• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

צבא

בכוונה מתעלם מהסרטון?
ברצינות? מראיינים מישהי שעפה מהתפקיד ביום האחרון שלה והיא חושבת שזה לא בסדר.
אבל אם אתה רוצה את העובדות, אז ככה: אי אפשר לחשוד בשקד שהיא מוטת פרקליטות, ולכן כשהתחילו התלונות על התפקוד של גרסטל והלגיטימיות של הנציבות, מונה בודק, גולדברג, שבוודאי אינו מאנשי הפרקליטות ומונה כי ידעו שאינו מוטה לפרקליטות (למשל, פסלו את בייניש שהיתה פרקליטת מדינה, כבודקת). אז גולדברג אמר שמדובר בגוף שהוקם ללא סמכות (שופטת לא מבינה שאין לה סמכות?).
ואחר כך מונה מחליף לגרסטל - דוד רוזן. שוב, אי אפשר לחשוד שהשרה הנוכחית מינתה מישהו שהוא בעד הפרקליטות.
ותראה מה רוזן חוושב על העבודה של גרסטל ועל אנשי אמונה:
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3714023,00.html
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4978387,00.html
תבין שבכל גוף גדול שיש לו כוח יהיו מתנגדים, משמיצים ומבקרים. זו דרכו של עולם.
מהבחינה הזו הפן הפלילי, המשמעתי או אפילו ביקורת של בית משפט, רלוונטיים יותר.
 
בכוונה מתעלם מהסרטון?
ברצינות? מראיינים מישהי שעפה מהתפקיד ביום האחרון שלה והיא חושבת שזה לא בסדר.
אבל אם אתה רוצה את העובדות, אז ככה: אי אפשר לחשוד בשקד שהיא מוטת פרקליטות, ולכן כשהתחילו התלונות על התפקוד של גרסטל והלגיטימיות של הנציבות, מונה בודק, גולדברג, שבוודאי אינו מאנשי הפרקליטות ומונה כי ידעו שאינו מוטה לפרקליטות (למשל, פסלו את בייניש שהיתה פרקליטת מדינה, כבודקת). אז גולדברג אמר שמדובר בגוף שהוקם ללא סמכות (שופטת לא מבינה שאין לה סמכות?).
ואחר כך מונה מחליף לגרסטל - דוד רוזן. שוב, אי אפשר לחשוד שהשרה הנוכחית מינתה מישהו שהוא בעד הפרקליטות.
ותראה מה רוזן חוושב על העבודה של גרסטל ועל אנשי אמונה:
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3714023,00.html
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4978387,00.html
תבין שבכל גוף גדול שיש לו כוח יהיו מתנגדים, משמיצים ומבקרים. זו דרכו של עולם.
מהבחינה הזו הפן הפלילי, המשמעתי או אפילו ביקורת של בית משפט, רלוונטיים יותר.
 
אימרו נא, חברי פורום יקרים,

אם היו מחזירים אתכם עכשיו לגיל 18, האם הייתם מתגייסים? מדוע ולמה?

ואם הייתם נולדים במדינה עם צבא מקצועי, דוגמאת ארה"ב, האם הייתם מתגייסים? מדוע ולמה?

ואם יש הבדל בין תשובותיכם אנא הסבירו מדוע?

אגב, אינני שואל כהתרסה. זה דיון שחוזר לאחרונה בין חברי, ואני באמת לא בטוח מה התשובה שלי....
אם לא הייתי חייב על פי חוק להתגייס ודאי שלא הייתי מתגייס. 3 שנים שכופים עלי לעשות משהו שלא בהכרח אני רוצה לעשות, לעומת לעשות מה שאני רוצה לעשות - הבחירה קלה.
 
