האוניברסיטה משלמת למרצים והחליטה שפירות העבודה שלהם יתומחרו בדרך מסויימת. אני לא רואה איך יכול הצרכן לבוא ולהגיד שלדעתו צריך לתמחר בדרך אחרת אחר ולכן לא ישלם לספק השירות את המחיר שהוא מבקש על שירותיו.
יש החלטות רישמיות של פקידים, ויש נוהג בשטח. למרצים יש הרבה חופש אקדמי, ואי אפשר לאסור עליהם לדבר עם עמיתים מחוץ לאוניברסיטה או להזמין אנשים להרצאות. לפחות בחלק מהמקרים ההזמנה להשתתף בקורסים היא רישמית ומוסדרת מול האוניברסיטה, ברמה אירגונית, בד"כ דרך קשרים אישיים בין חוקרים באקדמיה ובתעשייה - גם בתעשיה יש חוקרים, חלקם גם מרצים באקדמיה, ויש אינטרקציה.
השאלה איננה אם מותר למרצה להזמין חוקרים אחרים לשיעורים שלהם, אלא אם מותר לאדם להחליט שהוא שומע חופשי בחינם, כאשר האוניברסיטה דורשת ששומע חופשי ישלם כסף. להבנתי השרשור מדבר על המקרה השני.
זה הטעות. מכללה משלמת למרצים. אוניברסיטה משלמת לחוקרים. חוקרים צריכים קהל ומשוב.
כל זה נכון. יש לא מעט אירועים שגם פתוחים לציבור. לפי שאלת פות"ש לא נראה שהוא עמית מחקר מבולבל או אזרח שמתלבט האם מותר לו להגיע לאירוע פומבי. הוא שאל -
אכן טעות. ראשית, לא כל המרצים הם חוקרים.
והכללים האילו מאפשרים להזמין אנשים למשרד שלך ולהרצאות. הכללים מאפשרים למרצה גם להקליט את ההרצאות ולפרסם אותם ברשת. וכמובן גם לפרסם מאמרים.
זה נכון, אבל זה תלוי במרצה, לא בנייר עמדה של פקיד כלשהו.
לא יודע למה אתה מתעקש. השרשור אינו על מישהו שקיבל הזמנה מתלבט אם להיענות לה, או רוצה לראות הרצאה באתר של האוניברסיטה (אגב, הזכויות של האונ', לא של המרצה), אלא מישהו שרוצה להכנס לשיעורים כשומע חופשי, והתשובה המאד פשוטה היא שצריך לשלם על זה.
אתה מבלבל בין קביעת הכללים לאכיפה שלהם.
בעקרון זה נכון, אם כי הקידום יכול להיות מושפע במידה מועטה מרמת ההוראה.
גם לדעתי. אישית, אני לא אוהב את הגישה לפיה אם מישהו דורש כסף על משהו ששייך לו, אם אתה יכול לקחת בלי לשלם בלי שיתפסו אותך, כדאי לעשות זאת.
אני מתעקש כי אתה רואה הכל דרך החור של הגרוש וכופר בחופש האקדמי. אני גם לא חושב שאתה צודק. הזכויות על המחקר הן של האוניברסיטה, אבל הידע הוא של החוקר. וכן, הגבול לא ברור. יש אוניברסיטות שלא מעודדות רישום פטנטים. למיטב ידיעתי וזיכרוני כשחוקר מייעץ לחברה התשלום הולך לחוקר, וכשחוקר מרצה בכנס הזכויות הן של הכנס ולא של האוניברסיטה. הסכם רישמי שמזמין חוקרים מחברה כלשהיא להשתתף בקורסים של הפקולטה יסוכם עם דיקן הפקולטה הרלוונטית, ומכאן שפקולטה יכולה להשאיר את הבחירה בהקשר של שומעים חופשיים בידי המרצים.
אני מסכים איתך בהחלט בנקודה הזאת. לחלוטין.
מהיכרותי, ישמחו אבל בתשלום.
בדיוק. הדיקן מייצג את האוניברסיטה.
זו התשובה הנכונה.
הדיקן של הפקולטה מחליט לגבי הפקולטה. כלומר בכל פקולטה הנוהל יהיה שונה
יש בזה הרבה. יש אוניברסיטות עם מדיניות של קורסים בסיסיים המוניים אליהם מקבלים את כל מי שרוצה. מי שיעבור יוכל להמשיך, מי שיכשל יכשל. קבלת תואר רישמי אחרי כל המאמץ שהשקעת מותנת כמובן ברישום.
לא חושב שזו בעיה בקנה מידה ששווה להתעסק איתה. ואם מדברים על שיקולים ערכיים, אז מעמדו של סטודנט ששומע מדי פעם הרצאה מחוץ לפקולטה שלו, שונה בעיני מזה של אדם אחר שאינו רשום כסטודנט.
מה הקשר? הוא עדיין מייצג את האוניברסיטה ומחליט לפי האינטרס של האוניברסיטה וממש אין זכות לכל מרצה לקבוע מדיניות לגבי שומעים חופשיים.
⌄
⌄
⌄
הוא מייצג את האוניברסיטה כמו שהמרצה מייצג את האוניברסיטה. הדיקן של הפקולטה מחליט על המדיניות של הפקולטה.
כאמור, זה הנוהג שאני מכיר. מה שאני לא מכיר זה דרישת תשלום משומעים חופשיים.
