אסתטיקה וכסף

[sogi]

מסכימה, לא אמרתי מעשן כמו קטר ואוכל קרואסון לארוחת בוקר.. הנקודה בעיני היא שכאשר יש פער גדול מידי בין אורחות חיים או שצד אחד מסווה את הקשיים קשה לצד השני לקבל השראה/להזדהות. בעבר רופאים הגיעו מעמדה אליטיסטית ומנותקת כאילו הם לא מתמודדים בדיוק עם אותן בעיות. (היום גם כאלה וגם אחרים..).
גם עניין של לבוש וסמלי סטטוס מורכב בעיני. קיימים רופאים מהמקצועות הרווחיים שרואים על המראה החיצוני שלהם כמה הם מרוויחים... בעיני זה לא מותאם כאשר הם מטפלים במגוון אנשים ממעמדות שונים.

המטרה של הרופא לתת שירות שיש לו ביקוש. החיים האישיים של הרופא לא רלוונטיים.
זה לא משנה אם הוא מתמודד עם אותן בעיות רפואיות או לא (עישון, השמנה וכד').
כנ"ל לגבי סמלי סטטוס והמראה חיצוני של הרופא. זה לא אמור להיות ענינו של המטופל.

אם מטופל מחפש דוגמא אישית, אז אני מניח שאין בעיה למצוא קבוצות תמיכה (להרזיה, גמילה מעישון) או קואצ'ר שיענה לצורך הזה שלו.

 

[c881]

זה לא משנה אם הוא מתמודד עם אותן בעיות רפואיות או לא (עישון, השמנה וכד').

 

[Ron B]

בראיונות שלי לרפואה שאלה אותי המראיינת האם לדעתי רופא צריך לדגמן אורח חיים בריא - רזה, לא מעשן וכו'. בנלהבות של צעירה אמרתי שבוודאי, אי אפשר להטיף על משהו שלא מיישמים. היא ענתה לי "ואולי אם הרופא לא יהיה דוגמן אלא קצת שמנמן, המטופל יוכל להזדהות יותר ולראות שגם הרופא משתדל למרות שזה קשה?" הסכמתי איתה, ובשמונה שנות לימודים זה השיעור הכי טוב שלמדתי.

כשהולכים לרופא מקצועי בשביל התייעצות או ניתוח, שום דבר מהדברים האלו לא מעניין. אם הרופא מעשן ושמן, אבל הוא המנתח או היועץ הכי טוב בתחום: אותי אישית זה ממש לא מעניין.
לעומת זאת, רופא קהילתי (רופא משפחה) שהוא גם דמות חינוכית, יש בהחלט השפעה. בודאי על אוכלוסיות חלשות יותר.
בין היתר, אני חושב שהיה קשה להלחם בעישון בשנות ה-50 כי רופאים עישנו.
אז הרופא לא צריך ליהיות דוגמן, אבל בהחלט ליהיות בעל מודעות ודוגמא אישית בתזונה, ספורט וחוסר עישון.
כמו שאת מצפה ששופט לא יעבור על החוקים, למרות שלכאורה הוא יכול ליהיות עבריין, ועדיין שופט מצויין מבחינה אינטלקטואלית.

 

[Ron B]

בראיונות שלי לרפואה שאלה אותי המראיינת האם לדעתי רופא צריך לדגמן אורח חיים בריא - רזה, לא מעשן וכו'. בנלהבות של צעירה אמרתי שבוודאי, אי אפשר להטיף על משהו שלא מיישמים. היא ענתה לי "ואולי אם הרופא לא יהיה דוגמן אלא קצת שמנמן, המטופל יוכל להזדהות יותר ולראות שגם הרופא משתדל למרות שזה קשה?" הסכמתי איתה, ובשמונה שנות לימודים זה השיעור הכי טוב שלמדתי.

כשהולכים לרופא מקצועי בשביל התייעצות או ניתוח, שום דבר מהדברים האלו לא מעניין. אם הרופא מעשן ושמן, אבל הוא המנתח או היועץ הכי טוב בתחום: אותי אישית זה ממש לא מעניין.
לעומת זאת, רופא קהילתי (רופא משפחה) שהוא גם דמות חינוכית, יש בהחלט השפעה. בודאי על אוכלוסיות חלשות יותר.
בין היתר, אני חושב שהיה קשה להלחם בעישון בשנות ה-50 כי רופאים עישנו.
אז הרופא לא צריך ליהיות דוגמן, אבל בהחלט ליהיות בעל מודעות ודוגמא אישית בתזונה, ספורט וחוסר עישון.
כמו שאת מצפה ששופט לא יעבור על החוקים, למרות שלכאורה הוא יכול ליהיות עבריין, ועדיין שופט מצויין מבחינה אינטלקטואלית.

 

[Ofec_Bar]

הלכתי לקנות אתמול בד לריפוד הספה שלנו בסלון. זאת פעם שנייה שאנחנו הולכים לחפש בד בלי למצוא, הבאנו את הספה מאגורה במאי. הספה חייבת ריפוד ואני לא מצליחה למצוא בד שאני שלמה אתו. אני שואלת את עצמי מה עוצר בעדי - שאני באמת לא שלמה עם שום בד? או שאני מפחדת להתחרט? שאני לא שלמה עם ההוצאה הכספית? או החשש שגם אם תהיה לי ספה מרופדת כמו שאני אוהבת אני עדיין לא אהיה מרוצה מהבית? בדרך כלל אני חיה מעל הסף התחתון של האסתטיקה שאני זקוקה לה, אבל בתקופות מדכדכות (כמו הנוכחית) כנראה שאני צריכה יותר יופי ושלמות אסתטית, הקו התחתון עולה. משם הדרך למטה במחשבות של "אבל אי אפשר לחיות ככה" ו"למה אנחנו לא יכולים שיהיה לנו בית נורמלי" קצרה. מדהים איך ששינוי במצב רוח מנסיבות נורמליות של החיים משנה את תפיסת המציאות שלי. בתקופות אחרות אני ממש אוהבת את הבית (אפילו במצבו הנוכחי עם ספה מכוסה בשמיכה).
תוהה מה הפתרון?