• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

האם הקריסה הגדולה הגיעה

מצב
הנושא נעול.
ואז מה זה אומר? למה זה רע? ואם הייתה ריבית 0.25%? למה זה כל כך נורא? למה טוענים שזה גורם לעליה מלאכותית? עליה נגרמת על ידי עסקה ששני הצדדים מסכימים לה.. למה זה מלאכותי?
בגדול, הכל שאלה של תשואה אלטרנטיבית.
אם הריבית "חסרת הסיכון" היא 5%, אנשים לא יקנו מניות אם צפי התשואה מהן הוא 5% אלא רק אם התשואה גבוהה משמעותית (כי יש תוספת סיכון שהם רוצים להיות מפוצים עליה).
מצד שני, אם הריבית אפסית אז אנשים מוכנים לקחת יותר סיכון תמורת פחות תשואה ובעצם מוכנים לקנות מניות במחיר יותר גבוהה
 
אנשים מסכימים על מחיר מסויים וברגע שיש הסכם או חוסר הסכם הכל כבר יהיה מתומחר על ידי גופים גדולים ממני וממך ועד שנבין מה קורה מחיר השוק כבר יהיה מתאים למחיר החדש
מה זה אומר "נהוג להסתכל על בולינגר בסטייה של 2 על 10 (2 סטיות תקן בממוצע 10 ימים)" הטענה שלך זה שהמחיר שואף לחזור לממוצע
שנינו יודעים שבולינגר מתבסס על נתוני העבר ולכן אם לטווח נניח של עוד גם כמה שנים באופן עקבי יהיו יותר קונים ממוכרים אז תמיד נהיה קרובים לגבול העליות של הבולינגר ואולי לעולם גם לא נרד מתחת לגבול התחתון (מה האסטרטגיה הטכנית בכלל? קניה כל ירידה מתחת לממוצע ומחירה כל עליה מעל?)

כי אני אישית עברתי על כל מני מניות עם כל מני שיטות (טכניות) שקראתי עליהן והעניין הזה לא מחזיק מים.. זה לא עקבי וגם בתוחלת לא בטוח שיש רווח.. כשאת לוקחת בחשבון את העמלות ותשלומי המס כל פעם שיש רווח (ועד שיש..)



מי בכלל החליט שריבית נמוחה זה רע וריבית גבוהה זה טוב?
למה כסף זול של 2% או 1% ריבית זה אומר עליה מלאכותית? עליה במחיר של מדד זה כי יש הסכמה בין מוחרים לקונים שזה המחיר הנכון, נכון לעכשיו.
למה החלטת שזה משהו מלאכותי? מי קבע?
מה זה בכלל אומר עליה מלאכותית?
ומה זה בכלל כסף זול? מאיפה הוא מגיע הכסף הזול הזה? מי קונה אותו ממי ובאיזה מחיר?
יוני הוא חודש תנודתי? מה זה אומר בכלל? היסטורית מאז 1970 התשואה של החודש הזה היא חיובית (לא כולל דיבידנדים)(כן אשכרה בדקתי את זה במיוחד בשבילך...)

"רוב האנליסטים צופים באמצע 2020 התחלת מיתון" עשית סטטיסטיקה עליהם באמת? על כולם?
ומה זה אומר מיתון בכלל? זה יגרור ירידה בשוק המניות או אולי גם יכול להיות רק עליה מתונה יותר?
כסף זול משמעו למשל שמישהו מנצל את הריבית הנמוכה כדי לקחת הלוואה ולהשקיע למשל בבורסה. אני לא מתמצאת בכמה רחבה התופעה. ב1926 90% מהכספים בבורסה היו הלוואות. היום יש יותר פיקוח על הנושא. המחיר של הלוואה הוא זול. מגיע מחשבונות MARGIN+ הלוואות של יחידים וגופים והזרמת הכספים לבורסה.
יוני הוא תנודתי -בתוך החודש עצמו. פרט לכך- אשמח לקבל נתונים משנות ה70, כי משנות ה90, זה אחד החודשים הגרועים.
הנושא של צפי למיתון- לא מוצאת את דף האינטרנט - אבל היה דף כזה עם סיכום של הצפי. זה משהו שחוזר ומושמע די הרבה במדיה. משערת שזה החיבור בין האטה בצמיחה+שנת בחירות+טווח ניבוי של עקום התשואה+מחזור האשראי. חפש בגוגל ויו-טיוב
זה כל כך שגור בפי כל דיווח על השוק, שמפליא אותי שהקרצתי את הנתון הזה
https://www.youtube.com/results?search_query=RECESSION+2020
הנה אחת מני רבות מהכתבות על סקרים של מנבאים
https://www.youtube.com/watch?v=aOnMTUNOb7U
הנה למשל עדות של סקר על רוב הבנקים שמנבאים זאת
https://www.youtube.com/watch?v=bnOfVS1mbEk
הנה למשל כתבה על 4 כלכלנים בכירים שמנבאים זאת
https://www.forbes.com/sites/lawren...n-about-the-great-crash-of-2020/#47d611466197
עוד דעה כאן בלינק, זה משהו שחוזר ומושמע עוד מתחילת 2018 על ידי דה-רליו ועוד
https://www.forbes.com/sites/lawren...n-about-the-great-crash-of-2020/#47d611466197

