משחת שיניים

[nick]

בשופרסל שאני קונה בו יש מבצע כזה הרבה פעמים, נראה לי ייבוא מקביל או משו.
לפעמים זוג שפופרות מוצמד לשלוש מברשות שיניים

 

[Fitch]

FTFU

לא נכון.
יש יבוא מקביל זול.
למשל:
http://www.victoryonline.co.il/היגיינת_הפה/מדף

 

[שפינוזה]

FTFU

מה זה FTFU?

 

[Fitch]

מה זה FTFU?

Fixed That For yoU

 

[קפה שחור]

לא נכון.
יש יבוא מקביל זול.
למשל:
http://www.victoryonline.co.il/היגיינת_הפה/מדף

צודק, העושק של היבואן הראשי צלק אותי במחירים דו ספרתיים

 

[ביולוג ירושלמי]

אמממ.... נושא מעניין. מאוד. גם בו כבר הספקתי לחפור ולא מעט.
אותי תמיד נורא משעשע אנשים שמשקיעים זמן, מחשבה ולבטים בלרכוש משחות שיניים יקרות, מתוחכמות ומשוכללות ואז מצחצחים פעם ביום...
אבל הרבה יותר מצחיק אנשים שרוכשים משחת שיניים קולגייט ב- 15 ש"ח לשפורפרת של 75-100 מ"ל ואז מתלוננים על יוקר המחיה ועל הייבוא הבלעדי של איזה יבואן שקר כלשהוא.

1. מכירים את משחות השיניים עם ה"מיקרו-חלקיקים קריסטליים" וכו'?... אז זה פשוט פלסטיק.
חלקיקי פוליאתילן שמשמשים לשחיקה של השיניים בכדי להלבין אותם.
לא כזה מפתיע כל כך כשחושבים על זה לרגע, נכון?
נו בסדר, זה לשיקולכם אם בא לכם לשפשף את השיניים עם מיקרו-חלקיקים של פלסטיק. עליכם העבודה לברר אם זה מזיק או "טבעי" ואם איש מערות היה זקוק לחלקיקי פלסטיק בפה שלו כדי להנות מכדורי שוקולד ב- 2 בבוקר.
זה ממש לא נחוץ מבחינה בריאותית ואף לבטח שוחק את האמייל ואת רקמת החניכיים העדינה - משהו שלא כל כך מומלץ לעשות.

2. כן, טריקולוזן (Triclosan) אכן מהווה בעיה שאני נמנע ממנה במשחות שיניים באופן גורף.
הסיבה היא לא כי הוא מסרטן, כי הוא כנראה שלא או לפחות עדיין לא מוגדר כמסרטן וודאי (חומר קרצינוגני). יש ראיות לכיוון הרעילות של הטריקלוזן, או יותר נכון ההיתכנות שלו כגורם שמשנה "משהו" לכיוון המסרטן, אבל בוצעו מעט מאוד מחקרים בבני אדם וזה לא וודאי אז אין מה להיבהל עדיין.
הסיבה היא כי זה חומר אנטי-מיקרוביאלי, כלומר הורג חיידקים, ואני לא רוצה להתעלל בחיידקי השיניים שלי. מספיק שאני מצחצח אותם ממשטחי הלעיסה ואז שוטף אותם החוצה (שטיפה מכאנית).
יש חיידקים "רעים" ויש חיידקים "טובים", אם אשתמש בחומרים חזקים מדי יש סיכוי שאהרוג את הטובים ולא את הרעים, שאז יקבלו את ההזדמנות להתרבות ולשגשג על חשבון הטובים. מה גם שקיימת אפשרות שהחיידקים הרעים יפתחו עמידות לטריקלוזן (או כל חומר אחר לצורך העניין - נקרא סלקציה) ואז הוא גם לא יעיל והוא גם לא יוכל לשמש אותי במצבים שבהם ממש אצטרך אותו (נניח בשטיפת פה אחרי ניתוח חניכיים או עקירה כירורגית וכו').
כנ"ל לגבי כלורהדסידין דיגלוקונאט, חומר אנטימיקרוביאלי חזק (שגם מכתים את השיניים, כתמים שיורדים אצל השיננית כך אומרים) שאני אישית לא משתמש בו על בסיס קבוע (נמצא במי פה "פארודונטקס" וכו').

