• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

פינת הספרות

איש ירח

משתמש בכיר
הצטרף ב
21/5/17
הודעות
1,867
דירוג
2,705
בתי הגיעה לגיל בו קריאת ספרים הופכת משמעותית יותר ואני מוצאת את עצמי מסננת ספרים על ימין ועל שמאל, במיוחד כאלה הבאים בתקיית הספר ביום שישי מהגן. מעבר לספרים בהם הרמה הלשונית נמוכה או המסרים גלויים ורדודים, מצאתי גם סיפורים קלאסיים שבמחשבה בוגרת, מכילים מסרים חברתיים וכלכליים שלא הייתי רוצה להעביר לילדיי.
לכן, חשבתי להביא בפינה זו סיפורים (ואולי בהמשך גם סרטים) ולנתח אותם בצורה קצת שונה.
אתחיל בסיפור "דירה להשכיר" מאת לאה גולדברג.
הסיפור הוא על בניין בן 5 קומות כאשר בכל קומה גרות החיות הבאות: תרנגולת, קוקיה, חתולה, סנאית ועכבר. העכבר עוזב ונשארת דירה דירה פנוייה אליה באים דיירים מתעניינים.
הסיפור כתוב בעברית משובחת וחריזה קולחת ומעביר מסר ששכנות טובה שווה יותר מדירה נאה ומרווחת. עד כאן, הכל טוב. אז מה הבעייה?
מדובר בבניין בכונה מרוחקת, בו גרות (מסיבה לא ברורה) רק אמהות חד הוריות. אל הדירה הפנוייה להשכרה מגיעות החיות במטרה לשכור חדר במחיר סביר וסולידי בקרבה לשירותים עיקריים ולחסוך כסף.
ראשונה באה נמלה. הנמלה כידוע חושבת קדימה, אוספת במרץ בימים של שפע על מנת להיות מוכנה לימות סגריר של מצוקה כלכלית. היא מגיעה לבדוק דירה בבניין הידוע בדייריו הבעייתים בשל הרצון לחסוך בשכר הדירה ולקדם את העצמאות הכלכלית. בבניין זה, היא פוגשת את דיירת הקומה הראשונה, התרנגולת השמנה והעצלה ומבינה כי יש כאן בעייה. הרגלי הבטלה של התרנגולת יכולים לגרום למריבות בלתי פוסקות. לא מתאים.
שנייה באה ארנבת. הארנבת מגדלת משפחה מרובת ילדים ומנסה למצוא דיור זול, אפילו בקומה חמישית ללא מעלית, על מנת להפנות את הכסף לחינוך ודירה עתידית לילדים. הבעייה, בקומה השנייה גרה קוקיה, אמא חד הורית שכל ילד שלה מאבא אחר והיא מזניחה אותם ברמה כזו שכבר עם לידתם, רשויות הרווחה מוציאות אותם מרשותה למשפחות אומנה והיא רואה אותם רק במרכזי קשר. מודל הורי כזה הוא יותר מדי אפילו בשביל הארנבת שרוצה לחסוך.
שלישי בא חזיר. החזיר הוא דמות הקפיטליסט הנצלן. הוא איש עסקים עשיר שבאמת יכול להרשות לעצמו דיור טוב יותר ומרווח בלי לפגוע בחופש הכלכלי שלו אבל הוא מתקמצן. החזיר פוסל את המגורים בבניין עקב המצאותה של השכנה (החתולה) השחורה שכל חטאה הוא צבע עורה. גזען באמת ויאה לו תגובתן של החיות/המחברת: "לך לך חזיר, גם לנו לא נאה ולא יאה"
רביעי בא זמיר. הזמיר הוא מוזיקאי. קשה להתפרנס ממוזיקה, במיוחד בהתחלה ולכן הוא מחפש דיור זול. מיד עם פגישתו עם הסנאית, שיושבת כל היום עם הבוקסה של על פול ווליום בלי להתחשב, הוא מבין שכאן הוא לא יכול לעבוד. מוזיקאים צריכים שקט.
חמישית באה יונה. היונה לא אוהבת את התנאים בדירה אבל שכר הדירה הזול מתאים לה ואחרי שסילקו אותה מכמה דירות עקב הלכלוך שהשאירה ועקב מריבות עם בן- הזוג שלה, כבר משעות הבוקר המוקדמות, היא מבינה שכאן אף לא יתרגש.
וכך, בעמק יפה בין הרים ושדות (שם קוד לבניין בקצה המרוחק יחסית של השכונה המשקיף למגרש חול ריק אבל, עם פוטנציאל) עומד מגדל בן 5 קומות וחיים שכנים טובים חיי שלום.
 
