הנגיף מתפשט מהר יותר מכל שפעת.אז אם לסכם:
- הנגיף הזה מדבק מאוד ואלים מאוד בדומה לשפעת בעונה מאוד מאוד קשה.
יש שונות מאוד גדולה בקטלניות של שפעת בעונות שונות. להערכתי הנגיף קטלני פחות מהשפעת של 1918, שהרגה 50 עד 100 מיליון, אך יותר מהשפעת של 1958, שהרגה כשני מיליון. הבדל משמעותי משפעת אבל הוא בכך שהנגיף החדש פוגע הרבה יותר בזקנים. הסיכון ממנו עולה משמעותית עם הגיל. השפעת של 1918 הרגה צעירים בשיא כוחם. הנגיף החדש הורג גם אנשים בגילאי הביניים, אבל פחות מזקנים. בילדים נראה שהוא לא פוגע בכלל. הם רק נדבקים ומעבירים אותו למבוגרים, בלי לחלות בעצמם.
גם עם טיפול טוב זה עדיין נראה גרוע בהרבה מאוד משפעת עונתית. בלי טיפול זה אסון.
- במקרה שבו ״משחררים את הרסן״ ונותנים למגיפה הזו להתפשט בלי הגבלה, עומס החולים, כולל חולים קשה וקריטי, יהיה כל כך גדול שלא יתאפשר לטפל כראוי בחולים מה שיגרום לאחוזי תמותה גבוהים.
- במקרה שבו נוקטים באמצעים על מנת לעכב את התפשטות המחלה (כגון בידוד, סגר ואמצעי מיגון וניקיון) כך שעומס החולים לא יגרום לקריסת מערכת הבריאות, ניתן באמצעות טיפול רפואי איכותי (כולל טיפול נמרץ) להפחית את התמותה לרמה דומה לשפעת רגילה (אולי קצת יותר).
בסין מחוץ לחוביי, אחוז התמותה המדווח הוא כ-1%כלומר, אם להסתכל על סין:
סיכמתי נכון?
- בחוביי עד שסגרו את העיר והכניסו את התושבים לבידוד נוצר עומס מטורף על מערכת הבריאות כך שחוסר היכולת לטפל בכולם גבה מחיר גבוה בחיי אדם.
- כיום בחוביי, כאשר העומס לאט לאט יורד (כי אמצעי הסגר והבידוד כל כך נוקשים שהם מצליחים להוריד משמעותית את מספר הנדבקים) ניתן לטפל טוב יותר בחולים ולכן קצב התמותה יורד.
- בשאר סין, הסגר שהוטל על חוביי והמגבלות הנוספות על שאר סין הפחיתו מראש את קצב ההדבקה לרמה שאפשר היה לטפל יחסית טוב בחולים ולכן שיעור התמותה נמוך ועולה רק בקצת על שיעור התמותה משפעת.
- המחיר של זה - מחיר כלכלי מטורף ועצירה כמעט טוטלית של החיים, לפחות עבור חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה.
כנראה שהאחוז התמותה האמיתי נמוך יותר כי אנחנו לא יודעים לגבי חולים קלים, שלא נספרים, אבל אנחנו לא יודעים אם רק בקצת או בהרבה.
נערך לאחרונה ב: