• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

הגירה

  • פותח הנושא פותח הנושא 123W
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
חחח זו פשוט סתירה. אם יש לך דרכון אתה לא מהגר - אלא אזרח שפשוט חזר למולדת האחרת. זה כמו להעביר כסף מכיס לכיס.
בנוסף למה שכבר כתב גרהם על כך שישנם הרבה ישראלים עם דרכון זר של מדינה שאינם דוברים את שפתה ואולי אף לעולם לא ביקרו בה, אפילו אם הם כן קשורים לאותה מדינה, אם מדובר בדרכון אירופאי הם יכולים להשתמש בו כדי להיכנס למדינה אחרת לגמרי באיחוד.
אני עדיין בישראל דרך אגב, אבל רק בגלל שאני עדיין שוקל את צעדי.
וגם השתדרגתי מאוד מבחינת עבודה כרגע, אז אין לי בעיה לדחות את זה גם לא בעוד כמה שנים בשביל הרזומה ומה לא.
נדמה לי שאתה כתבת פעם על כך שאם רוצים להגר כדאי לעשות זאת כמה שיותר מוקדם כדי "להכות שורשים" ולהשתלב באותה המדינה, ואני די מסכים עם זה. עד כמה העבודה כאן היא באמת שיקול, או שפשוט קשה להחליט לאן? אם האופציה הראשון, אתה מתכנן להגר רק אחרי שתצבור מספיק הון כדי לפרוש?
כמובן, רק אם לא מפריע לך לשתף.
 
שוב, אם השגת בחיים קצת יותר מאשר להיות שליח פיצה אז אתה עדיין תחשוב 10 פעמים לפני מהלך כזה.
למה? אם אתה רווק עלות המעבר היא אפסית. זה ממש לא חייב להיות לצמיתות. ודאי לא במדינה דוברת אנגלית.
עם זה אני מסכים איתך. זה מאוד נאיבי לחשוב שהסיבה להגירה היא אחת ויחידה. לכל אחד יש סף מסוים שבו הוא פשוט יאמר: ״זה לא שווה את זה יותר. יש מקומות שיתיחסו אלי יותר טוב.״
הנקודה שלי, היא שעבור מעט אנשים הממשלה והדמוגרפיה הם שיקול משמעותי, אבל עבור רבים זה 'הקש ששובר את גב הגמל', או דחיפה קטנה אך משמעותית בשביל לא לחזור. בשבילנו זה היה טריגר לברר אופציות.
 
אם עוברים דרך המעסיק אז בדרך כלל המעבר יותר קצר וקל (ממקרה בודד ולא מייצג - המעסיק טיפל בלוגיסטיקה של שינוע הרכוש, עזרה במציאת דירה להשכרה, מציאת בתי ספר וכדומה)
 
נדמה לי שאתה כתבת פעם על כך שאם רוצים להגר כדאי לעשות זאת כמה שיותר מוקדם כדי "להכות שורשים" ולהשתלב באותה המדינה, ואני די מסכים עם זה. עד כמה העבודה כאן היא באמת שיקול, או שפשוט קשה להחליט לאן? אם האופציה הראשון, אתה מתכנן להגר רק אחרי שתצבור מספיק הון כדי לפרוש?
כמובן, רק אם לא מפריע לך לשתף.
כן, לא אכפת לי לשתף. האמת שפשוט שיניתי את דעתי בנושא. כל התגובות ההן שלי היו מלפני 2022. המבצע הצבאי המיוחד באוקראינה פשוט טרף לי את הקלפים, אם לומר את האמת. האיחוד האירופי ובריטניה צוללים עכשיו כמו אבן. אני לא רואה אותם עולים חזרה עד סוף חיי (בן 30). למשל, הייתי בגרמניה רק השנה אחרי שהייתי בה הרבה פעמים, הרמה שם ממש הידרדרה. וגם ב-2019 הישראלי הממוצע חי יותר טוב מהגרמני הממוצע. עכשיו הפער עוד יותר נפתח... הייתי מעיף אפילו לחזור לרוסיה מאשר ללכת לשם.

