שלום לכם, שמי עידו ואני בן 27 מהצפון.
החלטתי לפתוח עמוד מסע משלי, בשביל לשתף את המסע, בעיקר בעתיד, להתלבט ובעיקר בשביל הנפש.
לאחר קריאה של פוסטים בפורום, אני מרגיש די חסר מושג. יש הרבה מה ללמוד אין ספק. אתחיל בקטן, ואולי עם השנים אלמד ואפכח.
את אהבתי לשוק ההון וההתעניינות בו"ינקתי" מסבא שלי ז"ל בגיל צעיר מאוד, שעבד במשך הרבה שנים כעובד בנק בלאומי, במגוון תפקידים.
תמיד היה נותן לי לקרוא עיתונים של גלובס במרפסת, עם הרוח הנפלאה. עם השנים גם נוספו בירה או שניים, לימדתי אותו להשתמש במחשב, כל כך נהנה ונדהם לגלות את יוטיוב והאפשרות להאזין למוזיקה שהוא כל כך אהב... הייתי מאוד קרוב אליו. תמיד אהבנו לדבר על שוק ההון, השקעות, מה שקורה בעולם ומסביב לו.
חיים שכאלה:
מאובחן עם דיסגרפיה, דיסלקציה והפרעות קשב מגיל גן-יסודי, תמיד התקשתי בלימודים.
לאחר ניתוח, החלמה של כמה חודשים ופיספוס של הרבה חומר לימודי, נשרתי מהתיכון (גם ככה הייתי תלמיד לא טוב עוד לפני כן).
הנשירה הייתה עקב קושי נפשי בעיקר, אך גם לצד הלימודי היה חלק משמעותי.
לאחר הנשירה, וחצי שנה בבית בלי מסגרת (בערך בכיתה י'), הגעתי לפרויקט היחידה לקידום נוער. פרויקט לנוער בסיכון (בסיכון מכל סיבה שהיא).
הפרויקט הציל אותי ושיקם אותי לחלוטין.
לצבא לא רצו לגייס אותי עקב עודף משקל, עד שלבסוף כמעט בגיל 20 עשיתי ניתוח קיצור קיבה על מנת להתגייס.
במהלך השירות (בשלב מוקדם מאוד) היה לי סיבוך רפואי שגרם לירידה תלולה במצב הנפשי, בנוסף סבא וסבתא שלי נפטרו באותו שבוע.
מהצבא נשרתי. כן, שוב נשרתי.
מכאן והלאה הייתי מרוסק במשך כמה כשש שנים והזנחתי את עצמי לחלוטין. לא עשיתי כלום ושום דבר עם עצמי. רק משחקי מחשב. הייתי שחקן "חצי מקצועי" במשחק מסויים ומזה "הפרנסתי" לקניית משחקים אחרים וכד'.
פחדתי ללכת לעבוד. חשבתי שאף אחד לא יקבל אותי ושאני לא אצליח בשום מקום עקב הבעיות הרפואיות. לימודים אקדמיים לא היו בכלל בלקסיקון. לא העזתי "לבזבז" את הכסף של ההורים על ההרפתקה הזו כי כל הזמן חשבתי שאכשל בכל מה שאני אעשה.
לאחר לא מעט שנים של מחשבות אובדניות (אף פעם לא הסכמתי לפגוש פסיכולוג. רק לאחר הצבא הסכמתי להיפגש עם פסיכיאטר בשביל תרופות). הגעתי לפסיכולוג של הקופה, שהפנה אותי למרפאה לבריאות הנפש. הייתי כמעט תשעה חודשים במסגרת טיפול יום, מסגרת שעזרה לי מאוד להשתקם. הבנתי שמגיע לי זכויות מביטוח לאומי (עקב מחלות שמשפיעות עלי פיזית ועקב ההפרעה הנפשית).
כיום אני ממצא את זכויותי, כנראה מתחיל ללמוד תואר ראשון בכלכלה וניהול, קודם לכן אני צריך לעבור בהצלחה מכינה. הביטוח הלאומי עוזר לי להשתקם בפן הזה.
אני מקווה שלא בלבלתי לכם במוח יותר מדי, פשוט היה לי חשוב לשתף ולתת תקווה לאנשים שמתקשים ולא רואים את האור בקצה המנהרה. מקווה ומאחל לכולכם שתדעו ימים טובים יותר. הם יגיעו!
פיננסי:
התחלתי להשקיע בשוק ההון דרך הבנק (יהב) בערך בשנת 2018-2019. מכספים שחסכתי מטורנירים וכו' במשחקי מחשב (סה"כ השקעתי סכום של כ-15 אלף שקלים).
בשנת 2020, עם פרוץ הקורונה, התחננתי להורי שיתנו לי כסף כדי להשקיע אותו בשבילם (הם שמים את ראשם בחול בכל הקשור להשקעות לא מוכנים לשמוע על זה). לבסוף שכנעתי אותם לתת לי סכום של 13 אלף שקלים אשר אותו השקעתי בשבילם ובשבילי בקניית מניות מסקטור הנפט שהתרסק היה נראה לי הגיוני. מכרתי אותם די מהר, ברווח גדול. התמזל מזלי.
לשמחתי לא הסתנוורתי ולא ניסיתי סחר יומי. למרות שחשבתי על זה. השקעתי את הסכום החדש לטווח ארוך ואני מחזיק את המניות עד היום.
בשנת 2022, עם כספי השיקום של ביטוח לאומי, גדל התיק שלי משמעותית הוספתי עוד 50 אלף שקלים (עוד לפני כן העברתי את התיק למיטב).את הכספים "פיזרתי" (כי הפיזור שלי גרוע).
כיום מושקע בעיקר בגוגל, VOO, ומניות דיבידנד שלדעתי איכותיות (משיקע מחדש את הכספים).
לסיכום, כיום התיק שלי שווה 93 אלף שקלים, כולו מושקע במניות. לא מתכוון למכור שום דבר ב5-10 שנים הקרובות עד קניית בית (ואולי גם אז לא).
בעו"ש יש לי עוד 30 אלף שקלים שאני שומר להוצאות כאלה ואחרות.
לא מתכוון לעבוד עד 2024 (ככל הנראה, לא יודע למה לצפות באוניברסיטה).
דברים שמדאיגים אותי:
1)תחושת חוסר מושג לגבי מושגים כלכליים. הייתי רוצה לדעת הרבה יותר.
2) אין לי פנסיה/קרן גמל. אני כבר בן 27 ולא צברתי שקל. אני חייב להתחיל לדאוג לעתיד שלי ויפה שעה אחת קודם. איזה עבודות לדעתכם אפשר לשלב יחד עם לימודים? (לא יכול עבודות פיזיות עקב מצב רפואי לא טוב).
3) אולי זה לא מדאיג אותי, אבל זה משהו שאני עובד עליו בימים אלה ואעדכן לגביו בהמשך - מנסה לשפר תנאים במיטב. שוקל להצטרף לIBKR אבל קצת חושש מטופס ההרשמה שלהם. מאוד מסורבל, לא?
אם הצלחתם להגיע עד לכאן, קבלו מדליה. תודה על "ההאזנה". היה כיף לשתף.
*** עריכה ***
עריכה:
סיכום שנת 2023
