גם ההורים של הבן שלי עפים על אשתו ומשפחתה
אבל שאני לא אשמע לגמרי אטומה, אספר לך על תהליך שהיה לי מול הבת הצעירה:
היה לה בן זוג און אנד אוף במשך כמה שנים, היא חילונית והוא דתל"ש. היא ממשפחה שלא התפרקה, הוא כן.
מעולם לא ראינו אותו (מעבר לתמונות פייסבוק שהראתה לנו), לפי ערכיו מהבית לא נפגשים עם ההורים לפני שיש כוונת נישואין.
כל מה שידעתי עליו, או עליהם כזוג, זה ממה שהיא בחרה לספר.
היה ברור שהבחור (שמתקרב ל-30) לא סגור על כלום - עבודה, מגורים, כסף, לימודים (גם אנחנו היינו ככה בגילו).
אבל הוא נשמע מדבריה בחור מעניין וחכם ואוהב טבע וזה מה שהיה חשוב לה, אז שמחנו בשבילה.
לאט לאט התחלנו להבין שההתנהגות שלו לא מראה הרבה אהבה. לא אמרנו לה את זה, אבל שיקפנו בשאלות שונות ובתהיות עד שהיא עצמה התחילה להתלבט.
ואז גם הבנו שלבחור יש נפילות תדירות לדכאון והסתגרות. ואז היא החליטה בעצמה לנתק את הקשר.
בשום נקודה לא התווכחנו איתה ולא יצאנו בהכרזות על חוסר התאמה או טעות או אסון. רק היינו פתוחים להקשיב לה בתשומת לב ולשאול שאלות בעדינות.
ואם היא היתה בוחרת להמשיך איתו, היינו עושים הכל כדי לצרף אותו למשפחתנו באהבה. ואז להמשיך להיות בקשר חם ומכיל, כדי שהיא תמשיך להרגיש בנוח לשתף.