קנדה ואוסטרליה גם הידרדרו בחדות. זה התחיל עוד בקורונה, אבל עכשיו זה על סטרואידים. אני מכיר אוסטרלים וקנדים לא יהודים שהצליחו לקבל מעמד בישראל ומעדיפים לחיות פה. ולפי מה שהם מספרים לי, המצב באמת נשמע על הפנים נכון ל-2023.

ישראל קיבלה השנה מכה מבחינת שערי חליפין. לא ברור לאן זה הולך, אבל אני לא מאלה שנכנסים מזה לפאניקה ומוציאים כסף בגלל זה.

הגישה החדשה שלי: אני מניח שפשוט לא לקחתי בחשבון כמה מהר יכול המצב להידרדר במדינות אחרות. לכן, פשוט אחיה בהתאם להזדמנויות שנפתחות לי. כרגע יש לי הרבה הזדמנויות בישראל - אני עובד הייטק, מרוויח המון יחסית לבני גילי. חי בניחותא - הולך לים הרבה... אבל אם פתאום אקבל הצעת עבודה בפלורידה שתכפיל לי את השכר, כנראה שאלך. אם אכיר אסיאתית מסינגפור ונרצה להתחתן, אז אולי אלך אליה לגור בסינגפור. אני עדיין בלי סימפתיה מיוחדת לישראל.

נכון ל-2023, לא מסתמן בכלל שיש איזה ארצות ששווה במיוחד לעבור אליהן. וגם בתוך ישראל ההייטק כבר לא כזה מזהיר כמו פעם. עדיין אנשים מרוויחים טוב, אבל ראיתי יותר מדי חברות שמספיק רק שהמייסד יפסיק להזרים כסף וכולם הולכים מחר לתור בלשכה.
העולם הפך להיות מקום שדברים הרבה יותר תלויים בעצמך. לאיזה גבהים אתה עצמך יכול להגיע. נקודת הפתיחה שלך, ההזדמנויות שנקרו לפניך... אנחנו כבר לא חיים בשנות האלפיים שאפשר היה די בקלות לעבור לקנדה ותוך שנתיים לקנות Starter house עם מלא קרקע מסביב ולחשוב עוד על הבית הבא. כיום, אתה יכול ללכת לאותה קנדה או אירופה ולא מחכה לך כלום. לשכור בייסמנט עם מהגרים הודים ופקיסטנים...
 
אני לא רואה אותם עולים חזרה עד סוף חיי (בן 30). למשל, הייתי בגרמניה רק השנה אחרי שהייתי בה הרבה פעמים, הרמה שם ממש הידרדרה. וגם ב-2019 הישראלי הממוצע חי יותר טוב מהגרמני הממוצע. עכשיו הפער עוד יותר נפתח... הייתי מעיף אפילו לחזור לרוסיה מאשר ללכת לשם.

קנדה ואוסטרליה גם הידרדרו בחדות. זה התחיל עוד בקורונה, אבל עכשיו זה על סטרואידים. אני מכיר אוסטרלים וקנדים לא יהודים שהצליחו לקבל מעמד בישראל ומעדיפים לחיות פה. ולפי מה שהם מספרים לי, המצב באמת נשמע על הפנים נכון ל-2023.
מאיזה מבחינה המצב הדרדר גרמניה, קנדה ואוסטריה? - מזג אוויר? קשה למצוא עבודה? פשיעה? אנטישמיות? עלויות מחיה?


גם בתוך ישראל ההייטק כבר לא כזה מזהיר כמו פעם.
הייטק בישראל עובד בגלים - פעם טוב, פעם רע. זה לא מייצג משהו ארוך טווח
לתחושתי עכשיו אנחנו במצב בינוני מינוס ואולי קראת עליה
 
כיום, אתה יכול ללכת לאותה קנדה או אירופה ולא מחכה לך כלום. לשכור בייסמנט עם מהגרים הודים ופקיסטנים...

אף פעם בשום שלב לא חיכה כלום בקנדה או אירופה או ארצות הברית. הקטע היה שאם אתה מוכשר וחרוץ הייתה לך אפשרות להרוויח שם ממש טוב והכסף היה קונה יותר. לדוגמא להגיע לדירה טובה במרכז העיר הגדולה תוך 3-4 שנים בקנדה/ארה"ב/אירופה בהשוואה לאלוהים יודע כמה שנים בישראל.