לחטוף כדור בשביל מי ובשביל מה?
לך לתפקיד שיוכל לקדם אותך באזרחות. לחלופין, ג׳וב שבו תוכל לעבוד במקביל ולחסוך סכום רציני לתחילת חייך. לוחם? אלא אם מדובר ביחידה מובחרת שתוכל לקדם אותך בעתיד, אחרת זה בזבוז של 3 שנותיך היפות בהם תטחן שמירות וקווים בגדודים. תקשיב פחות לתעמולה הפרו צבאית שיש בארץ. הלוואי והייתי מבין זאת לפני שהתגייסתי.
יש המדברים על אחוות וחמים וזכרונות לכל החיים ...ואופי שנבנה.
תראה,
אני מאוד הייתי מכוון בריחה מהצבא\ השתבצות לתפקיד "מעניין" בתהליך של לפני הגיוס- ניסיתי להוריד פרופיל ולמקסם קב"א, אבל נתקעתי עם פרופיל 72. אז שלחו אותי לתותחנים וכילד טוב לא שברתי את הכלים. בדיעבד מדובר באחת החוויות החשובות להתפתחות שלי כאדם מבוגר, לפיתוח חוסן נפשי ויכולת עמידה בלחצים. אגב, למטרה הזו לא צריך להיות מפקד או קצין- אני בצבא הבנתי שהרבה יותר חשוב להיות חייל טוב וראש גדול, שעושה את הסינג'ורים כי מישהו צריך לעשות אותם. אגב, בתפקיד קרבי רוב מה שתעשה יהיה שמירות, קווים ושאר תורנויות, ופה ושם איזה אימון. אל תצפה להרגיש שאתה עושה משהו משמעותי- הדבר המשמעותי ביותר הוא שמישהו צריך לעשות את המשימות האלו, ועכשיו תורך. זה עוזר מאוד לפתח סטואיות נפשית.
היי,בקשר לעמידה בלחצים הבנתי שגם כך וכך החיים מציבים מצבי לחץ.אני כן מרגיש שאני לא חזק בהם אבל אחרי זה זה תחושה כיפית שעברתי משהו עם לחץ (בדיעבד ..לומד להבא)
האם בצבא זה שונה?גם אם נניח לא עברת מלחמה וכל היום היית תקוע בחור
איך זחילות בחול וריצות (בשנה הראשונה) ושעות על גבי שעות של שמירות וסיורים (בשנתיים שלאחר מכן) יקדמו אותך ויבנו אותך אישית בחיים? במקרה הטוב תצא בלי שריטה נפשית (או פיזית), במקרה הפחות טוב לא תצא בכלל (מהסדיר או מהמילואים שאחר כך).

כישרים כמו עמידה מול קהל, כושר ההתבטאות, יכולת ללמד, משא ומתן, כושר שכנוע וכו' תצטרך כבר מהיום הראשון שרגלך תדרוך באזרחות.
האימונים אמורים לחשל אותך כביכול ולהבין שמסגולים ליותר. למען האמת רוב הדברים בזמן הממש קצר שהייתי לא היו לי קשים מנטלית או פיזית אבל חודש זה כלום .
והרבה טוענים שהשירות הקרבי שלהם בנה אותם מנטלית ועיצב את האופי וההסתכלות שלהם על החיים בצורה מסוימת . אני מרגיש לעיתים תחושה לא נעימה עם זה ...
אני שרתתי כקצין ביחידה קרבית ובמבט לאחור יצא שזה היה הגורם המשפיע ביותר לפיתוח הקריירה שלי, יותר מהלימודים ויותר מכל דבר אחר.
את העבודה הראשונה שלי באזרחות קיבלתי דרך חבר ליחידה. הוא גם קידם אותי לתפקיד ניהול משמעותי בתוך זמן קצר. גם את העבודה הבאה קיבלתי דרך המלצה של חבר ליחידה. גם לעבודה השלישית הגעתי בזכות היכרות מהמילואים ביחידה, וברור שזה נתן לקריירה שלי דחיפה קדימה.
מה שיפה בשירות משמעותי זה שיוצא לך להכיר המון אנשים ברמות פיקוד בסדיר ומילואים. האנשים הללו תופסים עמדות בשורה רחבה של תפקידי ניהול באזרחות ולכן היכרות איתם פותחת לך דלתות. כמובן שאתה צריך להשקיע ולהוכיח שאתה שווה אבל הם נותנים לך את ההזדמנות וזה שווה המון.
גילוי נאות: גם אני נתתי עדיפות בקליטה לשורה של תפקידים לאנשים שהכרתי מהיחידה כי הרגשתי שאני יכול לסמוך עליהם שישקיעו ויעשו עבודה טובה.
יחידה מובחרת ? לא תמיד האנשים בגדודים הם הכי איכותיים שיש,זה ממש נע בין כל האוכלוסיה.
 
לא תמיד האנשים בגדודים הם הכי איכותיים שיש,זה ממש נע בין כל האוכלוסיה.

זה בדיוק העניין, לצאת מאזור הנוחות שלך ולהכיר שכבות ומגזרים אחרים באוכלוסיה.
 
