תוצאות החיפוש

דו"ח שנתי חייב להקיף את כל ההכנסות. לא כל אחד חייב בדו"ח שנתי, ויש ויכוח האם מי שעונה על כל תנאי הפטור מדיווח ובנוסף קיבל דיבידנדים זרים שמוסו בחו"ל ב-25% עדיין עונה על תנאי הפטור או לא. כמו ששכיר לא חייב להגיש דו"ח (במקרה הנפוץ), אבל מי שחייב צריך לצרף גם 106.

מאחר ופות"ש חייב בדיווח מסיבות לא קשורות, אז אין מחלוקת על כך שהדו"ח צריך להכיל מידע על כלל ההכנסות, כולל דיבידנדים שמוסו בחו"ל. למה לא לשאול אותו?

אם 3 מקומות העבודה הפרישו ל-3 קרנות פנסיה שונות (למה? הבחירה היא שלכם) אז אין בעיה להעביר את ה-2 שהפכו ללא פעילות לקרן הפעילה (או את כל ה-3 לכל מקום אחר - יכול להיות זמן טוב לסקר שוק).

רטרואקטיביות אי אפשר להרחיב גם עם דו"חות.

ליתר דיוק, הישראלית לא מחלקת אלא צוברת את הקופונים.

אין החזר מס לא על רווחים ולא על הפסדים. יש החזר מס אם שילמת יותר מדי מס.

בקישור שצירפתי (נתונים נוכחיים, לא היסטוריים למקרה שהמטרה שלך היא לשערך טעויות עבר ולהסיק מזה על הטיה...).

https://pensuni.com/?p=1762

ראה את התגובה של @גרהם ואת התגובה הקודמת שלי. בהתאם לתגובה הקודמת שלי, זה כן מאוזן - החשיפה היא ברמת בכמה האקטוארים טועים בהערכת השינוי התוחלת החיים, לא בשאלה אם התוחלת תעלה או תרד. בלי סיבה להניח שתוחלת הטעות של האקטוארים שונה מאפס, אין סיבה להניח שזה לא שקול.

זה כי המקדם תלוי התוחלת החיים של הפורש, והיא עדיין לא ידועה (אני לא מתכוון לפרוש אינדיבידואלית, אלא כקבוצה). הנתונים של תוחלת החיים מתגלים לאורך החיים של קבוצת הגיל. מכיוון שהתוחלת עולה, סביר שתוחלת החיים של צעיר בן 67 גבוהה מזו של בן 80-90, בעוד שהידע שלנו על תוחלת החיים קיים באופן כמעט מלא רק...

אני חושב שבמקרה הזה זה יותר פשוט (למרות שבסופו של דבר זה רק עניין של נקודת מבט). קרן הפנסיה מחשבת את הקיצבה לפי תוחלת החיים הצפויה (ומשתנים נוספים כמובן), כלומר התפלגות ההסתברויות ל-x תשלומים (התחיל. של x היא תוחלת החיים). הבטחת תשלומים משנה את התפלגות ההסתברויות הזו (חותכת את הצד הנמוך), ולכן...

יש גם מרווח (השער שבו הבנק קונה ממך דולרים אינו השער הרציף). יכולה להיות גם עמלה על קבלת הדולרים.

אני לא מכיר אף גורם רשמי/מוסמך שטוען שהמטרה היא השקל לא יתחזק יותר מדי (רק כותבי טורים). המטרות הרשמיות הן למנוע תנודות חדות בשערי המטבע (לאפשר למשק להיערך ולהסתגל בהדרגה) ולשמור על יציבות המחירים. המטרות האלו לא סותרות התחזקות הדרגתית של השקל גם לשער 2-2.5. תלוי למה צריך אותו. אם צריך שקלים...

אם נושא הדיון הוא "האם הורים צריכים לדחוף את ילדיהם בני השבע להחלטות משנות חיים כתוצאה מהשפעות תרבותיות שמופעלות עליהם ותוך גרימת נזק לילד" אז התשובה היא בבירור לא. אם נושא הדיון הוא "האם הורים לילד בן 7 שבאמת חווה דיספוריה מגדרית צריכים לנסות לדאוג לו לחיים טובים ככל יכולתם" אז התשובה היא...

למה שהתשואה הריאלית תגדל? (כמובן, יש השפעות מורכבות יותר, גם נגדיות לדוגמה קושי ועיכוב בהעלאת מחירים.)

ראה את הקישור למאמר "האם לוותר על המקדם ה"מובטח" בביטוח מנהלים?" בעמוד הפרופיל של @FIYaacov

בלי לבדוק, אינטואיטיבית, ההנחה הזו לא התקיימה בטווח הקצר. דוגמה ממש טריה - יוקר המחיה בישראל עלה השנה פחות מאשר במקומות רבים אחרים, בזמן ששוק המניות עלה יותר. נדמה לי שבעבר היו תקופות הפוכות. בהנחה שאם הקשר מתקיים אז הוא רק בטווח הארוך, אז אם אני מבין נכון את המטרה שלך, היא לא מושגת.

אם כרגע שינויי שער המטבע קיזזו את שינויי מחיר הנכס, יכולים להיות מצבים שכן. דוגמה 1: קנית מניה ב-$100, שער המטבע היה 3.3, עלות כוללת ₪330. מחיר המניה עלה ל-$110, אבל השער ירד ל-3.0, שווי ההחזקה ₪330. מכרת וקנית ללא מס (אין רווח). מחיר המניה נשאר $110, השער חזר ל-3.3, שווי ההחזקה ₪363, אין חבות...

לא צריך.

הכרתי ילד שנשאר ילד בגיל 11 או 12, עברו כמה שנים והילד היה בדכאונות תמידיים (הגם שהיה מקובל בבית ספרו). (בסוף זה עבר לו.)