פינת הספרות

[איש ירח]

נפלה המקלדת?

אכן כן. תיקנתי.

 

[איש ירח]

היום אתייחס לספר :עוד ועוד סיפורים בעריכת מנחם רגב. הספר הוא ספר ישן שהקריאו לי בילדותי ובו ריכוז של סיפורים קצרים מעולמם של הילדים. הסיפורים כולם בעלי מוסר השכל ואוצר מילים וביטויים עשיר. מתוך הספר הזה, סיפור שאהבתי במיוחד הוא הסיפור:
טלטל התאומים מאת עודד בורלא.
משום שהסיפור קצר, אביא אותו כלשונו (במסגרת שימוש הוגן ביצירה)
פעם היה ילד שאהב לשחק בכל מיני משחקים משונים. הוא אהב להיות כל מיני דברים. עפם היה רוח, פעם היה גשם, פעם אחת היה חודש תשרי ופעם אחת קם בבוקר והכריז:
היום אני תאומים!
אמא שלו צחקה ואמרה:
בסדר, היום אתה תאומים.
אז הילד, קראו לו טל אמר:
לארוחת הבוקר אנחנו רוצים שתי כוסות חלב, שתי ביצים ושני ופלים. בדרך לבית הספר שאלו אותו חבריו: מה אתה היום?
והוא ענה: תאומים. קוראים לנו טלטל.
והוא הלך לבית ספר שתי פעמים, ישב על שני כסאות. קרא בשני ספרם. צייר שני ציורים וחזר הבייתה שתי פעמים.
כשרצה לשחק בשני כדורים הזכירה לו אימו: טלטל, תחילה שבו בבקשה להכין שיעורים. אחר כך תשחקו.
אבל כשצריך היה להכין את שיעוריו שתי פעמים-שינה את דעתו. הוא אמר:
די, אינני תאומים. אני כבר נסעתי ורק אני משארתי.
אמא של טל צחקה וצחקה וטל אמר: מחר אהיה ממטרה או חליל.
בסיפור הזה מוצאים ילד יצירתי ומלא דמיון. אמא שלו מתייחסת בהומור אך בכבוד לרצונות והדמיונות שלו ונותנת לו מקום בטוח. גם בבית הספר משתפים איתו פעולה. הניסיונות לבדוק מיהו ומהו, מכיוון שהם מתרחשים במקום כל כך בטוח הם קצרי מועד וטל מסוגל לשנות את דעתו ולהמשיך לבדוק מהו בעולם הדמיון, עד שיתבגר.
וכל קשר לשרשור שינוי מגדר בכיתה ב אינו מקרי בהחלט.

 

[בת העמק]

מאת עודד בורלא.

עודד בורלא היה משהו מיוחד מאד בישראל. אחד הסופרים המעטים שכתב סיפורי אי-גיון נהדרים לילדים.
אני גדלתי על הספר שלו "כמו סיפורים" וגם גידלתי את ילדיי עליו (הסיפור על טלטל הוא משם). יש שם סיפורים שעד היום אנחנו משתמשים בכותרות שלהם כדי להבין מיד על מה מדובר.
אחד הסיפורים החכמים שם היה על הילד שרב עם מטאטא - כל פעם שהילד כועס עליו ודורך עליו בצד אחד, המטאטא מתרומם בצד השני ומחטיף לו מכה. כמו הניסיון להכות את השוק
נ.ב. בילדותו הוא היה תלמיד של סבא שלי ז"ל.

 

[איש ירח]

עודד בורלא היה משהו מיוחד מאד בישראל. אחד הסופרים המעטים שכתב סיפורי אי-גיון נהדרים לילדים.
אני גדלתי על הספר שלו "כמו סיפורים" וגם גידלתי את ילדיי עליו (הסיפור על טלטל הוא משם). יש שם סיפורים שעד היום אנחנו משתמשים בכותרות שלהם כדי להבין מיד על מה מדובר.
אחד הסיפורים החכמים שם היה על הילד שרב עם מטאטא - כל פעם שהילד כועס עליו ודורך עליו בצד אחד, המטאטא מתרומם בצד השני ומחטיף לו מכה. כמו הניסיון להכות את השוק
נ.ב. בילדותו הוא היה תלמיד של סבא שלי ז"ל.

