תוצאות החיפוש

אני בבינלאומי ולא נתקלתי בבעיות מהותיות. באלה שכן, שלחתי בצאט לבנקאי והכל טופל מאוד מהר.

החששות שלך הם הגיוניים וטבעיים. לך תנסה שנתיים, תחווה, תראה איך זה. תמיד אתה יכול לחזור לפה. לא חושב שיש לך הרבה מה להפסיד, גם אם נראה לך שכן ובמידה ותחליט לחזור, עדיין למדת המון על עצמך.

אתה מספר חודשים בתעשייה - אתה לא אמור להבין הכל בישיבה, זה מגיע עם הניסיון. תן לזה עוד זמן. מה שאתה כן יכול לעשות זה להתכונן קצת לפני הישיבה. לישיבות ״מיותרות״ אני נוטה לא לעלות אליהן. אין צורך לבזבז לי את זמן.

10-20 אלף ש״ח לבלת״מים ולשקט נפשי (אני לא אוהב לשלם בתשלומים לרוב). כל מה שנצבר מעבר אני זורק להשקעה.

בוא אני אספר לך משהו - כל סטארטאפ שתגיע אליו יגיד לך שיש לו פוטנציאל ויספר לך סיפורים מפה ועד הודעה חדשה. שורה תחתונה - רק 1 מ10 באמת מצליחים, וזה כמעט ולא תלוי בך אם הסטארטאפ יצליח או לא, בטח היכולת לנבא את ההצלחה. לדעתי, זה לא שיקול בכלל וחשוב לסנן אותו. הזדמנויות באות והולכות, והקריירה שלך...

חשוב לי לציין שהייתי כמוך בתחילת הקריירה (אני 5 שנים ניסיון), עם הרבה רעל, רצון ללמוד ולהספיק כמה שיותר, עבדתי הרבה שעות וכו. זה הטיס לי את הקריירה (גם מבחינת השכר) והציב אותי בפוזיציה יותר טובה. אבל, זה נרגע לי בערך בשנה הרביעית לקריירה - הבנתי מתי לתת ״פוש״ על הדברים החשובים, מתי לשחרר, מתי...

אפשר להשמיד את כל היכולות הצבאיות של החמאס, אבל החמאס זה לא רק זרוע צבאית. הארגון הזה בכלל קם על זרוע חברתית. כדי ל"השמיד" אותו סופית, צריך לעשות שני דברים: 1. לגרום לאוכלוסייה העזתית להתקומם נגדו. 2. להציב מולו אלטרנטיבה שלטונית. דווקא הממשלה עושה ההיפך - מכניסה ציוד הומניטרי ואומרת בעיקר לא...

לגבי ה״דחף״ שאתה מדבר עליו - גם לי לא היה ״דחף״ לטוס לחו״ל לבד, אבל עשיתי את זה לטובת הניסיון. יש בזה משהו מפחיד. שורה תחתונה נהנתי מזה מאוד, גיליתי על עצמי הרבה, והפכתי את זה לסוג של תחביב. רוצה לומר - אתה יכול לקבל מזה הרבה מסתם האמירה ״לטוס לחו״ל״. כמו שציינו פה כבר - אם לא תנסה לא תדע...

לדעתי צריך לעזוב את גבולות הארץ פעם אחת בשנה. שינוי אווירה / יציאה מהמירוץ והשגרה / חוויות חדשות / אנשים ותרבות שונים - הוכח שזה טוב למוח ולגוף.

אני לא לקוח פרטי והיה לי את המייל/מספר של מנהלת הסניף בדיסקונט (הסניף הכי גדול בארץ שלהם), עברתי מהם להבינלאומי וגם שם יש לי את המספר והמייל של מנהל הסניף. האם יצא לי להשתמש בזה? לא. למה קיבלתי את זה? שאלה טובה, סתם כי אולי אני ליצן בדיבורים בפעם היחידה שהייתי בסניף.

קרה לי בעבר, מהניסיון שלי זאת דרך הפעולה האופטימלית: 1. לקבוע שיחה עם הקולגה הרעיל - לא לבוא ממקום של אגרסיביות אלא ממקום של נעימות ורצון לפתור את הבעיה, כגון ״בסופו של דבר יש לנו מטרה משותפת שהחברה תצליח ושתהיה לנו סביבת עבודה נעימה, מפריע לי א/ב/ג - בוא תגיד לי מה אתה חושב ואם יש לך דברים...

עליית מחירים קטנה כל אנשי העוטף ידפקו בגדול זהו

מה עם יצור כלאיים למי שיש הפקדה מעל התקרה? ניתן למשוך רק את הקופה שמעל לתקרה ולהשאיר רק את הקופה של התקרה (כדי ״להנות״ לפחות מאופציית ההלוואה)?

עלייה של 60 אלף היא זניחה לעומת קצב ההתרבות של החברה החרדית והדתית השמרנית. הם אוכלים את ה60 אלף האלה תוך שלוש שנים. לא רלוונטי. מי שלא רואה שיש כאן מלחמה על צביונה ואופייה של המדינה, ועל איך המרחב הציבורי בה הולך להיות בעתיד, עוצם את עיניו לדעתי.

הנושא הזה נדון מכל הכיוונים כבר. מלחמת אזרחים הייתה לא מזמן וקראו לה ״שומר חומות״, אני רק מזכיר. פשוט יש נטייה לאנשים לשכוח מהר. לגבי החרדים - זה פשוט כשמסתכלים על זה פשוט. כבר היום 1 מתוך 5 ילדים הוא חרדי. נוסיף לזה את הילד הערבי ונגיע שכמעט 50 אחוז מעתידו הכלכלי של מדינת ישראל כבר נקבע. לא...

אני חושב שהוא צודק ואנחנו מדינה של שבטים - כל שבט מושך לכיוון שלו. אפילו על היהדות אנחנו לא מסכימים פה… בכל אופן מה שמחזיק את המדינה הזאת הוא הרצון למחוק אותנו - זה יתרון וחיסרון איך שלא הופכים את זה. לגופו של גפני - זה מה שהעם רוצה ובחר, אז אני לא מבין היכן הבעיה?

מה יקרה? נחזור למודל החברה הפיאודלית.

גנטיקה היא התחמושת, היא לא האקדח שיורה אותה. אין פתרונות קסם, תבצע שינויים בכל אחד מהתחומים הבאים (זה האקדח): 1. תזונה 2. שינה 3. פעילות ספורטיבית 4. קשרים חברתיים 5. מצב גוף נפש המספור לא רלוונטי.

המנטליות בישראל היא כשהמחיר עולה - יש לעבוד יותר קשה. זה הכל.

נראה שמההודעה הזאת אתה יודע מהי ההחלטה הנכונה בשבילכם, אבל עדיין מחפש מה לא בסדר או רציונלי. אין לזה סוף, ואין מושלם. אם אתה חושב שזה מה שאתם רוצים, לך על זה. אם תקנה ותרגיש בנוח, אני לא חושב שהמחירים יעניינו אותך כל כך.