3. פלואוריד הוא חשוב כי הוא זה שבעצם עושה רה-מינרליזיה של דנטין השן.
אין לי דעה בעניין (יש לי, אבל היא ארוכה וחופרת מדי ואין לי סבלנות לזה). אני משתמש במשחות שיניים עם פלואוריד.

4. למי שסובל מאפטות (כיבים קטנים ומכאיבים בפה) - מאוד מומלץ להימנע ממשחות שיניים שמכילות SLS, SDS ונגזרותיו. אני סבור שזה די ידוע כבר.
או שלא?
SLS ונגזרותיו הוא לא רשע, הוא בסך הכל דטרגנט (="סבון") והוא לא יוצר את האפטות בעצמן, אלא מעכב את ההחלמה מהן.

5. רוב השיכלולים והנצנצים במשחות השיניים הן עניין של שיווק, מיתוג, פילוח שוק וקהל יעד.
באמת שהכל חרטה.
כמה הכל? - מבחינתי 95%.

- צחצחו פעמיים ביום ולא יותר מזה (תחשבו גם על רקמת החניכיים העדינה ולא רק על אמאייל השן).
פעם ב- 3 ימים אני מפספס צחצוח לילה (ולא אוכל ארוחת ערב וכו') כדי לתת לרקמת החניכיים יום מנוחה להתאושש.
- צחצחו אחרי הקפה והקרואסון בבוקר.
כן, לא רגילים לזה ובהתחלה זה "מגעיל", אבל אפשר להתרגל. הרבה יותר הגיוני ללכלך את הפה בבוקר ואז לנקות אותו מאשר לנקות על הבוקר ואז ללכלך למשך שאר היום עד צחצוח הלילה.
- אל תאכלו לפחות 3-5 שעות לפני השינה (גם אם זה אומר להפסיק לאכול ב- 18:00 בערב).
- צחצחו ח-ל-ש. ממש להניח את מברשת השיניים על משטחי הלעיסה ולא לדחוף אותה כלפי החניכיים. זה ממש ממש ממש קריטי לחניכיים שלכם.
- השתמשו במברשות השיניים הכי רכות בנמצא (Extra Soft) - החיידקים ושאריות המזון יורדים די בקלות ולא צריך יותר מזה. אתם לא עושים ניקיון של פסח ורקמת החניכיים היא מאוד מאוד רגישה.
- איזו משחת שיניים לבחור? - לפחות מבחינתי, מספיק שיש בה פלואוריד. כל השאר נתון לדיון.
צורת הצחצוח (טכניקה), משך הצחצוח ואופן הצחצוח (חזק-חלש, יסודי-עצלני, ממוקד או מפוזר בדעת) חשוב יותר.

אישית, אני מצחצח פעמיים ביום (פעם ב- 3 ימים לא מצחצח בערב ואז לא אוכל מהצהריים), במברשת שיניים הרכה ביותר האפשרית, בטכניקה שמתאימה לאנשים עם נסיגת חניכיים (45 מעלות מקו החניכיים ומטה), מקפיד מאוד לצחצח את הלשון בצורה ייסודית עם מברשת הלשון הכי טובה בשוק לטעמי (אין להשיג בארץ, ייבאתי אישית מאמאזון), עם אורביטול פשוטה וזולה מאוד שמיוצרת בקריית שמונה (בעיקר כי היא מיוצרת בארץ ואני פטריוט נלהב ואידיאולוגי של התעשיה הישראלית ומקפיד מאוד על כך בכל מוצרי הצריכה שלי וגם בלבוש כי אני מאלו שאכפת להם מעקיבת הפחמן שלהם רחמנא ליצלן ולא חושב שזה לא הגיוני שיובילו בעבורי משחות שיניים מחו"ל).
מי פה - אם כבר אז עם אלכוהול. פעם ביומיים בערך, לא רוצה להרגיז יותר מדי את פלורת הפה שלי.
מידי פעם מקנח בסילונית (תוצרת ישראל, אלא מה?) שרכשתי והיא נחמדה לי (עושה עבודה לא רעה בלשמר את המצב הקיים והמטופל במצב של נסיגת חניכיים).