בשנים האחרונות המצב בקנדה, ארה"ב ואירופה הדרדר משמעותית ובישראל איכות החיים עלתה בכל מיני תחומים אז היום זה לא שחור או לבן כמו שהיה נניח לפני 20-30 שנה.

בכללי הגירה זה חרא של דבר ורוב הישראלים אין להם ניסיון עם הגירה אז הם לא יודעים כמה זה תהליך קשה מנטלית.
 
נערך לאחרונה ב:
אף פעם בשום שלב לא חיכה כלום בקנדה או אירופה או ארצות הברית. הקטע היה שאם אתה משכיל, מוכשר וחרוץ הייתה לך אפשרות להרוויח שם ממש טוב והכסף היה קונה יותר. לדוגמא להגיע לדירה טובה במרכז העיר הגדולה תוך 3-4 שנים בקנדה/ארה"ב/אירופה בהשוואה לאלוהים יודע כמה שנים בישראל. בשנים האחרונות המצב בקנדה, ארה"ב ואירופה הדרדר משמעותית ובישראל איכות החיים עלתה בכל מיני תחומים אז היום זה לא שחור או לבן כמו שהיה נניח לפני 20-30 שנה.

וכן, המצב הפוליטי בישראל מפחיד, אבל זה לא שבאירופה וארה"ב הכל תותים. בכללי הגירה זה חרא של דבר ורוב הישראלים אין להם ניסיון עם הגירה אז הם לא יודעים כמה זה תהליך קשה מנטלית.
טוב, הזכרתי את זה כבר בעבר בפורום אבל אני ליכודניק ימני. מהפרספקטיבה שלי, המצב הפוליטי בישראל הוא דווקא חיובי. אבל זה לדיון אחר. רק שתדע מאיפה אני יוצא - אם אהגר, ביבי יהיה בשבילי מישהו להתגעגע אליו. לא לברוח ממנו.

המצב בישראל השתפר בעקביות מאז סוף האינתיפאדה. אבל הייתי אומר ש-2016 עד 2020 עם הקורונה והכל, היו ממש תור זהב קצרצר. היה כל כך קל לעשות כסף - בעיקר בהייטק. לא שעכשיו הכל על הפנים.
אבל כן, אני זוכר מאוד טוב את שנות התשעים והאלפיים. חצי מחברי הילדות שלי בשנים ההם עזבו לגרמניה ובעיקר לקנדה. אני חושב שבקנדה לבדה יש מעל 200,000 ישראלים דוברי-רוסית לשעבר שהיגרו בזמנים האלה. והם בנו שם אחלה חיים. אבל זה לא המצב של מהגרים חדשים לקנדה היום. גם אם אתה ד״ר לרפואה (MD) או טייס, כל מה שתוכל להרשות לעצמך זה מגורים בבייסמנט של מישהו שקנה בתים כמו לחמניות כשזה עדיין היה זמין בשנות האלפיים.
מאיזה מבחינה המצב הדרדר גרמניה, קנדה ואוסטריה? - מזג אוויר? קשה למצוא עבודה? פשיעה? אנטישמיות? עלויות מחיה?
אמ;לק שכר נמוך ומחירים כמו בישראל. אין יותר מילקי בשקל בברלין.

בעיקר עלויות מחיה. היו זמנים שקיבלתי הצעות עבודה באירופה בסוף העשור הקודם - אחת בגרמניה. זה לא הלך לשום מקום, אבל מבחינת שכר תמיד היו מנסים להרגיע אותי: ״אנחנו יודעים שזה פחות (סדר גודל של שליש פחות) ממה שאתה מרוויח בישראל, אבל המחיה פה בברלין זולה כל כך. אתה תחיה ממש טוב!״

אבל נכון ל-2023 זה כבר ממש לא ככה. המשכורת נשארה נמוכה והמחירים התקרבו לרמה של ישראל - בעיקר בדיור. במדינות מסוימות כמו הולנד שאני מכיר טוב יותר, אז כל המחירים כבר יותר גבוהים מאשר בישראל והמשכורות נמוכות. לשכנע אותי לעבור לאירופה כרגע, בעיני זה כמעט בלתי אפשרי. גם אם הייתי מכיר נניח אירופאית, הייתי מבקש ממנה לעבור הנה, לא עובר אליה לשם.