https://www.zerohedge.com/news/2018-12-14/cfos-predict-2019-recession-2020-market-crash
בנתונים שאני בדקתי מ93 לפי חודשים שהכנתי. 1993 ועד היום מדורג כחודש מקום 11 הסיכוי שיצא חיובי הוא 51% לעומת 55% בממוצע
התשואה הממוצעת היא קצט פחות מ0 בחודש זה, לעומת ממוצע של 0.04% יומי בשנים אלו
עליה מלאכותית- לא משהו שקשור פנימית ביצועים של הכלכלה או החברות- משהו חיצוני. נאמר שאם הייתה מדיניות חדשה למיסוי שוק ההון-מס של 0% -זו פעולה שתשפיע בוודאי על ההשקעות , אך השיקול לא יהיה בתמחור מניות, פעילות השווקים אלא מנתון שיביא לשופינג משיקולים אחרים, מלאכותיים לשוק.

דעתי האישית היא שכל תחום הMARGIN הוא מאד מסוכן בעיקר כי הקריסה של שוק המניות (לא בהכרח הכלכלה) בשנות ה20 הייתה בגלל אשראי. גם 2008 היה בעיית אשראי עם הלוואות בעיתיות (לא בבורסה אלא בנדל"ן, אך גופי בנקאיים היו מעורבים בבועה)
אומרים שכיום יש כל מני חברות בנסדק שהתזרים שלהם מקיים אותם רק בגלל הריבית הנמוכה


ומה זה אומר מיתון בכלל? זה יגרור ירידה בשוק המניות או אולי גם יכול להיות רק עליה מתונה יותר?

בתכלס אתה צודק. 2009 הייתה שנה מצוינת בשוק המניות ובכלכלה היה מיתון. אז כן, השוק נוטה להקדים ולתמחר מראש
לינק לאקסל שהכנתי מ93 של הסנפי. שמתי קישור בגיליון ל average per month שזה חישוב ממוצע יומי לפי חודש + דרוג החודש לפי התשואה (RANK) + יחס הפעמים שיוצא חיובי לעומת שלילי מתוך סך הדגימות.
זה מצוי בגליון העבודה הראשון המוכנה SPY בסוף (שורה 6680 או משהו כזה)
זה קובץ חישובי וסביר שיש עוד הרבה מה לעבוד עליו, אז סליחה על חוסר הייצוגיות
https://drive.google.com/file/d/1652x9PpBAfa3de2f0a1puLSqR0O1uQdq/view?usp=sharing
 
נערך לאחרונה ב:
נ.ב3
למה זה תמיד עולה כמה ימים לפני ה 10 לחודש שאני משקיע כסף חדש ??
ה S&P לא מחשב בישראלים שמקבלים כסף ב 10 לחודש :(
נינה, נראה לי שכדאי לך לבדוק את זה...
כל פעם לפני ה 10 לחודש הסנופי פשוט בורח לי למעלה.

נראה לכם שאפשר להתחיל לקבל משכורת ב 1 לחודש ? :>
 
נינה, נראה לי שכדאי לך לבדוק את זה...
כל פעם לפני ה 10 לחודש הסנופי פשוט בורח לי למעלה.

נראה לכם שאפשר להתחיל לקבל משכורת ב 1 לחודש ? :>

אתה יכול להרגע, זה לא מה שיעשה אותך עשיר.
 
ואז מה זה אומר? למה זה רע? ואם הייתה ריבית 0.25%? למה זה כל כך נורא? למה טוענים שזה גורם לעליה מלאכותית? עליה נגרמת על ידי עסקה ששני הצדדים מסכימים לה.. למה זה מלאכותי?
אם אתה לא יודע איך עובד המנגנון שדרכו בנקים מרכזיים עושים מניפולציה על שערי הריבית, אז באמת להסביר לך את זה ייקח כמה ימים. אם היו נותנים לריביות להיקבע בשוק חופשי ( כמו שאתה חושב שקורה עכשיו וזה בכלל לא נכון) אז הריביות היו קרובות יותר ל20% אם לא יותר.
 
בגדול, הכל שאלה של תשואה אלטרנטיבית.
אם הריבית "חסרת הסיכון" היא 5%, אנשים לא יקנו מניות אם צפי התשואה מהן הוא 5% אלא רק אם התשואה גבוהה משמעותית (כי יש תוספת סיכון שהם רוצים להיות מפוצים עליה).
מצד שני, אם הריבית אפסית אז אנשים מוכנים לקחת יותר סיכון תמורת פחות תשואה ובעצם מוכנים לקנות מניות במחיר יותר גבוהה
ומצד שלישי חלק גדול מהעסקים עצמם שווים יותר כי עלויות המימון קטנות, כי רבית ההיוון קטנה וכי יש עסקאות שהן כדאיות בריבית נמוכה ולא כדאיות בריבית גבוהה יותר.
 