מעשה בשלושה אגוזים
מאת: לאה גולדברג
או: איך ללמד מהי הונאת פירמידה ילדים שעדיין לא יודעים ולא מבינים את מגדיר הרעלים הפיננסיים.
אז הסיפור הולך ככה:
גמד בונה לו בית קטן ביער. עם בוא החורף, פונה אליו סנאי ה מבקש מחסה לימות הגשמים. הגמד מבין מייד את הפוטנציאל להגדלת ההכנסה ושואל את הסנאי: "ומה תתן לי?" הסנאי מציע השקעה לא שגרתית בתור תמורה:
"אתן לך 3 אגוזים
ובהם שלושה סודות ורזים
והיה כל מי שיפתור את סודם
אין כמותו מאושר בעולם"
הגמד מסכים. זמן קצר לאחר שהסנאי עוזב, מגיעים ליער ומבקשים לכרות את כל העצים שלו. הגמד מבקש שיחוסו עליו טעל חיות היער ולא יכרתו את העצים. הפועלים כמובן נבקשים תמורה והגמד נזכר בהשקעה הפיננסית המדהימה שביצע ומוצא הזדמנות מדהימה למימוש. הפועלים מקבלים את שלושת האגוזים והגמד מרוצה.
הפועלים, שהיו צריכים את העצים עבור שר חשוב, חוזרים לשר ומבשרים לו שאין עצים. השר כועס ועצוב. את העצים הוא היה צריך על מנת לרצות את חברתו שתנשא לו. החברה, בלונדינית צעירה וחטובה, לא פראיירית בכלל, וכהוכחה לעושרו של השר היא מבקשת ארמון שיהיה היפה ביותר מכולם. הפועלים, מנחמים את השר ואומרים לו כי יש להם השקעה שמהווה סטאטוס חדש שישכנע את הנערה להתחתן למרות הארמון אבל, בגלל נדירותו, הם מבקשים תמורתו שכר כפול.
הכסף מחליף ידיים והשר חוזר לחברה. היא, כמובן, מסרבת להסתכל עליו לפני שהיא רואה ארמון אבל נוא משכנע אותה כי:
ארמונות יפים יש להרבה שרים ונשי שרים
אבל אוצר כאוצרי אין לאיש
ואני אתן אותו לך"
בפני טיעון כזה הבוחרה לא יכולה לעמוד. הזוג נישא, ונולד להם ילד. הילד גדל, מוצא את האגוזים ואוכל אותם.
הסיפור מסתיים כך:
"תם המעשה בשלושה אגוזים ומי ידע סודות ורזים.
הבן הקטן אכל את כולם ואין כמותו מאושר בעולם"
לשון עשירה מאד של הסיפור. לשמחתי, הילדה אוהבת מאד. מומלץ!
 
מחכה ל"כך ולא כך" בעיבוד שלך
כך ולא כך הוא סיפור נפלא שרובו ציורים. מחדד את יכולת ההבחנה של הילד ואת יכולתו לזהות מה לא בסדר בתמונות הורודות שבעלי סמכות מציירים עבורו. הסיפור מסתיים בלקיחת יוזמה של ענתי, שבמקום ל"התקרבן" ולהתלונן על הציורים המקולקלים נוקטת יוזמה ומציירת בעצמה את ציור חייה.
 