וסביבת המקרו של אירופה שלילית ביותר. מאז שאירופה התנתקה מהגז של רוסיה (אלה האירופאים שהתנתקו, לא פוטין שסגר להם את הברז), התעשייה של אירופה בבעיה. הם מאבדים את התחרותיות שלהם למדינות התמועשות של אסיה ואפילו לארה״ב עצמה. מפעלים אירופאים נסגרים ואחרים מעתיקים את המפעלים לארה״ב.
הייטק בישראל עובד בגלים - פעם טוב, פעם רע. זה לא מייצג משהו ארוך טווח
לתחושתי עכשיו אנחנו במצב בינוני מינוס ואולי קראת עליה
אני לא מסכים איתך. המצב היום שונה בתכלית. עד כדי כך שאפילו אני בתור עובד הייטק חושב כבר על הקריירה הבאה כי לא ברור מה יהיה עוד 5-10 שנים עם התעשיה הזו.

במשברים הקודמים, עדיין היה לך הרבה Upside ומעט Downside, לכן היה אפשר להיות יותר אופטימי על הכלכלה. היום זה הפוך - יש לך בעיקר Downside בכל מקום.

אפשרויות הן כבר לא קולקטיביות כמו בעבר, אלא זה על בסיס אישי יותר. מי אתה מכיר, לאיזה דברים אתה נחשפת...
 
"אין לי ארץ אחרת"
גם המהגרים בחלקם חוזרים ארצה עם הזנב בין הרגליים כי 'לא עשו את זה..' וכמובן שיש הרבה מאוד שהצליחו בגדול.
בכול דור יש טרנד שונה.
בשנות ה 50 הצעירים הישראלים נהרו בהמוניהם לניו-יורק כדי להיות נהגי טקסי. היה בזה המון, המון כסף בהשוואה למשכורות בארץ.
בשנות ה 60 זה היה ליטוש יהלומים, צורפות וכד'. אני הייתי אחד מאלו וקיבלתי ויזת עבודה וגרין כארד מהר מאוד. עשיתי כסף טוב.
בערבים למדתי הנדסת אלקטרוניקה/כימיה בכוונה להיכנס לתעשיית השבבים בסוף שנות ה60 [זוכרים את אינטל 4004, 8008, מוטורולה 6800 ?]
זו הייתה התקופה של ה PC הראשונים ואני הייתי אחד מהראשונים בארה"ב להיות בעליו הגאה של הדור הראשון של מחשב ביתי - אמיגה שבתוך המארז חתימה של המייסדים.
מכאן העניינים טסו, התחתנתי, נולדו שני ילדים, קנינו בית עם משכנתה נמוכה בפריפריה וכמו כולם, כל בוקר ביליתי כשעה בכבישים למשרד במכונית הספורט שרכשתי.
הטכנולוגיה התפתחה והייתי עסוק כעשור עד צוואר בהסבות של תוכנות מיין-פריים ל PC.
חזרנו ארצה והתקבלתי לעבודה באחת מחברות העל בזמנו - חברה ארציאלית שסיפקה שירותי תוכנה לחברות בחו"ל.
מה שאני רוצה להגיד לכם שאין שום פסול או פגם בלהגר [או מה שקוראים לזה היום בלשון מכובסת - רילוקיישין].
אני תמיד אמרתי לידידי שרצוי לעבור למדינה תרבותית אחרת למספר שנים כדי ללמוד דרך ארץ ולחזור לארץ.
וזה מה שאני עשיתי. חזרתי לארץ אחרי כ 17 שנים, מלומד, מתורבת, בעל ידע בלתי משוער בהנדסת מחשבים ותרבות אירגונית.
טוב, זה נשמע כמו יומן מסע שלי אבל זו לא הכוונה. אני מעודד את הצעירים לרילוקיישין אבל שיחזרו ארצה ויחזירו למדינה חלק ממה שהמדינה השקיעה בכם.
אז ממשיכים מכאן?
העולם השתנה דרסטית בשנים האחרונות, זה עולם מטורף ולך תמצא מדינה נעימה להגירה, עבודה, איכות חיים ועוד. קשה למצוא היום ואיני יכול להמליץ על יעד.
לדעתי ארה"ב עדיין ייעד מועדף בגלל גודלה, המגוון והאפשרויות.
ואם החלטתם להגר, אל תשכחו להמשיך לשלם לביטוח לאומי כדי לשמור על רצף וותק כדי שלעת זקנה תקבלו כמה שקלים שיעזרו לכם לאזן את התקציב והוצאות רפואיות כאשר תחזרו לארץ הקודש.
שנה טובה, חתימה טובה ובהצלחה!
 