אם אתה לא יודע איך עובד המנגנון שדרכו בנקים מרכזיים עושים מניפולציה על שערי הריבית, אז באמת להסביר לך את זה ייקח כמה ימים. אם היו נותנים לריביות להיקבע בשוק חופשי ( כמו שאתה חושב שקורה עכשיו וזה בכלל לא נכון) אז הריביות היו קרובות יותר ל20% אם לא יותר.
לא רואה איך זה מחזיק 20% ואיזה ביקוש יהיה לזה אבל בסדד..
 
אם אתה לא יודע איך עובד המנגנון שדרכו בנקים מרכזיים עושים מניפולציה על שערי הריבית, אז באמת להסביר לך את זה ייקח כמה ימים. אם היו נותנים לריביות להיקבע בשוק חופשי ( כמו שאתה חושב שקורה עכשיו וזה בכלל לא נכון) אז הריביות היו קרובות יותר ל20% אם לא יותר.

איך הריבית הייתה יכולה בכלל להקבע בשוק החופשי?
שבנקים מסחריים ילוו זה לזה בריבית לא קשר לריבית בנק ישראל או שכל בנק מסחרי היה מעלה אותה בעצמו?
 
מי בכלל החליט שריבית נמוחה זה רע וריבית גבוהה זה טוב?
למה כסף זול של 2% או 1% ריבית זה אומר עליה מלאכותית? עליה במחיר של מדד זה כי יש הסכמה בין מוחרים לקונים שזה המחיר הנכון, נכון לעכשיו.
למה החלטת שזה משהו מלאכותי? מי קבע?
מה זה בכלל אומר עליה מלאכותית?
ומה זה בכלל כסף זול? מאיפה הוא מגיע הכסף הזול הזה? מי קונה אותו ממי ובאיזה מחיר?
יוני הוא חודש תנודתי? מה זה אומר בכלל? היסטורית מאז 1970 התשואה של החודש הזה היא חיובית (לא כולל דיבידנדים)(כן אשכרה בדקתי את זה במיוחד בשבילך...)
"רוב האנליסטים צופים באמצע 2020 התחלת מיתון" עשית סטטיסטיקה עליהם באמת? על כולם?
ומה זה אומר מיתון בכלל? זה יגרור ירידה בשוק המניות או אולי גם יכול להיות רק עליה מתונה יותר?
אנסה לענות בקצרה כי כפי שכבר נאמר מעליי זה ייקח הרבה זמן ואנרגיה להסביר בצורה טובה וגם זה כמעט בלתי אפשרי בפורום על רגל אחת.
ריביות נמוכות זה רע מכיוון שרוב האוכלוסיה הם לא בעלי הון (בהגדרה הרוב הוא ממוצע) וכאשר הריבית נמוכה מי שנפגע זה החוסכים (שכירים בעיקרם)
כי אין מקומות טובים להשקיע את הכסף וחייבים להגדיל סיכונים כדי להרוויח אפילו מעט
מי שמרוויח זה בעלי ההון (שכבר יש להם הרבה כסף) ואנשים שחיים במינוס תמידי (בימינו רבים איבדו תקווה לחלוטין ויקחו מה שייתנו להם)
ריבית נמוכה לתקופה ארוכה כמו בימינו גורמת לעיוותים וכשלי שוק קשים שאגב זה ממש מה שקורה עכשיו.
ריבית של 1-2 %זה הריבית הנמוכה ביותר בהיסטוריה המתועדת של הריבית (2500 שנה לערך)
שהריבית זולה אנשים לווים "כסף" (חוב) בכמויות וזה גורם לעלייה "מלאכותית" וזמנית של הכל ,בין השאר נכסים וביניהם המניות שלכם.
הכסף הזול מגיע בעיקר מהבנקים והבנקים המרכזיים דרך הלוואות והדפסות של "כסף".
מיתון הוא האטה/רגרסיה בכמות הסחורות והמוצרים שנצרכים במשק וכמות העובדים במשק
מכיוון שהבורסות אמורות לייצג את הכלכלה האמיתית זה אמור לגרום לירידה במחירי המניות שכן החברות על פי הגדרה פחות רווחיות ומצמצות עסקים ועובדים.
שזה אגב עוד מנגנון שנכון להיום לא עובד כראוי בעקבות הריבית הזולה.

איך הריבית הייתה יכולה בכלל להקבע בשוק החופשי?
שבנקים מסחריים ילוו זה לזה בריבית לא קשר לריבית בנק ישראל או שכל בנק מסחרי היה מעלה אותה בעצמו?
בקלות, אם הבנק המרכזי לא יהיה מונופול על החלטה של גובה הריבית השוק החופשי יסדיר את זה בעצמו ללא בעיה כמו כל מוצר אחר.
 