תודה על ההמלצה!

 

[איש ירח]

עונת הקיץ מתחילה גם את עונת הסרטים. אז קצת להתפרק. סרטים זה עדיין מחוץ לתחום (לקראת הבת מצווה אשקול שוב). אני אכתוב ניתוח גם על כמה סרטים שיצאו לאחרונה, אבל בהמשך. כמובן, אגדות מסגנון האחים גרים הן מחוץ לתחום. כרגע, הילדה רואה תכניות "פרפר נחמד" ו "רגע עם דודלי". (גם בתכניות הללו אפשר כבר לחוש את שינויי העיתים מבחינת מה "נכון"). האנקדוטה שרצית לשתף היא, שבאחד הפרקים מקריאים וממחיזים את הסיפור כיפה אדומה. אם הילדה בוחרת בטעות את הפרק, היא נבהלת ועוצרת כשמגיע הזאב הרע. לא כל תוכן מתאים לכל גיל...

 

[Mitlabet]

יצאתם סולידיים בגלל כל סיפורי החיות ?
זה עובד ?

 

[איש ירח]

יצאתם סולידיים בגלל כל סיפורי החיות ?

חלק סולידיים וחלק, הפוך.

זה עובד ?

אומרים שכן. ספרות ובגרסא נוספת שלה, המחזאות, זו אומנות עתיקה מאד ומוצלחת מאד להעברת מסרים באופנים לא מילוליים ובאופן כזה שהוא לפעמים יותר חזק מהסברים שכן, המסר מוטבע בתת מודע. תסתכל למשל, על סרטי דיסני. (אפשרות לניתוחים מפורטים בהמשך...) יש להם מערכת מסרים מאד מאד חזקה שמשפיעה באופן ישיר על דורות של ילדים. ב-30 השנים האחרונות הם שינו את המסר ועכשיו, באופן מודע הם מכניסים מסרים להט"ביים לסרטי הילדים.
דוגמא נוספת, חרדים לא יכניסו הבייתה ספרי ילדים "רגילים" אפילו אם התוכן שלהם מתאים, כי בתמונות יועברו מסרים סמויים שהילדים קולטים, למשל, בנים בלי כיפה, ילדות בשרוולים קצרים וכו'. הילדים יודעים שזה קיים כמובן, אבל כשנפגשים בזה בספר ילדים זה נותן סוג של לגיטימציה.
דוגמא נוספת, ילדים ואפילו מבוגרים, שעברו טראומה, מסוגלים הרבה פעמים להתבטא דרך אומנות (ציור, פיסול, בובות) וגם ספרות, ביבליותרפיה וכתיבה. נראה לי, שרוב האנשים יבחרו לספר לילדים שלהם סיפורים שמועברים בהם ערכים של ויתור, נתינה, התבגרות ולא סיפורים בהם אנשים ששיקרו ורימו הצליחו בחיים נכון?
אז כן. תמיד הייתי ביקורתית כלפי ספרי הילדים, שחלקם פשטניים מאד ולא מכבדים את הילד. חלקם ציניים וחלקם, מכילים פוליטיקה. ככל שהתבגרתי (ומזה שנים שאין לנו טלוויזיה וכמובן, כמובן לא נטפליקס!) הרגישות שלי למסרים העולים מספרי הילדים התחדדה מאד ואני לא אכניס הבייתה ספרים שלא מתאימים לרוח בו אנחנו רוצים לחנך את הילדים שלנו, גם במסרים ה"סולידיים"

 

[Mitlabet]

חלק סולידיים וחלק, הפוך.

