רגולציה - כן/לא/כמה ?

[ע.מדי]

אם אדם מכר את ביתו לחברה סלולרית אבל מסכן את כל שכניו אז מה שעישאר להם לתבוע אותו ואז אחרי 20 שנה הם יקבלו פיצוי וסרטן ? זה הפתרון ?
זה בדיוק לא שוק חופשי אלא ניצול כוח כספי כדי למצוא פראיירים ולשים ״קצוץ״ על כל הסובבים לך.
חזון לא משהוא
אדם סמית מתהפך בקברו

 

[TunaGolem]

הסיבה שאתה ממשיך לשרת היא בגלל פחד ממחיר הסרבנות ?

בכלל לא.
הפחד הוא לחיי וחיי אהובי.

אני לא חושב שיהיה הבדל מהותי בתפקוד צבא מופרט. הוא יהיה יעיל יותר (כמותית), ומוסרי יותר.

 

[ע.מדי]

בכלל לא.
הפחד הוא לחיי וחיי אהובי.

אני לא חושב שיהיה הבדל מהותי בתפקוד צבא מופרט. הוא יהיה יעיל יותר (כמותית), ומוסרי יותר.

אני לא חושב שיש צבא פרטי שישקיע במערכת טילים להגנה מראשי חץ גרעיניים.
אני גם לא בטוח שצבא פרטי ישוש לעמוד לרשות המדינה בכל מחיר.
משום מה חזרה לאוסף של צבאות פרטיים שעומדים (לפעמים) לרשות השליט זה מאפיין של ימי הביניים והרנסנס כאשר דמוקרטיה לא היתה הבון-טון,
אני מסכים שצבא פרטי יהיה יותר יעיל כנראה לבעליו ולמטרותיו, לא למדינה ולאזרחיה

 

[TunaGolem]

אני לא חושב שיש צבא פרטי שישקיע במערכת טילים להגנה מראשי חץ גרעיניים.

לדעתי, צבא פרטי ישקיע בכל הנדרש כדי לעמוד בדרישות הבטחון של שוכריו (קונצרנים גדולים וחברות אבטחה שימכרו את שרותיהן לשכונות פרטיות).

אני גם לא בטוח שצבא פרטי ישוש לעמוד לרשות המדינה בכל מחיר.

אבל לא יהי צורך מכיוון שלא תהיה מדינה.

שעומדים (לפעמים) לרשות השליט

השליט מיותר, והדוגמא רעה.

אני מסכים שצבא פרטי יהיה יותר יעיל כנראה לבעליו ולמטרותיו

זה מספיק לי אם אני הבעלים או המטרה

 

[ע.מדי]

לדעתי, צבא פרטי ישקיע בכל הנדרש כדי לעמוד בדרישות הבטחון של שוכריו (קונצרנים גדולים וחברות אבטחה שימכרו את שרותיהן לשכונות פרטיות).

אבל לא יהי צורך מכיוון שלא תהיה מדינה.

השליט מיותר, והדוגמא רעה.

זה מספיק לי אם אני הבעלים או המטרה

אוקי הבנתי את החזון , אין מדינה אין משטרה אין חוק משפט או זכויות , יש שותפויות עסקיות
אפעס לא הכי פרקטי בעולם אבל מותר לחלום

 

[ע.מדי]

בכלל לא.
הפחד הוא לחיי וחיי אהובי.

אני לא חושב שיהיה הבדל מהותי בתפקוד צבא מופרט. הוא יהיה יעיל יותר (כמותית), ומוסרי יותר.

קראתי שוב את מה שכתבת מקודם על כח שאין הצדקה לגיוס בכוח ואתה מתנגד לאלימות
ולא הצלחתי להבין למה אתה ממשיך לשרת מילואים ? מדובר בשרות בכפיה ואלימות
יותר מכך אם לא תשרת יקירך יקבלו אותה רמת בטחון בפחות סיכון לך.
אז גם ברמה תועלתית וגם לפי תוצרת המוסר שלך אין הצדקה לשרות שלך.
אם אני מצרף את העובדה שאתה מתנגד לקיום של מדינה אז בפרט הגנה על מדינת ישראל היא אקט מיותר עד בלתי מוסרי.

האם אני טועה בהבנת עמדתך ?

 

[ע.מדי]

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3676981,00.html?dcRef=ynetCube

דוגמא מודרנית ל״עיירת כורים״ מודרנית למי שחושב שלא צריך רגולציה מי שחושב שמפעל גרעיני אומלל כימיקלים יפחד מכמה תושבים ובגלל זה ישמור על בריאות הציבור הוא נאיבי או מתממם

 

[TunaGolem]

ולא הצלחתי להבין למה אתה ממשיך לשרת מילואים ? מדובר בשרות בכפיה ואלימות

אני מתנגד למסגרת, אבל רוב האינטרסים שלי מיושרים עם הפקודות שאני מקבל.
בכ"ז, גם כאשר אקבל פקודה שמנוגדת לאינטרסים ולאידאולוגיה שלי, אבצע אותה.