והיום, ספרות השוואתית. כיפה אדומה (עממי) כנגד "טרופותי" (גוליה דונלדסון ואקסל שפלר)
אתחיל בכיפה אדומה. את הסיפור אין צורך להציג. פרשנות מקובלת מאד מתייחסת לתמימות של בחורה מול הפיתוי המיני של הזאב וכניסתה למלכודת שלו. גם בהיבט הזה, הסיפור הוא לא סיפור מופת ואני לא אספר אותו, בטח לא לבתי (לבנות הבוגרות זה כבר אבוד...). אם הסיפור היה נגמר בבטן הזאב, אז ניחא, כיפה אדומה קוראת את הזאב לא נכון ונופלת ברישתו והסוף עגום. בסוף הפופולרי, מגיע הצייד ששומע את הצעקות ומציל את הבנות המסכנות מצרה. אז מה המסקנה: אם את בחורה לא זהירה ונקלעת למצב מצוקה לא רצוי שאינו בשליטתך מול גבר אלים/מנצל, תמיד יבוא לעזרתך גבר אחר. לא משהו...
אבל אני מצאתי גם רובד אחר, רובד כלכלי.
כיפה אדומה נשלחת ע"י אמא במשימה עם מסלול ידוע וקבוע שמטרתו היא המימון של סבתא לעת זיקנה. אמא מזהירה את כיפה אדומה לדבוק בתכנית ההשקעה הסולידית שתוכננה ולא לסטות ממנה על מנת לא לפגוע בפנסיה של סבתא. תוך כדי הליכה בשביל, פוגשת כיפה אדומה את הזאב שמתעיינן בסל ההשקעות שלה. כיפה אדומה משתפת בשמחה והזאב מפנה את תשומת ליבה כי בחלקה הקרובה גדלים פרחים יפים שבמאמץ קטן היא תוכל לקטוף ולהגדיל את תשואת הסל. כיפה אדומה משתכנעת.
בינתיים, הזאב מצליח למצוא את סבתא, לשכנע אותה להעביר את כספה על שמו ומתכונן למפגש עם כיפה אדומה. כיפה'לה, שהשתכנעה מהקלות בה הצליחה להשיג תוספת תשואה כתוצאה מהמלצת הזאב, משתכנעת בקלות מתכנית ההשקעה החדשה שלו, שדורשת העברת כל הסל (עם הפרחים לזאב) ומתעלמת מסימני האזהרה הברורים: העיניים הגדולות (להחליט מייד ולהעביר את כל החסכונות) האזניים הגדולות (לא שומע את ההתנגדויות והשאלות הקשות) וכמובן, הפה הגדול (שזורק מונחים שנשמעים חכמים ומתוחכמים כדי להסוות את חוסר הסבירות בהצעה).
וכך גם כיפה אדומה וגם סבתא שלה, מוצאות את עצמן מול הזאב שטרף את כל חסכונותיהן ועכשיו מסביר להן שהייתה הזדמנות נהדרת אבל, מה לעשות, ההזדמנות כשלה.
לאחר דין ודברים, כיפה וסבתא שלה מוצאות חבר מאפיה (המכונה: הצייד) שמצליח לחלץ סכום ניכר עבור כיפה וסבתא שלה וכולם חוזרים לחיות בעושר ובאושר, חוץ מהזאב שמוצא את עצמו בכלא לאחר חקירת רשות ההון וחוץ מסבתא, שהפנסיה שלה נחתכה בשליש.
 