 

[חלכאי]

@ביולוג ירושלמי, נראה שגם אתה 'נפלת בפח' של המשווקים. לא רואה מה היתרון שמקנה מברשת יעודית לצחצוח לשון על פני שימוש במברשת הרגילה לצחצוח הלשון.
בעניין טכניקות צחצוח, אני לא מצאתי שאפשר ליישם אותם מכיוון שבניגוד לדגמים היפים שמראים לנו רופאי השיניים, האנטומיה של הפה מגבילה את האפשרות לתנועה חופשית של המברשת. אם רוצים להגיע לכל המקומות (בעיקר בשיניים האחוריות), לא ממש אפשר להקפיד על טכניקת הצחצוח.

 

[ABCDEFG]

- צחצחו ח-ל-ש. ממש להניח את מברשת השיניים על משטחי הלעיסה ולא לדחוף אותה כלפי החניכיים. זה ממש ממש ממש קריטי לחניכיים שלכם.
- השתמשו במברשות השיניים הכי רכות בנמצא (Extra Soft) - החיידקים ושאריות המזון יורדים די בקלות ולא צריך יותר מזה. אתם לא עושים ניקיון של פסח ורקמת החניכיים היא מאוד מאוד רגישה.

מה שכתבת הוא בניגוד להמלצות שקיבלתי מרופאים שונים (מומחים לפה ולסת אגב).
צריך להתשמש במברשת שיניים לא רכה מידי ולא קשה מידי ולצחצח ב45 מעלות כלפי החניכיים.

 

[ביולוג ירושלמי]

מה שכתבת הוא בניגוד להמלצות שקיבלתי מרופאים שונים (מומחים לפה ולסת אגב).
צריך להתשמש במברשת שיניים לא רכה מידי ולא קשה מידי ולצחצח ב45 מעלות כלפי החניכיים.

אוקיי, כנ"ל... גם אני קיבלתי המלצות מרופאי שיניים שונים ולי כולם אמרו להשתמש במברשות רכות ככל הניתן. אף אחד לא המליץ על מברשת יותר קשיחה בדרגת Medium.
רובד החיידקים (פלאק) יורד ממשטחי הלעיסה בצורה מכאנית מאוד עדינה. זה לא ביופילם עקשני שקשה מאוד להסירו כי הפה שוטף את עצמו כל הזמן (בלוטות הרוק).
ההגיון אומר שאם אם אתה כמוני, אדם שאוהב לצחצח חזק כאילו חג הפסח מתקיים כל השנה, ורק צחצוח חזק מרגיש לו נקי יותר (הפרעת ניקיון), אז תשתמש במברשות רכות... זה כל הסיפור.
בגלל צחצוח מאסיבי של שנים מילדות עד גיל העוניברסיטה עם מברשות בדרגת Hard עד שיצא דם ואך ורק כשיצא דם הרגשתי שאני עושה עבודה טובה (הורים חסרי מודעות לחלוטין וגם כאלו שלא טרחו לפתח מודעות) נסיגת החניכיים שלי מתחרה רק בנסיגה של ישראל מסיני. אבל לא נורא, אני מכסה את זה עם פרצוף חרא
לקחו לי שנים רבות של תרגול כדי להנחיל לעצמי הרגלים חדשים וללמוד לצחצח חלש ובעדינות, להרגיע עם המאסיביות ובכך לעצור נזקים שהצטברו במשך שנים. בהצלחה עם מברשת ברכות Medium אם אתה מהמצחצחים הלא-מאסיביים. אם כן, זה פתח לפגע רע.
רשמתי לגבי טכניקת הצחצוח ואפילו קינחתי בקליפ שטרחתי לשים מהיוטיוב (הסתכלת בו?). יש שם את שיטת הצחצוח ב- 45 מעלות שאני אישית משתמש בה ומשלב אותה עם הטכניקה הסיבובית הראשונה לסירוגין.

@ביולוג ירושלמי, נראה שגם אתה 'נפלת בפח' של המשווקים. לא רואה מה היתרון שמקנה מברשת יעודית לצחצוח לשון על פני שימוש במברשת הרגילה לצחצוח הלשון.

סליחה, אבל נכון שלא הסתכלת בקישור?... זה לא קשור למיתוג, שיווק ופרסום שמכך אני מאוד מאוד נזהר ושם לב תמיד - מברשת שיניים רכה מדי היא פשוט צרה מדי לצחצוח לשון לטעמי.
זו כל הסיבה.
מברשת הלשון הייעודית שטרחתי לצרף לה קישור היא רחבה, יש לה צד אחד של הברשה וצד אחד של גריפת גועל הנפש שהברשת ממשטח מהלשון. אין שום סיכוי שמברשת שיניים רגילה תעשה את אותה העבודה. אני משתמש במברשת הלשון הזו כבר כמה שנים, וכמות הגועל שהיא מברישה וגורפת היא אדירה וזה כמעט ממכר לנקות כך את הלשון לפני צחצוח השיניים (זה מזכיר את חתיכת המתכת הזו שההודים משתמשים בה כגורף לשון).