נערך לאחרונה ב:
איך הריבית הייתה יכולה בכלל להקבע בשוק החופשי?
שבנקים מסחריים ילוו זה לזה בריבית לא קשר לריבית בנק ישראל או שכל בנק מסחרי היה מעלה אותה בעצמו?
אם כולם היו מלווים אחד לשני בריבית שמתאימה לסיכונים האמיתיים שגלומים בהלוואה. היום להרבה אין בעיה להלוות עבור ריבית נמוכה גם אם הסיכון אדיר- וזה כי כולם בטוחים שגם כשיגיע היום לפרוע את האג"ח יהיה אפשר לקחת הלוואה זולה אחרת כדי לפרוע.- שוב כי הבנק המרכזי שומר על הריביות הקצרות נמוכות מאוד.
 
**הבהרה: מה שאכתוב כאן הוא תיאורטי/ספקולטיבי, ורחוק מלייצג את דעתי הנחרצת. אני רק מעלה מחשבות שבעיניי רלוונטיות לדיון ומציעות זווית התבוננות אחרת על המצב ועל השווקים**

כאשר הריבית נמוכה מי שנפגע זה החוסכים (שכירים בעיקרם)
כי אין מקומות טובים להשקיע את הכסף וחייבים להגדיל סיכונים כדי להרוויח אפילו מעט
המטרה של ריבית זה לא לעזור לחוסכים, ולכן זה לא שיקול רלוונטי.
מעבר לזה, כל משחקי הריבית נובעים מסיבה בסיסית- מזומן (פיאט) הוא לא נכס (במובן הריאלי של המילה) אלא כלי מוניטרי. המטרות המוניטריות כיום הן לא שמזומן ישמש לשימור ערך, אלא ככלי למסחר בלבד (צמיחה). לפיאט יש משמעות בגלל המנפיקה שלו ובהגדרה זהו כלי אינפלציוני (שאמור לאבד מערכו עם הזמן) ואחת הדרכים לגרום לו לאבד מערכו היא לא לשלם ריבית שתגרום להתעשרות ריאלית.
כלומר, כל מה שהבנקים עושים כאן זה להוציא ממשחק שימור/הגדלת ההון את המזומן עצמו, יחד עם נגזריו (אג"ח על מזומן, כלומר נקוב בפיאט ולא צמוד למשהו ריאלי). הם לא מכריחים את השוק לקחת סיכונים ולא מתמחרים מחדש נכסים, אלא פשוט מוציאים (במידה) את המזומן מהמשחק הזה.
אם מבינים שזה המצב, אז להתלונן על הדפסת כסף זה כמו להתלונן שמס הכנסה לא מגביל את הדפסת טפסי המס, ובכך גורם לזה שאנשים לא ישקיעו את הונם בטפסי מס - זו כמובן טענה מגוחכת כי טפסי מס אמורים לשמש למשהו אחר, ומה שחלק מהאנשים מפספסים זה שגם פיאט אמור לשמש לדברים אחרים ולא לזה.
ברגע שהכלי הזה בחוץ (כי ככה הוא מיוצר על ידי היצרן שלו), המשקיעים יכולים לבחור מה לעשות עם ההון שלהם. הם יכולים לבחור להחזיק אותו בפיאט מטעמי נוחות או ביטחון יחסית גבוה בערך העתידי, ולשלם על כך ריאלית; הם יכולים לחילופין לבחור לשמור אותו בנכס ריאלי (סחורות, נדל"ן, אולי קריפטו) וכך באמת לשמר את ההון שלהם, כפי שעשו חוסכים/בעלי הון לאורך ההיסטוריה; והם יכולים להשקיע אותו אם חשוב להם להרוויח ריאלית (כלומר, להתעשר) בתמורה לסיכון.
ריבית נמוכה לתקופה ארוכה כמו בימינו גורמת לעיוותים וכשלי שוק קשים שאגב זה ממש מה שקורה עכשיו.
זו טענה בעייתית וגם לא מבוססת, אבל אני רוצה לתקוף אותה מכיוון אחר, בהמשך למה שכתבתי.
ברגע שפיאט יצא (יחסית) ממשחק ההשקעות, אנשים צריכים לבחור מה לעשות עם ההון שלהם (כמו שפירטתי למעלה). העובדה שאנשים בוחרים לקחת סיכון X עבור תשואה Y היא לא כשל שוק, אלא בדיוק מה שהשוק לוקח על עצמו. אין מתנות חינם, ופיאט הוא פשוט לא כלי לשימור/הגדלת הון. אנשים יכולים לבחור מה לעשות עם ההון שלהם ואיך להחזיק אותו בכל דבר שהוא לא פיאט (כי כאמור, זהו לא השימוש המיועד לפיאט). בהינתן המצב הזה, השוק יכול להחליט שלא כדאי לקחת סיכון גבוה בשביל תשואה נמוכה, ולא להשקיע כסף במניות, אבל הוא בוחר שכן כי צמיחה קטנה של ההון כדאית עבורו אפילו בסיכון גבוה. זה השוק.
ריבית של 1-2 %זה הריבית הנמוכה ביותר בהיסטוריה המתועדת של הריבית (2500 שנה לערך)
ברוב התקופה הזו לא היה פיאט והוא לא היה רלוונטי לבעלי ההון. גם אז לא היתה אפשרות להלוות פיאט בתמורה לריבית גבוהה. רוב האנשים לאורך ההיסטוריה פשוט שמרו את ההון שלהם (בזהב וחפצי ערך, נדל"ן, עבדים וכן הלאה) והגדילו אותו באמצעות מסחר (השקעות). הלוואות בריבית היו הרבה פחות נפוצות, ובכל מקרה נעשו בהתאם לביקוש ובנכסים ריאליים: לא הלוו 0.5M דולר, אלא כך וכך מטבעות זהב וכך וכך שקי תבואה. גם היום כל משקיע יכול לבחור להלוות זהב או שקי תבואה בריבית שיראה לנכון, אבל פשוט אין לזה ביקוש. אי אפשר להתלונן על זה שאין ריבית אם אין ביקוש להלוואות (נכון, יש ביקוש להלוואות של פיאט, אבל אלו לא הלוואות של הון אלא של כלי מוניטרי בעל מטרות ויכולות מוגדרות). גם לאורך ההיסטוריה כמעט לא היה ביקוש להלוואות, והן לא היו דומיננטיות בשוק כמו היום - הלוואות נלקחו בצמצום יחסי, והלוואות ענק (מה שמתגלגל כיום בשוק בכמויות) היו נדירות למדי. לגבי הלוואות "קטנות" (בעיקר הלוואות בין אנשים, הלוואות לצריכה וכדומה): תמיד היו אנשים רעבים, שהיו שמחים ללוות, אבל כמעט תמיד בעלי ההון בחרו לא להלוות את הונם בזול לעניים כי זה לא השתלם להם. זה לא אומר שבמקום זה הם הלוו את הונם ביוקר, אלא פשוט בחרו לא להלוות אותו. כיום, בעלי ההון בוחרים אחרת - שכן להלוות ללווים קטנים בריבית נמוכה למרות הסיכון. אי אפשר לטעון שאין להם ברירה כי הם לא יכולים להלוות ביוקר (כי הבנקים המרכזיים הורידו את הריבית) כי כאמור גם לאורך ההיסטוריה בדרך כלל לא היה למי להלוות ביוקר. פשוט בעבר אנשים בחרו לא להלוות בזול (גם במחיר של לא להלוות בכלל ולשמור את הונם בנכסים ריאליים כלשהם, לדוגמה מטבעות זהב) ואילו כיום בוחרים כן להלוות בזול, בלי שום קשר לבנקים המרכזיים.

