המכינה התחילה ברגל שמאל.
הייתי חולה מאוד השבוע, לא יכולתי ליסוע ללימודים לשבוע הלימודים הראשון.
המרצה למתמטיקה הקליט - בלי סאונד. על מיוט.
שאר המרצים בכלל לא הקליטו. שכחו להקליט.
אני מניח ומקווה שמדובר היה בחומר מאוד קל כך שזה לא קריטי, אך קצת מעצבן שככה המכינה מתחילה.
התחלתי לרחרח לגבי משרות טרום התמחות בראיית חשבון, נראה שאין חיה כזו, לפחות לא באזור בו אני גר (צפון).
תיק ההשקעות חצה את 250 אלף השקלים, נקודה די מרגשת למען האמת!
עד לפני כמה שנים הורי ואנוכי כיסינו חובותיהם. ההורים חיו מהלוואה להלוואה. כיסו חובות, משכנתאות, וכד'. כיום הם ללא הלוואות ואני די פורח.
או כמו שתמונת הפרופיל שלי מצטטת "Damn right I like the life I live, cause I went from negative to POSITIVE". - ביגי סמולס.
היה מאוד קשה להאמין לזה לפני כמה שנים. כיף וחשוב לתת תפיחה על השכם.
הייתי מאוד נעול על כך שההתמחות שלי בראיית חשבון תהיה בחיפה, מכיוון ויהיה לי נוח יותר בקרב ההורים. אך אולי הגיע העת לפרוש כנפיים.
התחלתי לבדוק עלויות שכירות בתל אביב, בצמוד למשרדי רו"ח הגדולים. סתם ככה, להתעניין. די חשכו עיניי
מחירים פסיכים. איך חיים שם?
מתחיל "לפתוח את הראש" - מכירת תיק השקעות על מנת להשכיר במרכז ולעשות התמחות שם.
לא יודע אם זה צעד נכון, בכלל לא יודע.
אולי אתחיל בחיפה בזמן הלימודים ולאחר התואר אבקש לעבור למרכז.
ממש רוצה להריץ את הזמן קדימה ל4-5 שנים. רוצה להספיק כל כך הרבה ויש כל כך מעט זמן.