@yossik אומר לך מה, אני לא חושב שיש גם פסול בלהגר ולא לחזור לישראל אף פעם. אתה גם לא יכול לשלם לביטוח לאומי ברצף גם אם היית רוצה - כי אחרי 5 שנים הוא לבד מנתק לך את התושבות (זה משהו חדש).

אני יותר מסכים איתך מאשר לא מסכים. רק רציתי לחדד את הנקודות איפה שאני לא איתך.

אני גם לא מסכים עם התזה שכאילו אם לא הצלחת באמריקה כמו חיים סבן, להיות ישראלי יורד שהפך למיליארדר, אז ההגירה שלך היא כישלון ותחזור לישראל. כי אם היית רוסי שהגיע לפה בגיל 22 ב-2002, וכל מה שחיכה לך זה אוטובוסים מתפוצצים עם מחבלים מתאבדים בתוכם, וזה גרם לך ללכת לקנדה ושם קנית את הבית הראשון שלך ב-2005 ואת הבית השני ב-2007, אז אין טעם שתחזור לפה כבר. ועוד אם הקמת משפחה על הדרך...

אני מכיר רוסי קרוב לגילי בקנדה שירד מהארץ בגיל 18 כדי לא להתגייס לצבא, ועכשיו יש לו בקנדה עסק ששווה קרוב ל-100 מיליון דולר קנדי. נכון, הוא לא חיים סבן, אבל הוא השיג שם הרבה יותר ממה שהיה משיג פה.
 
למשל, הייתי בגרמניה רק השנה אחרי שהייתי בה הרבה פעמים, הרמה שם ממש הידרדרה. וגם ב-2019 הישראלי הממוצע חי יותר טוב מהגרמני הממוצע. עכשיו הפער עוד יותר נפתח... הייתי מעיף אפילו לחזור לרוסיה מאשר ללכת לשם.

קנדה ואוסטרליה גם הידרדרו בחדות. זה התחיל עוד בקורונה, אבל עכשיו זה על סטרואידים. אני מכיר אוסטרלים וקנדים לא יהודים שהצליחו לקבל מעמד בישראל ומעדיפים לחיות פה. ולפי מה שהם מספרים לי, המצב באמת נשמע על הפנים נכון ל-2023.
אני לא ממש רואה את זה בנתונים רשמיים שעדכניים לאמצע 2023.

איכות חיים:
ישראל - מקום 33

גרמניה - 12
אוסטרליה - 21
קנדה -27

כוח קניה כללי (לא רק נדל"ן):
ישראל - מקום 29

גרמניה - 10
אוסטרליה - 20
קנדה -17

זה כמובן לא אומר שום דבר לגבי האדם הספציפי בעל העבודה הספציפית שחי בעיר ספציפית, אבל להגיד שישראל היא מקום טוב יותר לחיות בו בהחלט לא עולה בקנה אחד עם דירוגים רשמיים.
 
אוי נו באמת. מה זה נתונים רשמיים? מי אוסף אותם? מה הפרמטרים?

בישראל תוחלת החיים מהגבוהות בעולם ומבחינת נדל"ן כמה שהמצב בישראל קשה באוסטרליה וקנדה הוא בכלל קטסטרופה. תעקוב בטיק טוק ויוטיוב אחרי ערוצי נדל"ן. זה פשוט מחריד מה שהולך שם מבחינת מחירים.
 