יותר מכך אם לא תשרת יקירך יקבלו אותה רמת בטחון בפחות סיכון לך.

אני חולק על שני חלקי הטענה.

אם אני מצרף את העובדה שאתה מתנגד לקיום של מדינה אז בפרט הגנה על מדינת ישראל היא אקט מיותר עד בלתי מוסרי.

אני מתנגד לקיום של מדינה, וקורא למדינה להתפרק, אבל אני בעד הגנה על האזרחים (כולל פקידי הממשל ולובשי המדים).
אני גם מקבל את הדעה שחולקת עלי, ולכן לא חושב שמדבור במעשה בלתי מוסרי בכל מקרה.

אתה מתנגד לאלימות

למען הסר ספק, אני מתנגד גם למעשי אלימות אנרכיסטיים

אפעס לא הכי פרקטי בעולם אבל מותר לחלום

אין לי ספק שמעבר חד ייצור יותר נזק מתועלת. אין לי מושג האם ניתן להגיע לשם בכלל. כך שבמובן מסויים אני מסכים.

עריכה:

אפעס

אירוני משהו שהשתמשת במילה זו. המילה הגיעה לאידית מהפסוק: "אפס כי לא יהיה בך אביון".
מותר לחלום גם על זה.

 

[ע.מדי]

@TunaGolem
אני ממש לא חושב שיש הבדל ביו הבטחון שמקבל סרבן שרות , חרדי, ערבי, בת שרות לאומי
ולכן אין הגיון בשרות צבאי אם זו המטרה כאשר אתה מתנגד למדינה ולאלימות.

 

[ogi]

לא כל הרגולציה דרמטית, יש גם רגולציה קומית. למשל זה:

יש לכם תה בבית? קחו את הקופסה והעיפו מבט בשקיקי התה. כיצד מחוברת התווית לחוט המחזיק את השקית? אם אתם מחזיקים תה ויסוצקי ביד, התווית מודבקת. אם מדובר בתה ליפטון, התווית מהודקת לחוט בסיכת מתכת. באותו אופן, בתה ליפטון סגור השקיק בעזרת סיכת מתכת, ואילו בתה ויסוצקי הוא דבוק בהלחמה בחום. הבדל זניח? בכלל לא! הסיכה הקטנה הזו, מתברר, עמדה במוקד דיון משפטי סוער בשלהי המאה ה-20, שהגיע לסיומו בשנת 1996, עת ניתנה פסיקת בג"ץ בעתירה שהגישה חברת תה ויסוצקי נגד שר הבריאות ועוד עשרה גופים שונים.

הבדיחות האלה הן כמובן על חשבוננו:

הנה כי כן התקן הישראלי לא נועד להגן על הצרכן מפני היצרן אלא להפך: מטרתו – לשיטת ויסוצקי – היא גם להגן על היצרן מפני הצרכן, ולתת לו מונופולין על השוק בלי חשש ממתחרות המייצרות באופן זול יותר.

 

[TunaGolem]

@ע.מדי

1. אני חושב שהשירות שלי משפיע ישירות על בטחון אהובי
   
2. אני לא מתכוון לקחת את הסיכון ולבדוק אם אני טועה

 

[ע.מדי]

לא כל הרגולציה דרמטית, יש גם רגולציה קומית. למשל זה:

הבדיחות האלה הן כמובן על חשבוננו:

לא רק רגולציה היא קומית פעם קראתי את הזהרות ההפעלה לטוסטר (כנראה מיוצא לארהב)
היה אסור
1. לנעוץ בתוכו כלים מתכתיים בעודו מחובר או מנותק
2. לשבת או לעמוד עליו כאשר הוא מחובר או לא ממתח
3. לשטוף אותו
4. להתרחץ איתו
ואלו היו הבאמת מטורפים
זה לא היה אילוץ רגולציה אלא הנחיות עו"ד כנגד תביעות , כנראה שכל שורה זו תביעת נזיקין בארהב

 

[Edward]

שמע, אני מתקשה להפריד כמה מהפוסט שלך מבוסס על מידע ועובדות וכמה על פרשנות אישית.
נראה לי שבחלק מהדברים אתה רק מחזק את הצורך ברגולציה.