ספרות השוואתית. כיפה אדומה (עממי) כנגד "טרופותי" (גוליה דונלדסון ואקסל שפלר)
חלק שני.
מי שאין לו ילדים בגיל המתאים (או בכלל,) לא מכיר את הסיפור אז אציג אותו בקצרה:
עכבר הולך ביער ופוגש שועל, השועל מזמין אותו לארוחה, הצעה שאותה דוחה העכבר בגלל פגישה עם "טרופותי". מסתבר שה- "טרופותי" הוא חיה אימתנית שהאוכל האהוב עליה הוא שועל על גחלים והיא מגיעה עוד שנייה לכאן. השועל בורח והעכבר ממשיך בדרכו.
אח"כ פוגש העכבר ינשוף שמזמין אותו לקפה ואז מסתבר שהטרופותי אוהב ינשוף במאפה וגם הינשוף בורח. אח"כ, העכבר מבריח באותה אסטרטגיה גם את הנחש שבורח אל בין קורות העץ. אלא שאז, העכבר שהמציא את ה"טרופותי" נוכח שחיה כזו קיימת גם קיימת והיא עומדת לאכול אותו. ברוב תושייה הוא פונה לטרופותי ואומר לו שאם יבוא איתו לסיבוב קצר, הוא יוכיח לו כי הוא החיה המפחידה ביותר ביער. הטרופותי צוחק אך מצטרף אליו לסיבוב. הנחש, הינשוף והשועל רואים את הטרופתי ובורחים בבהלה ואז העכבר פונה לטרופוטי ואומר לו שהוא רעב והאוכל האהוב עליו הוא "טרופותי קצוץ". הטרופוטי בורח, העכבר מוצא אגוז ושמח בחלקו.
הסיפור הזה אהוב עלי מאד ולשמחתי, גם על בתי הקטנה. כמו שהוא, הוא מעביר מסר של שימוש בכלים שיש לך, יציאה מצרה תוך שימוש במוח והסתמכות עצמית וזיהוי נקודות החולשה של אחרים במקום שימוש בכוח שאין לך (למרות שתמיד טוב לדעת הגנה עצמית ברמה טובה).
אם נסתכל עליו כסיפור כלכלי, אנחנו רואים משקיע שמשמש כטרף לנוכלים מסוגים שונים שבמקום להקשיב ולהתפתות לשיחה במאורות או בקינים או קורות העץ שנחזים להיות משרדים מפוארים עם דיילות סקסיות, ספות עור ופוסטרים עם תמונות של פרוייקטים שונים ומשונים אלא מנפנף אותם בטענה שהוא עומד להשקיע עם המשקיע האגדי ההוא בהזדמנות השקעה בלתי חוזרת אז בכלל אין לו כסף פנוי. כאשר המציאות מתהפכת, והוא נתקל במצבי שוק שנראים לו הזדמנות קנייה/מכירה פנטסטיים, הוא פותח את "חוזה אודיאוס" שלו ודבק באגוז הסולידי בלי תחרות עם אחרים, שמח שיצא בשלום מהסערות.
 
אליעזר והגזר- סיפור שיר חביב. בגרסאת לוין קיפניס גם עברית משובחת.
סבא אליעזר מחליט להקים עסק המייצר את המוצר "גזר". במקום למשוך משכורת שמנה הוא מטפח את הגזר, משקה, מחכה בסבלנות ולא מתפתה למכור אותו לפני הזמן. ואכן, הגזר הולך וגדל ומגיע הזמן לעשות Exit. בגלל שעסק "הגזר" התרחב וגדל, סבא צריך לצרף בני משפחה נוספים לתפעול העסק. בעזרת העזרה של סבתא, הנכדה, הכלב, החתול והעכבר אפור השכם, סבא מצליח לעבור בשלום את ה- Exit המיוחל. לאחר שהוא משאיר מפרי "הגזר" לבני המשפחה, הוא משקיע חלק ניכר מההון, סטייל באפט, בחזרה בקהילה ומחלק מתבשיל הגזר לשכנים ולקרובים.
 
