האינפלציה נמדדת בדיעבד.
ריבית הבנק המרכזי מבוססת על הערכות אינפלציה עתידית.
אם תסתכל כמה שנים אחורה משנת 2000 תראה אינפלציה דו ספרתית. והקריסה שלה לאפס וחד ספרתי אחרי זה היה אנומליה חריגה וכנראה לא צפויה.
קיצר, אל תניח שבעבר היה קל להשקיע. אף פעם לא קל להשקיע (רק בדמיון שלנו כאשר מסתכלים על גרף בשוק שלא השתתפנו בו).
אולי זה נכון, אבל עדיין לא הייתי מתנגד ל-2.25 אחוז ריבית צמוד במקום 1.5.
אולי שווה להתמקח קצת על זה, אולי שווה לי לפתוח דיון אם בכלל כדאי לנעול כסף ל-18 שנה ולהפקיד כל חודש בשביל ריבית כזאת.
אגב, חיפשתי, ומצאתי תקדים למצב שלנו היום (די דומה, לפחות)-משבר 1929.
ההתאוששות נמשכה עשור, במהלכו הריביות היו אפסיות.
הבעיה: להבנתי, הסיפור נפתר בעיקר בזכות מלחמת העולם השנייה
למה אנחנו במצב כזה בכלל מההתחלה?
אז היה משבר כלכלי ב-2008, מה עכשיו? למה זה גרם לעשור של ריבית 0?
זה אמור כביכול להמריץ את הכלכלה ולעודד לצרוך עוד, אבל מה הייתה הבעיה מההתחלה? באמת היה נזק כל כך גדול לכלכלה הריאלית, שלוקח עשור להתאושש ממנו?
אולי זה בגלל שהייתי רק בן 7, מתרגש מכיתה ב' ב-2008, אבל לא זכור לי שאנשים רעבו מאוכל או שהאבטלה גאתה. מה קרה בדיוק? איך זה היה נראה בעולם האמיתי ולא על גרף?