מוסיף עוד כמה תובנות שרכשתי על הדרך:
6. נכון שמצחצחים לפני הקפה, הקרואסון וכו'?
אז גם מברישים את הלשון לפני צחצוח השיניים.
מיותר לומר שחשוב מאוד להבריש את הלשון מכל הלבן (=רובד חיידקים) שהיא טורחת לגדל.
קודם מורידים את כל גועל הנפש מהלשון, ואז מנקים את השיניים שישארו נקיות למשך שארית היום.
אותו הגיון של קודם לאכול ארוחת בוקר ורק אז לצחצח.

7. ממליץ מאוד להשתמש שוב בהגיון ולא להיתקע על משחת שיניים אחת ספציפית מסוג אהוב או טעם אהובים. קודם כל כדי שלא להיות משועבד למותג אהוב או יצרן בלעדי חמדן. לאפשר לעצמך תמיד את הגיוון ואת החופש לבחור ולא להיות רגיל למשהו ספציפי ולהינעל עליו. תגוונו תמיד לגוף עם כל החומרים ואל תרגילו אותו לשום דבר. פשוט תחליפו כל שפורפרת אחרי שהיא הסתיימה לסוג או טעם או יצרן אחר, או אם בא לכם להיות כמוני - תחזיקו 3 סוגים שונים של משחת שיניים כל אחת מיצרן שונה (אצלי אחת רגילה חלוטין, השניה צמחית-הרבלית כזו בטעם מלוח והשלישית לשיניים רגישות).
כנ"ל בשמפו וסבון גוף ומרכך. לגוון ולגוון ושוב לגוון. לא מבחינה בריאותית כמו מבחינה הגיונית.
אין מחקרים על זה. תחשבו על פיזור סיכונים בדיוק כמו בתיק ההשקעות: אם משחה X מכילה חומר Y נקרא לו "בעייתי" (אופציות, נגזרות, השקעה בביטקויין כי זה מגניב) אתם מפזרים סיכונים בכך שאתם לא משתמשים בה בלעדית. אתם לא מושקעים רק בה כל הזמן ומגוונים את תיק הצחצוח שלכם עם עוד השקעות.

 

[חלכאי]

@ביולוג ירושלמי , לא השתכנעתי שמברשת יעודית ללשון תעשה עבודה טובה יותר ממברשת רגילה. אבל איש הישר בעיניו יעשה.

 

[קפבלנקה]

אני מבין שאצור בפורום המון מידע בנושא רפואת שיניים. ברשותכם, שאלה:
עד כמה חיוני לדעתכם הנושא של שיננית. מצב שיניים סביר ותקין.
האם אכן תורם משמעותית?
האם חיוני כל חצי שנה? כל שנה? שנתיים? בכלל לא?

רוב החיים הלכתי ככה פעם בשנה-שנה וחצי לשיננית. מעבר לכך שזו חוויה לא נעימה בשבילי, כשבגרתי והתחלתי לשלם על הביקורים מכיסי עלה בי גם בדל של פקפוק שמא זה חרטא ברטא. (עזבו משלים מושלם, לא רלוונטי לדיון).
האם מפרנסים פה תעשיית שקר שלמה (כמו קרנות נאמנות אקטיביות אליבא דסולידית ושות') או שיש בגו'?

 

[OnTheVerge]

האם מפרנסים פה תעשיית שקר שלמה (כמו קרנות נאמנות אקטיביות אליבא דסולידית ושות') או שיש בגו'?

אני לא איש מקצוע אבל בעבר קראתי שלאדם ללא פקטורי סיכון מספיק ביקור פעם בשנה אצל שיננית. לאנשים עם פקטורי סיכון - פעמיים בשנה.

עדיף לדעתי ללכת על הצד הבטוח - פעמיים בשנה.

 

[ביולוג ירושלמי]

@ביולוג ירושלמי , לא השתכנעתי שמברשת יעודית ללשון תעשה עבודה טובה יותר ממברשת רגילה. אבל איש הישר בעיניו יעשה.

