• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

אומנויות לחימה

א

אנא-אל

משתמש בכיר
הצטרף ב
20/2/15
הודעות
2,171
דירוג
2,522
טוב, סוג של נאלצת לעזוב את הבלט (אין שיעורים לקבוצת הגיל איפה שגרה וגם קצת הגיע הזמן לשחרר..)

חשבתי לנסות את תחום האומנויות לחימה בגלל שאני צריכה פעילות גופנית לטווח ארוך שיהיה בה כיף, אתגר ויעילות (כך שהפעילות הגופנית היא בעצם השלכה של הפעילות המהנה ולא המטרה עצמה כמו בחדר כושר)

אין לי שמץ בנושא, מה ההבדלים בינהם (קרב מגע, גודו, סיף וכו' וכו')
ולכן אשמח לשמוע על נסיונכם.

*ניסיתי יוגה וזה שעמום טוטאלי כי אין בו
1. הבעה עצמית (כמו בריקוד)
2. משחק של נצחון והפסד (כמו אומנויות לחימה, כדורגל וכו')
 
תלוי מה המטרה שלך וכמה את מוכנה לספוג חבטות באימונים
למטרת הגנה עצמית - קרב מגע / הישרדות / נינגיטסו.
למטרה ספורטיבית וכושר גופני - אגרוף/ קיקבוקסינג. - יש תועלת מסויימת להגנה עצמית
למטרת גמישות וזריזות - אייקידו או קונג פו או ג'ודו - ערך מסויים אך מוגבל להגנה עצמית
 
כאחד עם חגורה שחורה בטיי-קוונ-דו התנסתי גם ב קונג-פו.
קרב מגע וקרטה מאוד אגרסיבים וגם תפגשי בדוג׳ו אלמנטים שלא לרוחך.
טיי-קוונ-דו משלב גם פילוסופיה ודרך חיים ועדיין אגרסיבי מאוד אבל מתאים גם לנשים [ביתי גם כן עם חגורה שחורה].
קונג-פו אמיתי, נוסך שאו-לין זו אומנות לכול דבר שמשלבת פילוסופיה, דרך חיים, מדיטציה, כושר גופני, גמישות וכמובן אומנות לחימה וזה הקרוב ביותר לבלט. האימון מאוד אינטסיבי ודורש השקעה של זמן וגם ׳way of life׳.
סייף זה בהחלט האלגנטי ביותר ולג׳ודו לא התחברתי, בטיי-קוונ-דו יש גם אלמנטים של ג׳ודו וגם היאבקות אבל זה בשלב מתקדם יתר.
 
טאי צ'י?
מאוד מתון, מזכיר משהו בלט בתנועות האלגנטיות ועם הזמן בונה מסת שרירים.
 
מציע לך לחפש ביוטיוב סרטונים של אומנויות הלחימה שציינת ורצוי שזה יהיה סרטונים עם מקומות בארץ.
אישית יצא לי להתנסות בשלל סגנונות של אומנויות לחימה ובין היתר גם להתחרות ולזכות במדליות בג'ודו.
כמו שאמרו כאן תלויה מאוד המטרה שלך ומה בעצם את מחפשת ? אם זה נטו בשביל להישאר אקטיבית ולבנות כושר גופני קיקבוקסינג בהחלט יעשה את העבודה.
אם בהגנה עצמית יש לא מעט אומנויות לחימה שיתנו לך את המענה כשכל אומנות מתרכזת בדברים מסוימים.
בג'ודו למשל מתרכזים בהטלות של היריב עם בריחי ידיים, חניקות וכו' ואין את האלמנט של אגרופים ובעיטות כמו באומנויות לחימה אחרות
 
נכתב ע"י אנא-אל:
אין לי שמץ בנושא, מה ההבדלים בינהם (קרב מגע, גודו, סיף וכו' וכו')
ולכן אשמח לשמוע על נסיונכם.
לחץ כדי להרחיב...
מהניסיון שלי:
א. סייף - ספורט שנראה אלגנטי אבל דורש ריכוז גבוה מאוד לאורך זמן, ומקנה לך קוארדינציה מאוד גבוהה. אבל גם דורש ציות מאוד גבוה לכללים, כל סגנון של כלי נשק בסייף הוא סט כללים בפני עצמו. זה ענף ספורט שדורש סבלנות מאוד גבוהה ויכולת פיזית מאוד גבוהה.
*התאמנתי בזה שנתיים, פחות התחברתי לענף הזה.