אליעזר והגזר- סיפור שיר חביב. בגרסאת לוין קיפניס גם עברית משובחת.
סבא אליעזר מחליט להקים עסק המייצר את המוצר "גזר". במקום למשוך משכורת שמנה הוא מטפח את הגזר, משקה, מחכה בסבלנות ולא מתפתה למכור אותו לפני הזמן. ואכן, הגזר הולך וגדל ומגיע הזמן לעשות Exit. בגלל שעסק "הגזר" התרחב וגדל, סבא צריך לצרף בני משפחה נוספים לתפעול העסק. בעזרת העזרה של סבתא, הנכדה, הכלב, החתול והעכבר אפור השכם, סבא מצליח לעבור בשלום את ה- Exit המיוחל. לאחר שהוא משאיר מפרי "הגזר" לבני המשפחה, הוא משקיע חלק ניכר מההון, סטייל באפט, בחזרה בקהילה ומחלק מתבשיל הגזר לשכנים ולקרובים.
אין לי מושג מה אתה מעשן

אבל תביא לי מזה
 
אפשר לנסות גם?

האריה שאהב תות
מדובר בתקופה אפילה ביבשת השחורה, במהלכה מתרחשת עליה חריגה במדד הפירות והירקות, ובפרט בענף התותים, מה שמביא להיפר-אינפלציה קשה, עד כי תות הופך להיות מצרך יקר יותר מבשר, גבינה, דיסה, קקאו, לחם, אורז ואפילו ביצים.
יום אחד, בעקבות מחאה חברתית שסחפה אלפי ילדים לרחוב רוטשילד, תחת הסלוגן "העם רוצה פשוט תות", נחשף הילד אריה להצפה פתאומית של השוק במצרך היקר, תות, בעקבות יבוא מקביל מהמזרח (מחירי השילוח היו נמוכים).
הדבר מביא לירידה פתאומית בערך התות, ולייצוב מדד הפירות והירקות ביבשת השחורה באופן מיידי.
בעקבות הייצוא החריג מהמזרח, נוצר ביקוש ער לתות, הכל תחת עינו הפקוחה של הרגולטור הסיני.

ונסיים במשפט האלמותי - "זו הייתי פשוט טעות. כל העניין הזה עם התות".
 
@half-solid מבלבל ולא מובן
אך מבדר ומסקרן
 
הלו הלו אבא
אבא הוא סולידי מטבעו, רוצה להנחיל את התכונה הכה חשובה לבנו היחיד.
במהלך שיחת טלפון ארוכה (לאבא יש סים של גולן טלקום, מסלול של 9.99 לכל החיים, שיחה יוצאת מהאבא לבן, לבן רק שיחות נכנסות), מתגלה האבא כאיש מכירות מוצלח במיוחד ומצליח להגחיך את כל המתנות האופציונליות היקרות באמצעות מניפולציות שלא היו מביישות את דן אריאלי ב"לא רציונלי ולא במקרה".
לבסוף, הבן משתכנע לקחת את המתנה החינמית והסולידית: אבא.
 
ומצליח להגחיך את כל המתנות האופציונליות היקרות
וואו, איך שכחתי את הסיפור הזה!
אכן, אם היה סולם הספרות הסולידית היה זוכה לציון גבוה ביותר.
זה מעורר מחשבה אילו ערכים אנחנו מעבירים לילדים שלנו כבר מגיל 0 (יותר נכון, מגיל 6 חודשים) אז מתחילים שני דברים: להביא מתנות כשבאים לבקר ולתת ממתקים כבונוס בהזדמנויות שונות ואז, אתה גם שומע: תעזוב את הילד, שיהיה לו קצת כיף.
לא, זה לא. לילד כיף מאד עם המציאות שמסביבו עם אוכל בריא שהוא אוהב ומספר צעצועים סביר. ההורים והסביבה הם אלה שמלמדים אותו לקשר בין אהבה לבין דברים חומריים. הוא לא יודע את זה לבד.
 