נערך לאחרונה ב:
המצב בישראל השתפר בעקביות מאז סוף האינתיפאדה. אבל הייתי אומר ש-2016 עד 2020 עם הקורונה והכל, היו ממש תור זהב קצרצר. היה כל כך קל לעשות כסף - בעיקר בהייטק. לא שעכשיו הכל על הפנים.

תור הזהב של ישראל התחיל אחרי האינתיפאדה וממשיך. ישראל הפכה ממדינה מתפתחת למדינה מופתחת. הפכנו ליצואנים של אנרגיה. הייטק צומח ופורח. רמת החיים עלתה מאוד. פשוט עכשיו יש הרבה אי וודאות עם כל מה שהולך בארץ עם הרפורמה המשפטית. כמה שאני לא סובל את אדון נתניהו בגלל הסגנון המלוכני שלו והלוזרים שמקיפים אותו אני מקווה שהוא ישיג הסכם שלום עם סעודיה. זה יהיה עוד שלב בסיום הסכסוך הישראלי - ערבי ויעשה רק טוב לכלכלה שלנו והמעמד של ישראל בזירה הבינלאומית.

אבל כן, אני זוכר מאוד טוב את שנות התשעים והאלפיים. חצי מחברי הילדות שלי בשנים ההם עזבו לגרמניה ובעיקר לקנדה. אני חושב שבקנדה לבדה יש מעל 200,000 ישראלים דוברי-רוסית לשעבר שהיגרו בזמנים האלה. והם בנו שם אחלה חיים. אבל זה לא המצב של מהגרים חדשים לקנדה היום. גם אם אתה ד״ר לרפואה (MD) או טייס, כל מה שתוכל להרשות לעצמך זה מגורים בבייסמנט של מישהו שקנה בתים כמו לחמניות כשזה עדיין היה זמין בשנות האלפיים.

זה נכון הרבה עזבו. אני לא יודע כמה החיים שלהם אחלה. סביר להניח שגם אם היו נשארים בארץ הם לא בדיוק היו גרים מתחת לגשר. תשמע גם היום מי שמתכנת מוכשר או רופא מוכשר או טייס יחייה טוב מאוד בקנדה, אבל הוא יחייה טוב מאוד גם בישראל. זה שהאוטו בקנדה יהיה קצת יותר גדול ו/או יהיו לו עוד 60 מ"ר לבית זה לא מה שישנה את החיים. בסופו של דבר מגיעים לנקודה של תמורה שולית פוחתת.
 
נערך לאחרונה ב:
אני לא ממש רואה את זה בנתונים רשמיים שעדכניים לאמצע 2023.

איכות חיים:
ישראל - מקום 33

גרמניה - 12
אוסטרליה - 21
קנדה -27

כוח קניה כללי (לא רק נדל"ן):
ישראל - מקום 29

גרמניה - 10
אוסטרליה - 20
קנדה -17

זה כמובן לא אומר שום דבר לגבי האדם הספציפי בעל העבודה הספציפית שחי בעיר ספציפית, אבל להגיד שישראל היא מקום טוב יותר לחיות בו בהחלט לא עולה בקנה אחד עם דירוגים רשמיים.
במדדים האלה יש הרבה חרטא. מה בדיוק מודדים שם?

תראה, בפועל, אם תעשה חישוב פרימיטיבי של כמה אנשים משתכרים, כמה עולה דיור, כמה הכנסה פנויה נשארת אחרי מיסוי... אז בגדול, ישראל של 2023 לוקחת כל מדינה אירופאית. אולי רק לא את נורבגיה ושוויץ ואני כבר לא בטוח גם לגבי זה. תסתכל איך אנשים חיים בפועל, לא על מדדים שלא ברור מי עשה, מי הזמין ואיך הם עיסו את המספרים.
תקנה כרטיס אוטובוס ותעצור אצל מתווך. תראה בעצמך כמה עולה שם שכירות (ספוילר, גבוה מאוד. יותר מאשר בארץ).