יש להם נקודת הסתכלות אחרת שהם יכולים להשוות אליה בכלל?

אני בן 50+ ובמשך 47 שנים מתוכם פגשתי אנשים רק מסוג מסויים ומעמד סוציו אקונומי מסויים. החריג היחיד הוא 3 שנים של שרותי בצבא.
שם פגשתי אנשים שונים, שלא ידעתי שקיימים בכלל (לטוב ולרע).
הייתי בקלות יכול לחיות 50 שנה בלי לפגוש אנשים שונים, וזו נקודת ההשוואה שלי.

אז הטענה שהצבא מחשל ומכין יותר מכל חוויה אזרחית אחרת לא תופסת מים.

איזה חוויה אזרחית תיתן לבן 20 פיקוד על מחלקת טנקים או סוללת תותחים עם כח אש לשטח עיירה שלמה?
איזה חוויה אזרחית תיתן ל בת 19 לראיין אינסוף מלש"בים מכל הסוגים כדי לברור מתוכם המועמדים למסלולים השונים?

כלומר, בתאוריה אתה צודק. בפועל הצבא נותן חשיפה לטכנולוגיות ותפקידים שבני 18-21 בעולם לא מגיעים אליהם.
אגב, לדעתי שום צבא בעולם זה לא דומה לצה"ל במובן הזה.
האם זה טוב? רע?
לדעתי בהסתכלות כלכלית-מישקית זה רע. אך לאינדיבידואל שמקבל ההכשרה והנסיון זה טוב...
 
אז הטענה שהצבא מחשל ומכין יותר מכל חוויה אזרחית אחרת לא תופסת מים.
או שאפשר לגבש דעה על השלכות של חוויה גם בלי לחוות את המציאות האלטרנטיבית בה החווינ לא התקיימה.
לפי הטענה שלך, לא יכולה להיות לי דעה על שום דבר שקרה לי.
 
אני בן 50+ ובמשך 47 שנים מתוכם פגשתי אנשים רק מסוג מסויים ומעמד סוציו אקונומי מסויים. החריג היחיד הוא 3 שנים של שרותי בצבא.
שם פגשתי אנשים שונים, שלא ידעתי שקיימים בכלל (לטוב ולרע).
הייתי בקלות יכול לחיות 50 שנה בלי לפגוש אנשים שונים, וזו נקודת ההשוואה שלי.
סע להודו....
 
איזה חוויה אזרחית תיתן לבן 20 פיקוד על מחלקת טנקים או סוללת תותחים עם כח אש לשטח עיירה שלמה?
אולי זה לא בהכרח רצוי לתת לבן 20 את התחושה שזה בסדר שנתנו לו את האחריות הזאת.
 
אולי זה לא בהכרח רצוי לתת לבן 20 את התחושה שזה בסדר שנתנו לו את האחריות הזאת.

אולי, אבל זה המצב כיום.
האם זה עושה אנשים טובים יותר או פחות טובים? לדעתי טובים יותר, כמובן שיש תמיד יוצאי דופן.
אל תשכחי שאלכסנדר מוקדון סיים לכבוש את חצי העולם בגיל 25. רק בתרבויות מאד מסויימות בתקופתנו, אנשים בני 30 נחשבים עדיין "ילדים", בשירים מסויימים :)
 
נערך לאחרונה ב:
קראתי בעניין את השאלה התשובות והדיון שהתפתח.
אני אנסה להעביר את הרושם והתובנות שלי
הצבא זה מערכת גדולה היררכית אבל בעלת תקציבי עתק ויכולות של מדינה.
מי שבא בתור ראש קטן ורק רוצה להעביר את הזמן זו זכותו.
מי שרוצה להתפתח השמים הם הגבול.
הצבא הפך לכלי למוביליות חברתית.
תנאי השירות לאנשי הקבע משופרים.
יש פרויקטים ויחידות שאחרי הצבא עומדות חברות בתור כדי לגייס עובדים.
סיפר לי הבן שלי שהיה בביקור בחברת הייטק מטעם היחידה שלו
והציעו לכל הקצינים שהיו שם לבוא לעבוד אחרי השחרור.
אין שום תחליף בשום בית ספר לניהול בעולם לפיקוד קרבי.
היכולת לנהל משימות משתנות תחת לחץ היא לא משהו שלומדים באזרחות.
ולתת לגברים בני 21 מחלקת טנקים או F15 אין אופציה כזו באזרחות
לא בהיקף הכספי או העוצמה או האחריות.
אני מעל גיל 50 וחושב שחלק לא קטן ממני עוצב בשירותי הצבאי.
אני רואה את הבן שלי שהפך לגבר איך הוא מנהל את הפלוגה שלו.
שרות קרבי מביא אותך למקומות שלא תגיע בלעדיו מבחינת יכולות.
ועדיין יש כאלה שזה לא מתאים להם.
תעשה מה שמרגיש לך נכון.
מי שבא לצנחנים בשביל כומתה אדומה לא החזיק מעמד.
מי שבא כי רצה החזיק.
בהצלחה במה שתבחר.
 