אני לא מהסוג שנוטה לשכנע. בתור מיזנטרופ פקקטה לא באמת אכפת לי וברור שכל אחד שיעשה מה שבא לו.
מבחינתי מברשת הלשון מדברת בעד עצמה - משטח ההברשה שלה רחב לעומת מברשת רגילה שמשטח ההברשה שלה דק. סה טו.

עד כמה חיוני לדעתכם הנושא של שיננית. מצב שיניים סביר ותקין.
האם אכן תורם משמעותית?

קפבלנקה, הציניות שלך לגבי תעשיית השיניים הבריאות אינה במקומה במקרה הזה. כלומר, לא מפרנסים פה תעשיית שקר וחרטה ברטא. ניקוי "אבנית" מהשיניים זו לא המצאה של תעשיית השיניים.
הסבר קצר (מאוד): לכל אחד יש בלוטות רוק. מבלוטות הרוק מופרש יון הבי-קרבונאט שהוא אכן מרכיב חלק מ"האבנית" שאנחנו מכירים מהקומקום החשמלי (HCO3-). תפקידו של היון הזה הוא לאזן את החומציות של חלל הפה בין השאר והוא חיוני לרקמות שונות שמפרישות אותו או זקוקות לסביבה שבה הוא מופרש.
הבעיה מתחילה כשהיון הזה מגיב באופן כימי לחומרים שנמצאים במזון ועל גבי חיידקים בחלל הפה. הוא והנספחים לו מתגבשים למעיין קריסטלים (="אבנית") על משטחי הלעיסה וביניהם בתגובה למרכיבים בגופם של חיידקים ולמרכיבים במזון. מכאן נוצרת "אבנית" השיניים שהיא אינה האבנית של הקומקום החשמלי (שהיא באמת אבנית אמיתית - סוג של מינרל "אבני" - CaCO3) אלא סוג של מינרליזציה (התגבשות קריסטלית) של יון הבי-קרבונאט בשילוב של גופות של חיידקים. הבעיה בגופות של חיידקים שהן מכילות מרכיבים מובנים בעיקר במעטפת החיצונית של החיידק שמזיקים לבני אדם (כגון ה- LPS המוכר).
המשקע האבני הזה מפריש מתוכו לאט לאט ובאופן מובנה בתוכו (אינטרינזי) חומרים שמגרים את רקמת החניכיים ומאתגרים את כל בריאות חלל הפה.
עכשיו, אם אתה בנאדם שהגנטיקה שלו מכתיבה היווצרות "אבנית" מוגברת, בשל הפרשת רוק מוגברת בחלל הפה - לך לשיננית להסרת משקע המינרלי פעמיים בשנה. אם אין לך הפרשת רוק מוגברת ולא מצטבר לך אותו מינרל "אבנית", אז לך פעם בשנה.
הייתי ממליץ על פעם בשנה לפחות. רובנו מקבלים את זה בחינם דרך כללית מושלם וכדומה.
טיפול הסרת האבנית הוא חשוב מאוד ואינו פוגע בשיניים (לפעמים כן יוצא דם בגלל נימי דם עדינים מאוד שנפגעים), הניקוי מתבצע בעזרת גלי קול (=אולטראסוני) שמפרקים מינרלים בצורה די משכנעת (כמו במקרה של אבנים בכליות - הם על אותו התדר) בליווי התזת מים רצופה בכדי שהרקמה לא תתחמם.

למה יש אנשים שלא הולכים לשיננית ומצב השיניים שלהם בסדר גמור?... כי חלל הפה שלהם הגייני בצורה "גנטית". כלומר בחלל הפה שלהם יש יותר הפרשה של רוק ששוטף מכאנית את החיידקים ממשטחי הלעיסה, הם חיים עם הרגלים שונים (לא אוכלים מאוחר בלילה?), יש להם הפרשה של יותר ליזוזים (אנזים שהורג חיידקים ונמצא ברוק) וכו' וכו' וכו'. כולם מכירים את הסבתא העירקית שעישנה עד גיל 110.