גרמניה גם צפויה לרדת לאורך זמן, כי התעשייה שלה מאבדת יכולת-תחרותיות. אבל גם אם תבוא להתרשם קצת בעצמך כמה עולה לגור בברלין (שנחשבה תמיד לעיר גדולה יחסית זולה) אז תראה שצעירים שם אוכלים קש. לא מדבר אפילו על ערים יותר מתקדמות כמו מינכן ופרנקפורט.

יש בישראל הרבה Wishful thinking לגבי העושר של אירופה והאפשרויות שמחכות שם. כנראה, בגלל כמות הישראלים הגדולה שזכאים לאזרחויות אירופאיות מכוח המוצא שלהם. אבל האמת שזה כבר לא ככה לפחות עשור. אפילו אנשים ממדינות פחות מתקדמות כמו ויאטנם וסין באים לאירופה ואז חוזרים כי החיים שלהם שם יותר טובים. ואני לא מדבר רק על מזג האויר בכלל - אלא פיננסית.
 
זה נכון הרבה עזבו. אני לא יודע כמה החיים שלהם אחלה. סביר להניח שגם אם היו נשארים בארץ הם לא בדיוק היו גרים מתחת לגשר. תשמע גם היום מי שמתכנת מוכשר או רופא מוכשר או טייס יחייה טוב מאוד בקנדה, אבל הוא יחייה טוב מאוד גם בישראל. זה שהאוטו בקנדה יהיה קצת יותר גדול ו/או יהיו לו עוד 60 מ"ר לבית זה לא מה שישנה את החיים. בסופו של דבר מגיעים לנקודה של תמורה שולית פוחתת.
תשמע, הכל תלוי בתזמון. אם היגרת לקנדה בשנות התשעים והאלפיים, אז סידרת לעצמך את החיים. אם הגעת בעשור הקודם, אפשר להתווכח על זה.

אבל מי שהגיע בכמה שנים האחרונות, הוא חי במרתף גם אם הוא רופא או טייס.
תור הזהב של ישראל התחיל אחרי האינתיפאדה וממשיך. ישראל הפכה ממדינה מתפתחת למדינה מופתחת. הפכנו ליצואנים של אנרגיה. הייטק צומח ופורח. רמת החיים עלתה מאוד. פשוט עכשיו יש הרבה אי וודאות עם כל מה שהולך בארץ עם הרפורמה המשפטית. כמה שאני לא סובל את אדון נתניהו בגלל הסגנון המלכוני שלו והלוזרים שמקיפים אותו אני מקווה שהוא ישיג הסכם שלום עם סעודיה. זה יהיה עוד שלב בסיום הסכסוך הישראלי - ערבי ויעשה רק טוב לכלכלה שלנו.
אתעלם מזה באלגנטיות כי אני גם לא מסכים מי יודע מה. אני כן חושב אבל שישראל השאירה את אירופה כבר מאחור ולא אתמול פשוט כי אירופה הידרדרה. החלפנו איתם מקומות.

אני כן מסכים אבל עם @yossik שבארה״ב עדיין יש הרבה הזדמנויות לחפש. אבל היום קשה יותר לקבל שם סטטוס מאשר פעם, כשהוא היה צעיר.
היום, אלא אם יש לך חברה אמריקאית שרוצה להתחתן איתך או שאתה זוכה בהגרלת הגרין קארד, אז די תשכח מזה. כי שאר המסלולים רוויים בהודים וסינים שמוכנים להקיז דם בשביל איכשהו להיות זכאים רק לעבוד באמריקה תמורת $30K.
 
אנשים שוכחים או לא יודעים שהרבה מהעושר של אירופה הגיע כי הם בזזו את הקולוניות שלהם. מאז סיום מלחמת העולם השנייה ואובדן הקולוניות שהפכו למדינות עצמאיות היתרון של אירופה הולך ונעלם. בחודשים האחרונים צרפת מאבדת את האחיזה האחרונה שלה באפריקה. לא שומעים על זה בתקשורת, אבל זה לא פחות מרעידת אדמה.