מה שכן, אם זו מהותו של פיאט (כלי למסחר והשקעה שלא מתאים לשימור הון ריאלי) היה מתבקש שהשוק יתמחר את הפיאט בהתאם, כלומר שמחירו ילך וירד (כי הוא באמת לא הון ריאלי), כלומר אינפלציה. משום מה, השוק ממשיך לשלם הרבה עבור פיאט, למרות שזהו נכס שלא כדאי להחזיק. מה השיקולים של השוק בתמחור של הפיאט? שאלה טובה, שאין לי תשובה עליה, אבל זהו התמחור שהשוק בחר לתת לפיאט, לא הבנקים המרכזיים. להיפך, הבנקים המרכזיים לא מבינים למה השוק ממשיך לשלם הרבה על פיאט (כלומר, למה הם לא עומדים ביעדי האינפלציה), ויש טענה שכשל השוק שכן קיים הוא כאן (כלומר, לא בתמחור של הכל, שהרי זה בלתי אפשרי בהגדרה, אלא בתמחור של פיאט). יש גם שמשקיעים בהתאם (זהב ונדל"ן, וקריפטו שנבנה בדיוק מסיבות אלו - שלא להיות פיאט), והיה מישהו בפורום שיצא מהשוק לשנתיים בלבד, כי אם המחירים לא ירדו עד אז, אז בהכרח תהיה התפרצות אינפלציונית (כלומר, שאחד התרחישים האפשריים זה פיצוץ בועת הפיאט, שהטיעון שאני מעלה פה הוא שזו הבועה היחידה שיש, ושהשוק יוצר אותה למורת רוחם של הבנקים המרכזיים ולא בגללם).
 
