ד"א, אם כבר נכנסנו לעובי המדף, אז נושא לא פחות חשוב הוא פחת.
אני מעריך שספציפית בירקות/פירות/ירוקים, פחד ממוצע של כ - 30% למשק בית נחשב סביר (סחורה שנקנתה ולא נצרכת).
מי שמצליח להפחית את הפחת יכול לייצר מאותו סכום כסף יותר מזון.
300 ש״ח לחודש נשמע לי זול מאד. בודאי לא מתאים להמשך המשפט: ״אם אני בעשירון העליון...״
אבל אולי אני לא מבין משהו בסיסי: אתם נמנעים מלאכול קיווי? פסיפלורה? מנגו? תאנים?
אם אתם נמנעים מזה בשביל לחסוך כסף, לדעתי זה פשוט ירידה באיכות החיים. עדיף כבר לעבוד תחת הנאונים...
קיוי ופסיפלורה לא נצרכים אצלנו, אין ביקוש
מנגו - בהחלט. תאנים - מעריץ יומי יומי.
אני חושב שזה נראה קצת כי בגדול, אנחנו בבית רק 2 סופי שבוע בחודש ובשאר הזמן נוסעים להורים וארוחת הערב שהיא הארוחה היחידה בבית במהלך שבוע העבודה, היא ארוחה מאוד קלה.
ד"א, אם כבר נכנסנו לעובי המדף, אז נושא לא פחות חשוב הוא פחת.
אני מעריך שספציפית בירקות/פירות/ירוקים, פחד ממוצע של כ - 30% למשק בית נחשב סביר (סחורה שנקנתה ולא נצרכת).
מי שמצליח להפחית את הפחת יכול לייצר מאותו סכום כסף יותר מזון.
נכון, זה ממש מעצבן.
מה שאנחנו עושים כדי להקטין פחת זה לא לקנות הרבה בכל קנייה שבועית אלא רק לשלושה ימים קדימה ואז משלימים במכולת השכונתית לעוד שלושה ימים.
אמנם המכולת יקרה יותר אבל זה מתקזז עם הקטנת הפחת. עוד דבר שעוזר זה להכניס את הפטרוזיליה/כוסברה/שמיר לכלי עם מים במקרר כי זה זה מעריך את הטריות בעוד כמה ימים טובים. (מעצבן שמוכרים בצרור גדול מדי, במחיר יקר מדי ובסוף הרוב מצהיב או נרקב).