ב. קנדו - "סופר מומלץ לפי דעתי". נקראת גם אומנות החרב היפנית (קטאנה), מדובר בענף של לחימת חרבות יפניות. מאוד אגרסיבי, שם דגש מאוד גבוה על כוח מתפרץ בשילוב עם יכולת ראייה מרחבית. דורש משמעת עצמית מאוד גבוהה. שם דגש מאוד גבוה על איזון ושליטה עצמית. לפי דעתי סופר כיף, אבל קחי בחשבון שזה ענף מאוד כואב (כמות הפעמים שחזרתי עם סימנים סגולים היא לא תיאמן)
בטכניון יש קבוצת קנדו לא פורמלית, אשר מתאמנת ליד החדר כושר.
אחד ההבדלים העיקריים בין סייף לקנדו, הוא שסייף שם דגש על לחימה ביד אחת (דבר שלפעמים יכול לפגוע באיזון הגופני), קנדו שם דגש על אחיזת החרב בשני ידיים (דבר הדורש ממך לשמור על יכולת פיזית מאוד גבוהה, כי זה אומר שאת יכולה לתקוף מכל צד) ורק לאחר שאת מגיעה לרמה מסויימת את עוברת להשתמש בחרב ביד אחת.
*התאמנתי בזה מספר שנים, עדיין ממשיך מידי פעם להוריד את האבק מהבוקן שלי (בוקן - חרב אימונים מעץ).
סרטון שמדגים קנדו הוליוודי בכיכובו של טום קרוז
סרטון אימוני קנדו חובבני בסגנון חופשי
2 חובבי קנדו שלקחו את זה לסגנון מלחמת הכוכבים :)

ג. קראטה - "המועדף עליי כיום" קראטה הוא ענף בעל מספר סגנונות שונים, כיום זה הענף שבו אני מתאמן הכי הרבה (אני מתאמן בגישת השוטוקאן, פעם בשבוע אימון בן 4 שעות).
הסגנון של שוטוקאן לא דורש הרבה כוח אלא שם דגש על שליטה גופנית של מרכז כובד הגוף, קרי כאשר את מבצעת תנועה את מפעילה את כל הגוף ולא רק איזור אחד.
לומדים הרבה מאוד תנועות לחימה אבל הקרבות עצמם הם יחסית חופשיים ואין לך מגבלה על בחירת המגננה או התקיפה, את די יכולה לעצב לעצמך את הסגנון שלך בקרב ברמה המתקדמת יותר.
 
זה אמנם יותר על הצד האמנותי, אבל חשבת לנסות קפואירה?
וכתלות במקום המגורים שלך, אולי שיטת עידו פורטל?
בשתי השיטות יש יסודות תנועתיים, שעמום - מובטח שלא יהיה ובנוסף את צפויה להיות מאותגרת באופן שלא הכרת.

ג.נ.
מאחורי 10 שנים של קפואירה, 4 של יוגה וכמה חודשים אצל עידו פורטל.
 
ממליץ בחום על תחום הקרקס, אקרו באלנס , טרפז מעופף, עידו פורטל שהוזכר לפני, אבל הוא לא זמין בארץ בד"כ.
בקיצור התחום מפוצץ באפשריויות , בעיקר במרכז.
 
מציעה לך ללכת לשיעורי התנסות במגוון הדברים שיש סביבך ולהרשם למקום שבו את נהנית, לפעמים ״נתפסים״ למשהו כי משהו מתחבר בקבוצה, במדריך או בנוחות ההגעה ולא בהכרח בגלל התוכן. אם מראש את במצב שאת חושבת לגוון אז חבל להגביל את עצמך לכותרת. זה גם יכול להיות מתסכל לרצות משהו מסויים מהתיאור הכללי של התחום ולגלות שאין בקרבתך.
בכל מקרה מוסיפה להצעות גם אימון פונקציונלי (המושמץ בפורום...) אני נהנית מזה ומרגישה עבודה טובה על שרירי ליבה והשיעורים עצמם מאוד כיפיים. מאוד תלוי במדריך ובאווירה בסטודיו. גם קיר טיפוס כיף, אם יש בסביבתך.
 