קראתי בעניין את השאלה התשובות והדיון שהתפתח.
אני אנסה להעביר את הרושם והתובנות שלי
הצבא זה מערכת גדולה היררכית אבל בעלת תקציבי עתק ויכולות של מדינה.
מי שבא בתור ראש קטן ורק רוצה להעביר את הזמן זו זכותו.
מי שרוצה להתפתח השמים הם הגבול.
הצבא הפך לכלי למוביליות חברתית.
תנאי השירות לאנשי הקבע משופרים.
יש פרויקטים ויחידות שאחרי הצבא עומדות חברות בתור כדי לגייס עובדים.
סיפר לי הבן שלי שהיה בביקור בחברת הייטק מטעם היחידה שלו
והציעו לכל הקצינים שהיו שם לבוא לעבוד אחרי השחרור.
אין שום תחליף בשום בית ספר לניהול בעולם לפיקוד קרבי.
היכולת לנהל משימות משתנות תחת לחץ היא לא משהו שלומדים באזרחות.
ולתת לגברים בני 21 מחלקת טנקים או F15 אין אופציה כזו באזרחות
לא בהיקף הכספי או העוצמה או האחריות.
אני מעל גיל 50 וחושב שחלק לא קטן ממני עוצב בשירותי הצבאי.
אני רואה את הבן שלי שהפך לגבר איך הוא מנהל את הפלוגה שלו.
שרות קרבי מביא אותך למקומות שלא תגיע בלעדיו מבחינת יכולות.
ועדיין יש כאלה שזה לא מתאים להם.
תעשה מה שמרגיש לך נכון.
מי שבא לצנחנים בשביל כומתה אדומה לא החזיק מעמד.
מי שבא כי רצה החזיק.
בהצלחה במה שתבחר.
Stockholm syndrome
Battered person syndrome
Learned helplessness
Denial

Rationalization
Dissociation


באמת שקשה לי לקרוא את זה בלי להתעצבן.

1. הרעיון שקק"צ הוא "בית ספר לניהול" הוא מהרעות החולות של ההייטק, החברה, והכלכלה הישראלית. והמקור של כל כך הרבה תרבות ארגונית חולנית. ההבדל בין פיקוד, לניהול הוא עצום. אולי יש אנשים שנמשכים לשניהם, אבל שם בערך מסתיים הדמיון.

2. מבחינת פיתוח אישי, אני משוכנע שכל מי שמוכשר מספיק עדיף לו שיפנה לאקדמיה, או ליזמות. אין שום דבר "מפתח" בשמירות.

3. עמידה בלחצים, אלא אם כן נופלים עליך פגזים, "החיים האמתיים" הרבה יותר אמיתיים, מהגנון שנקרא צה"ל.

4. הבן שלך, נלקח לעבדות. בכוח. תפרש את היתרונות של זה איך שאתה רוצה.

----
5. ובאמת, שלהתעלם מתהליך ה de-humanization שהצבא מעולל לאנשים....
 
אולי, אבל זה המצב כיום.
האם זה עושה אנשים טובים יותר או פחות טובים? לדעתי טובים יותר, כמובן שיש תמיד יוצאי דופן.
אל תשכחי שאלכסנדר מוקדון סיים לכבוש את חצי העולם בגיל 25. רק בתרבויות מאד מסויימות בתקופתנו, אנשים בני 30 נחשבים עדיין "ילדים", בשירים מסויימים :)
לדעתי אנשים שרגילים לחשוב בצורה צבאית הם טובים פחות. גם בגלל יחסי מפקד חייל שהם שונים מיחסים באזרחות וגם בגלל שהשרות הקרבי שם אנשים במצביפ שמוציאים מהם תכונות שליליות.
 
