להוציא כסף בשביל יופי. נראה לי שבכלל להעלות נושא כזה בפורום של סולידיים הוא פשע.
למשל, האם לקנות תכשיט בעל שווי של עשרות אלפי שקלים, בגלל ערכו האסתטי?
מהו בכלל מוצר בעל ערך אסתטי?
ובכן, ההגדרה לא פשוטה, ואולי בכלל פה מתחילה הבעייה.
הגדרה הכי ראשונית שאני חושב עליה היא: "מוצר שאין לו ערך מעשי אמיתי, אלא רק ערך פסיכולוגי".
למרות, שזאת הגדרה מאד בעייתית, שכן היא מעבירה את הבעייה להגדרה מהו מעשי ומהו פסיכולוגי.
אז במקום להתעמק בהגדרות, נראה לי שעדיף להתרשם מדוגמאות. שימו לב שהדוגמאות נהיות יותר ויותר שנויות במחלוקת:
תכשיט יקר להחריד.
דירה גדולה, לא בגלל שצריך מקום לאחסן חפצים, אלא פשוט כי זה יותר יפה.
במקום לישון בחדר צינוק בגודל של מיטה, לישון בחדר בגודל 40 מ"ר
במקום סלון קומפקטי של 10 מ"ר, סלון ענק שנותן "מרחב לעין".
נוף מדהים מהדירה, חשוב או לא חשוב? נוף זה רק אספקט אסתטי.
אם נוף לא חשוב, מדוע בכלל להשקיע בחלונות בדירה? אפשר לחסוך הרבה כסף בבניית דירה ללא חלונות כלל. זה יחסוך גם עלות תריסים. האם הייתם רוצים לגור בבית כזה? טיעון האור בדירה, לא רלוונטי כי ניתן להתקין נורות חסכוניות. עדיין יותר זול (פחות יפה...) מחלונות.
רצפה: פשוטה ביותר או פרקט מעץ מלא או אבן יוקרתית?
בהקשר זה: לא מזמן ראיתי כתבה על עוני בארץ. צילמו שם בתים בכפר מסויים בארץ. הרצפה הייתה ישנה מאד, אך שמישה. היה ברז אחד בכל הבית, בו שטפו כלים וגם התקלחו. למעשה, כל אדם סביר היה מגדיר את הסביבה הזאת כ"גהנום" למגורים. אבל לא היה שם שום דבר בלתי ראוי למגורים מבחינה תברואתית. הרצפה לא הייתה מלאה יותר בחיידקים יותר מאשר רצפת פרקט. אבל כן זה נראה פחות טוב בצורה ברורה.
מטבח ארונות משנת 1950 שבסה"כ עובד או מטבח חדש עם צירים הידראליים וארונות שהן עבודת יד של נגר יוקרתי. גם פה ההבדל מאד ניכר לעין. אך שוב: אין פה שום אספט פרקטי במטבח החדש. הוא לא יותר נקי. הוא לא יותר נוח. מטבח, בסופו של יום, זה אוסף של ארונות. אבל הוא נראה הרבה יותר טוב.
טלוויזיה: חדשה 4K בגודל 80 אינץ'. נראית הרבה יותר טוב מאשר מסך טלוויזיה בגודל 30 אינץ' מלפני 10 שנים.
כמו שאתם רואים, אם באמת ה"יופי" לא חשוב, אפשר לחסוך הרבה כסף בקלות.
לעיתים רבות, אנחנו לועגים לאנשים מאד עשירים, שקונים תכשיטים יקרים לחיית המחמד החביבה עליהם. אבל האם אנחנו לא חוטאים באותו חטא בקניית מוצרים בשביל היופי בלבד, רק בקנה מידה קטן יותר?
לסיכום, השאלה שאני שואל: עד כמה באמת האספקטים האסתטיים לא חשובים לכם? איפה הגבול? האם באמת לא חשוב לנו המראה?
למשל, האם לקנות תכשיט בעל שווי של עשרות אלפי שקלים, בגלל ערכו האסתטי?
מהו בכלל מוצר בעל ערך אסתטי?
ובכן, ההגדרה לא פשוטה, ואולי בכלל פה מתחילה הבעייה.
הגדרה הכי ראשונית שאני חושב עליה היא: "מוצר שאין לו ערך מעשי אמיתי, אלא רק ערך פסיכולוגי".
למרות, שזאת הגדרה מאד בעייתית, שכן היא מעבירה את הבעייה להגדרה מהו מעשי ומהו פסיכולוגי.
אז במקום להתעמק בהגדרות, נראה לי שעדיף להתרשם מדוגמאות. שימו לב שהדוגמאות נהיות יותר ויותר שנויות במחלוקת:
תכשיט יקר להחריד.
דירה גדולה, לא בגלל שצריך מקום לאחסן חפצים, אלא פשוט כי זה יותר יפה.
במקום לישון בחדר צינוק בגודל של מיטה, לישון בחדר בגודל 40 מ"ר
במקום סלון קומפקטי של 10 מ"ר, סלון ענק שנותן "מרחב לעין".
נוף מדהים מהדירה, חשוב או לא חשוב? נוף זה רק אספקט אסתטי.
אם נוף לא חשוב, מדוע בכלל להשקיע בחלונות בדירה? אפשר לחסוך הרבה כסף בבניית דירה ללא חלונות כלל. זה יחסוך גם עלות תריסים. האם הייתם רוצים לגור בבית כזה? טיעון האור בדירה, לא רלוונטי כי ניתן להתקין נורות חסכוניות. עדיין יותר זול (פחות יפה...) מחלונות.
רצפה: פשוטה ביותר או פרקט מעץ מלא או אבן יוקרתית?
בהקשר זה: לא מזמן ראיתי כתבה על עוני בארץ. צילמו שם בתים בכפר מסויים בארץ. הרצפה הייתה ישנה מאד, אך שמישה. היה ברז אחד בכל הבית, בו שטפו כלים וגם התקלחו. למעשה, כל אדם סביר היה מגדיר את הסביבה הזאת כ"גהנום" למגורים. אבל לא היה שם שום דבר בלתי ראוי למגורים מבחינה תברואתית. הרצפה לא הייתה מלאה יותר בחיידקים יותר מאשר רצפת פרקט. אבל כן זה נראה פחות טוב בצורה ברורה.
מטבח ארונות משנת 1950 שבסה"כ עובד או מטבח חדש עם צירים הידראליים וארונות שהן עבודת יד של נגר יוקרתי. גם פה ההבדל מאד ניכר לעין. אך שוב: אין פה שום אספט פרקטי במטבח החדש. הוא לא יותר נקי. הוא לא יותר נוח. מטבח, בסופו של יום, זה אוסף של ארונות. אבל הוא נראה הרבה יותר טוב.
טלוויזיה: חדשה 4K בגודל 80 אינץ'. נראית הרבה יותר טוב מאשר מסך טלוויזיה בגודל 30 אינץ' מלפני 10 שנים.
כמו שאתם רואים, אם באמת ה"יופי" לא חשוב, אפשר לחסוך הרבה כסף בקלות.
לעיתים רבות, אנחנו לועגים לאנשים מאד עשירים, שקונים תכשיטים יקרים לחיית המחמד החביבה עליהם. אבל האם אנחנו לא חוטאים באותו חטא בקניית מוצרים בשביל היופי בלבד, רק בקנה מידה קטן יותר?
לסיכום, השאלה שאני שואל: עד כמה באמת האספקטים האסתטיים לא חשובים לכם? איפה הגבול? האם באמת לא חשוב לנו המראה?
