מה שאני שומעת זה שאתה מרגיש שבאותה נקודת פתיחה, ובאותם המאמצים, אחרים נמצאים לפניך מבחינת הבטחון הכלכלי, ולרוב זה לא כך. יש אנשים שירשו את כספם, או שבאמת התמזל מזלם, אבל רוב אלו שענו בשרשור השני וגם אני, ממש לא ענין של מזל.
בגרסה שלי: אני באמצע שנות הארבעים שלי עם ילדים בסוף גילאי העשרה. כלומר, התחלתי מוקדם, וכשילדתי את ילדי, אני מבטיחה לך שלא יכולנו להרשות לעצמנו בגדים בשילב או בכלל בקניון, אם חושבים על זה. לא היה אליאקספרס ולא הזמינו בגדים מחו"ל, ולילדים שלי היו מעט מאד בגדים ורובם יד 2 או שנקנו בבזאר. החדר שלהם נצבע בהרבה אהבה, וציירתי להם תמונות לקירות, אבל בטח שלא "עיצבנו" להם חדרי תינוקות והארון והשידה שקנינו נמצאים עדיין אצלנו היום ואחת הבנות משתמשת בהם. בטח שלא היתה לנו חופשה שנתית בחו"ל - לא עם הילדים ולא בלעדיהם וגם הגבלנו את כמות החוגים לילד. באוגוסט הלכנו לים, ולגן השעשועים ליד הבית, ולבריכה בחצר של החברים ועשינו המון קמפינג. השקענו הרבה כסף בגנים מעולים, אבל אכלנו במסעדה, כולל במסעדה "זולה ועממית" אולי פעם בכמה חודשים. היינו אז ממש בתחילת הדרך המקצועית והרווחנו לא הרבה. התקשינו לחסוך, כמוך, אבל כיום, בגילי, עברו מאז שנים ורוב הכסף החסוך הגיע מעשר השנים האחרונות. פשוט תוריד את כל העלויות של - גנים לילדים, תשלומים לבית הספר (ביסודי היו סייעות למיניהן), מסגרות, חוגים יקרים, ותחשוב על לחסוך את זה במשך עשר שנים. גם אצלך הדברים יראו אחרת עוד עשר שנים.
בגרסאות של אחרים: מי שעשה ילדים עשר או חמש עשרה שנים אחרי, בין אם עובד בהייטק ובין אם לא, פשוט חסך את כל הכספים האלה לפני שהיו לו ילדים. אחרים, עובדים כמו משוגעים, ולא בשעות של הבנק. עובדים בערבים ובלילות ובסופי שבוע כדי לסיים פרויקט ולקבל בונוס.
אין אפס, בעשר השנים הראשונות של חיי הילדים שלך, קשה לחסוך. אתה מדוכא כי אתה רוצה גם וגם, כמו בפרסומת. גם לעבוד באופן שפוי, וגם להרויח כמו מי שנשוי למשרד, גם לחיות ברמת חיים טובה (כן, לא במאיון העליון אבל עדיין טובה) וגם לחסוך והיטב ואפילו לפרוש לפני הזמן. בכנות, קצת מתסכל אותי לקרוא את הפוסטים שלך. אתה חושב שאני לא הייתי רוצה לקבל את המשכורת הנוכחית שלי מבלי להשקיע 15-20 שנים בהכשרה המתאימה? כשצריך, אני ישנה 3 שעות בלילה במשך חודשיים שלושה כדי לג'גל בין המשפחה האהובה שלי, שעות האהובה ודדליינים שונים. מתי יצא לך "לקפוץ" לאוסטרליה בענייני עבודה (בחג...)? אל תבין אותי לא נכון, אני בכלל לא מתלוננת על העבודה שלי - זו עבודת חיי, אבל יש סיבה שמשלמים לי הרבה כדי לעשות אותה. כמו שאמרו לך, אתה עושה בחירות בחיים שלך, ואלו בחירות טובות. אני לא חושבת שהן לא מוצדקות או לא חשובות. למען האמת, חישבתי בזמנו כמה שילמתי על גני ילדים, ואני יכולה לומר לך שבכסף ששילמתי על גני ילדים יכולתי לקנות שתי דירות להשקעה בבאר שבע, באותה התקופה, בלי משכנתא. שילמתי באהבה וברצון, לגנים מעולים שעלו בהתאם (בערך כפול משכר מינימום, באותה התקופה), אבל הייתי מודעת ואני עדיין מודעת להשלכות הכלכליות של זה על השווי הנקי שלי. אני לא רואה סיבה להיות מדוכא אם אתה שלם עם הבחירות שלך או אם אתה ממקסם את יכולת ההשתכרות שלך כרגע - כאילו שאני אהיה מדוכאת שאני לא נראית כמו בר רפאלי כשאני לא שומרת דיאטה או עושה ספורט או נולדתי עם הנתונים המתאימים...
כנראה זה שמרגיש רגוע עם המצב הפיננסי שלו. משום מה המשכנתה למרות הגודל של סכום ממש לא תורמת להרגשה של ביטחון כספי, זה אבסורד.