**הבהרה: מה שאכתוב כאן הוא תיאורטי/ספקולטיבי, ורחוק מלייצג את דעתי הנחרצת. אני רק מעלה מחשבות שבעיניי רלוונטיות לדיון ומציעות זווית התבוננות אחרת על המצב ועל השווקים**


המטרה של ריבית זה לא לעזור לחוסכים, ולכן זה לא שיקול רלוונטי.
מעבר לזה, כל משחקי הריבית נובעים מסיבה בסיסית- מזומן (פיאט) הוא לא נכס (במובן הריאלי של המילה) אלא כלי מוניטרי. המטרות המוניטריות כיום הן לא שמזומן ישמש לשימור ערך, אלא ככלי למסחר בלבד (צמיחה). לפיאט יש משמעות בגלל המנפיקה שלו ובהגדרה זהו כלי אינפלציוני (שאמור לאבד מערכו עם הזמן) ואחת הדרכים לגרום לו לאבד מערכו היא לא לשלם ריבית שתגרום להתעשרות ריאלית.
כלומר, כל מה שהבנקים עושים כאן זה להוציא ממשחק שימור/הגדלת ההון את המזומן עצמו, יחד עם נגזריו (אג"ח על מזומן, כלומר נקוב בפיאט ולא צמוד למשהו ריאלי). הם לא מכריחים את השוק לקחת סיכונים ולא מתמחרים מחדש נכסים, אלא פשוט מוציאים (במידה) את המזומן מהמשחק הזה.
אם מבינים שזה המצב, אז להתלונן על הדפסת כסף זה כמו להתלונן שמס הכנסה לא מגביל את הדפסת טפסי המס, ובכך גורם לזה שאנשים לא ישקיעו את הונם בטפסי מס - זו כמובן טענה מגוחכת כי טפסי מס אמורים לשמש למשהו אחר, ומה שחלק מהאנשים מפספסים זה שגם פיאט אמור לשמש לדברים אחרים ולא לזה.
ברגע שהכלי הזה בחוץ (כי ככה הוא מיוצר על ידי היצרן שלו), המשקיעים יכולים לבחור מה לעשות עם ההון שלהם. הם יכולים לבחור להחזיק אותו בפיאט מטעמי נוחות או ביטחון יחסית גבוה בערך העתידי, ולשלם על כך ריאלית; הם יכולים לחילופין לבחור לשמור אותו בנכס ריאלי (סחורות, נדל"ן, אולי קריפטו) וכך באמת לשמר את ההון שלהם, כפי שעשו חוסכים/בעלי הון לאורך ההיסטוריה; והם יכולים להשקיע אותו אם חשוב להם להרוויח ריאלית (כלומר, להתעשר) בתמורה לסיכון.

זו טענה בעייתית וגם לא מבוססת, אבל אני רוצה לתקוף אותה מכיוון אחר, בהמשך למה שכתבתי.
ברגע שפיאט יצא (יחסית) ממשחק ההשקעות, אנשים צריכים לבחור מה לעשות עם ההון שלהם (כמו שפירטתי למעלה). העובדה שאנשים בוחרים לקחת סיכון X עבור תשואה Y היא לא כשל שוק, אלא בדיוק מה שהשוק לוקח על עצמו. אין מתנות חינם, ופיאט הוא פשוט לא כלי לשימור/הגדלת הון. אנשים יכולים לבחור מה לעשות עם ההון שלהם ואיך להחזיק אותו בכל דבר שהוא לא פיאט (כי כאמור, זהו לא השימוש המיועד לפיאט). בהינתן המצב הזה, השוק יכול להחליט שלא כדאי לקחת סיכון גבוה בשביל תשואה נמוכה, ולא להשקיע כסף במניות, אבל הוא בוחר שכן כי צמיחה קטנה של ההון כדאית עבורו אפילו בסיכון גבוה. זה השוק.

ברוב התקופה הזו לא היה פיאט והוא לא היה רלוונטי לבעלי ההון. גם אז לא היתה אפשרות להלוות פיאט בתמורה לריבית גבוהה. רוב האנשים לאורך ההיסטוריה פשוט שמרו את ההון שלהם (בזהב וחפצי ערך, נדל"ן, עבדים וכן הלאה) והגדילו אותו באמצעות מסחר (השקעות). הלוואות בריבית היו הרבה פחות נפוצות, ובכל מקרה נעשו בהתאם לביקוש ובנכסים ריאליים: לא הלוו 0.5M דולר, אלא כך וכך מטבעות זהב וכך וכך שקי תבואה. גם היום כל משקיע יכול לבחור להלוות זהב או שקי תבואה בריבית שיראה לנכון, אבל פשוט אין לזה ביקוש. אי אפשר להתלונן על זה שאין ריבית אם אין ביקוש להלוואות (נכון, יש ביקוש להלוואות של פיאט, אבל אלו לא הלוואות של הון אלא של כלי מוניטרי בעל מטרות ויכולות מוגדרות). גם לאורך ההיסטוריה כמעט לא היה ביקוש להלוואות, והן לא היו דומיננטיות בשוק כמו היום - הלוואות נלקחו בצמצום יחסי, והלוואות ענק (מה שמתגלגל כיום בשוק בכמויות) היו נדירות למדי. לגבי הלוואות "קטנות" (בעיקר הלוואות בין אנשים, הלוואות לצריכה וכדומה): תמיד היו אנשים רעבים, שהיו שמחים ללוות, אבל כמעט תמיד בעלי ההון בחרו לא להלוות את הונם בזול לעניים כי זה לא השתלם להם. זה לא אומר שבמקום זה הם הלוו את הונם ביוקר, אלא פשוט בחרו לא להלוות אותו. כיום, בעלי ההון בוחרים אחרת - שכן להלוות ללווים קטנים בריבית נמוכה למרות הסיכון. אי אפשר לטעון שאין להם ברירה כי הם לא יכולים להלוות ביוקר (כי הבנקים המרכזיים הורידו את הריבית) כי כאמור גם לאורך ההיסטוריה בדרך כלל לא היה למי להלוות ביוקר. פשוט בעבר אנשים בחרו לא להלוות בזול (גם במחיר של לא להלוות בכלל ולשמור את הונם בנכסים ריאליים כלשהם, לדוגמה מטבעות זהב) ואילו כיום בוחרים כן להלוות בזול, בלי שום קשר לבנקים המרכזיים.