נכתב ע"י yossik:
מה זה?
לחץ כדי להרחיב...
מושג שמתאר אימון שמשלב תרגילי משקל גוף דינאמיים על קבוצות שרירים רבות במקביל אבל בקצב מהיר. למשל אימון תחנות שבו עושים סדרת סקווטים, מתח, טיפוסים על מדרגות, קאטלבלס דינמיים ועוד תרגילי התנגדות בזוויות שונות ותוך כדי תנועה. היופי באימון בסטודיו (חוץ מהמגוון ומישהו שבונה את השיעורים ככה שכל הגוף עובד) שיש אביזרים שמאפשרים לבנות כושר עד שמגיעים ליכולת לעבוד נגד משקל גוף (למשל מתח עם גומיות) בנוסף למדריך שמתקן את הטכניקה והפוזיציות וזה עוזר להגן מפני פציעה באימונים שהם באינטנסיביות גבוהה. ההבדל בין שיעור כזה למשקולות חופשיים או מתקני משקולות הוא שבאימוני משקולות קלאסיים כל פעם מאמצים קבוצת שריר אחת. באימון כזה בגלל שהעבודה היא תוך כדי תנועה עובדים שרירי הליבה ( תומכי גב, בטן וכו) וגם שרירים מייצבים (למשל כפות רגליים) בכל טווח התנועה.
 
נכתב ע"י oz1987:
שם כולל לקרוספיט, מי שרוצה להשתמש בשם "קרוספיט" צריך לשלם עליו ומי שלא רוצה - קורא לו אימון פונקציונלי
לחץ כדי להרחיב...
לא מדוייק (התנסיתי בשניהם...)
בקרוספיט האביזרים הם יותר אביזרי ״רחוב״ כמו גלגלי רכב, עצים ועוד, ויש סטים מוגדרים שכוללים גם ריצות קצרות ועצימות. יש דגש על הרמת/ הנפת משקלים גבוהים ולא רק עבודה עם משקל גוף. בנוסף/ כפועל יוצא של התרגילים הסטים בקרוספיט יותר אנראירובים ועובדים על גיוס יחידות מוטוריות בעוד שבאימון פונקציונלי יש פחות מנוחה ומאמץ יותר ארוך שבפועל מתורגם לעבודה על סף האנאירובי.
 
קרוספיט = מתכון לפציעות.
אימון פונקציונאלי = מושג רחב עד חוסר משמעות באופן כללי - חרטא.

ג'יו ג'י טסו זה כיף. גם הברזילאי וגם היפני. מאוד "פראקטי". אם כי לא סטריאוטיפי לבחורות...
אם המטרה שלך זה ספורט, קיקבוקס / תאיבוקס זה אש. גם מאוד "פראקטי". האימונים מאוד אינטנסיביים (מבחינת כושר), ובד"כ דיי מהנים. רק שימי לב שיש קבוצות פחות אגרסיביות, ויותר אגרסיביות.

הבעיה בשתי אומנויות הלחימה האלה, זה פציעות, כדאי לקחת את זה בחשבון. זה לא משהו דרמטי... ומשתנה בין הקבוצות, וסוגי האימונים. אבל זה משהו שצריך לקחת בחשבון.

אם פציעות ואימונים אינטנסיביים זה לא הקטע שלך, כדאי לך לשקול דברים יותר רכים... או יותר טכניים כמו אייקידו
 
יש כאן חובבי HEMA?
 
נכתב ע"י זאב:
מהניסיון שלי:
א. סייף
ב. קנדו - "סופר מומלץ לפי דעתי".
ג. קרטה - "המועדף עליי כיום" .
לחץ כדי להרחיב...

איפה אפשר ללמוד בארץ סייף/קנדו?

והאמת, שואל גם לגבי קרטה (המקומות היחידים שאני מכיר מיועדים לילדים עד גיל 8 נראה לי..)
 
עליך להתחבר או להירשם על מנת להגיב כאן.
Back
למעלה