אומרים שכן. ספרות ובגרסא נוספת שלה, המחזאות, זו אומנות עתיקה מאד ומוצלחת מאד להעברת מסרים באופנים לא מילוליים ובאופן כזה שהוא לפעמים יותר חזק מהסברים שכן, המסר מוטבע בתת מודע. תסתכל למשל, על סרטי דיסני. (אפשרות לניתוחים מפורטים בהמשך...) יש להם מערכת מסרים מאד מאד חזקה שמשפיעה באופן ישיר על דורות של ילדים. ב-30 השנים האחרונות הם שינו את המסר ועכשיו, באופן מודע הם מכניסים מסרים להט"ביים לסרטי הילדים.
דוגמא נוספת, חרדים לא יכניסו הבייתה ספרי ילדים "רגילים" אפילו אם התוכן שלהם מתאים, כי בתמונות יועברו מסרים סמויים שהילדים קולטים, למשל, בנים בלי כיפה, ילדות בשרוולים קצרים וכו'. הילדים יודעים שזה קיים כמובן, אבל כשנפגשים בזה בספר ילדים זה נותן סוג של לגיטימציה.
דוגמא נוספת, ילדים ואפילו מבוגרים, שעברו טראומה, מסוגלים הרבה פעמים להתבטא דרך אומנות (ציור, פיסול, בובות) וגם ספרות, ביבליותרפיה וכתיבה. נראה לי, שרוב האנשים יבחרו לספר לילדים שלהם סיפורים שמועברים בהם ערכים של ויתור, נתינה, התבגרות ולא סיפורים בהם אנשים ששיקרו ורימו הצליחו בחיים נכון?
אז כן. תמיד הייתי ביקורתית כלפי ספרי הילדים, שחלקם פשטניים מאד ולא מכבדים את הילד. חלקם ציניים וחלקם, מכילים פוליטיקה. ככל שהתבגרתי (ומזה שנים שאין לנו טלוויזיה וכמובן, כמובן לא נטפליקס!) הרגישות שלי למסרים העולים מספרי הילדים התחדדה מאד ואני לא אכניס הבייתה ספרים שלא מתאימים לרוח בו אנחנו רוצים לחנך את הילדים שלנו, גם במסרים ה"סולידיים"

נכון מאד.

שאלתי רק האם זה משפיע בנושא הכלכלי למרות שזה לא עולמם של ילדים.
תודה

 

[איש ירח]

שאלתי רק האם זה משפיע בנושא הכלכלי למרות שזה לא עולמם של ילדים.

הילדה רק בת 4 אז עוד אין תשובה. בכל מקרה, ההיבט הספרותי זה חלק ממערכת מסרים כלכלית שעוברת לא רק (אבל גם) דרך סיפורים. אז להוכיח שזה עובד, כנראה שלא ניתן.

 

[איש ירח]

טוב, אז היכולת השפתית וההבנה של הקטנה התפתחו ואני נדרשת למצוא לה ספרים בעלי תוכן רחב יותר. יש ספרים שמחכים בסבלנות לכיתה א'. לא בגלל שאז היא תדע לקרא, אלא בגלל שהתוכן שלהם הוא לא בתחום עולמה עדיין. כרגע, הבנתי שנהייתי צנזור לא פחות מקאטו הזקן וספרי ספריית הפיג'מה (סליחה באמת מכם) נגזרים לעבודות יצירה מייד עם הגיעם. במובן הזה, תרומה חשובה לתקציב ההוצאות.
אז כמו כולנו, היא נרשמה לספרייה ומצאנו ספרים שגם אם אינם "סולידיים" הם בעלי מספר יתרונות. שני הספרים, הם ספרים על בעלי חיים ושניהם נכתבו, איך לא, לפני יותר מ- 40 שנה.
בפוסט הזה, אדבר על הספר פו הדב. את הספר הזה קראתי בילדותי. הספר היה ספר קטן, עם כריכה בצבע בורדו וציורים בשחור לבן. שמחתי לראות כי הספר יצא בהוצאה חדשה עם תרגום לשפה עברית יותר עדכנית ועם הציורים המקוריים, בצבע. הסיפורים הם על דוב, ארנב, חזרזיר, נמר, קנגורו ועוד חיות ועל ילד אחד, כריסטופר רובין, שבאופן מופלא משמש כמבוגר אחראי. מערך היחסים הזה תואם להפליא לעולם משחקי הדמיון והחיקוי שהילדים נמצאים בו. כשקוראים את הסיפורים כמבוגר, רואים העתק של תכונות אופי שונות, טובות ורעות שמושלכות על החיות החביבות והכל, בהומור. התנהגות לא מקובלת או שלילית נושאת איתה תוצאות או "השלכות" שליליות אבל בצורה מאד אמפטית והילד יכול להזדהות איתן מאד.
ןהערה לסיום: למרות שהתרגום משתמש בשפה יותר עדכנית ולפעמים קצת בסלנג, אין רדידות של הטקסט וזה טוב.
בקיצור, אהבתי.