אולי כדאי להגדיר מה זה רגולציה. מבחינתי זו התערבות ממשלתית שהיא מעבר לקביעה ואכיפה של כללי משחק אחידים בחוק. כלומר, כשבמקום לזרוק את כל העבריינים לבתי משפט על בסיס אחיד, ממציאים כל מיני רשויות שכל אחת מטפלת בסוג אחר של עבריין, ממציאה חוקים לעצמה ואוכפת איך שבא לה. מתווה לזה כפילות מטורפת של כוח אדם ואף אחד לא מצליח לעקוב אחרי החוקים והתקנות שכל הרשויות הללו מייצרות.

אז אני בעד בתי משפט ענקיים, אבל נגד יצירה של רשויות אחרות במקביל.

מאיפה זה? יש איזו החלטה ציבורית מוצהרת של הממשל להגדיל את % בעלות על הדירות בכל מחיר?

כן, זו מדיניות. למשל:
http://www.businessweek.com/the_thread/hotproperty/archives/2008/02/clintons_drive.html

לפי מה שאתה גורס לא רק שצריך להקל על מתן משכנתאות אלא צריך להסיר כל מגבלה, לא? כמה שפחות רגולציה. אז מה הבעיה עם ההקלות האלה?

הבעיה שההקלות כרוכות בהסרת אחריות פלילית, כלומר תעשו מה שבא לכם וגם תדעו שבחיים לא תיכנסו לכלא או ייקחו לכם את הכסף. אני בעד להסיר את החסמים אבל שתהיה אחריות פלילית מאוד קשה. שני דברים שונים.

לי זה נשמע שהבנקים "הגו" את הפתרון הזה. כלומר זה עוד טיעון למקום שבו רגולציה הייתה צריכה להיות הדוקה יותר, לא?

שוב, הם הגו את הפתרון הזה כי הם ידעו שהם לא יילכו לכלא על הונאה ולא יחזירו את הבונוסים. אז להיפך, לא היה צריך לעצור אותם אלא פשוט לתת להם להבין שהם עומדים לסיים את דרכם בכלא בלי גרוש בכל רגע, ואז הם היו עושים אחורה פנה מה זה מהר.

זה כבר נשמע לי כמו סתם תאוריית קונספירציה לא רצינית. מה הפוליטיקאים הרוויחו? משרד האוצר או הבנק המרכזי הרוויחו משהו?

הפוליטיקאים ניזונים מתרומות להתמודדות שלהם, והתורמים הגדולים הם הבנקים וכל מה שקשור אליהם. זו מערכת מעגלית שבה אם אתה מתמודד לאיזושהי משרה, אתה לוקח כסף מנציגים של גופים עסקיים וגם לא עסקיים (לוביסטים) ויש הבנה שהם מצפים לתמורה לכשתיבחר. אתה מוזמן להתרשם מהסכומים האחרונים כאן (יש לזכור שהבחירות לא מאוד קרובות וכבר הסכומים יפים):
https://www.opensecrets.org/pacs/superpacs.php

ושטוף את עיניך בתורמים של אובאמה כסנאטור:
http://www.opensecrets.org/politicians/contrib.php?cycle=Career&cid=n00009638&type=I

וכנשיא:
https://www.opensecrets.org/pres12/

משרד האוצר והבנק המרכזי כנראה לא קשורים לעניין והם גם לא קובעים מדיניות, מי שקובע זה המחוקקים שמקבלים את התרומות. כמובן שלא הכל זה כסף, יש לא מעט useful idiots כפי שאמר לנין שבאמת חשבו שזה רעיון טוב לעזור לאנשים עניים לקנות בית.

 

[Edward]

לא כל הרגולציה דרמטית, יש גם רגולציה קומית. למשל זה:

הבדיחות האלה הן כמובן על חשבוננו:

זה מזכיר לי את השאלה: למה בכל העולם על חלב סויה כתוב soy milk ורק בארץ זה soy drink?

תשובה - כדי לחסום את השוק הישראלי מייבוא חלב סויה. שחס וחלילה הצרכן לא יחשוב שמדובר בחלב!

 

[מרק עוגיות]

שחס וחלילה הצרכן לא יחשוב שמדובר בחלב!

אבל זה באמת לא חלב....

 

[סתם מישהו]

כמה אנשים באמת יחשבו ש soy milk הגיע מעטינים של סויה?
האם זה מוצדק לייקר את כל חלב הסויה בארץ בשביל להגן עליהם שחלילה לא יטעו?
חוץ מזה שיש רשימת רכיבים, והם לא ימצאו בה את המילים חלב פרה.

 

[מרק עוגיות]

@סתם מישהו איך זה מייקר? יקר יותר לכתוב משקה סויה מאשר לכתוב חלב סויה? זה באמת אות אחת יותר אבל נראה לי שעלות הדיו זניחה.

