ואו! מרתק
אפשר לשאול מה אתה לומד / במה אתה עוסק?
למדתי פיזיקה\הנדסת חשמל\פילוסופיה. (בחלק מהם יש לי תואר ראשון, בחלק תואר שני).
הקמתי חברת סטרטאפ לפני 4 שנים, שילוב של medical + AI. וזו העבודה הרשמית שלי.
מציע לכל אחד ללמוד פילוסופיה, אם זה בצורה רשמית או לא, בסופו של דבר כל נושא העצמאות הכלכלית והפרישה המוקדמת לא שווה הרבה אם אין לך תשובות (חלקיות כמובן, מי שטוען שיש לו את התשובות המלאות הוא כנראה שרלטן) לשאלת הקיום שלנו, למה אנחנו פה? בשביל מה אני קם בבוקר? וכו'..
למה הפאנפסכיסט לא חושב שהקשרים היחסיים בין החלקיקים הם אלה שיוצרים תודעה? ומה הסיבה שהאידאליסט הולך עוד יותר רחוק ושולל את החומר למרות שניתן למדוד את היחסים בין החלקיקים? למה שהוא ישלול את מה שנתון ויטען שזו אשליה?
יש ספקטורם של פאנפסיכיסטים, אז חלק מהם אכן חושבים שהקשרים היחסיים יוצרים תודעה, אבל לא הקשרים היחסיים בין מה שהפיזיקה מודדת, אלא הקשרים של כל "תודעה קטנה" שקיימת בכל חלקיק יסודי בטבע.
חלק חושבים שהתודעה שלנו קשורה לתודעה קוסמית, זאת אומרת במקום הגישה הרדוקטיבית המדעית (הכל אפשר לפרק לחלקיקים קטנים יותר) הגישה הזו אומרת שהכל תלוי ב"דברים" גדולים יותר. לא יודע אם אני מצליח להסביר את זה בצורה הגיונית. הנה קריאה לקהל הרחב שמציגה את התיזה הזו:
https://aeon.co/essays/cosmopsychism-explains-why-the-universe-is-fine-tuned-for-life
מאוד דומה לאידיאליזם, אבל עדיין מכיר בקיום בלתי תלוי של החומר.
וזה בדיוק מקשר לאידיאליזם, הגישה שלהם אומרת שיש parsimony בעולם, אין צורך להניח שיש גם חומר וגם "אידאה". אם כבר הסכמנו שאידאה (או תודעה, או חוויה) היא משהו שקיים, בואו ננסה להסביר הכל על סמך זה. גם מה שנראה לנו כמו חומר.
כאמור שים לב שהנחת שהחומר נתון, אם תחשוב על זה לעומק, האמת היא ההפך.
כדי להגיע למסקנה שיש חומר, אתה מתחיל מהחוויה שלך והתודעה שלך, ואז מתקדם להנחה שיש חומר. ופה בדיוק האידיאליסט אומר שאין צורך. תתחיל מזה שיש לך חוויה ותודעה, ותניח שכל העולם מורכב כבר ממשהו שאתה בטוח שבאמת קיים.
אנסה לתת אנולוגיה דווקא ממטריאליזם. תסתכל על השולחן לידך, אתה מסכים שהוא קיים. אבל תכלס, אם הכל זה רק חלקיקים, והם כל הזמן מתחלפים וזזים. אין באמת גבולות ברורים בין השולחן לשאר העולם. אז השולחן לא באמת קיים עצמאית בפני עצמו. אלא זה רק נראה לנו ככה, ושולחן זה רק כלי לשוני לתאר גוש חלקיקים מסויים במרחב בנקודת זמן מסויימת. (כאמור הרבה יחלקו עלי כאן, זו שאלה פילסופית פתוחה, האם עצמים מקרוסקופים קיימים או לא, ותחת איזה תנאים, אבל אני נותן פה רק דוגמא).
אנלוגיה נוספת, בוא נניח שיש רק תודעה (או אידאות) שלך ושל אחרים. איך נסביר את זה שנראה לנו שיש חומר קשה כמו שולחן? וזה שמתחת למיקרוסקופ רואים שהוא מרוכב מאוטומים?
ובכן האנלוגיה אומרת שזו כמו שתסתכל על תמונה במסך המחשב, ואז תקח זוכוכית מגדלת ותסתכל על התמונה. פתאום תראה שהיא מורכבת מפיקסלים. אבל לגזור מזה שפיקסלים הם האבן יסוד שממנה כל העולם בנוי יהיה שגוי. אז כנל אידיאליסטים, טוענים שזה שנראה לנו שיש חומר קשור ליכולות התפיסתיות שלנו, ואין צורך מזה לגזור שקיים אונטולוגית חומר בנוסף לקיום תודעה.
הגבול בין מטאפיזיקה (או תיאוריות שלא ניתן להעמידן במבחן) למדע הוא גמיש. קח למשל את שאלת בריאת העולם שהייתה מטאפיזית בימי הרמבם והיום היא מדעית. לכן שאלתי. לראות אם השאלה הזו נכנסה כבר לתחום המדע.ההבדל בין מטאפיזיקה למדע הוא כמותי (אמצעים טכנולוגיים) ולא איכותי
שאלת בריאת העולם היא ממש לא מדעית, הפיזיקה יכולה להגיד רק מה קרה אחרי המפץ הגדול. (חלקיק זמן דלתא אחרי).
אין שום דבר לענות על השאלה למה העולם נוצר? מה היה לפני? וכו'..
שאלות פילוסופיות לחלוטין. דרך אגב, מכיוון שתורת המיתרים למשל לא ניתנת להפרכה (כמו שגיא כתב בנוגע לפופר), הרבה מבקרים אותה וטוענים שהיא לא מדעית.