תוסיפו על זה ילודה אפסית, אוכלוסיה מזדקנת, הסתמכות כמעט מוחלטת על המגרים שיעשו את כל העבודה, אובדן יתרון לתעשייה לטובת המזרח הרחוק, הודו ומקסיקו. בוא נגיד שאני לא רואה עתיד זוהר במיוחד ליבשת האירופאית.
 
אני כן מסכים אבל עם @yossik שבארה״ב עדיין יש הרבה הזדמנויות לחפש. אבל היום קשה יותר לקבל שם סטטוס מאשר פעם, כשהוא היה צעיר.
היום, אלא אם יש לך חברה אמריקאית שרוצה להתחתן איתך או שאתה זוכה בהגרלת הגרין קארד, אז די תשכח מזה. כי שאר המסלולים רוויים בהודים וסינים שמוכנים להקיז דם בשביל איכשהו להיות זכאים רק לעבוד באמריקה תמורת $30K.

אם יש לך לפחות 100,000 דולר ואתה מוכן לקנות ביזנס בארה"ב אין לך שום בעיה לקבל ויזה.

המכסות של הויזות הם פר מדינה. כלומר זה שיש מלא הודים וסינים שמוכנים להקיז דם זה לא משפיע עליך בכלל בתור ישראלי. זה משפיע על הסיכוי של ההודים והסינים לקבל אשרות.

אישית, ארה"ב לא מושכת אותי בכלל. מדובר במדינה חולה מהרבה מאוד בחינות. זה נכון שעדיין יש שם מלא הזדמנויות, אבל אני לא במקצוע שקוטף את הפירות.
 
אם יש לך 100,000 דולר ואתה מוכן לקנות שם ביזנס אין לך שום בעיה לקבל ויזה.
100K אולי יקנו לך ויזה אבל לא גרין כארד ואזרחות. צריך כיס עמוק יותר או כפי ש @AlexNOSAM כתב - להתחתן עם אזרחית אמריקאית.
וחתונה עם אמריקאית, עבר הזמן שכל מהגר ישראלי 'נחטף' ע"י בחורות יהודיות אמריקאיות, זה פסה כי יצא שם רע, רע מאוד לישראלים השחצנים של היום ולא יחזור.
לא הכללה אבל הרבה.
אז הרווקים צריכים לעבוד קשה יותר למצוא כלה אמריקאית היום.
 
לא מבין למה אנשים כאן אומרים שהנדלן באוסטרליה על הפנים. טיילתי שם כמה חודשים והתרשמתי שזה בדיוק ההיפך. בגלל שזו יבשת ענקית ומעט אוכלוסייה, תעשיית הבנייה זה אחת התעשיות הגדולות שם. והרוב גרים בבתים פרטיים. אלא אם כן אתה רוצה לגור במרכז סידני או מלבורן אתה יכול לקנות בית או דירה באחלה מחיר. למשל אני זוכר שראיתי פרסום בפייסבוק לדירה 3 חדרים במרכז בריסבן (אחת הערים הגדולות שם) עם בריכה ומכון כושר בבניין וזה בשכירות של 3000 ש''ח לחודש.
מצד שני זה היה לפני שנים אז אולי דברים השתנו
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
100K אולי יקנו לך ויזה אבל לא גרין כארד ואזרחות. צריך כיס עמוק יותר או כפי ש @AlexNOSAM כתב - להתחתן עם אזרחית אמריקאית.
וחתונה עם אמריקאית, עבר הזמן שכל מהגר ישראלי 'נחטף' ע"י בחורות יהודיות אמריקאיות, זה פסה כי יצא שם רע, רע מאוד לישראלים השחצנים של היום ולא יחזור.
לא הכללה אבל הרבה.

הנקודה היא שזה נותן דריסת רגל בארה"ב. מדובר בויזה שאפשר לחדש עד אינסוף כל עוד העסק פעיל. בינתיים הרבה יכול לקרות. מי שממש רוצה לחתוך מכאן לארה"ב, יש לו 100,000 דולר והוא מוכן להפוך לעצמאי/יזם מבחינה בירוקרטית זה אפשרי בהחלט.
 

נושאים דומים

Back
למעלה