 

[ע.מדי]

ציטוט מווייקיפדיה לגבי היסטוריה של ה FDA :
מנהל המזון והתרופות נוסד ב-1906, עם חקיקת חוק המזון הנקי והתרופות. ‏‏‏[1] החוק נחשב לאנמי, ועד שנות השלושים של המאה העשרים לא היה בארצות הברית מנגנון פיקוח שנתן מענה של ממש לבחינת יעילותן ובטיחותן של תרופות. ב-1930 קיבל המנהל את שמו הנוכחי.

בשנות השלושים, לאחר שמדענים גרמניים מצאו כי סולפנאמיד (Sulfanilamide) יעיל בהשמדת חידקים מסוימים, הוחל בשימוש בתרופות על בסיס החומר. חברה אמריקנית בשם מסנגיל (S. E. Massengill Co) החלה להשתמש בחומר די אתילן גליקול כממס לתרופה, וקראה לחומר המשולב Elixir Sulfanilamide. החומר הושק בספטמבר 1937 וגרם ליותר מ-100 מקרי מוות. בעקבות האירוע, שנקרא "אסון אליקסיר הסולפה", חוקק הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט ב-1938 את חוק התרופות, המזון והקוסמטיקה, שהביא להחמרה ניכרת בהליכי בדיקתן של תרופות חדשות, והפך את מנהל המזון והתרופות לאחד מהגופים בעלי העוצמה בארצות הברית ובעולם בתחומי פעילותו, ולגוף המשפיע ביותר בהליכי פיתוח תרופות חדשות. החוק קבע סמכויות פיקוח למנהל, כולל פיקוח על ייצור במפעלי מזון ותרופות, וכן סנקציות למפרי החוק.

בשנת 1945 דרש ה-FDA לאשר את בטיחותה ואת יעילותה של כל תרופה המבוססת על פניצילין. בהמשך הורחב האישור לכל חומרי האנטיביוטיקה אך לא לתרופות אחרות. בשנת 1950 נדרשו חברות התרופות לצרף תווית שימוש לתרופה, ובכך נסללה הדרך לבדיקת יעילותן של כלל התרופות על המחלות שבהן התיימרו לטפל.

יעילותו של המנהל הוכחה בשנות החמישים, כאשר החלה חברה גרמנית לייצר את תרופת התלידומיד. החל מ-1957 נגרמו באירופה אלפי מקרים של לידת ילדים חסרי גפיים לאימהות שנטלו את התרופה. בארצות הברית, לעומת זאת, התעקשה אחת משבע הרופאות הקבועות במנהל התרופות האמריקאי באותו זמן, ד"ר פרנסס קלסי, לא לאשר את התרופה לשימוש, בשל הסיכון בשימוש בתרופה שלא נבדקה. כתוצאה מכך, כמעט ולא נרשמו מקרים דומים בארצות הברית. מקרה התלידומיד הביא לחיזוק מעמדו של מנהל המזון והתרופות והפך אותו לסמכות עולמית בנושא.

------------------------------

אולי יש היסחפות ואובר רגולציה אבל לחזור למאה 19 מבחינה רגולטורית זו טעות, ולרדוף בתביעות גוף פרטי ללא כוח של מדינה מאחוריך זה מרשם ל"חופש" של אריסים במשטר פלוטוקרטי.

 

[סתם מישהו]

@מרק עוגיות לא צריך להגחיך את העניין, הבעיה היא לא בדיו, הבעיה היא שאסור לייבא משהו שכתוב עליו באנגלית soy milk.
אז אפשר לכסות את כל האריזה במדבקה לבנה מכוערת, ככה שחלילה המילה האסורה milk לא תבצבץ בשום מקום, אבל אני מניח שמטעמים שיווקיים לא עושים זאת.
בפועל זה גורם לכך שיש פחות תחרות, והמחירים של חלב סויה יקרים בארץ ביחס לחו"ל.
אם תחפשי בגוגל תראי ש "שר הכלכלה הורה לשנות את הסעיף בתקן שמונע יבוא של חלב סויה", אולי תדברי איתו ותסבירי לו שאין שום מניעה ליבוא של חלב סויה, שזה כולה אות אחת יותר ועלות הדיו זניחה.

 

[Edward]

@סתם מישהו איך זה מייקר? יקר יותר לכתוב משקה סויה מאשר לכתוב חלב סויה? זה באמת אות אחת יותר אבל נראה לי שעלות הדיו זניחה.

זה מייקר בצורה בגלל שהסויה נארזת בחו"ל באופן אחיד והכנת אריזות מיוחדות מייקרת את העסק. זה נכון בכל מצב שיש מוצר סטנדרטי שמישהו מסרב להשתמש בסטנדרט וקובע משהו מיוחד לעצמו.