 

[קפבלנקה]

תודה על ההסבר המפורט. לא הייתי ציני, אגב. באמת תוהה אם זה חיוני כמו שמספרים במרפאה או שמוכרים לנו לוקש.
שאלת המשך - רצינית. אם אני מעביר את הלשון או האצבע על השיניים ממש קרוב לחניכיים ולא מרגיש כמעט שיש הצטברות של אבנית. עדיין צריך ללכת?
ולקראת תום טיפול אצל השיננית היא מציעה לי תמיד תמיסה דוחה כזו על נשך מפלסטיק שאני סוגר עליו את הפה משאיר סגור לשתי דקות ולא שוטף אח"כ - התענוג באקסטרה 50. גם הוא חיוני עד כמה שידוע לך?
תודה. אני באמת מתייעץ.

 

[ביולוג ירושלמי]

באמת תוהה אם זה חיוני כמו שמספרים במרפאה או שמוכרים לנו לוקש.

תראה, אני לא בטוח לגבי חיוני והכרחי. אלו הגדרות שכל אדם מבין אחרת ולכן גם נוקט בפעולות בצורה שונה בהתאם להבנתו את ההגדרות.
אני יודע לגבי הגיינה ותחזוקה שזה רצוי, או מומלץ... אני מאמין גדול מאוד בתחזוקה מונעת ולא בתחזוקת שבר. כלומר לטפל ברכב כמו שצריך בזמן ואצל מוסך רציני ומקצועי ולדאוג לשיניים כמו שצריך ולא ללכת לרופא השיניים רק כשכואב או למוסך כשהמנוע עושה רעשים. כי אז כבר ברור שיש בעיה.

שאלת המשך - רצינית. אם אני מעביר את הלשון או האצבע על השיניים ממש קרוב לחניכיים ולא מרגיש כמעט שיש הצטברות של אבנית. עדיין צריך ללכת?

כן.
מתנצל, אבל אין לך שום תחושה עדינה באצבעות כמו שאתה חושב לחישת הצטברות "אבנית" השיניים. גם לא ברור לי איזו מין פרקטיקה זו לבדיקת מצב ה"אבנית" בלהעביר את האצבע על קו החניכיים החיצוני.
"אבנית" השיניים מצטברת בעיקר (אך לא רק) היכן שיש הצטברות של רוק - בדר"כ בלסת התחתונה בצד הפנימי של השיניים.

ולקראת תום טיפול אצל השיננית היא מציעה לי תמיד תמיסה דוחה כזו על נשך מפלסטיק שאני סוגר עליו את הפה משאיר סגור לשתי דקות ולא שוטף אח"כ - התענוג באקסטרה 50. גם הוא חיוני עד כמה שידוע לך?

התמיסה הדוחה היא משחת פלואוריד מרוכזת (לא תמיסה, בתמיסה הכוונה לנוזל ואני מניח שאתה מתכוון למנשך עם ג'ל הפלואוריד). הטיפול הזה נקרא "פלואורידציה". אין לי מושג מה הריכוז ומה המרכיבים של המשחה, אני בטוח שהריכוז גבוה יותר מריכוז הפלואוריד במשחת השיניים.
יש רופאים שממליצים על הטיפול ("לג'ל הפלואוריד מיוחסת פעילות לשמירה של השיניים מפני העששת ומכאן חשיבותו. אני ממליץ"), ויש רופאים שלדעתם הוא לא נחוץ בכלל ("יעילות הטיפול הזה מוטלת בספק, גם הוא ניתן ברוב הפעמים ללא צורך ובעלות מיותרת למתרפא. בכל מקרה – דבר אחד בטוח, מעבר לגיל הילדות הטיפול הזה מיותר לחלוטין.").
שינניות מציעות אותה גם בגלל האפקט של טיפול פלואוריד אחרי שפוצעים את החניכיים בניקוי האבן או שהן מדממות קצת והפה מלא בשאריות של שאריות של חיידקים. ברור גם שהטיפול מוצע במסגרת כך שהוא סוחט עוד כמה שקלים מהלקוח ומעניק תוספת כסף לשיננית (מניח שהן מקבלות כמה גרושים אם הצליחו לשכנע את הלקוח להסכים לתוספת הטיפול).
לדעתי האישית מאוד (לא ממליץ, רק אומר את דעתי האישית) - זה מיותר. לא מיותר לחלוטין כי יש אפקט בריאותי-משמר-מטפל, אבל אדם שהגיינת הפה שלו ראויה ומטפל בצורה מונעת בשיניו, הטיפול הזה לא יועיל לו הרבה.
מה גם שאנחנו מקבלים מספיק פלואוריד ממשחת השיניים, ממי הפה וממי השתיה, אין צורך בעוד (לדעתי).