מה שכן, אם זו מהותו של פיאט (כלי למסחר והשקעה שלא מתאים לשימור הון ריאלי) היה מתבקש שהשוק יתמחר את הפיאט בהתאם, כלומר שמחירו ילך וירד (כי הוא באמת לא הון ריאלי), כלומר אינפלציה. משום מה, השוק ממשיך לשלם הרבה עבור פיאט, למרות שזהו נכס שלא כדאי להחזיק. מה השיקולים של השוק בתמחור של הפיאט? שאלה טובה, שאין לי תשובה עליה, אבל זהו התמחור שהשוק בחר לתת לפיאט, לא הבנקים המרכזיים. להיפך, הבנקים המרכזיים לא מבינים למה השוק ממשיך לשלם הרבה על פיאט (כלומר, למה הם לא עומדים ביעדי האינפלציה), ויש טענה שכשל השוק שכן קיים הוא כאן (כלומר, לא בתמחור של הכל, שהרי זה בלתי אפשרי בהגדרה, אלא בתמחור של פיאט). יש גם שמשקיעים בהתאם (זהב ונדל"ן, וקריפטו שנבנה בדיוק מסיבות אלו - שלא להיות פיאט), והיה מישהו בפורום שיצא מהשוק לשנתיים בלבד, כי אם המחירים לא ירדו עד אז, אז בהכרח תהיה התפרצות אינפלציונית (כלומר, שאחד התרחישים האפשריים זה פיצוץ בועת הפיאט, שהטיעון שאני מעלה פה הוא שזו הבועה היחידה שיש, ושהשוק יוצר אותה למורת רוחם של הבנקים המרכזיים ולא בגללם).

אז הנקודה שאתה מביע כאן היא, שאין בועת נכסים עולמית וכו', אלא שהשוק מעריך יותר מדי כסף פיאט ומוכן לשלם כדאי לקבל אותו/להחזיק בו, למרות שכביכול אין בכך שום היגיון כלכלי משום שמדובר בכלי מוניטורי בלבד ע''פ הבנק המרכזי?
 
אז הנקודה שאתה מביע כאן היא, שאין בועת נכסים עולמית וכו', אלא שהשוק מעריך יותר מדי כסף פיאט ומוכן לשלם כדאי לקבל אותו/להחזיק בו, למרות שכביכול אין בכך שום היגיון כלכלי משום שמדובר בכלי מוניטורי בלבד ע''פ הבנק המרכזי?
בערך ולא לחלוטין, אבל תודה על הקיצור - זה יעזור להבהיר נקודות:
1) אני לא יודע אם באמת משלמים יותר מדי על פיאט. יש טענות (שאני לא מקבל ולא לא מקבל) שהאינפלציה האמיתית גבוהה מהנמדדת. לחילופין, יתכן שאין אינפלציה כי העלות של מוצרי הצריכה באמת יורדת. כך או אחרת, המשמעות של זה ש"יש אינפלציה אבל היא לא באה לידי ביטוי" היא שאין בועה של כלום: הפיאט מאבד מערכו כי הוא נכס חסר תועלת למי שאינו בנק מרכזי (אני מגזים כמובן), ולכן ביחס לערך הפיאט, מחירי הנכסים האחרים עולים (כלומר, הם לא מתייקרים, רק המחיר שלהם בפיאט עולה), למעט אולי מחירי מוצרי המדד שבאמת (או כאילו) יורדים (ולכן "אין אינפלציה", כלומר המדד לא עולה).
2) הנקודה המרכזית שלי היא שכל הטענות שמתייחסות לכלכלה אמיתית (טענות על בועות, אנומליות היסטוריות, כשלי שוק, חוסר ברירה וכן הלאה) ומתבססות על "אנומליות" בשוק הפיאט הן טענות ריקות, כי שוק הפיאט, שההיסטוריה שלו לא עמוקה במיוחד, הוא פשוט לא מה שהם חושבים שהוא. ברגע שתפסיק לשקלל אותו במשחק הנכסים, אזי כל מה שקורה בשוק לא קשור לבנקים המרכזיים, וההתנהגות של המשקיעים היום שונה משל המשקיעים בעבר לא בגלל שהבנק המרכזי לא נותן להם אלטרנטיבה (כי בעבר בנק מרכזי לא היה נותן אלטרנטיבות כי הוא לא היה קיים) אלא מסיבות אחרות.
3) המניפולציות שהבנקים המרכזיים עושים הם לא על השוק אלא על הפיאט (הם לא מעלים את ערך המניות בגלל שהם קונים מניות עם פיאט, ומורידים את הריבית על נכסים ריאליים כי הם לא משלמים ריבית פיאט - הם מורידים את ערך הפיאט כי הם מחלקים אותו בכמויות עצומות (והולכות וגדלות) בתמורה לנכסים אחרים, ולא משלמים עליו ריבית כך שיש יותר ויותר ממנו ופחות ופחות מה לעשות איתו. הם לא משנים את המניות, את העסקים, את הזהב ואת הנדל"ן (אין להם שום דרך לעשות את זה למעט הלאמות ו/או חלוקה מחדש), אלא רק את הפיאט. כל השאר זה השוק.
 