והיום- שוק הסחורות או: למה לא להתפתות להמלצות "חמות" של כל מאן דהו.
הסיפור: תירס חם מאת מרים רות, איורים, אורה אייל.
מי לא מכיר את אופיר? אופיר אוהב לנגן ולשיר ולכן, החברים יושבים איתו לערבי בירה בכיף. יום אחד, אופיר, ידוע כמשקיע מצליח במניות, אחד כזה שתמיד מצליח למצוא את המניה,נו ההיא שזינקה לפני כולם כמו טסלה והוא גם עשה השקעה מדהימה בבקתת נופש מדהימה עם תשואות חלומיות. (לא שמשהו ראה את חשבון הבנק או תיק ההשקעות אבל לא מפקפקים באופיר!). יום אחד, מכריז אופיר כי הוא החליט להשקיע ב- תירס. זה ממש חם. אופיר יודע להסביר כי הגידול בביקוש לבשר יגדיל את הביקוש לדגנים, כי המעבר לטבעונות יגדיל את צריכת התירס והכי חשוב, תירס משמש כמקור למתנול שהוא תוסף דלק המקטין את הזיהום.
ללירון יש משפחה תומכת ויש לה אפילו רכב (תלת אופן עם פעמון), לשחף יש 10 תינוקות לפרנס ויהב וצור סתם מתלהבים. כולם דואגים לכסף זמין ומבקשים מאופיר לקנות עבורם תירס.
בשלב זה, מסתבר שאופיר לא באמת מכיר את שוק הסחורות ולא יודע איך לנהל השקעה כזו ואז, אז כולם כועסים. הם מכרו מניות,לקחו הלוואות או סתם השאירו מזומן במקום להשקיע ועכשיו...
"לא הבטחתי או אומר אופיר אני אוהב סתם כך.." וגם לא המלצתי, רק הסברתי מה אני עושה.
למזלם של החברים, שחף נזכרת בסבא היזם שלה ומציעה להתייעץ איתו. סבא המנוסה, שכבר ראה דבר או שניים, מסביר להם שלא נוגעים בתירס הלוהט לפני שבודקים. ואכן, הם שומעים הסברים ממצים, לומדים לעומק את ההשקעה ורק אח"כ, נהנים מהתירס.
סוף טוב, הכל טוב!
הערה: האיורים של אורה אייל פשוטים ויפים. הם מעבירים הצורה נהדרת את הסיטואציה ובמיוחד תופסת את הרגשות בהם שרויים הילדים: בושה, טינה, המתנה.
 
אחד היתרונות של הורים מבוגרים הוא, הבשלות, הניסיון והעובדה שכבר יציבים בעבודה ולא צריך לרדוף אחרי לימודים, קידום וכו'. למה אמרתי את זה? כי בשלב הזה יש זמן לבדוק מה קורה עם הילדים במסגרות, לראות את המסגרות מבפנים וגם, אשכרה לשמוע אילו סיפורים ומסרים הילד מקבל בגן. חלק ניכר מהם, מזעזע ולא ראוי למאכל אדם. חלק מהסיפורים פשוט דבילי עם מסרים פשטניים ומטומטמים. סיפורים כאלה, פחות מזיקים, כי הם לא מעניינים את הילדים. לעומת זאת, ישנם הרבה סיפורים עם מסרים שמתחפשים: על פניו, הסיפורים משדרים ערכים חיוביים, טוב לב, נדיבות, עבודת צוות. הגננות מתות על סיפורים כאלה אבל, כשחושבים לעומק איזה מסר באמת עובר...
שני סיפורים כאלה הם "העץ הנדיב" מאת של סילברסטין ו- "הענק הגנדרן" מאת הצוות גוליה דונלדסון ואקסל שפלר.
 
העץ הנדיב
הרשה לי לחלוק.
ספר של מבוגרים, קצת מדכא. לא מבין איך נותנים אותו לילדים קטנים.

אולי לבני עשרה, וגם זה בזהירות, כשאין חבל או מרפסת בלי סורגים בסביבה.
 
Back
למעלה