 

[sagilevi]

הסיבה היא כי זה חומר אנטי-מיקרוביאלי, כלומר הורג חיידקים, ואני לא רוצה להתעלל בחיידקי השיניים שלי. מספיק שאני מצחצח אותם ממשטחי הלעיסה ואז שוטף אותם החוצה (שטיפה מכאנית).

למה לא להרוג את חיידקי השיניים? אם אתה מתכוון לזה שיש חיידקים טובים, הרי אמרת שאתה גם ככה שוטף אותם החוצה, לא?

אם אשתמש בחומרים חזקים מדי יש סיכוי שאהרוג את הטובים ולא את הרעים

למה שזה יקרה?

אני שואל כדי להבין. ברור שאם היה אפשר לנקות/להרוג רק את החיידקים "הרעים" זה עדיף. אבל לא באמת ניתן להפריד ביניהם נכון? במקרה הזה אנחנו כן רוצים לנקות את החיידקים. אז להרוג אותם נשמע כמו אופציה די יעילה, לא?

 

[tlc m]

. באמת תוהה אם זה חיוני כמו שמספרים במרפאה או שמוכרים לנו לוקש.
שאלת המשך

רופא השיניים שאני סומכת עליו כן ממליץ.

דבר נוסף וחשוב יותר משננית ויותר משטיפת פה, שלא ראיתי שעלה פה:
חוט דנטלי.
כדאי מאוד לראות ביוטיוב מה הדרך הנכונה לעשות זאת. חפשו:
the right way to floss your teeth
סליחה שלא צירפתי קישור. אך מאוד ממליצה לטרוח לראות.
זה הרגל שיתרום לאיכות החיים לאורך שנים (חניכיים בריאות שומרות על השיניים ומאפשרות לאכול טוב וטעים גם בזקנה, למי שלא מתכנן למות בגיל 50-60)
ברצינות, זה הרגל שמשתווה באפקטיביות שלו להרגל להשקיע ולא למכור מגיל צעיר ככל שניתן

 

[ביולוג ירושלמי]

למה לא להרוג את חיידקי השיניים? אם אתה מתכוון לזה שיש חיידקים טובים, הרי אמרת שאתה גם ככה שוטף אותם החוצה, לא?

חיידקי השיניים הם לא רק "רעים" (משתדל לא להשתמש במינוח "רעים" ו"טובים" בכל מה שקשור לחיידקים) ויש להם תפקיד שהוא לא רק מזיק, הם בהחלט חלק מהאיזון הטבעי של הגוף (1 | 2), וזאת למרות שלחיידקי השיניים תפקידים פחות "חשובים" מחיידקי הבטן למשל שמייצרים בעבורנו וויטמין K (היום כבר יודעים שלא רק הם באופן בלעדי, פעם חשבו ככה).
חיידקי השיניים הם לא רע גמור והם חלק מהבריאות והלא-בריאות של כלל הדבר הזה שנקרא גוף שנמצא באיזון או שיווי משקל (=הומאוסטזיס). זה לפעמים הרבה יותר מזה ואני מפשט בכוונה, ולפעמים זה בדיוק מה שזה בצורה הכי פשוטה וישירה.
אם אין איזשהוא מצב אקוטי דלקתי ו/או זיהומי חריף - ברור שיש סטטוס קוו בין ההזקה ללא-הזקה. אז הכל פחות או יותר בסדר וכל אחד חי לפי מידת ההיגיינה שלו (חשוב לצחצח פעמיים ביום), תחזוקת המנע (כשהולכים לרופא השיניים מבלי שכואב) או תחזוקת השבר שלו (כשהולכים לרופא השיניים כשכבר כואב), ההרגלים המזיקים (למשל לאכול מאוחר משעות הערבף או לאכול הרבה סוכרים), הגנטיקה (פלורת פה גרועה, הפרשת חומצות ורוק מוגברת וכו') וראות עיניו האישית.
יש מלחמה תמידית בחלל הפה בין חיידקים שמזיקים בהחלט (מפרישים חומצות, רעלנים וכו') לבין חיידקים לא-מזיקים כמעט בכלל שפשוט נמצאים שם. התחרות היא על מקום, טריטוריה, מי משגשג יותר ותופס יותר שטח מחיה.
אם תפגע בחיידקים בכללותם, לא תוכל לדעת איזו אוכלוסיה (המזיקים או הלא-מזיקים) תשגשג אחר כך ותפרח. לכן אתה לוקח סיכון שהוא לפעמים לא מחושב. עדיף לא להרגיז יותר מדי את פלורת הפה (=אוכלוסיית חיידקי חלל הפה) אם הכל בהגדרה פחות או יותר בסדר. אם משהו לא בסדר אז אתה תרגיז אותה כי אתה והרופא שלך תנסו לטפל בבעיה.
כשמשתמשים בחומרים שהם לפעמים אגרסיביים מדי (כלומר הורגים), אתה לוקח סיכון של הרגזת פלורת הפה ומשם לך תדע מה יהיה אחר כך ואיך אוכלוסיית החיידקים תתאושש ולאיזה כיוון תתייצב ולאיזה כיוון בשיווי המשקל (לצד המזיק בהחלט או לצד הלא כל כל מזיק).
.כשמשתמשים בחומרים שהם אגרסיביים מדי (נניח טריקלוזן בריכוז גבוה או כלורהקסידין די-גלוקונאט או דקפינול) אתה לוקח סיכון של הריגת כל מי שלא עמיד לחומרים הללו ושגשוג אקראי של כל מי שכן הופך לעמיד או היה עמיד מלכתחילה לחומרים הללו ואז הוא ישגשג ויתרבה והחומר הזה כבר לא ישפיע יותר על אותה אוכלוסיה עמידה ששגשגה (התהליך הזה נקרא סלקציה, הוא מתבצע בתהליך שנקרא מיקרו-אבולוציה - ברר על סוף עידן האנטיביוטיקה). אתה גם בדר"כ מחליט להרוג את כל החיידקים עם חומרים אגרסיביים בריכוז גבוה ובטיפול ממושך, ולפעמים בהתחשב בנסיבות לוקחים את הסיכון הזה ועושים זאת (למשל אחרי ניתוחים, עקירות, ג'ינג'יביטיס וכו').