הערות שוליים:
ריבית של 1-2 %זה הריבית הנמוכה ביותר בהיסטוריה המתועדת של הריבית (2500 שנה לערך)
הממ.. בעם ישראל לאורך התקופה שציינת, הייתה גם ריבית 0 (איסור ריבית), ופעמים גם חדלות פרעון (שמיטת כספים), אולי אפשר לקרוא לזה ריבית שלילית?
איך הריבית הייתה יכולה בכלל להקבע בשוק החופשי?
האם אפשר לומר שהלוואות P2P הן סוג של ריבית הנקבעת על פי השוק החופשי?
ברוב התקופה הזו לא היה פיאט
מודה שאינני מבין לעומקו ולרחבו את מושג הפיאט. אבל נדמה לי שהמושג "שטר" הוא המקבילה העתיקה לאמצעי נושא ערך שאינו שווה פיזית את הסכום הנקוב בו. ואם זה נכון, אזי שהיה בתקופה העתיקה פיאט, ובשימוש הולך ונרחב עם השנים.
גם לאורך ההיסטוריה כמעט לא היה ביקוש להלוואות, והן לא היו דומיננטיות בשוק כמו היום - הלוואות נלקחו בצמצום יחסי, והלוואות ענק (מה שמתגלגל כיום בשוק בכמויות) היו נדירות למדי.
אני לא בטוח בנתון הזה. כן יתכן שהלוואות היו הרבה פחות "עסק" והרבה יותר "אמצעי" (מינוף), אבל גם זה לא לגמרי בטוח.. יהודים בגלויות השונות עסקו רבות בהלוואות בריבית, תוך ניצול הניידות שבמשלח היד הזה והאיסורים שהגוים הטילו על עצמם.
אבל כמעט תמיד בעלי ההון בחרו לא להלוות את הונם בזול לעניים כי זה לא השתלם להם
כנ"ל, אני בכלל לא בטוח לגבי הנתון ההיסטורי הזה. אמנם במקום של חשש חדלות פרעון היתה הימנעות (וכן כיום) אך לא להלוות כלל? מנין לך?
 
"שטר" הוא המקבילה העתיקה לאמצעי נושא ערך שאינו שווה פיזית את הסכום הנקוב בו.
אתה מדבר על שטר התחייבות, כלומר השטר לא נושא פיזית את ערכו הנקוב, אך הוא התחייבות (ריאלית) על ערכו הנקוב. כיום, שטר של $20 הוא 20 <נקודות/מדבקות כוכבים>, לא 20 <הון אמיתי כלשהו>.
תחשוב שהיו סוחרים בעבר באמצעות שטר בו כתוב "ראש העיר יתן 3 קריאות הידד למוכ"ז". זה בערך מה שקורה עם פיאט (+ התחייבות/דרישה של הממשלה לקבל באמצעותו מיסים, אבל זו לא סיבה להחזיק אותו לאורך זמן).
יהודים בגלויות השונות עסקו רבות בהלוואות בריבית, תוך ניצול הניידות שבמשלח היד הזה והאיסורים שהגוים הטילו על עצמם.
לא להלוות כלל?
אני לא מדבר בסדרי גודל של "כלל" או משהו כזה. היקף הלוואות (הפיאט!) במערכת הכלכלית הנוכחית הוא עצום (אם בהיסטוריה היה היקף דומה, יהודים היו העם העשיר בעולם).
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
מצב
הנושא נעול.

נושאים דומים

Back
למעלה