושה? במקום להיכנס להיסטריה צרכנית, אני פשוט שולפת 5 מוצרים ועפה מהם החוצה.
הצד החיובי בעליית המחירים הוא שאם שצריך להוציא פחות מוצרים בשביל לחסוך 170 ש"ח.
 

נושאים דומים

Back
למעלה