אני שואל כדי להבין. ברור שאם היה אפשר לנקות/להרוג רק את החיידקים "הרעים" זה עדיף. אבל לא באמת ניתן להפריד ביניהם נכון? במקרה הזה אנחנו כן רוצים לנקות את החיידקים. אז להרוג אותם נשמע כמו אופציה די יעילה, לא?

תיאורטית ולא-תיאורטית, יש בהחלט כלים יעילים מאוד להרוג אך ורק את הרעים (למשל נגיפים שהורגים רק סוג מסויים של חיידקים שהם מותאמים להם - בקטריופאג'ים, או מולקולות קטנות ו"מעכבות"/"משתקות" שנקראות mRNA). לא-תיאורטית, זה בקושי ישים, יקר מאוד, דורש התאמה ספציפית למקרה המטופל, דורש איבחון רציני וארוך ויקר מאוד (לך תדע במי אתה נלחם מבין מאות הסוגים שנמצאים שם). בפועל, בהינתן תחשיב כלכלי והגיוני - לא יקרה בקרוב אם בכלל בכל מה שקשור לתרפיית הפה.
חוזר על עצמי - כשצריך הורגים את כולם וחסל. משתדלים שלא לעשות זאת בגלל הסיבות שציינתי מקודם.

מקווה שעניתי לך על השאלות מבלי לסבך... (שוב אני כותב ארוך ומייג/דע ומקווה שאני לא מס/טריח).

 

[Glazgo]

@ביולוג ירושלמי - עניינת אותי עם ההמלצה לצחצח אחרי האוכל ולא לפני. כשניסיתי לקרוא קצת, נתקלתי בהמלצה הפוכה (ראה כאן).
האם הבאת בחשבון את נושא הפרשת החומצה ע"י הפלאק שעל השיניים בזמן הארוחה? מודה שאני לא חשבתי על זה.

 

[OnTheVerge]

עניינת אותי עם ההמלצה לצחצח אחרי האוכל ולא לפני. כשניסיתי לקרוא קצת, נתקלתי בהמלצה הפוכה

ההמלצה שאני קראתי מפרופ' מל רוזנברג, מיקרוביולוג מוביל בתחום ההליטוזיס, היא לצחצח שיניים לאחר הארוחה (במיוחד לאחר ארוחה עתירת חלבונים), אך לא מיד לאחריה כדי להימנע משחיקת השיניים.