כבר כתבתי קודם את דעתי על תרומת הצבא, אבל בנושא אחד אכן יש להוריד את הכובע בפני הצבא - מוביליות חברתית.
אם היקח כדוגמה את הנושא העדתי. בצבא הגיעו ספרדים לצמרת הרבה לפני כל מערכת חזקה אחרת (שלא לדבר על פוליאיקה בה עדיין ב 2017 יש אפלייה בחלק מהמפלגות).
 
לדעתי אנשים שרגילים לחשוב בצורה צבאית הם טובים פחות. גם בגלל יחסי מפקד חייל שהם שונים מיחסים באזרחות וגם בגלל שהשרות הקרבי שם אנשים במצביפ שמוציאים מהם תכונות שליליות.

הכל עניין של מינון. גם אני לא אהבתי במיוחד השרות הצבאי, אבל 3 שנות השרות הצבאי הוציאו אותי מאזור הנוחות שלי ותרמו לי הרבה. כל חיי הם במסלול מסויים, מאד חדגוני, כשהחריג היחיד היו 3 שנות השרות הצבאי. זה גרם לי להכיר שכבות אוכלוסיה אחרות, תרבויות אחרות, סיטואציות אחרות וטכנולוגיות אחרות שלא פגשתי אותן יותר בחיים.
עלתה הטענה שאפשר להשיג חוויות דומות בנסיעה להודו, אך זה לא מדוייק, אוירת השאנטי של תייר בהודו שונה מאד מאוירת הצבא, וגם התרבויות השונות בצבא זה של אנשים שגרים במרחק 10 ק"מ ממך, ולא של אנשים שגרים אלפי ק"מ ממך. גם פיתוח תחביבים תחליפים לא תמיד עוזר , מי יתן לך באזרחות לדהור בטנק במשקל 50 טון במדבר יחד עם עשרות טנקים סביבך?, ומתי יוצא לך באזרחות לעשות שיחות נפש אל תוך הלילה עם גרוזיני מאשדוד\הודי מרמלה\אתיופי מקריית גת\דרוזי מבית ג'ן\בדואי מבית זרזיר? ומי יתן לילדה בת 20 באזרחות לפקד על עשרות מילואימניקים מבוגרים?

כמובן שאפשר לחיות כל החיים בצורה טובה ונורמלית ללא שרות צבאי, וכמובן שיש סוגי שרות שלא שונים מעבודה אזרחית, אבל אין ספק ששרות צבאי משמעותי מסוג מסויים מוסיף מימדים שבלתי אפשרי לקבל באזרחות בצורה מרוכזת ובגיל 20 .

Stockholm syndrome

כמעט כל הצבאות, משחר ההסטוריה האנושית, היו התנדבותיים. בהרבה צבאות החיילים היו צריכים לקנות הנשק בעצמם (למשל, הצבא הרומי). למה אנשים עשו זאת? סינדרום סטוקהולם? גם היום שרות ביחידה קרבית הוא מעשית התנדבותי.

הרעיון שקק"צ הוא "בית ספר לניהול" הוא מהרעות החולות של ההייטק, החברה, והכלכלה הישראלית.

בתור אחד שחתם סרוב לצאת לשם, אני ממש לא חסיד הניהול הצה"לי, אבל מי יתן לך גישה להכשרה ומשאבים כאלו בגיל 20 כדי לצבור נסיון בעולם האזרחי, אף אחד!

מבחינת פיתוח אישי, אני משוכנע שכל מי שמוכשר מספיק עדיף לו שיפנה לאקדמיה, או ליזמות. אין שום דבר "מפתח" בשמירות.

אקדמיה - הצחקתני, אקדמיה מפתחת בעיקר סוג של אוטיזם מחקרי.
יזמות- יתכן, אבל למה לא לעשות את הטעויות הראשונות וצבירת הנסיון הראשוני על חשבון הצבא? תשאל מה הקשר בין שמירות ליזמות? מי שרוצה להיות יזם מן הסתם יהיה יותר מסתם שומר בצבא, והנסיון שיצבור שם בהנעת אנשים לא יסולא בפז, ואל תגידו לי שבצבא קל מאד להניע אנשים בזכות הההיררכיה הקשיחה, בצבא זה יותר קשה בגלל מגוון סוגי כח האדם.
 
נערך לאחרונה ב:

נושאים דומים

Back
למעלה